מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?

הבחירה בראשי הערים הטובים ביותר בארץ קשה ומורכבת, שכן קיים שוני עצום בין היישובים השונים מבחינה דמוגרפית, גיאוגרפית וסוציו-אקונומית – לכל יישוב יש המאפיינים הייחודיים לו – כך שנקודת הפתיחה של כל ראש רשות היא שונה. אתר nrg מפרסם מאמר המנסה לעשות זאת:
איך בכל זאת מדרגים את 18 ראשי הרשויות הטובים ביותר? אין שום דרך מדעית לעשות זאת. הרכבת הרשימה התבססה על 3 קריטריונים עיקריים, הנובעים מתוך שלוש שאלות מרכזיות: 1. האם ראש הרשות חתום על הישג בעירו שמהווה פריצת דרך ברמה ארצית בחברה הישראלית? 2.  האם לראש הרשות הייתה, או יש, השפעה מכרעת על התפתחות העיר שבראשה הוא עומד? 3. מהו מצב העיר כיום לעומת המצב שבו ראש העיר קיבל אותה כשנבחר לתפקידו? המדדים, מתייחסים בעיקר לרמת הקושי בהשגת המהפך ולהשפעתו הכללית של אותו ראש רשות.

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

1. מוטי ששון – חולון: מכהן כראש העירייה מאז 1993. בתקופתו הפכה חולון מעיר פועלים אפורה בפאתי תל-אביב, לעיר המתחרה בתל אביב. חולון היא בירת הילדים הישראלית: פועלים בה חמישה מוזיאונים יחידים מסוגם, והוקמו ופותחו בה מוסדות תרבות מפוארים. בזכות אלה זוכה ששון מדי שנה בפרסים בתחומי החינוך, האדריכלות, איכות הסביבה, ניהול התקציב ועוד. מאז שהעיר מותגה כ"עיר הילדים," החלום של כל ראש עיר הוא להצליח כמו חולון במיתוג. הצלחתו של ששון אף זכתה להכרה בינלאומית: המגזין הבריטי היוקרתי "מונוקל" בחר בו בשנת 2010 לאחד מעשרת ראשי הערים המובילים בעולם.

2. רון נחמן- אריאל: משמש ראש עיריית אריאל זה 27 שנים. הוא ראש העירייה המכהן היחיד שהקים עיר בישראל מראשיתה, כיו"ר הגרעין המייסד שקם בשומרון בשנת 1978. על אף מיקומה של אריאל מעבר לקו הירוק, הוא יצר עובדות שיחייבו כל ראש ממשלה לכלול אותה בהסדר שלום עתידי. יש לו יכולות אדירות בכל הנוגע לגיוס כספים, שבאו לידי ביטוי גם כשבשלטון היו ממשלות שמאל ש"ייבשו" את עירו. במשך כהונתו גייס מאות מיליוני שקלים מכספי תרומות לקידום פרויקטים בעיר, ובעזרתם הקים אוניברסיטה שזכתה לאחרונה להכרה רשמית, מערכת חינוך מעולה, מרכזי ספורט, פארקים, היכל תרבות מהיפים בארץ ואזור תעשייה פורח. כיום מונה העיר כ-17,000 תושבים, בעיקר בזכותו.

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

3. מרים פיירברג – נתניה: מכהנת בתפקיד משנת 1998, והיא ראש העיר הראשונה שעברה את כל "מסלול הפיקוד" בעירייה – מעובדת סוציאלית לראש מנהל החינוך והרווחה, לחברת מועצה ובסוף לראש הפירמידה.  פיירברג מנהלת עיר לא פשוטה בעלת דימוי של בסיס משפחות הפשע בארץ. עובדה זו הופכת אותה לראש עיר מובילה לעומת ראשי ערים קודמים, שלא הצליחו להתמודד עם הפשיעה בעיר וברחו. פיירברג גם יודעת להתנהל היטב בנפתולי הפוליטיקה. כשהיה מאבק בינה ובין עיריית הרצליה על משרדי חברת סלקום, היא שכנעה את בנימין נתניהו, אז שר אוצר, לתקצב ב-30 מיליון שקל מחלף מיוחד – וסלקום גלשה לנתניה. היא בת בית בלשכות ראש הממשלה והשרים. גם כשחברת איקאה התלבטה היכן תמקם את סניפה הראשון, פיירברג פסקה חד משמעית: נתניה. עד סוף השנה עומד להיחנך בעיר אצטדיון כדורגל חדש ומודרני שיחליף את אצטדיון הקופסה המיושן.
נתניה חווה גם פריחה נדל"נית, וכיום יהודים צרפתים מתנפלים על כל נכס פנוי – מה שתרם לעליית מחירי הדירות בעיר. במקביל, מוקמות בנתניה אלפי יחידות דיור ושכונות חדשות. פיירברג גם ידעה לנצל את משאב הטבע המוביל של העיר: חוף הים, המשתרע לאורך 13 קילומטרים וחצי. בתקופתה הוקמה, בין השאר, המעלית אל הים, הממוקמת במרכז "טיילת הראשונים", ואליה צפויות להצטרף שתי מעליות חדשות. גם בתי המלון בעיר חווים תנופה, ולא פחות משישה מלונות חדשים מצויים כעת בשלבי הקמה.

4. שלמה בוחבוט- מעלות תרשיחא: מכהן כראש מועצת מעלות משנת 1976. תחילה כיהן כמזכיר המועצה והיום הוא ותיק ראשי עיירות הפיתוח מדור המייסדים, ומודל לחיקוי לראשי הרשויות שמונו אחריו. מעלות היא דוגמה לשילוב מוצלח בין יהודים לערבים: לבוחבוט יש ממלא מקום ערבי. באוכלוסיית היישוב חיים עולים חדשים מכל העדות יחד עם תושבים ותיקים. גרעין היישוב הוא עולים ממרוקו ומארצות מצוקה, וגם לעלייה הרוסית של שנות ה-90 יש נוכחות.  גם תרבות יש במעלות: באגם מונפורט היפה נערך מדי שנה פסטיבל פיסול המושך אליו אנשים מרחבי העולם, ויש גם היכל תרבות מפואר ותזמורת של נערי העיר. לא לחינם נבחר בוחבוט לתפקיד היוקרתי של יו"ר מרכז השלטון המקומי, שכן אנשי עיירות הפיתוח והיישובים הערביים הצביעו עבורו בהמוניהם. גם ראשי ערים ותיקות הצביעו עבורו. המאבק, אגב, לא היה קל: מולו התייצב ראש עיר פופולרי לא פחות – שלומי לחיאני – ובכל זאת, בוחבוט ניצח.

5. דוד בוסקילה – שדרות: בוסקילה הגיע לתפקיד בפעם השנייה בשל יותר, מנוסה יותר וגם מיליטנטי יותר, במטרה להכין וליישם תוכנית הבראה לעיר שעמדה בפני קריסה. ואכן, מאז שנבחר ירדה שדרות מהכותרות השליליות והחל תהליך הבראתה. בוסקילה, שנבחר בינתיים ליו"ר פורום ערי הפיתוח במרכז השלטון המקומי, מצליח לשקם את שדרות לאט אבל בטוח, הוא צובר הישגים ומצליח להחזיר את החיוך לאנשי שדרות.  בוסקילה מתנסח היטב, שומר על קור רוח ומקרין עוצמה, אבל גם לא מהסס לדפוק על שולחנות כשצריך. התוצאה – הליך מובנה ומסודר של הבראה מלמטה. העיר, שהתפרסמה בעיקר כעיר מוכת קסאמים, הפכה לעיר מבוקשת, הרחובות שופצו ושופרו, התשתיות חודשו וערך הנדל"ן עלה בהתאם. אם השקט בדרום יימשך, סביר להניח שרוב החדשות יגיעו, כבעבר, מלהקות הרוק שיצאו מהעיר.

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

6. ראמז ג'ראיסי – נצרת: מאז שנת 1994 עומד ראמז ג'ראיסי בראשות העיר השנייה בחשיבותה לעולם הנוצרי.  נצרת היא עיר מסובכת מאוד לניהול:  יש בה מוסלמים, נוצרים, מקומות קדושים למכביר ומאות אלפי תיירים בשנה, ובצמוד אליה נושפת בעורפה נצרת עילית המודרנית, המרווחת, החדשה והמיושבת ביהודים.  לכאורה, יש בנצרת פוטנציאל נפיץ – מדובר במקום רגיש שבקלות יכולה להתפתח בו התגוששות עדתית – אבל עד כה ג'ראיסי מצליח למצוא את הדרך למנוע זאת. גם כשמשרדי הממשלה לא ששים לעזור לו, הוא מנהל את העיר ביד רמה, ברגישות ובנחישות. נכון שהוא לא יכול להתגאות בהישגים מרשימים בתחום התרבות, החינוך, איכות הסביבה וכו', אבל עבורו אלה מותרות. העובדה שהוא מצליח לשמור על שקט ועל סטטוס קוו הופכת אותו לאחד מראשי הערים הטובים בארץ – ולו רק בזכות יכולתו לפעול בתנאים כמעט בלתי אפשריים.

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

7. רון חולדאי – תל אביב-יפו: העיר ללא הפסקה, עברה מהפכה גדולה מיד עם  מינויו של רון חולדאי לתפקיד בשנת 1998 עלו עשרות טרקטורים על כבישים ועל מדרכות בעיר והפכו אותה לעיר חפירות. כשהתפזרו ענני האבק גילו התושבים עיר מודרנית ובה שבילי אופניים באורך 100 ק"מ ושלל פינות מנוחה מוצלות. אין כמעט דירוג של ערי העולם שתל-אביב לא נמצאת בו במקום גבוה (אגב, גם במדד יוקר המחיה). בין השאר, חולדאי יזם את אזור המועדונים בנמל תל-אביב, ואפילו קפץ ראש למימי הירקון כדי להראות שהמים נקיים וראויים לשחייה.
הביקורת העיקרית על חולדאי נוגעת לכך שהוא הפך אותה ל"עיר לעשירים" עם מגדלי מגורים, אבל בכל שאר הפרמטרים היא נחשבת למובילה בעולם. הכרזת "העיר הלבנה," שימור של 2,000 מבנים בעיר ההיסטורית, ניסיון אמיתי להתייחס ליפו כאל חלק מהעיר – בחירת יקיר עיר ערבי, העדפה מתקנת בדירקטוריונים ובקבלה לעבודה, פיתוח של תרבות ערבית, הנצחת ערבים בשמות של רחובות ביפו, ייסוד הפסטיבל המצליח "לילות יפו" – כל אלה ועוד נזקפים לזכותו של הראש.
כמו כן, הוקם בתקופתו אגף חדש למוזיאון תל-אביב, נחנך הקאמרי החדש ובנייתו של תיאטרון הבימה. תל-אביב היא העיר המובילה בפסטיבלים ובאירועים שונים שזלגו גם לערים אחרות, בהם, "לילה לבן", "חג המוזיקה", "מצעד הגאווה", "מרתון תל-אביב", "סובב תל-אביב באופניים" ו"שעת כדור הארץ".
רק לאחרונה נבחר חולדאי מטעם הארגון הבינלאומי CityMayors לראש העיר של חודש מרס. תל-אביב מוגדרת בנימוקי הבחירה כ"בירת ה-cool החדשה של אזור הים התיכון". אפשר בהחלט גם להצדיע לפרויקט השכרת האופניים המרשים. הקלה נוספת – הרכבת הקלה – כבר נראית, למיטיבי ראות, אי שם באופק.

המשך הדירוג: 8. צביקה גרינגולד- אופקים, 9. יונה יהב – חיפה, 10. מאיר כהן – דימונה, 11. רוביק דנילוביץ – באר שבע, 12. ניר ברקת – ירושלים, 13. שלמה לחיאני – בת ים, 14. יהודה בן חמו – כפר סבא, 15. שמעון לנקרי – עכו. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: חולון מרעננת את החזון. התושבים שותפים | שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | מגמות במיתוג ערים בישראל | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | נתניה- מיתוג מרכז העיר, ספרייה מרכזי, בניין עירייה חדש |


שיווק תל אביב: תחרות האירוויזיון היא פלטפורמה מצויינת

הקליפ החדש של להקת איזבו, שמייצגת את ישראל בתחרות האירוויזיון הקרובה, שתתקיים בבאקו, אזרביג'ן, נראה כמו סרטון יחסי ציבור מושקע במיוחד לתל אביב, הכולל לא פחות מ-32 אתרים בולטים בעיר, ובהם דיזנגוף סנטר, הגשר מעל הירקון, בריכת גורדון, יפו העתיקה, גינת הכלבים בגן מאיר ועוד, תמונות ממרתון תל אביב והופעות חוזרות ונשנות של תחנות ואופני "תל-אופן".

מבדיקת "זמן תל אביב" עולה כי החברה העירונית לפיתוח כלכלי השקיעה 28 אלף שקלים בקליפ על מנת לעודד את החשיפה של תל אביב בעולם ובתמורה ביקשה רק חשיפה נאה לתל-אופן, שאכן בולט מאוד בצילומים. בעירייה הדגישו השבוע כי לא הייתה כל התערבות בתוכן הקליפ מעבר לבקשה הזו.

שמחת החיים המתפרצת מהקליפ משתלבת במגמה של השנים האחרונות שתכליתה לשווק בעולם את תל אביב וכך בעקיפין את ישראל כולה, במנותק מכיוונים אחרים, שהובלטו בעבר בשיווקה של ישראל בעולם, שבמסגרתו הושם דגש על המקומות הקדושים והאתרים ההיסטוריים במדינה.

לא סתם נדמה שסלבריטאים בינלאומיים שמגיעים לארץ בשנים האחרונות מבלים ומצטלמים יותר בברים ועל החוף בתל אביב מאשר בכותל וביד ושם – מקומות החובה בסיורי סלבס עד לפני מספר שנים. "קליפים כאלה עושים לנו שירות מעולה, ולא סתם בתקופה הקרובה כל השיווק של העיר הולך להתמקד הרבה יותר באינטרנט, פייסבוק וטוויטר – אלה טרנדים שחייבים ליישר איתם קו", אומרת סמנכ"לית העמותה לתיירות תל אביב מרב עוזיאל.
"הקליפ של איזבו מדהים, מייצג את הרוח התל-אביבית, משלב קלילות עם סטנדרטים גבוהים מאוד של אסתטיקה ומגניבות אורבנית במיטבה. זה עושה לנו שירות מעולה בין היתר כי אנחנו מתמקדים בשווקים של אירופה והאירוויזיון אירופי, וצופי האירוויזיון הם מי שייחשפו לזה עכשיו. אנחנו בהחלט נשקול ליצור קשר עם איזבו או עם הבמאי כדי להרחיב את שיתוף הפעולה בינינו".

"הפעילות העירונית משרתת את המדינה ומייצגת את מה ששאר ישראל איננה", אומר סגן ראש העיר אסף זמיר. "היא ליברלית באמת, אנשים פה חיים ויוצרים ופעילים, יש פה סובלנות גבוהה לקהילה הגאה, חיים משותפים מוצלחים יחסית של יהודים וערבים וטיפול מאוד מסור והומני במבקשי המקלט, יחסית לשאר הארץ.  לכתבה המלאה ב-nrg

באופן כללי מסתמן בשנים האחרונות פער הולך וגדל בין מדיניות ופעולות השיווק שמקיימת עיריית תל אביב והגופים השונים שלה, בהצלחה רבה, לבין הפעולות של משרדי הממשלה וגופי התיירות בשיווק ישראל, שממשיכים לצלוע בפעילויות שמרניות, שאינן מדביקות את קצב השינויים הטכנולוגיים, לא מתאימות את עצמן לשווקים ולהרגלים המשתנים של צרכני התיירות, ומקובעים בתפיסות מסורתיות, גישה מיושנת ומהירות תגובה איטית. 

מאמרים קשורים: משנים את השיח על ישראל | מיתוג תחרות האירוויזיון | מיתוג ישראל – הבעיה היא לא מה חושבים עלינו |שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל | היוזמה הפרטית מובילה את שיווק ישראל


המרתונים בעולם ששווה לנסוע אליהם. לקראת מרתון תל אביב

אירועי ספורט בינלאומיים משמשים ערים רבות כאמצעי למשיכת תיירות ספורט ולמיתוג. מרתונים זוכים לסיקור תקשורתי בינלאומי נרחב, יותר מאירועים אחרים עם מספר משתתפים גדול אף יותר. לקראת מרתון תל אביב המתקיים השבוע, ומרתון ירושלים שהתקיים לפני שבועיים – 10 המרתונים ששווים נסיעה אליהם, על פי מגזין פורבס.

נאפה וולי מרתון, קליפורניה, 4 במרץ – עם 2,300 משתתפים בלבד, המסלול פרוס לאורך שביל הסילברדו, בצד המזרחי של העמק. הנוף עוצר נשימה, עם מראות של העמק, עצי פרי, כרמים ופריחה בצבעי זהב.

מרתון פריז

מרתון פריז

מרתון פריז, צרפת, 15 באפריל – יש שאומרים שאין דרך טובה יותר לראות את עיר האורות מאשר להשתתף במרתון פריז. חלק גדול מהמסלול נמתח לאורך גדות נהר הסיין וחולף על חלק מהאתרים הטובים בעיר (מגדל אייפל, כנסיית נוטרדאם, כיכר הבסטיליה). בין 35,000 ל-40,000 משתתפים במרתון ומתחיל בארמון האליזה ומסתיים בשער הניצחון.

בוסטון מרתון, ארה"ב, 16 באפריל – המירוץ הוותיק והיוקרתי ביותר בארה"ב, שהשתתפות בו היא שאיפת חיים של כל רץ מרתון, והמשתתפים בו חייבים לעמוד בתנאי קבלה המבוססים על זמני ריצה במרתונים קודמים. האירוע מתחיל מחוץ לעיר, באיזור הכפרי הופקינטון ונמשך דרך מספר עיירות בניו אינגלנד עד שמסתיים ברחוב בויילסטון במרכז בוסטון.

מרתון לונדון

מרתון לונדון

ורג'ין לונדון מרתון, בריטניה, 22 באפריל – המסלול עובר ברוב האתרים האייקונים של העיר – הביג בן, הטאוור אוף לונדון, גלגל הענק – וממשיך לאורך נהר התמזה וחוצה על גבי הטאוור בריד'ג. כ-30,000 משתתפים במירוץ מדי שנה, וזהו אחד המרתונים הגדולים בעולם. נקודת ההתחלה היא בגריניץ' פארק ומזגזג בעיר עד לנקודת הסיום בארמון בקינגהם.

ביג סור מרתון, קליפורניה, 29 באפריל – מסלול הנסיעה היפה ביותר בקליפורניה, הוא המסלול למרתון זה. עובר על הכביש המהיר Highway One מביג סור כל הדרך עד כרמל. הגבעות והרוח קשים, אבל הנוף של האוקיינוס נותן השראה להמשיך.

וונקובר מרתון, קנדה, 6 במאי – וונקובר תכננה מסלול חדש השנה, מנקודה לנקודה, שיעבור בשכונות המיוחדות של העיר, הפארקים ולאורך הים. המרוץ מוגבל ל-5,000 משתתפים, מתחיל בפארק קווין אליזבת ועובר ב-7 שכונות, חולף על החופים וחוזר אל סטאנלי פארק ומסתיים במכרז העיר.

מרתון מונט סט מישל, צרפת, 13 במאי – המרתון היחיד בצרפת שהוא מנקודה לנקודה (ולא במסלול מעגלי), וניתן לראות בו את נקודת הסיום לאורך כל זמן הריצה. נמשך לאורך חופי נורמנדי, המסלול עובר מקנקלה בבריטני אל הכפר באי המבוצר בחוף נורמנדי – מונט סט מישל. המסלול המישורי ברובו מאפשר להתרכז בנופים של מפרץ מונט סט מישל הרחב.

מרתון החומה הגדולה, סין

מרתון החומה הגדולה, סין

מרתון החומה הגדולה, טינג'ין, סין, 19 במאי – אם טיול בחומה הגדולה של סין נמצאת ברשימת היעדים שלך, ואתה גן רעב לסבל- זה המרתון בשבילך. הרצים צריכים לצפות לזמן ריצה ארוך בכ-50% מכל מרתון ממוצע אחר, בשל העליות והמורדות התלולים. המסלול מתחיל ליד הכפר הואנגיאנגואן, כשעתיים מבייג'ינג, ונמשך ישר אל החומה. בעודך עולה ויורד במדרגות החומה הגדולה והעתיקה אתה יכול לצפות תצפית של 360 מעלות על הנוף הכפרי של סין. אחר כך המסלול ממשיך בנוף כפרי ושדות עשירים לפני שמסתובב חזרה אל החומה לחלק האחרון של המסלול.

מרתון לימפופו, דרום אפריקה

מרתון לימפופו, דרום אפריקה

מרתון ה"ביג 5" של לימפופו, דרום אפריקה, 23 ביוני – מרוץ זה הוא כמו מרתון וספארי יחד. הוא גם אחד המסלולים הקשים, כשכולו מדדה דרך הגבעות והעמקים של שמורת אנטבני גיים בדרום אפריקה. השמורה היא בבעלות פרטית, והיא ארץ פלאות של חיות טבע ונופים. הרצים נהנים ממראות מקרוב של אנטילופות, גירפות וזברות, וחלק אחד של המסלול אפילו עובר דרך טריטוריות של אריות.

המרתון הקלאסי של אתונה, יוון, 11 בנובמבר – המקום בו הכול התחיל: המסלול מתחיל בשדה הקרב העתיק בעיר מרתון. זהו מסלול מאתגר, שמתחיל ליד הים האיגאי ומטפס לקראת העיר אתונה, כ-120 מטר מעל פני הים. אבל ריצה במסלול האגדי בן ה-2,500 שנה מפצה על הקושי בטיפוס, בעיקר כשמגיעים לקו הסיום באיצטדיון הפנתינאיקו בו התקיימו המשחקים האולימפיים הראשונים בעת החדשה בשנת 1896.

מאמרים קשורים: ספורט כאסטרטגיה למיתוג – אינדיאנפוליס | ירושלים מתכוננת לאולימפיאדה? | קטאר – אירועי ספורט למיתוג המדינה | אולימפיאדה במזרח התיכון?


ירושלים ותל אביב מתחרות, וכולם מפסידים

שתי הערים המרכזיות בישראל לא השכילו לשתף פעולה עדיין, ומתקוטטות ביניהן שוב ושוב. התחרות הסמויה לכאורה המתקיימת בין הערים (שלא לומר בין ראשי הערים) פוגעת ומחלישה את שתיהן בהתמודדות על התיירות בעיקר, אך לא רק.

בעוד תל אביב ממוצבת זה שנים רבות כמרכז התרבותי והעסקי של ישראל, עושה עיריית ירושלים מאמצים רבים לשפר את תדמיתה ולתפוס מקום משמעותי יותר בתחומים של תרבות, אמנות, השכלה ותיירות הן בעינינו הישראלים, והן בעיני התיירים. שינוי התפישה והפעילות המאומצת של עיריית ירושלים אמנם משיגה תוצאות, והעיר אכן משפרת את מעמדה, אולם עדיין לא התגבש בידול אסטרטגי מיתוגי בין ירושלים ותל אביב, והן נעשות יותר ויותר דומות זו לזו.

בתחרות המתגברת על מיצוב ותדמית העיר, התיירות אליה, וההיצע שלה, נדמה כי ירושלים ותל אביב הופכות להיות דומות יותר זו לזו, ומאבדות את הייחוד שלהן. בתהליך זה של התקרבות ושחיקת הבידול ביניהן יוצאות שתי הערים ומדינת ישראל בהפסד.

השבוע התחרות הזו עולה השבוע מדרגה: שתי הערים יקיימו את מרתון 2013 באותו היום ממש – ב-15 במרץ. מאז השקת מרתון ירושלים בשנה שעברה, שוררת מתיחות בין שתי הערים במאבקן על קהל הרצים. בשנה שעברה נמתחה ביקורת על החלטת עיריית ירושלים לערוך את המרתון שבועיים לפני המרתון התל-אביבי וגם השנה התחרות בין הערים מתחממת לקראת מועד המרתון.

התפישה המיושנת של תחרות בין ירושלים ותל אביב גורמת לשתי הערים נזק רב, בעיקר בתחום שיווק התיירות הנכנסת לישראל. בעוד שניתן היה להציע מוצר תיירותי משולב, בו כל עיר נבדלת במוצר התיירותי שלה, והן משלימות זו את זו למוצר אחד, מגוון, עשיר וייחודי אין כיום שיתוף פעולה בין הערים, הן מתחרות ביניהן ויוצאות מופסדות.