האם אתה גר במקום שמשפר את חייך? כלי חדש מאפשר בחינה

לכולנו ברור כי גורמים כמו בריאות, חינוך או ביטחון משפיעים באופן מהותי על איכות חיינו, אולם עד לא מזמן, הניסיונות לכמת ולמדוד את איכות החיים לא התייחסות לגורמים אלה, ונעשו בעיקר על ידי כלכלנים, שבחנו מרכיבים כלכליים בלבד. בשנים האחרונות מופיעים יותר ויותר מדדים המנסים לבחון את המציאות של חיינו באופן מורכב יותר ולשקלל בו מרכיבים נוספים על המרכיבים הכלכליים. מדד המדינות הטובות, שהתפרסם השנה בפעם הראשונה, מנסה למדוד את השפעת המדינות ברמה הגלובלית: מה הן תורמות ל"נחלת הכלל" העולמית, ומה הן לוקחות ממנו. הקונספט של "מדינה טובה" סובב סביב עידוד התושבים וממשלותיהם להביט למרחק, ולשקול את המשמעויות הבינלאומיות של התנהגות המדינה. האו"ם מפיק את מדד המדינות המאושרות בעולם, ואילו ה-OECD הפיק את מדד החיים הטובים, שכלל אינו מדרג את המדינות, אלא מהווה כלי אישי שבאמצעותו כל אחד יכול לבחון את המציאות על פי סדרי העדיפויות האישיים שלו.

לקרוא את ההמשך »

התכנית החדשה לפיתוח אילת: אנרגיה מתחדשת, תיירות ומסחר, ביולוגיה ימית, ואקדמיה

על פי דו"ח שהגיש לאחרונה מזכ"ל ה-OECD אנחל גורייה לראש הממשלה ולשרי האוצר והתמ"ת, לאזור הנגב יש פוטנציאל ממשי להפוך למעצמת קלינטק של המזרח התיכון. פרסום דו"ח ה-OECD לפיו הנגב יכול וצריך להפוך למרכז בינלאומי לתעשיית הקלינטק עורר עניין רב בנגב וראשי הרשויות התאחדו בקריאה להפוך את הדו"ח למסמך עבודה מחייב. על פי הדו"ח לנגב יש פוטנציאל ממשי להפוך למעצמת קלינטק על בסיס שורה של נתונים חיוביים במיוחד של תעשיית הקלינטק בנגב, שרשמה גידול כפול מבשאר אזורי הארץ ובה מבוצע שליש מהמחקר בתחום.

מהדו"ח, עולה כי למרות הנתונים החיוביים הרי שהדרך להגשמת החזון של הפיכת הנגב למוקד קלינטק עוד ארוכה, בשל שורה של כשלים בתחום כוח האדם והתעשייה באזור. בין השאר מצאו חוקרי ה-OECD כי הנגב סובל ממחסור בעובדים משכילים בתחום הקלינטק, כמו מהנדסים וחוקרים, בשל הקושי למשוך אותם לעבור לגור באזור.

בעבודת מחקר שערך משרד התמ"ת זוהו ארבעה עוגנים לקידום ופיתוח העיר אילת, בעלי יתרון יחסי ויכולת למימוש: אנרגיה מתחדשת, תיירות ומסחר, ביולוגיה ימית, ואקדמיה. עבודת המחקר בחנה את האמצעים הדרושים לצורך גיוון מקורות התעסוקה בעיר, לרבות איתור כשלים וחסמים. בין החסמים שזוהו- באילת קיימת הסתמכות קיצונית על ענף התיירות המחייב פיתוח ענפים נוספים  (למעלה מ-50% מהמועסקים עוסקים בתיירות), משק סגור ומרוחק, תחלופה גבוהה של עובדים, שיעור גבוה של מהגרים אפריקאים ופליטים, והיעדר כח אדם מקצועי.
בתחום האנרגיה המתחדשת מציע התמ"ת לבחון את המשמעויות להפיכת אילת ל"עיר ירוקה", באמצעות סיוע בקידום פרויקטי התייעלות אנרגטית בעסקים ובבתי מגורים, סיוע בהתקנת מתקנים פוטו וולטאיים ביתיים ומסחריים לצורך התפתחותה של תעשייה מקומית.  המשרד החליט לאמץ את כנס אילת איילות לאנרגיה מתחדשת והוא תומך בו ושותף מלא כבר מספר שנים. המשרד הוביל והוציא לפועל הקמת המרכז הטכנולוגי לאנרגיות מתחדשות בחבל איילות מה שיתרום משמעותית לפיתוח כלכלי וטכנולוגי באזור. לדברי השר שמחון יש לפעול למיתוג האזור כולו והעיר כעיר ירוקה המקדמת תחום האנרגיה המתחדשת לאור יתרונות האזור, מיתוג שישפיע על תפיסת העיר ועל האוכלוסייה הפוטנציאלית להגיע אליה. (העיר אילת סיימה לא מכבר תהליך מיתוג תחת הסיסמה אילת+. פירוט בהמשך)

ביולוגיה ימית ואקדמיה – תמיכה בתכנית לפיתוח כלכלי של תחום הביולוגיה הימית באילת וסביבתה ולבחון הקצאת המשאבים הנדרשים לפעילות התוכנית לצורך מימוש הפוטנציאל המדעי מחקרי, הכלכלי והתעסוקתי של תחום הביולוגיה הימית תוך ניצול יתרונותיו הייחודים של האזור.
השר שמחון הציע להקים ועדת היגוי, אשר תמליץ על  תכנית לפיתוח תחום הביולוגיה הימית. כן תבחן הקמת מאגד באילת, אשר יוכל לשמש כמטה פעילות ולהוות גוף מתאם ומנחה בתחום הביולוגיה הימית בתחומי התעשייה, ארגון ומינהל, הנגשת מידע, הכשרה מקצועית וחינוכית ועוד.
ההצעה מתבססת על הנתונים שעלו במחקר התמ"ת, על פיהם לאילת יתרונות בתחום המחקר הביולוגיה הימית, אשר אינם קיימים במשולב במיקום אחר בארץ: שונית אלמוגים טרופית- הופכת את מפרץ אילת לשטח מחקר ימי ייחודי בעולם, עומק המים – עקב השבר הסורי אפריקני, מגיעים המים במפרץ אילת לעומק רב במרחק קצר מן החוף. נתון זה מאפשר ביצוע מחקר באזור החוף ללא שימוש באמצעי תעבורה שונים, המייקרים את עלויות המחקר. בנוסף, רמת קרינת שמש גבוהה- באזור אילת (ובפרט באזור אילות שם קיימת רמת קרינה גבוהה), אשר מסייעת בפיתוחם של חומרי טבע שונים , ובדגש על תעשיית המיקרו אצות.
כמו כן, ריכוז גורמי אקדמיה, כח אדם מקצועי וגורמים מסחריים בתחום באילת וסביבתה – באילת ובסביבתה מספר מוקדי ידע בתחום מדעי הים (מחקריים ותעשייתיים), אשר אינם קיימים בריכוז שכזה באזורים אחרים בישראל. חלק ממוסדות אלו נחשבים למוסדות המובילים בתחומם בישראל.
השר שמחון אמר במהלך הישיבה כי "מטרתנו להביא לפיתוח תחומי הכלכלה, החברה, הסביבה והממשל, באמצעות הפיכתה של העיר אילת למרכז לאומי ובינלאומי לביולוגיה ימית, קידום מקצועי של ענף הביולוגיה הימית, הבאת מסה קריטית של אוכלוסייה אקדמית ומקצועית לאזור (הן כמבקרים והן כתושבי קבע), הרחבת הגיוון התעסוקתי באזור וחיזוק הכלכלה המקומית, הגדלת המעגל התעסוקתי המשני של התחום (נותני השירותים ותמיכה), חיזוק אקדמי והגדלת אוכלוסיית הסטודנטים באזור.

מיתוג אילת – העיר אילת סיימה תהליך מיתוג בשנת 2011 (שהתרכז בתחום התיירות) באמצעות משרד הפרסום אדלר, ובו התעורר הצורך להתמודד עם הבעיות הרבות בעיר, התחרות הגוברת מירדן ומצרים, חוסר הבידול בין היעדים השונים בתחום התיירות ועוד.

עם ההתפתחות העצומה של ענף התיירות בעולם, מוצאת את עצמה אילת בעמדת נחיתות, כשלמעשה המוצר התיירותי האילתי הוא דל ביותר. מזג אויר טוב ונוף יפה זה פשוט כבר לא מספיק כיום. התיירים מחפשים תרבות, פעילות ועניין – ובאילת, בוא נודה על האמת, אין יותר מדי מה לעשות. דבר זה הוביל את האסטרטגיה שפותחה בתהליך המיתוג שהובילה ללוגו אילת+. משמעות האסטרטגיה היא, למעשה, שמכיוון והיהצע באילת הוא דל ולא מספק, יש לצרף לאילת מוצרים תיירותיים מחוץ לעיר: אילת+ ירושלים, אילת + ים המלח, וכולי.

עוד עלה בתהליך המיתוג הצורך הדחוף להשקיע בתוכן תרבותי, פסטיבלים וכנסים בעיר, שאינם מספקים. ובמיוחד הצורך בטיפול בתשתיות העיר ושיפור רמת השירות בתחום התיירות.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מגפת המיתוג של ערי הדרום ולמה זה יכשל | ביקורת מיתוג: באר שבע בירת ההזדמנויות | דברים מחוץ לארץ עבור אנשים מחוץ לארץ- התיירות בישראל | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | מגמות במיתוג ערים בישראל

מפת החדשנות העולמית, והקשר לרכבות תחתיות…

הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי של ה-OECD פיתח בסיס נתונים ענק על פיתוח פטנטים המקיף יותר מ-2000 ערים ברחבי מדינות ה- OECD. ניתן לראות במפה האינטראקטיבית את "כלי מיפוי החדשנות".

המפה הראשונה מציגה את מספר הפטנטים וחלקם היחסי בעולם על פי מדינות. למדינות האיחוד האירופי יש את החלק הגדול ביותר עם כ-30% מהפטנטים העולמיים, ואחריה ארה"ב, יפן וסין.

המפה השניה מציגה את מספר הפטנטים בעולם לפי מדינות, אזורים. כאן בולטת במיחוד סן פרנסיסקו ואזור החוף המזרחי בארה"ב, צפון אירופה וסקנדינביה, וכן יפן, דרום קוריאה וסין. שאר העולם ברובו ריק.

המפה השלישית מציגה את כמות הפטנטים בעולם לפי ערים מרכזיות. שוב מרכזי הפיתוח העולמיים בולטים. בארה"ב הפיתוח מתרכז בחוף המזרחי והמערבי, וגם באזור המידווסט. באירופה ואסיה יש אפילו ריכוז גבוה יותר כשמרכזי הפיתוח הבולטים הם בדרום גרמניה, שוויץ, דרום שבדיה, פינלנד וסביב פריז. באסיה מרכזי הפיתוח הם בטוקיו ואוסקה, סיאול (קוריאה), שנגחאי ובייג'ינג, ובחופים המזרחיים והמערביים של אוסטרליה, ושוב, רוב העולם נותר ריק.

רוב המכריע של הפיתוח נעשה בערים ומטרופולינים, בהם מפותחים 93% מהפטנטים העולמיים, בעוד ערים אלו מאכלסות רק 23% מאוכלוסייה העולמית. זה למעשה מרוכז עוד יותר: 10 אזורי רכבת תחתית, בהם חיים רק 2% מהאוכלוסיה העולמית הם מקורם של 24% מהפטנטים העולמיים והם (לפי סדר): טוקיו, סן חוזה, ניו יורק, בוסטון, קנגאווה (יפן), שנזן (סין), אוסקה, סן דייגו, לוס אנג'לס וסיאול. חמשת אזורי המטרו שבארה"ב מתוך רשימה זו אחראים ל-12% מהפטנטים העולמיים ומאכלסים אחוז אחד מאוכלוסיית העולם.

אבל ארה"ב, כך נראה, מאבדת את מקומה כמובילת חדשנות. חלקה של ארה"ב ירד מכ-40% בשנת 2000 ל-28% ב-2009. אסיה התחזקה כשחלקן של יפן וסין על ב-6% באותה תקופה. אירופה עדיין שומרת על מקומה כיצרנית הפטנטים הגדולה בעולם, כשרוב אזורי הפיתוח המרכזיים ממוקמים בשטחה. במונחים של מדינות חדשניות ביחס לגודל האוכלוסיה- המדינות החדשניות ביותר הן דווקא המדינות הקטנות: שבדיה, שוויץ, פינלנד, ישראל ודנמרק.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הערים התחרותיות ביותר בעולם | מיפוי הכוח הכלכלי של הערים בעולם | המדינות הטובות ביותר לעסקים | הערים היצירתיות ביותר בעולם