מה אפשר לעשות בשטח של שדה תעופה ישן? באתונה בונים את הפארק העירוני הגדול בעולם
פורסם: ספטמבר 21, 2014 נושאים: הכל, ישראל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, עיר חכמה, קיימות-סביבה, תחבורה, תיירות | Tags: Berlin TXL, אדריכלות, איכות סביבה, אתונה, ברלין, יוון, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מרחב ציבורי, פארק הליניקון, פארק עירוני, קיימות-סביבה, שדה דב, שדה תעופה, תכנון עירוני, תל אביב תגובה אחת
פארק הליניקון אתונה
בעוד התכניות לפינוי שדה דב בצפון תל אביב נרקמות, ומסמנות תכנון חסר חזון והפיכת המתחם לעוד שטח נדלני שינוצל רק לטובת מי שיוכל להרשות לעצמו לקנות בו דירה, כדאי להציץ אל ערים אחרות ולבחון איך הן התמודדו עם העתקת שדות תעופה ממרכזי הערים, ולמה ייעדו את הנדל"ן היקר שהתפנה.
בועידה הבינלאומית לערים של תל אביב, שהתקיימה לפני כשבועיים, הציג ד"ר פיליפ בוטליאר מ- Berlin TXL, את פרויקט חידוש שדה התעופה הישן בברלין והפיכתו למרכז חדשנות, מחקר וניסוי בטכנולוגיות של עיר חכמה. אספרן היא מרכז עירוני חדש הנבנה בשטח שדה התעופה הישן אספרן, מחוץ לווינה, כשהמטרה היא להפוך אותו לעיר חדשה עם 20,000 תושבים -20,000 מקומות עבודה עד שנת 2030. העיר מתוכננת להיות מרכז למחקר, פיתוח וחינוך. הרעיון המרכזי של הפרויקט הוא שאנשים יגורו ויעבדו בו. בזכות החיבור הרגשי שייוצר לתכנית הכוללת מרחקים קצרים, שבילי הליכה ואופניים רגועים ואגם מלאכותי.
אחת התכניות המעניינות והשאפתניות ביותר נרקמת כעת באתונה, פארק הליניקון. שדה התעופה הישן מתוכנן להפוך לפארק העירוני הגדול בעולם (2 מיליון מ"ר), שיתפרס עד לחוף הים והמרינה, כשחלק מהמבנים בעלי האדריכלות הייחודית ישומרו ויוסבו לשימושים חדשים, מסלולי נחיתה יוסבו לאזורים להולכי רגל, יבנו מתקני ספורט ונופש, מגדל מגורים יוקרתי שיהווה נקודת ציון עירונית, חוף ים משודרג ושילוב עם פארק תעשייה ומחקר. הפרויקט צפוי למשוך כ-7 מיליארד אירו בהשקעות, ליצור עשרות אלפי מקומות תעסוקה חדשים, להוביל לשיפור בתשתיות ולהוות מוקד משיכה לתיירות.
מאמרים קשורים: מיתוג העיר שעוד לא קיימת. אספרן, וינה | הפיכת מרחבים עירוניים נטושים לפארקים | המבורג הופכת לבירת התכנון העירוני של אירופה | אייקונים עירוניים: גשר הגן של לונדון ויערות ורטיקליים בסידני | הפרויקט ששינה לחלוטין את בוסטון, קבר אוטוסטרדה ויצר פארק
ברצלונה היא הזוכה בתחרות בלומברג לערים
פורסם: ספטמבר 18, 2014 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, עיר חכמה, קיימות-סביבה, תחבורה | Tags: איכות חיים, איכות סביבה, אתונה, בלומברג, ברצלונה, וורשה, חדשנות, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, עיר חכמה, קיימות-סביבה, קירקליס, שטוקהולם, תכנון עירוני השארת תגובה
הערים הזוכות בתחרות בלומברג
העיר ברצלונה גרפה את הפרס הראשון בתחרות בלומברג שמעודדת ערים באירופה לפתח גישות חדשניות לשיפור החיים העירוניים. ברצלונה זכתה בפרס של 5 מיליון אירו, ועוד 4 ערים זכו בפרס של מיליון אירו כל אחת: מטרופולין קירקליס, אנגליה והערים שטוקהולם, וורשה ואתונה.
יותר מ-150 ערים מ-28 מדינות נרשמו לתחרות ב-2014, והערים הזוכות נבחרו על פי החזון והיצירתיות של ההצעות, הפוטנציאל להשפעה, יכולת היישום של ההצעות וכדאיות הטמעה שלהן.
פורסמו הפיינליסטים בתחרות בלומברג לערי אירופה. הנה כמה
פורסם: ספטמבר 4, 2014 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, עיר חכמה, קיימות-סביבה, תחבורה | Tags: אמסטרדם, אתונה, בולוניה, בריסטול, ברנו, ברצלונה, גדנסק, חדשנות, לונדון, ליסבון, מדריד, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, עיר חכמה, פירנצה, קרדיף, קרן בלומברג, קרקוב, שטוקהולם, תחרות בלומברג השארת תגובה
בשנה שעברה נערכה לראשונה בארה"ב תחרות מטעם קרן בלומברג, שהציעה פרס כספי לערים שיפתחו פתרונות לשיפור החיים בערים, והשנה הגיעה התחרות גם לאירופה, במטרה לקדם רעיונות חדשים ולעודד ערים לאמץ אותם. מתוך 155 הערים (עם 100,000 תושבים ויותר) שהגישו הצעות, 21 עלו לגמר. הנה כמה מהפרויקטים:
האם אתה גר במקום שמשפר את חייך? כלי חדש מאפשר בחינה
פורסם: אוגוסט 13, 2014 נושאים: הכל, ישראל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, עיר חכמה, קיימות-סביבה | Tags: OECD, איכות חיים, איכות סביבה, אתונה, ברלין, דירוג ערים, חיפה, ירושלים, לונדון, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, ניו יורק, עיר חכמה, ציריך, קיימות-סביבה, רומא, שטוקהולם, תל אביב השארת תגובה
לכולנו ברור כי גורמים כמו בריאות, חינוך או ביטחון משפיעים באופן מהותי על איכות חיינו, אולם עד לא מזמן, הניסיונות לכמת ולמדוד את איכות החיים לא התייחסות לגורמים אלה, ונעשו בעיקר על ידי כלכלנים, שבחנו מרכיבים כלכליים בלבד. בשנים האחרונות מופיעים יותר ויותר מדדים המנסים לבחון את המציאות של חיינו באופן מורכב יותר ולשקלל בו מרכיבים נוספים על המרכיבים הכלכליים. מדד המדינות הטובות, שהתפרסם השנה בפעם הראשונה, מנסה למדוד את השפעת המדינות ברמה הגלובלית: מה הן תורמות ל"נחלת הכלל" העולמית, ומה הן לוקחות ממנו. הקונספט של "מדינה טובה" סובב סביב עידוד התושבים וממשלותיהם להביט למרחק, ולשקול את המשמעויות הבינלאומיות של התנהגות המדינה. האו"ם מפיק את מדד המדינות המאושרות בעולם, ואילו ה-OECD הפיק את מדד החיים הטובים, שכלל אינו מדרג את המדינות, אלא מהווה כלי אישי שבאמצעותו כל אחד יכול לבחון את המציאות על פי סדרי העדיפויות האישיים שלו.
תושבי ריקיאוויק הכי מרוצים מהעיר. תושבי אתונה הכי לא.
פורסם: אוגוסט 1, 2014 נושאים: הכל | Tags: אוביידו, אולו, איכות חיים, אלבורג, אתונה, דירוג ערים, הלסינקי, לייפציג, מינכן, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, ציריך, רוסטוק, רייקיאוויק, שביעות רצון תושבים, שטוקהולם השארת תגובה
רייקיאוויק, איסלנד
מבט מעניין על רמת שביעות הרצון של תושבים ב-79 ערים באירופה בתחומים שונים מגלה כי תושבי בירת איסלנד, רייקיאוויק הם המרוצים ביותר, ואילו תושבי אתונה הכי פחות. התוצאות מבוססות על דוח שפורסם לאחרונה על ידי משרד הסטטיסטיקה הלאומי הבריטי ונתמך על ידי הנציבות האירופית. כ-49,000 איש נשאלו לדעתם במגוון תחומים, מחינוך ודיור ועד רמות רעש, איכות אוויר ושירותי רפואה, בכל אחת מהערים.
21 ערים אירופאיות עלו שלב בתחרות הערים של בלומברג
פורסם: אפריל 27, 2014 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, עיר חכמה, קיימות-סביבה, תחבורה | Tags: אמסטרדם, אתונה, בולוניה, בלומברג, בריסטול, ברנו, ברצלונה, גדנסק, וורשה, לונדון, ליסבון, מדריד, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, עיר חכמה, פירנצה, קרקוב, שטוקהולם השארת תגובה
בשנה שעברה נערכה לראשונה בארה"ב תחרות מטעם קרן בלומברג, שהציעה פרס כספי לערים שיפתחו פתרונות לשיפור החיים בערים. חמש הזוכות היו פרובידנס, שיקגו, יוסטון, פילדלפיה וסנטה מוניקה שהגישו פרויקטים בתחומי החינוך, מידע, מיחזור, יזמות ומדידת איכות חיים. השנה הגיעה התחרות גם לאירופה, במטרה לקדם רעיונות חדשים ולעודד ערים לאמץ אותם. מתוך 155 הערים (עם 100,000 תושבים ויותר) שהגישו הצעות, 21 עלו שלב וישתתפו ב"מחנה הרעיונות" בחודש יוני, בו ההצעות ישופרו ויחוזקו.
פארקים עירוניים: קטנים, זמניים, מודולריים וניידים
פורסם: אוגוסט 23, 2013 נושאים: הכל, מיתוג ערים, קיימות-סביבה | Tags: N55, parkcycle swarm, Pocket parks, pop-up park, rebar group, אדריכלות, אופני שטח, אזרביג'ן, איכות חיים, איכות סביבה, אירלנד, ארכיטקטורה, אתונה, באקו, ברוקלין, דבלין, וויליאמסברג, חדשנות, חווה חקלאית עירונית, חקלאות עירונית, מיני פארק, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מסלול רכיבה אתגרי, מרחב ציבורי, ניו יורק, סלוניקי, פארק, פארק זמני, פארק עירוני, פארקים, פוקט פארק, פסטיבל האמנות הפתוח של באקו 2013, קיימות-סביבה, שטחים ירוקים, תכנון עירוני השארת תגובה
פארק על גלגלים. באקו
כאשר אנו מדמיינים פארקים, אנו חושבים בדרך כלל על שטחים גדולים מלאים בעצים, עם שבילים להליכה או רכיבה חוצים אותם, ומקומות ישיבה מוצלים המציעים פינה שקטה וקרירה בעיר. אבל בערים רבות אין שטחים פנויים לפארקים כאלה, ועדיין שטחים ירוקים כאלה הם חיוניים לכל עיר.
עשרה מתכננים מההיסטוריה, ואיך הם השפיעו על הערים של היום
פורסם: אוגוסט 19, 2013 נושאים: הכל, מיתוג ערים, תחבורה | Tags: אדריכלות, איכות חיים, ארכיטקטורה, ארצות הברית, אתונה, בריטניה, ג'איפור, הברון ג'ורג' האוסמן, הודו, היפומדס, המהרג'ה סאווי ג'אי סינג השני, וושינגטון, לונדון, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מרחב ציבורי, סיר כריסטופר וורן, פייר צ'ארלס ל'אנפאנט, פיראוס, פריז, תחבורה, תכנון עירוני, תכנון ערים השארת תגובה
אנו מטיילים בערים האהובות עלינו, נפעמים מהאתרים ההיסטוריים וחווים את האנרגיה הבלתי נתפשת של החיים העירוניים. ממתכנן ערים ביוון העתיקה, למעצבים של לונדון, פריז וושינגטון, מתכנני הערים המבריקים בהיסטוריה פיתחו ערים שעדיין מובילות, משגשגות ומתפקדות כיום. אינפוגרפיה זו, מאוניברסיטת פלורידה, מוקדשת למוחות המבריקים שהיו אחראיים לתכנון כמה מהערים המפורסמות ביותר: היפומדס שתכנן את פיראוס ואתונה ונחשב לאחד מראשוני מתכנני הערים בהיסטוריה, סיר כריסטופר וורן, המתכנן של לונדון, שלאחר השריפה הגדולה שכילתה יותר מ-13,000 בתים בעיר בשנת 1666, תכנן מחדש את העיר, המהרג'ה סאווי ג'אי סינג השני שתכנן את ג'איפור בהודו, כבירת ממלכת אמבר, פייר צ'ארלס ל'אנפאנט, המתכנן של וושינגטון, בירת ארה"ב, הברון ג'ורג' האוסמן, המתכנן של פריז, ואחרים.
ראש עיריית בילבאו נבחר לראש העיר הטוב בעולם
פורסם: ינואר 8, 2013 נושאים: הכל, ישראל, מיתוג ערים, קיימות-סביבה, תיירות | Tags: City Mayors Foundation, World Mayor, אוקלנד, איינקי אזקונה, איכות חיים, אינדונזיה, אל-פאסו, אלג'יריה, אנגלס סיטי, אתונה, בילבאו, בסקים, ג'ון סו, ג'קרטה, דורה בקויאניס, דרום קוריאה, הלן זילה, הפיליפינים, זרלדה, טירנה, מוזיאון הגוגנהיים, מטמורוס, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מלבורן, מקסיקו, מקסיקו סיטי, מרסלו אבררד, סורקטה, ספרד, פרת, צ'נגוואן סיטי, קוויבק סיטי, קייפטאון, ראש העיר הטוב בעולם, תל אביב השארת תגובה
תחרות ראש העיר הטוב בעולם של City Mayors Foundation, מיועד לשיפור מעמדם של ראשי הערים ברחבי העולם, וכן להוקיר את אלה מבינהם שתורמים לקהילות שלהם ומחויבים לשגשוגן. ראש עירייה טוב חייב להיות הגון, מנהיג ובעל חזון, בעל יכולות ניהול טובות, מודעות חברתית וכלכלית, להיות מסוגל לספק ביטחון ולהגן על הסביבה, וכן לקיים יחסים טובים עם קהילות שונות.
התחרות החלה בשנת 2004 אז זכה אדי רמה בזכות הצלחתו לשקם את העיר הפוסט קומוניסטית, טירנה, בירת אלבניה, ולהפכה לעיר אירופאית משגשגת. ראש עיריית אתונה, דורה בקויאניס תרמה להצלחת המשחקים האולימפיים באתונה ב-2004 וזכתה בפרס בשנת 2005. בשנת 2006 הזוכה היה ג'ון סו, ראש עיריית מלבורן, ב-2008 זכתה הלן זילה, ראש עיריית קייפטאון, דרום אפריקה, וב-2010 מרסלו אבררד, ראש עיריית מקסיקו סיטי.
איינקי אזקונה, ראש עיריית בילבאו נבחר כראש העיר הטוב בעולם לשנת 2012 על ידי World Mayor. בהכרזה על הזוכה נאמר כי המהלך של בילבאו מעיר תעשייתית מדורדרת, באזור הבסקים בצפון ספרד, למרכז תיירות ואמנות בינלאומיים בלט באמצעות שני אירועים מרכזיים- פתיחת מוזיאון הגוגנהיים בעיר ב-1997 והבחירה באזקונה שנתיים מאוחר יותר.
כאשר בתחילת שנות ה-90 בילבאו החליטה להשקיעה כמעט 230 מיליון דולר מכספי הציבור על מוזיאון לאמנות מודרנית, ספקנים רבים האשימו את העירייה בבזבוז משאבים. אולם הפיתוח הוכיח את עצמו, ומספק המבקרים בעיר גדל מכ-100,000 בשנה לפני פתיחת המוזיאון, לכ-700,000 בשנה לאחר פתיחתו ב-2011. מוזיאון הגוגנהיים נחשב כמי שתרם 3.1 מיליארד דולר בתמ"ג לארץ הבסקים מאז אוקטובר 1997.
מאז שנבחר, ראש העיר איינקי אזקונה השתמש בפרסום הרב של המוזיאון, שעוצב על ידי הארכיטקט פרנק גרי, לבנייה מחודשת של העיר. המוזיאון הפך לסמל אייקוני הדומה בכרה של לבניין האופרה של סידני.
שלא כמו ערים רבות אחרות באירופה ובספרד, בילבאו אינה עיר השקועה בחובות. במהלך שנות השגשוג, בשנים הראשונות של של המאה ה-21, העיר, תחת הנהגתו, צמצמה באופן עקבי את חובה עד שסיימה לשלמו ב-2011.
למקום השני בתחרות הגיעה ליסה סקפידי, ראש עיריית פרת', אוסטרליה שהצליחה לשפר את הפרופיל הבינלאומי של העיר, תוך שימוש במדיה חברתית בתקשורת עם התושבים. בזכות שפע של משאבים טבעיים במערב אוסטרליה ותכנון קפדני, סקפידי הפכה את פרת' לאחת העיר המבוקשות ביותר למגורים והשקעות. למקום השלישי הגיע ג'וקו ווידודו, ראש עיריית סורקטה, אינדונזיה, שהיה לראש העיר הראשון, בשנת 2005, שנבחר בבחירה ישירה, ובספטמבר 2012 הוא נבחר למושל ג'קרטה, בירת אינדונזיה. במהלך כהונתו ג'וקו ווידודו הפך עיר מוכת פשע מרכז אזורי לאמנות ותרבות, שהחלה למשוך תיירות בינלאומית. המהלך שלו כנגד שחיתות זיכתה אותו בדימוי כאחד הפוליטיקאים הישרים באינדונזיה.
במקומות 4-10 דורגו: ראש עיריית קוויבק סיטי, קנדה (4), ראש עיריית אל-פאסו, ארה"ב (5), ראש עיריית צ'נגוואן סיטי, דרום קוריאה (6), ראש עיריית אוקלנד, ניו זילנד (7), ראש עיריית אנגלס סיטי, הפיליפינים (8), ראש עיריית זרלדה, אלג'יריה (9) וראש עיריית מטמורוס, מקסיקו (10).
רון חולדאי, ראש עיריית תל אביב, העפיל לרשימת 25 ראשי הערים המובילים, ואף זכה לסיקור מחמיא, אולם כאמור לא נבחר בין 10 הראשונים.
מאמרים קשורים: מיתוג העיר בילבאו | מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | תחרות ראש העיר הטוב בעולם | מיהם ראשי העיר הטובים בישראל | איפה הישראלים רוצים לגור, ומה הם חושבים על ראשי הערים
300 הערים הצומחות והמתכווצות ביותר בעולם, כולל 2! ערים ישראליות בדירוג
פורסם: דצמבר 2, 2012 נושאים: הכל, ישראל, כלכלה-עסקים | Tags: 300 הערים הגדולות, Brookings Global MetroMonitor, אדלייד, אירופה, אתונה, בולוניה, ג'קרטה, דובאי, הודו, הנגזו, הערים הצומחות והמתכווצות, הפאי, הפל, ווהאן, ורונה, חיפה, טורינו, ישראל, כלכלה, ליסבון, מילנו, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מקאו, ננינג, סין, סן חואן, פוזהו, פורטו, פירנצה, פרת, צ'אנגצ'ואן, צ'ונגוינג, צ'נגדו, צ'נגשה, צ'ננאי, צמיחה, ריאד, שיאמן, שיאן, שיניאנג, תוצר לנפש, תל אביב, תעסוקה השארת תגובה
אם רוצים להבין למה כלכלנים מתכוונים כשהם מדברים על עולם "בשתי מהירויות", צריך פשוט להסתכל על הנתונים שמפרסם Brookings Global MetroMonitor, המדרג את 300 הערים הגדולות בעולם במונחים של תמ"ג וצמיחת תעסוקה. 300 עירם אלו אחראיות ל-48% מהתוצר העולמי, והן מאכלסות רק 19% מאוכלוסיית העולם.
50 הערים הצומחות במהירות הגבוהה ביותר, לפי תוצר לנפש, הן למעשה כולן בעולם המתפתח ובעיקר אסייה. ה-18 המובילות הן ערים סיניות, ובהן ווהאן, צ'ונגוינג, שיניאנג, צ'נגשה, צ'אנגצ'ואן, ננינג, הפאי, שיאן וצ'נגדו, והשאר הן בסין, אינדונזיה (ג'קרטה), הודו (צ'ננאי) ואוסטרליה (פרת').
הערים הצומחות ביותר בעולם
בין הערים המתכווצות במהירות הרבה ביותר בעולם, 42 מתוך ה-50 נמצאות באירופה, בעיקר באיטליה, יוון ופורטוגל, ובהן אתונה, ליסבון, ורונה, פורטו, בולוניה, טורינו, פירנצה ומילנו. האחרות הן דובאי, אדלייד (אוסטרליה) ואלבקרקי.
הערים המתכווצות ביותר בעולם
עם הכניסה לשנה החדשה, הן הערים הצומחות והן המתכווצות נמצאות במדינות עם סימני שאלה גדולים. המעבר של סין מכלכלת השקעות לכלכלת צריכה מעוררת דאגות לא מעטות לגבי צמיחת האזור והפריחה בצריכת מוצרים שתומכת בכלכלות כמו אוסטרליה ופרו. בו בזמן, אירופה הצליחה למנוע שקיעה על ידי ניהול מיתון מבוקר. אין ציפיות שאירופה תצמח ב-2013, ובנתיים הצמיחה של הודו חזרה לרמות הנמוכות של 2007.
לגבי ישראל: תל אביב מדורגת במקום ה-188, והדוח מציין כי העיר התאוששה ממיתון, ועלתה בשנת 2011/2 למקום ה-188, אחר שבשנים 2007-2011 הייתה במקום ה-299. תל אביב היא אי של צמיחה בישראל, על פי הדוח, והביצועים שלה טובים משל המדינה הן במונחים של תעסוקה והן של תוצר לנפש. אוכלוסיית תל אביב על פי דוח זה מונה 3.4 מיליון תושבים שהתוצר לנפש שלהם עומד על 37,767$.
תל אביב
העיר הישראלית השנייה המוזכרת בדוח היא חיפה, שזוכה להופעה בדוחות כלכליים בינלאומיים, ונכנסת למגרש הבינלאומי של הגדולים. חיפה ממוקמת בדירוג במקום 243, עלייה מהמקום 295 בשנים 2007-2011, ויש להניח כי פתיחת מרכז הפיתוח של חברת אפל בעיר תרמה לכך. גם חיפה מוזכרת כעיר שהתאוששה ממיתון אולם היא מפגרת אחרי מדינת ישראל הן במונחים של תעסוקה והן של צמיחת התוצר לנפש. חיפה על פי הדוח היא עיר בת 1.08 מיליון תושבים, והתוצר לנפש בעיר עומד על 31,160$.
חיפה
להלן נתוני 10 הערים המדורגות במקומות 1-10 בדוח:
-
- 1 מקאו, סין
-
- 2 פרת, אוסטרליה
-
- 3 ריאד, ערב הסעודית
-
- 4 שיאמן, סין
-
- 6 פוזהו, סין
-
- 7 סן חואן, פורטו ריקו
-
- 8 הננגזו, סין
-
- 9 ווהאן, סין
-
- 10 הפל, סין
-
- 5 צ'אנגשה, סין
מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים. דוח מקנזי | איזו עיר מציעה את ההזדמנויות הטובות ביותר לעסקים? | הערים הטובות בעולם | 13 ערי הענק של סין | מאיפה יבוא הגל הבא של הצמיחה העירונית?
הערים הטובות בעולם: דירוג מוניטין הערים בעולם ל-2012
פורסם: ספטמבר 29, 2012 נושאים: הכל, ישראל, כלכלה-עסקים, מיתוג מדינות, מיתוג ערים | Tags: 2012 City RepTrak™ Topline Report, Reputation Institute, אוסלו, איסטנבול, אירן, ארצות הברית, אתונה, בגדד, בוגוטה, בידול מקום, ברלין, ברצלונה, גאונזו, דובאי, דירוג ערים, הונג קונג, וונקובר, וינה, ונציה, טהרן, טוקיו, טורקיה, יוון, ירושלים, לונדון, מדריד, מוניטין הערים, מוסקבה, מיתוג, מיתוג מדינות, מיתוג ערים, מכה, מלבורן, מקאו, ניו יורק, סט פטרסבורג, סידני, סין, סינגפור, סן פרנסיסקו, סעודיה, פירנצה, פקיסטן, קופנהגן, קייב, קראצ'י, רוסיה, ריאד, ריו דה ז'ניירו, שטוקהולם, שנגחאי, תדמית, תל אביב השארת תגובה2012 City RepTrak™ Topline Report של ה- Reputation Institute מודד משנת 1999 את מוניטין הערים, מדרג את הערים המרכזיות בעולם ובוחן את התפישות העולמיות לגביהן, מתוך התפישה כי השם שיוצא לעיר משפיע על האקלים הכלכלי, על ההשקעות בעיר ועל מקבלי החלטות. המוטו המוביל הוא כי "ערים לא יכולות לנהל את מה שהן לא מודדות".
כמו חברות מסחריות, מציין הדו"ח, גם מקומות זקוקים לשם או תדמית טובה כדי לבלוט ביחס למקומות מתחרים. מקומות בעלי מוניטין גבוה מושכים תיירים, הבידול של המקום הופך אותו לייחודי, מקומות עם תדמית חיובית מושכים יותר השקעות, עובדים מוכשרים, ועסקים.
הדו"ח גם מדגיש את הקורלציה הגבוה הקיימת בין המוניטין של המקום לבין מוכנות אנשים לבקר בו, לגור בו, להשקיע בו, לקנות מוצרים ושירותים ממנו, וללמוד או לעבוד בו. קיים גם קשר ישיר בין תדמית של מקום לכסף: עלייה של 5 נקודות בדירוג המוניטין מביא לעלייה של 12% בתיירות למקום, ועלייה של 7% בהשקעות זרות.
המחקר בוצע בחודשים אפריל-מאי השנה, וכלל 18,000 נשאלים, מתוך הציבור הכללי רק במדינות ה-G8 , שהתבקשו לדרג את 100 הערים. הדו"ח מדרג: 1# וונקובר, 2# וינה, 3# סידני, 4# קופנהגן, 5# אוסלו, 6# ברצלונה, 7# פירנצה, 8# ונציה, 9# שטוקהולם, 10# מלבורן. לונדון מדורגת 13, סן פרנסיסקו 15 (העיר הראשונה בדירוג מארה"ב), מדריד 21, ברלין 23, טוקיו 28, ניו יורק 39, דובאי 47, סינגפור 48, ריו דה ז'ניירו 56, הונג קונג 66, ירושלים 74, שנגחאי 77, תל אביב 89, ובתחתית הרשימה קראצ'י 96 , בוגוטה 97, מוסקבה 98, טהרן 99 ובגדד 100.
הדוח גם מציין כי רוב הערים מצליחות בדירוג טוב יותר ממדינותיהן. הערים המציגות את הפער הגבוה ביותר ביחס למוניטין המדינה שלהן הן (לפי הסדר): סט. פטרסבורג (רוסיה), קראצ'י (פקיסטן), מכה (סעודיה), הונג קונג (סין), מונטריי (מקסיקו), מקאו (סין), ריאד (סעודיה), סן פרנסיסקו (ארה"ב), שנגחאי (סין), גאונזו (סין), קייב (אוקראינה), טהרן (אירן), אתונה (יוון), איסטנבול (טורקיה), פירנצה (איטליה) וירושלים (ישראל).
בין הערים שהשיגו ציונים נמוכים ממדינותיהן הן ערי קנדה, אוסטרליה, ניו זילנד, שווייץ פינלנד, שבדיה ונורווגיה – מדינות אלה מתאפיינות במוניטין בינלאומי גבוה במיוחד, זאת בניגוד לערי סין, רוסיה, סעודיה וגם ישראל שמציגות ציונים העולים על אלו של מדינותיהן, מטעמים ברורים.
-
- דירוג הערים בעולם 100-51
-
- דירוג הערים בעולם 1-50
-
- דירוג הערים בעולם – פערי הדירוג בין הערים למדינות
-
- דירוג הערים בעולם – לביקור, להשקעה, למגורים, לעבודה ולקניות
-
- דירוג הערים בעולם – המובילות האזוריות
מאמרים קשורים: הערים היקרות בעולם וכמה שווה בהן השכר | דוח תחרותיות המדינות | עליית הערים העצמאיות | האם עיר יכולה להשפיע על מיתוג מדינה? | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים
יוון נלחמת על התדמית- ניהול תדמית ברשת ושיווק יעדי התיירות
פורסם: אוגוסט 2, 2012 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג מדינות, מיתוג ערים, תיירות | Tags: This is MY Athens, True Greece, אסטרטגיית תוכן, ארגון כנסים ואירועים, אתונה, אתר דינמי, יוון, יעד תיירות, כנסים, כרתים, מדיה חברתית, מיתוג, מיתוג מדינות, מיתוג ערים, מלונות, ניהול תדמית אונליין, ניהול תדמית למקום, פירסום חיובי, פרסום חיובי, קמפיין פייסבוק, שיווק תיירות, תחבורה ציבורית, תיירות, תיירות אונליין, תיירות עסקית השארת תגובה
כדי שניהול תדמית למקום אונליין יצליח, גופי התיירות צריכים להוציא לפועל תכנית מאורגנת, מובנית ושיטתית. להגדיר יעדים ברורים, תקשורם לכל בעלי העניין, תוך שילוב התכנית בפעולות שיווקיות ומעשיות, זה הבסיס להצלחה.
יוון, שעוברת תקופה קשה, עם משבר כלכלי חריף וסערות פוליטיות וחברתיות, עושה מאמצים כבירים כדי להמשיך ולמשוך תיירים למדינה, המהווים מקור הכנסה חשוב, ויוצאת ביוזמות ברמה הלאומית, אזורית ומקומית/עירונית כדי לקדם את התיירות, תוך הפעלת ניהול תדמית אונליין.
ניהול תדמית אונליין: ארגון התיירות הלאומי היווני הציג לאחרונה את ”True Greece“, יוזמה מבוססת אינטרנט המנסה לקדם פרסום חיובי לגבי יוון כיעד תיירותי, תוך שימוש בעיקר במדיה חברתית.
זהו אתר דינמי המשולב כולו בתכנית השיווק של הארגון. כלי זה משמש לבירור עובדות לגבי יוון, הזמת שמועות ואי הבנות המתייחסים לגופי תיירות ושירותים במדינה כמו גם לענייני ביטחון באתרי התיירות היוונים.
המנגנון פותח באופן שיאפשר לארגון לעקוב, לרשום ולנהל את כל התגובות, ביקורות והתייחסויות הקשורות ליוון כיעד תיירות באופן שוטף. האינטרנט והמדיות החברתיות כבר נמצאות בשימוש באופן מוצלח לשם פרסום חדשות ולקדם את מותג התיירות היווני. “True Greece” מתכוון לקדם עוד יותר את הפירסום החיובי לגבי יוון כיעד תיירות אונליין, תוך שימוש גובר במדיות חברתיות.
סדרי העדיפויות של היוזמה הם: 1. לקדם ולשווק מאפיינים מרכזיים ויתרונות תחרותיים של מוצר התיירות היווני. 2. קידום והפצת מסרים חיוביים שיש למבקרים לגבי חוויותיהם ביוון (באמצעות וידאו, ביקורות, פוסטים, טוויטים ועוד). בהתבסס על אלה, פותחה אסטרטגיית תוכן שמיפתה את היעדים במדיה ומספקת בסיס לתוכן מותאם ופעילויות שיופצו באופן קבוע. כשלב שני, היוזמה המבוססת על אופי חברתי, קוראת למתנדבים לתמוך, לצייץ ולהפיץ פוסטים על "יוון האמיתית".
כשרואים את הוידאו, של תיירים מספרים על יוון (וקצת נראים כאילו מכריחים אותם), אי אפשר שלא לתהות איך מעצמת התיירות הזו התדרדרה למסרים שיווקיים שאפיינו את שיווק ישראל: "בטוח פה… מדינה יפה… זה לא כמו שזה נראה.."
בשלב השלישי של הפרויקט פותח קמפיין פייסבוק המזמין גולשים להכנס לדף הקמפיין וליצור אלבום תמונות משלהם של "יוון האמיתית", על ידי בחירת תמונות מתוך מאגר קיים. הפרסים כוללים חבילות תיירות ליוון כולל טיסות ו-4 ימי שהייה עבור 150 הזוכים, מתוך המוני המשתתפים שכבר הצטרפו.
וידאו חדש לקידום אתונה כיעד לתיירות עסקית: משרד הכנסים באתונה שיחרר את הוידאו הראשון אי פעם לתיירות עסקית לאתונה כחלק מתכנית פעולה ואסטרטגיה המכוונת לקידום תיירות עסקים.
הסרטון מצולם באופן "כאילו" לא מקצועי, ואישי, צילום ראליטי, דרך עיניו של נוסע עסקי המבקר באתונה ל-3 ימים, הצופים יכולים לקבל הצצה לכל מה שהעיר מציעה בתחומי הכנסים, מלונות, ותחבורה ציבורית כמו גם תרבות, אוכל ופעילויות נוספות. מבחינה אסטרטגית הסרט מתמקד ב-5 נושאי מפתח: המסורת האולימפית ומומחיות בארגון כנסים ואירועים, המוצר העיסקי במרכז העיר ומסביבה, מסורת תרבותית, מתקני כנסים ופעילויות נוספות באזור החוף.
תכנית "זו אתונה שלי" חוגגת שנה – This is MY Athens, תכנית מקבלי הפנים למבקרים של העיר אתונה מציינת שנה של פעילות מוצלחת. זוהי תכנית חינמית המוצעת למבקרים באתונה ומופעלת על ידי מתנדבים המציגים לתיירים את "העיר שלהם" וכל מה שיש לה להציע. התכנית הושקה ברמה לאומית ומקומית, והתקבלה בהתלהבות רבה על ידי תושבי אתונה.
סרטון "כרתים המדהימה" לניהול תדמית: אזור כרתים שחרר לאחרונה סדרה של סרטונים המציגים את החיים בכרתים יפים כתמיד. הוידאו בא להתמודד עם תפישות מפתח שנוצרו בתקופה האחרונה, ושהמדיה העולמית עזרה להפיץ, וקורא לבקר "לראות בעצמך, ולהרגיש בעצמך". הסרטון מציג השוואה משעשעת בין המציאות אותה חווה התייר, כביכול, מול הדימוי הנשקף מהמדיה העולמית.
מאמרים קשורים: מה קורה למותג כשמתחוללות בעיר מהומות? | מיתוג לימסול – המיתוג האינטראקטיבי הראשון | קפריסין נשיאת האיחוד האירופי | יוון מנסה לתקן את התדמית | מיתוג סלוניקי
החזון לעתיד מצוי בהיסטוריה – החזרה אל הפוליס, העיר העצמאית
פורסם: יולי 7, 2012 נושאים: הכל, ישראל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים | Tags: If Mayors Ruled the World, אביב העמים, איחוד איטליה, איחוד גרמניה, איטליה, אנגליה, אסיה, אפריקה, אשור, אתונה, בנג'מין ברבר, בריטניה, בריסטול, ברלין, ברמינגהם, ברמן, גנואה, הוותיקן, המבורג, המהפכה הצרפתית, המהפכה התעשייתית, הסכם שלום וסטפליה, הפוליס היווני, הקולוניאליזם, הקפיטליזם, וינה, ונציה, זהויות לאומיות, ימי הביניים, לאומיות אתנית, ליברפול, לידס, מדינת הלאום הראשונה, מדינת לאום, מהות המדינה, מונקו, מייקל בלומברג, מיעוטים לאומיים, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מלחמת העצמאות של ארצות הברית, מנצ'סטר, מקסיקו סיטי, נוטינגהם, ניו יורק, ניק קלג, סינגפור, ספרטה, עיר מדינה, פוסט לאומיות, פורום ה-15, פיזה, צרפת, קרתגו, רומא, שפילד, תבאי, תכנון עירוני השארת תגובה
הרעיון של מדינת הלאום, לפיו העולם מחולק כיום (ל-193 מדינות), ונראה לנו לעיתים כמובן מאליו, הוא למעשה רעיון חדש למדי. רעיון זה מבוסס על מימוש וקיום הריבונות של לאום מסוים בטריטוריה מסוימת, כלומר על לאומיות אתנית. אולם במציאות מעולם לא התקיימה חפיפה טריטוריאלית בין הלאומים והמדינות שנוצרו. מיעוטים לאומיים קיימים בכל מדינה, באופן שלעתים קרובות גורם לתחושות קיפוח, חשדנות ושנאה. גם מתוך הלאומים שיש להם מדינה, יש מיעוט מהלאום שחי במדינות אחרות.
תהליך היווצרותה של מדינת הלאום החל בימי הביניים המאוחרים, אז היה ערעור על הסדר הפאודלי וצמיחה של זהויות לאומיות באנגליה ובצרפת. השלב הבא בהתפתחותה של מדינת הלאום היה בשנת 1648, עם החלוקה המחודשת של אירופה למדינות, שבוצעה תחת הסכם שלום וסטפליה, והביא לידי ביטוי תפיסות חדשות לגבי מהות המדינה, והמדינות החדשות תאמו יותר את הרעיון לפיו מדינה אמורה להכיל לאום אחד. במהלך המאה ה-18 חלה התחזקות בתפיסה של מדינת הלאום. המהפכה הצרפתית ומלחמת העצמאות של ארצות הברית הביאו להקמתם של הדמוקרטיות המודרניות הראשונות, ולרעיון כי על המדינה לייצג את הלאום – רעיון התקף עד היום. במקביל, המהפכה התעשייתית והתפשטות הקפיטליזם הביאו לערעור הסדר החברתי הישן ולהתחזקות התפיסה הלאומית.
המאה ה-19 ראתה את התפשטות רעיון הלאומיות באירופה, ובעקבותיו גם את התפשטות מדינות הלאום. אביב העמים בשנת 1848 היה הניסיון הבולט ביותר ליישום של מדינות לאום שונות ברחבי אירופה. ביטויים אחרים למגמה זו היו איחוד איטליה בשנת 1861 וגרמניה בשנת 1871. מגמה זו נמשכה אל תוך המאה ה-20, ובאה לידי מיצוי לאחר מלה"ע ה-1, אז פורקו האימפריות האירופאיות והשטחים הפכו למדינות לאום. אמצע המאה ה־20 הייתה תקופה של התפשטות מדינת הלאום אל מחוץ לאירופה. סוף עידן הקולוניאליזם ותהליך הדה-קולוניזציה הביאו ליצירת מדינות לאום בכל חלקי העולם, מאפריקה ועד לדרום מזרח אסיה. רבים טוענים כי החל משנות ה-70 של המאה ה-20 תם עידן הצמיחה של מדינת הלאום. תהליך הגלובליזציה הביא לערעור על המרכזיות של המדינה ולצמיחת מערכות מתחרות, תהליך המכונה פוסט לאומיות.
אתונה – הפוליס של המאה ה-4 לפנהס
בהיסטוריה הרחוקה יותר, המבנה הפוליטי של עיר מדינה, מדינה המורכבת מעיר אחת בלבד, היה נפוץ מאוד. לעתים, ערי מדינה הצליחו להקים אימפריות גדולות דוגמת אשור, רומא וקרתגו ולעתים נשארו קטנות והתאגדו בברית אשר כללה כמה ערים. סוג מיוחד של עיר מדינה הוא הפוליס היווני כמו אתונה, תבאי וספרטה. תושבי פוֹלֵיִס אלה היו בעלי מודעות פוליטית רבה וערים רבות נוהלו בדמוקרטיה ישירה. ערי המדינה המשיכו לשגשג באיטליה בימי הביניים (פיזה, גנואה וונציה), וכיום יש מספר מדינות שניתן לכנותן ערי מדינה: סינגפור, מונקו, והוותיקן. בגרמניה יש לשלוש ערים מעמד רשמי של עיר מדינה- ברלין, המבורג וברמן, ומעמד דומה יש לערים וינה ומקסיקו סיטי.
אם ללמוד מההיסטוריה, רוב המהפכות והשינויים העולמיים המרכזיים, מאז ימי הביניים, החלו או נחזו בבריטניה. האי הבריטי היה למדינת הלאום הראשונה, לדמוקרטיה המודרנית הראשונה, לאחת האימפריות הגלובליות, בה החלה המהפכה התעשייתית והקפיטליזם, וכעת בריטניה עוברת תהליך שעשוי לחזות את האופן בו ינוהל העולם בעתיד הקרוב.
בריטניה הודיעה השבוע על יוזמה נרחבת להעניק לכמה מעריה הגדולות יותר עוצמה בניהול גורלן הכלכלי. ל- 6 מעריה הגדולות של בריטניה – ברמינגהם, בריסטול, לידס, נוטינגהם ושפילד – הוענקה אוטונומיה גדולה יותר לגבי הכלכלה והתשתית שלהן. הדבר כבר ניתן מוקדם יותר לליברפול ומנצ'סטר.
ערים מהוות באופן גובר והולך יחידת מפתח אורגנית של הכלכלה העולמית, וההכרה בכך הגיעה אל מקבלי ההחלטות בממשלה הבריטית. סגן ראש ממשלת בריטניה ניק קלג ציין כי ערים "משמשות כתחנות הכוח של אנגליה – כך שזה רק הגיוני שהערים יחליטו עבור עצמן כיצד לחזק את הכלכלה המקומית שלהן". מדיניות המדרבנת חדשנות, יצרנות ופיתוח כלכלי היא אפקטיבית יותר ברמה המקומית מאשר ברמת המדינה. ראשי ערים נמצאים בקשר הדוק יותר עם הכלכלות המקומיות, והם לעיתים קרובות פרגמטיים יותר, ופחות מונעי אידיאולוגיה מחברי ממשלה.
"עד לא מזמן, תחרותיות הייתה מחוץ למגרש של ראשי הערים בגלל הפקטורים המגדירים אותה הוחלטו ברמת המדינה" אמר ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג לאחרונה. "אולם כיום, כשיותר מחצי מאוכלוסיית העולם חיה בערים, המניעות 80% מהתפוקה העולמית, ועסקים יוצרים צמיחה סביב שווקים עירוניים, ערים לא יכולות להרשות לעצמן להפקיד את עתידן בידי ממשלות".
בסיפרו "אם ראשי ערים שלטו בעולם" ( If Mayors Ruled the World), טוען חוקר המדינה בנג'מין ברבר כי ערים וראשי ערים חייבים להיות כלי אלמנטרי בהנהגה העולמית ובממשל בינלאומי במאה ה-21. נראה כי בבריטניה התהליך כבר בעיצומו.
גם בישראל מתנהל מאבק מצד ראשי ערים על רפורמה שתעביר יותר סמכויות מהמדינה אל הערים. פורום ה-15, המייצג את עיריותיהם של 40 אחוז מתושבי המדינה (כ-3 מיליון תושבים), הוא הגוף המרכזי הפועל לרפורמה ביחסי המדינה והערים העצמאיות. הערים החברות בפורום ה-15 מהוות מרכזים מטרופוליניים המעניקים שירותים לכ-80 אחוז מתושבי ישראל, ולמרבית העסקים והחברות במשק.
מטרת הרפורמה היא לבזר סמכויות לערים העצמאיות, להסיר חסמים ביורוקרטיים, ולאפשר לעיריות לתת שירות טוב יותר לתושבים ולמבקרים בתחומן, וכן לעודד את צמיחתו והתפתחותו של המשק כולו. בין היתר אמורה הרפורמה להעניק לעיריות סמכות לבצע שינויים בגבייה ובתקצוב, לשפר את פעילותם של התאגידים העירוניים, לתת לעיריות משקל גדול יותר בתכנון העקרונות האורבניים בתחומן, לקצר תהליכי חקיקת העזר של העיריות, לקדם מיזמים חדשניים בתחומי התחבורה, התשתיות ואיכות הסביבה ועוד.
מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים | איך יראה העולם ב-2050? הרבה יותר עירוני | הערים התחרותיות בעולם | האם עיר יכולה לשנות דימוי של מדינה? | המיצוב מחדש של ערי התעשייה הבריטיות
המרתונים בעולם ששווה לנסוע אליהם. לקראת מרתון תל אביב
פורסם: מרץ 26, 2012 נושאים: הכל, ישראל, מיתוג ערים, תיירות | Tags: איצטדיון הפנתינאיקו, ארמון בקינגהם, ארצות הברית, אתונה, בוסטון, ביג בן, ביג סור, בריטני, בריטניה, גריניץ' פארק, דרום אפריקה, החומה הגדולה, המשחקים האולימפיים, וונקובר, טינג'ין, יוון, כיכר הבסטיליה, כנסיית נוטרדאם, כרמל, לונדון, לימפופו, מגדל אייפל, מונט סט מישל, מיתוג, מיתוג ערים, מרתון ירושלים, מרתון תל אביב, נאפה וולי, נהר הסיין, נהר התמזה, נורמנדי, ניו אינגלנד, סטאנלי פארק, סין, ספארי, פורבס, פריז, צרפת, קליפורניה, שמורת אנטבני גיים, שער הניצחון, תיירות, תיירות ספורט תגובה אחתאירועי ספורט בינלאומיים משמשים ערים רבות כאמצעי למשיכת תיירות ספורט ולמיתוג. מרתונים זוכים לסיקור תקשורתי בינלאומי נרחב, יותר מאירועים אחרים עם מספר משתתפים גדול אף יותר. לקראת מרתון תל אביב המתקיים השבוע, ומרתון ירושלים שהתקיים לפני שבועיים – 10 המרתונים ששווים נסיעה אליהם, על פי מגזין פורבס.
נאפה וולי מרתון, קליפורניה, 4 במרץ – עם 2,300 משתתפים בלבד, המסלול פרוס לאורך שביל הסילברדו, בצד המזרחי של העמק. הנוף עוצר נשימה, עם מראות של העמק, עצי פרי, כרמים ופריחה בצבעי זהב.
מרתון פריז
מרתון פריז, צרפת, 15 באפריל – יש שאומרים שאין דרך טובה יותר לראות את עיר האורות מאשר להשתתף במרתון פריז. חלק גדול מהמסלול נמתח לאורך גדות נהר הסיין וחולף על חלק מהאתרים הטובים בעיר (מגדל אייפל, כנסיית נוטרדאם, כיכר הבסטיליה). בין 35,000 ל-40,000 משתתפים במרתון ומתחיל בארמון האליזה ומסתיים בשער הניצחון.
בוסטון מרתון, ארה"ב, 16 באפריל – המירוץ הוותיק והיוקרתי ביותר בארה"ב, שהשתתפות בו היא שאיפת חיים של כל רץ מרתון, והמשתתפים בו חייבים לעמוד בתנאי קבלה המבוססים על זמני ריצה במרתונים קודמים. האירוע מתחיל מחוץ לעיר, באיזור הכפרי הופקינטון ונמשך דרך מספר עיירות בניו אינגלנד עד שמסתיים ברחוב בויילסטון במרכז בוסטון.
מרתון לונדון
ורג'ין לונדון מרתון, בריטניה, 22 באפריל – המסלול עובר ברוב האתרים האייקונים של העיר – הביג בן, הטאוור אוף לונדון, גלגל הענק – וממשיך לאורך נהר התמזה וחוצה על גבי הטאוור בריד'ג. כ-30,000 משתתפים במירוץ מדי שנה, וזהו אחד המרתונים הגדולים בעולם. נקודת ההתחלה היא בגריניץ' פארק ומזגזג בעיר עד לנקודת הסיום בארמון בקינגהם.
ביג סור מרתון, קליפורניה, 29 באפריל – מסלול הנסיעה היפה ביותר בקליפורניה, הוא המסלול למרתון זה. עובר על הכביש המהיר Highway One מביג סור כל הדרך עד כרמל. הגבעות והרוח קשים, אבל הנוף של האוקיינוס נותן השראה להמשיך.
וונקובר מרתון, קנדה, 6 במאי – וונקובר תכננה מסלול חדש השנה, מנקודה לנקודה, שיעבור בשכונות המיוחדות של העיר, הפארקים ולאורך הים. המרוץ מוגבל ל-5,000 משתתפים, מתחיל בפארק קווין אליזבת ועובר ב-7 שכונות, חולף על החופים וחוזר אל סטאנלי פארק ומסתיים במכרז העיר.
מרתון מונט סט מישל, צרפת, 13 במאי – המרתון היחיד בצרפת שהוא מנקודה לנקודה (ולא במסלול מעגלי), וניתן לראות בו את נקודת הסיום לאורך כל זמן הריצה. נמשך לאורך חופי נורמנדי, המסלול עובר מקנקלה בבריטני אל הכפר באי המבוצר בחוף נורמנדי – מונט סט מישל. המסלול המישורי ברובו מאפשר להתרכז בנופים של מפרץ מונט סט מישל הרחב.
מרתון החומה הגדולה, סין
מרתון החומה הגדולה, טינג'ין, סין, 19 במאי – אם טיול בחומה הגדולה של סין נמצאת ברשימת היעדים שלך, ואתה גן רעב לסבל- זה המרתון בשבילך. הרצים צריכים לצפות לזמן ריצה ארוך בכ-50% מכל מרתון ממוצע אחר, בשל העליות והמורדות התלולים. המסלול מתחיל ליד הכפר הואנגיאנגואן, כשעתיים מבייג'ינג, ונמשך ישר אל החומה. בעודך עולה ויורד במדרגות החומה הגדולה והעתיקה אתה יכול לצפות תצפית של 360 מעלות על הנוף הכפרי של סין. אחר כך המסלול ממשיך בנוף כפרי ושדות עשירים לפני שמסתובב חזרה אל החומה לחלק האחרון של המסלול.
מרתון לימפופו, דרום אפריקה
מרתון ה"ביג 5" של לימפופו, דרום אפריקה, 23 ביוני – מרוץ זה הוא כמו מרתון וספארי יחד. הוא גם אחד המסלולים הקשים, כשכולו מדדה דרך הגבעות והעמקים של שמורת אנטבני גיים בדרום אפריקה. השמורה היא בבעלות פרטית, והיא ארץ פלאות של חיות טבע ונופים. הרצים נהנים ממראות מקרוב של אנטילופות, גירפות וזברות, וחלק אחד של המסלול אפילו עובר דרך טריטוריות של אריות.
המרתון הקלאסי של אתונה, יוון, 11 בנובמבר – המקום בו הכול התחיל: המסלול מתחיל בשדה הקרב העתיק בעיר מרתון. זהו מסלול מאתגר, שמתחיל ליד הים האיגאי ומטפס לקראת העיר אתונה, כ-120 מטר מעל פני הים. אבל ריצה במסלול האגדי בן ה-2,500 שנה מפצה על הקושי בטיפוס, בעיקר כשמגיעים לקו הסיום באיצטדיון הפנתינאיקו בו התקיימו המשחקים האולימפיים הראשונים בעת החדשה בשנת 1896.
מאמרים קשורים: ספורט כאסטרטגיה למיתוג – אינדיאנפוליס | ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה? | קטאר – אירועי ספורט למיתוג המדינה | אולימפיאדה במזרח התיכון?
הערים התחרותיות ביותר בעולם
פורסם: מרץ 25, 2012 נושאים: הכל, ישראל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים | Tags: Buenos-Aires בואנוס איירס, Economist Intelligence Unit, GDP, אחמדאבאד, איכות חיים, איכות כוח אדם, אירופה, אסיה, ארצות הברית, אתונה, בנגלור, בנגקוק, האנוי, הודו, הונג קונג, טהרן, טוקיו, טיינג'ין, יוהנסבורג, כלכלות מתפתחות, לונדון, מגה-ערים, ניו יורק, סאו פאולו, סין, סינגפור, קצב צמיחה, רגולציה, ריו דה ז'ניירו, שנזן, תל אביב השארת תגובהמחקר זה של Economist Intelligence Unit EIU בדק ודרג את התחרותיות של 120 הערים המרכזיות בעולם. עבור המחקר נבנה אינדקס לתחרותיות שעל פיו נמדדו הערים. למחקר היו שתי יוזמות עיקריות: להשוות את 120 הערים המרכזיות בעולם ב-8 קטגוריות של תחרותיות. ערים אלו מייצגות 29% מהכלכלה העולמית. כמו כן במחקר קוימו ראיונות עם מומחי ערים, ראשי ערים ומנהלי חברות כדי לקבל את השקפותיהם על התחרותיות של הערים.
יותר מחצי מהאנושות חיה בערים, המייצרות 80% מה-GDP העולמי. כבר כיום חברות מתחילות לבנות אסטרטגיות עבור ערים, ולא עבור מדינות. עם הצמיחה המהירה והפיתוח של ערים רבות, בעיקר בכלכלות המתפתחות כמו סין והודו, התחרות ביניהן על עסקים, משקיעים וכשרונות רק תגבר. גודל בלבד אינו מדד הקובע את קצב הצמיחה והפוטנציאל. בעוד כמה מגה-ערים כמו ניו יורק וטוקיו הן משפיעות במיוחד, יש קטנות יותר כמו הונג קונג וסינגפור, שבנו את עצמן כמרכזים תחרותיים עולמיים. בנתיים ערי השווקים המתעוררים כמו אחמדאבד וטיינג'ין חוות צמיחה כלכלית דו ספרתית ובעלות פוטנציאל צמיחה גבוה אף יותר. תחרותיות, עם זאת, הוא מושג הוליסטי המושפע בין השאר מהעסקים בעיר, רגולציה, איכות כוח האדם ואיכות החיים. הממצאים המרכזיים:
- ערי ארה"ב ואירופה הן התחרותיות ביותר בעולם כיום, למרות חששות לגבי תשתיות מתיישנות וגירעונות גדולים בתקציביהן, הן עדיין מושכות הון, עסקים, כישרונות ותיירות. ניו יורק מדורגת ראשונה ולונדון שנייה במדד הכולל, והן הערים התחרותיות ביותר בעולם, וערים אחרות מארה"ב ואירופה המערבית מאכלסות 24 מקומות מתוך 30 המובילות.
- הצמיחה הכלכלית של אסיה משתקפת במדד התחרותיות. ערי אסיה שולטות בקטגוריית "הכוח הכלכלי" של המדד, שהיא הקטגוריה בעלת המשקל הרב ביותר. 15 מ-20 הערים הראשונות בקטגוריה זו הן אסייתיות: טיינג'ין, שנזן ודליאן הן המובילות, ואחריהן 9 ערים סיניות, סינגפור (15), בנגאלור (16), אחמדאבאד (19) והאנוי (20).
- שכבה אמצעית של ערים בגודל בינוני בשווקים המתפתחים הן מפתח להנעת הצמיחה הגלובלית. ערים אלו בנות 2-5 מיליון תושבים, חוות את הצמיחה המהירה ביותר בעולם.
- היתרון המשמעותי ביותר שיש לערי העולם המפותח הוא יכולתן לפתח ולמשוך את הכישרונות הטובים בעולם. ערי אירופה וארה"ב שולטות בקטגוריית איכות כוח האדם במדד. זאת הודות למערכות החינוך האיכותיות והרוח היזמית של תושביהן, אבל גם הפעילות התרבותית ואיכות החיים בערים אלו.
תל אביב מדורגת במדד הכללי במקום ה-59 בין 120 הערים שנבדקו, ומציגה נתונים טובים במיוחד בקטגוריית ההון הפיזי (85.7), ביצועים מעל לממוצע בקטגוריות יעילות מוסדית (65.3), אופי תרבותי וחברתי (66.7) ואיכות כוח האדם (63.8)
-
- הערים התחרותיות ביותר לפי אזורים
-
- הערים התחרותיות ביותר 76-100
-
- הערים התחרותיות ביותר 51-75
-
- הערים התחרותיות ביותר 26-50
-
- הערים התחרותיות ביותר 1-25
-
- 30 הערים החזקות ביותר כלכלית
. תל אביב מדורגת גבוה יותר מהערים בואנוס איירס (60), בנגקוק (61), סאו פאולו (62), יוהנסבורג (67), אתונה (72), ריו דה ז'ניירו (76). האחרונה במדד, במקום 120, מדורגת טהרן.
מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים | המדינות הטובות ביותר לעסקים | המדינות העשירות בעולם | דירוג איכות החיים בערי העולם
העיר הירוקה ביותר: חלק ה' – אירופה
פורסם: מרץ 17, 2012 נושאים: הכל, מיתוג ערים, קיימות-סביבה | Tags: אוסטריה, אוסלו, אוקראינה, איטליה, איכות סביבה, איסטנבול, אירופה, אירלנד, אמסטרדם, אסטוניה, אתונה, בודפשט, בולגריה, בלגיה, בלגרד, ברטיסלבה, בריטניה, בריסל, ברלין, גרמניה, דבלין, דנמרק, הולנד, הונגריה, הלסינקי, וורשה, ויליניוס, וינה, זאגרב, טאלין, טורקיה, יוון, לובליאנה, לונדון, לטביה, ליטה, ליסבון, מדיניות סביבתית, מדריד, מזרח אירופה, מיתוג ערים, נורבגיה, סופיה, סטוקהולם, סלובניה, סלובקיה, ספרד, סקנדינביה, סרביה, פולין, פורטוגל, פינלנד, פראג, פריז, צ'כיה, ציריך, צרפת, קופנהגן, קייב, קיימות עירונית, קיימות-סביבה, קרואטיה, רומא, רוסיה, ריגה, שבדיה, שוויץ, שטוקהולם, תכנון עירוני השארת תגובה
העיר הירוקה ביותר, אירופה
ערי סקנדינביה שולטות בדירוגים הגבוהים במדד זה. קופנהגן מדורגת בדירוג הכללי ראשונה, אחריה שטוקהולם, ושלישית אוסלו. מבין ערי סקנדינביה הבאה היא הלסינקי (7). וינה, אמסטרדם וציריך ממוקמות במקומות הרביעי, חמישי ושישי בהתאמה.
קיים קשר חזק בין עושר העיר לבין מיקומה בדירוג. ל-9 מבין 10 הערים המדורגות בראש הטבלה יש GDP per Head של יותר מ- 31,000 אירו. באופנים רבים זה לא מפתיע: ערים עשירות יותר יכולות להשקיע יותר בתשתיות חסכניות ולהרשות לעצמן מומחים ומנהלים בתחומי הקיימות לדוגמה. אבל עושר העיר זה לא הכול, יש ערים הבולטות הקטגוריות מסוימות מעבר למשקלן הכלכלי, לדוגמה ברלין בתחום הבנייה.
בין הערים המזרח אירופאיות, בעלות ההכנסה בנמוכה יחסית, וילניוס (ליטה) מדורגת הגבוהה ביותר (13) ואחריה ריגה (לטביה) במקום ה-15. שאר ערי מזרח אירופה מדורגות בתחתית המדד. ערים אלה מתמודדות עם היסטוריה של הזנחה סביבתית בתקופה הקומוניסטית. דבר זה מתבטא במיוחד בדיור בבנייני ענק מבטון שהיו נפוצים, כמו גם תעשייה כבדה ומזהמת במרכזי הערים. למרות שלרבות מהן יש יוזמות חדשניות ביחס לבעיות סביבתיות ספציפיות, כמו הלוטו בלובליאנה שמקדם הפרדת אשפה ומיחזור, ערים אלה צריכות גם להתאזן בתחומים דחופים אחרים, מאבטלה וצמיחה כלכלית ועד דיור בלתי פורמלי.
המחקר מגלה קורלציה בין גודל העיר וההישגים שלה. הערים המובילות, הן במזרח אירופה והן במערבה נוטות להיות קטנות יותר, עם אוכלוסייה של פחות ממיליון תושבים. במובנים מסוימים זה הגיוני: בערים קטנות יותר לתושבים קל יותר להתנייד באופניים או ללכת לעבודה, לדוגמה, עם זאת עושר, ואף יותר חשוב, ניסיון, יכולים להתגבר על הקשיים של עיר גדולה, כשמדיניות המשתמש בגודל העיר כיתרון לכלכלה מקיימת, כמו חימום אזורי, או מערכת תחבורה ציבורית גדולה. כך, ערים גדולות עם 3 מיליון תושבים ויותר, מציגות ביצועים טובים יחסית במדד, וממוקמות בחצי העליון שלו. ברלין עם הביצועים הטובים ביותר (8), אחריה פריז (10), לונדון (11), ומדריד (12). לעומתן אתונה (22) ואיסטנבול (25) מציגות ביצועים חלשים.
ערים עם אוכלוסייה פעילה ומעורבת מציגות ביצועים טובים יותר, ויש קורלציה ברורה וחזקה בין ערים המדורגות גבוה במדד לבין רמת המעורבות של אוכלוסייתן.
A research project conducted by the Economist Intelligence Unit
מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר- צפון אמריקה, העיר הירוקה ביותר- אמריקה הלטינית, העיר הירוקה ביותר – אסיה, העיר הירוקה ביותר – אפריקה,
-
- העיר הירוקה ביותר, אירופה
מיתוג ערים ומדינות 
תגובות אחרונות