בישראל חיים 8 מיליון תושבים. איפה בישראל חיים יותר טוב? דירוג הרמה החברתית כלכלית של הערים

צפת - עולה בדירוג

צפת – עולה בדירוג

ערב יום העצמאות מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי אוכלוסיית ישראל הגיעה לכ-8 מיליון תושבים, והיא דומה לאוכלוסייתן של שוויץ, אוסטריה, סרביה וטג'יקיסטן, ועוברת את זו של בולגריה, ירדן, דנמרק, סינגפור, פינלנד, אירלנד, נורבגיה ואפילו לוב (אוכלוסיית העולם על פי נתוני ה-CIA). מתוך אוכלוסיית ישראל 75% הם יהודים, ו-20.6% הם ערבים. קצב הגידול של האוכלוסייה בארץ הוא 1.8% בשנה, קצב קבוע בעשור האחרון.

עוד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סיווג הישובים בישראל לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה, המכונה חלוקה לאשכולות חברתיים כלכליים, המבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין 2008, ונועד בין היתר לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים (או אי הקצאתם) לרשויות מקומיות.

בת ים יורדת בדירוג

בת ים יורדת בדירוג

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדת על ידי שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה וגמלאות, רמת חיים (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור). 16 משתנים שנבחרו מתחומים אלה לפי מספר קריטריונים, שימשו לחישוב של ערך המדד החברתי-כלכלי לכל יחידה גיאוגרפית. לאחר קבלת ערכי המדד, סווגו היחידות הגיאוגרפיות ל-10 או 20 אשכולות (קבוצות הומוגניות לפי ערכי המדד), כאשר אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר.

מתוך 199 עיריות ומועצות מקומיות, 110 לא שינו אשכול, 64 ירדו באשכול אחד, 24 עלו באשכול אחד, ומועצה מקומית אחת עלתה בשני אשכולות. מבין 53 מועצות אזוריות, 25 לא שינו אשכול, 9 ירדו באשכול אחד, 18 עלו באשכול אחד ואחת עלתה בשני אשכולות.

חולון יורדת בדירוג

חולון יורדת בדירוג

מבין הערים הגדולות ירושלים נמצאת באשכול 4, תל אביב 8, חיפה 7, ראשון לציון ופתח תקווה באשכול 6, ואשדוד באשכול 5. כל הערים הללו לא שינו את מיקומן ביחס לדירוג של שנת 2006, למעט ראשון לציון שירדה אשכול אחד בדירוג.

מבין הערים רק רהט (אשכול 1), בני ברק (אשכול 3), צפת (אשכול 4), וכפר סבא (אשכול 8) שיפרו את דירוגן. לעומתן באקה אל גרביה, טירה, אופקים, נצרת, שדרות, טבריה, בית שאן, בת ים, נצרת עילית, מעלה אדומים, קריית אתא, נתניה, יבנה, אריאל, חדרה, נהריה, כרמיאל, חולון, קריית ביאליק, קריית מוצקין, ראשון לציון, רמת גן, קריית אונו וגבעתיים – כולן ירדו בדירוג.

אשכול 10, הגבוה ביותר כולל את היישובים עומר, כפר שמריהו וסביון, ואילו אשכול 1, הנמוך ביותר כולל את לקיה, מ.א. אל-בטוף, תל שבע, ג'סר א-זרקא, מודיעין עילית ומ.א. אבו בסמה.

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 53-106

דירוג הישובים 53-106

 

מאמרים קשורים: דירוג הערים הטובות בישראלאיפה הישראלים הכי רוצים לגור? | מי הם ראשי הערים הטובים בישראל | האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? | באר שבע חייבת לגבש זהות


סיכום דוח מבקר המדינה 2011/12 – בני ברק, בית שמש, נצרת עילית, רחובות וקריית שמונה

סמל העיר בני ברקבני ברק – בנייה בלתי חוקית: הבנייה הבלתי חוקית היא תופעה רחבת היקף הפוגעת בסדר הציבורי ובאיכות החיים של התושבים, וכן ביכולת לקיים תכנון בנייה מסודר. מבנים הנבנים ללא פיקוח, שלא לפי תקני בנייה מחייבים וללא סידורי בטיחות נאותים עלולים להיות מפגע בטיחותי ולסכן חיי אדם ולעתים גורמים נזק ישיר לאיכות החיים. הממצאים שהועלו בבדיקה מלמדים על פגמים בפעילות הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה בני ברק: הוועדה אישרה תכניות שלא בהתאם להוראות החוק וכן תכנית שלא הייתה מוסמכת לאשרה. פעולותיה לאכיפת הוראות החוק לא הצליחו ליצור הרתעה ולמנוע את המשך הבנייה הבלתי חוקית.

על הוועדה המקומית לאשר רק תכניות שהיא מוסמכת לאשר ולפעול באופן רציף ואינטנסיבי לאכיפת הוראות החוק. עליה לפקח כראוי על קיום צווי ההריסה, ובמקרים שבהם הם לא בוצעו עליה להגיש נגד העבריינים כתבי אישום בגין אי-קיום צו בית משפט ולבקש מבית המשפט להשית עליהם את העונשים הקבועים בחוק – עונש מאסר או קנס לכל יום שבו נמשכת העברה. על עיריית בני ברק לקבוע נהלים לעבודת המחלקה המשפטית ולוודא שהיא תפעל לפיהם כדי שתוכל לתת את חלקה באכיפת הוראות החוק בצורה יעילה. על הממונה על המחוז לבדוק בדקדקנות תכניות שאושרו בידי הוועדה המקומית, לוודא שפרטיהן והליכי אישורן תואמים את דרישות החוק ולהתערב בכל מקרה שבו הוועדה המקומית פועלת בניגוד לחוק.

סמל העיר בית שמשבית שמש – פיתוח תכנית אסטרטגית, אכיפה ובנייה: על משרד הפנים ומשרד הבינוי והשיכון להביא בחשבון את יכולתה של העירייה לפתח אזורי תעסוקה בבית שמש בעת קידום תכניות הבנייה למגורים בעיר, כדי שלא ייווצר מצב שלרשות לא יהיו מקורות הכנסה מספיקים ולא יהיה ביכולתה לספק שירותים נאותים לכלל תושביה. משרד מבקר המדינה המליץ לעירייה, לפעול בשיתוף משרד הבינוי והשיכון ומשרד הפנים, לקידום תכנית אסטרטגית לפיתוח העיר בטווח הארוך, שתאפשר לה להתפתח באופן מדורג, מתואם ומושכל.

על הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז ירושלים לפעול לאלתר לאכיפת דיני התכנון והבנייה בעיר בכלל, וברחוב א' בפרט, ולבחון באופן מעמיק את אופן פעולתה של רשות הרישוי בוועדה המקומית. על הוועדה המחוזית לשקול את השימוש בסמכותה ולהורות לוועדה המקומית לעשות את כל הדרוש למילוי התפקידים המוטלים עליה. במקרים שבהם הוועדה המקומית אינה ממלאת את תפקידה כראוי, על הוועדה המחוזית אף לשקול לפעול במקומה.

הוועדה המקומית מחויבת לעשות את עבודתה תוך קיום דיני התכנון והבנייה, אף אם בעקבות הבנייה המואצת בעיר מוטל עליה עומס רב בעבודתה להענקת היתרי בנייה וטופסי אכלוס רבים. על הוועדה המקומית לפעול לאלתר לחיזוק מערך הפיקוח והאכיפה. ללא מערך פיקוח יעיל ונמרץ הפועל בשיתוף פעולה עם יו"ר הוועדה המקומית לא ניתן לקיים אכיפה אפקטיבית של דיני התכנון והבנייה. על הוועדה לפעול לאלתר לקביעת הנחיות ונהלים לעבודת המפקחים על הבנייה, כדי שעבודת המפקחים תוכל למלא את ייעודה. יש להכין תכניות עבודה למפקחים שייגזרו מדגשי הוועדה המקומית, ולדרוש מהם דיווח על עמידה ביעדים.

קצב הגידול המהיר של תושבי העיר בית שמש והעלייה התלולה במספר יחידות הדיור הנבנות בה מחייבים את העירייה לקיים ניתוח צרכים של המבנה הארגוני שלה, ושל אגף הנדסה והוועדה המקומית בפרט, ולהתאים את תקן כוח האדם לצורכי העיר המשתנים. ללא תיקון הליקויים שנמצאו יתקשו הגורמים המקצועיים בעירייה ובוועדה המקומית להתמודד כיאות עם האתגרים הגדולים המונחים לפתחם עקב הבנייה המואצת בעיר.

סמל העיר נצרת עיליתנצרת עילית – מערכות יחסים עכורות, זכויות מקרקעין וקבלת עובדים: ליקויים מהותיים בתפקוד העירייה וקיומה של מערכת יחסים עכורה המתאפיינת בחוסר אמון בין ראש העירייה ובין הדרג המקצועי הבכיר – הגזבר והיועצת המשפטית. מצב יחסים זה פוגע בפועל באינטרסים של העיר ותושביה ובתפקוד התקין של העירייה וראוי שמשרד הפנים יתערב לאלתר, ישתמש בסמכויותיו וינקוט את כל הצעדים הנדרשים להבטחת ניהולה התקין של העירייה.

על העירייה להשלים את רישום מלוא זכויותיה על המקרקעין, לנהל את ספר הנכסים שלה ולעדכנו כדי שיכלול את כל נכסיה. על העירייה לקבוע כללים להשכרת נכסיה על בסיס כלכלי, תוך הבאה בחשבון של מכלול השיקולים הרלוונטיים לרבות שיקולים חברתיים וציבוריים. על העירייה לעגן את התקשרויותיה עם הגורמים המחזיקים בנכסים בחוזים תקפים, ועליה גם להקצות את נכסיה בהתאם להוראות החוק ונוהל ההקצאות. גם אם הנכסים הוקצו למטרות ראויות אין הדבר פוטר אותה מלפעול בהתאם לחוק ולנוהל. היא נדרשת לנהל ספר חוזים כדרוש בחוק ובתקנות הרשויות המקומיות, לדאוג לעדכונו ולבצע מעקב בנושא, כדי לוודא שהחזקת הנכסים מסתיימת במועד סיום תוקפם של החוזים. עוד נדרשת העירייה לפעול בהתאם לתקנות מכרזים לקבלת עובדים ולדאוג שדרישות הסף במכרזים לקבלת עובדים יעלו בקנה אחד עם דרישות קובץ ניתוח עיסוקים ותיאורי תפקידים בשלטון המקומי.

ראוי כי משרד הפנים יבדוק את האופן שבו ראש העירייה וראש המינהל העירוני קיבלו עובדים שלא לפי תקנות מכרזים לקבלת עובדים, ובהתאם לממצאי הבדיקה ישקול אם להביא את הסוגיה לידיעת הוועדה לחיוב אישי במשרד הפנים ולטיפולה.

לוגו רחובות עיר המדע והתרבותרחובות – הקצאת נכסים, ופרוגרמה עירונית: ליקויים משמעותיים בתפקודה של עיריית רחובות בכל הנוגע להקצאת נכסיה – הן הקצאות שנעשו לפני שנכנס לתוקפו נוהל ההקצאות, הן בהליך ההקצאה והן במערך הפיקוח והבקרה על הקצאות שנעשו לאחר כניסת הנוהל לתוקפו. על העירייה להשלים בהקדם את הכנת הפרוגרמה העירונית החדשה ולפרסמה ברבים, כדי להבטיח שימולאו צורכי האוכלוסייה. מן הראוי שמחלקת הנכסים תפעל להשלמת סקר הנכסים, כדי לקבל תמונה מלאה של נכסי העירייה ושל השימוש הנעשה בהם. על העירייה לפעול על פי העקרונות שקבע בג"ץ ולהסדיר באופן מידי את השימוש בנכסים שנמסרו לשימוש בטרם פורסם נוהל ההקצאות.

על העירייה להקפיד לנהוג בהתאם לנוהל ההקצאות, החל משלב קבלת הבקשה להקצאה ועד לסיום ההליך. עליה להימנע מסחבת ומעיכובים בלתי מוצדקים בשלבי הליך ההקצאה – הדבר יתרום לניהול הליכים תקינים ויעילים. נכסי הציבור מצויים באחריות העירייה, והעמדת קרקע לשימוש עמותות בטרם הסתיים הליך ההקצאה היא חמורה. על העירייה לזרז את הליך ההקצאה, ואם השימוש המבוקש אינו תואם את נוהל ההקצאות – לפעול לפינוי העמותות מן הקרקעעל העירייה להקפיד לקיים פיקוח ובקרה אפקטיביים על השימוש בנכסיה ועל פעילות העמותות בהם, כנדרש בנוהל ההקצאות, כדי להבטיח שהבנייה והשימוש בקרקע ייעשו כדין ובהתאם למטרת ההקצאה, ושהקרקע אמנם מוחזקת בידי מי שאמור להחזיק בה.

המקרקעין הציבוריים מוחזקים בידי העירייה כנאמן הציבור. מכאן שהתערבות חברי מועצה בפעולות למען עמותות מסוימות אינה ראויה; היא אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות נוהל ההקצאות ועלולה לפגוע באמון הציבור.

סמל העיר קריית שמונהקריית שמונה – רמת שירותים ירודה, נכסי עירייה וסיוע לעיר: תמונת מצב עגומה בכל הנוגע לרמת השירותים שמעניקה העירייה לתושביה, עד כדי היווצרות מפגעים תברואתיים ובטיחותיים בתחום שיפוטה. על העירייה לפעול למציאת דרכים למילוי הצרכים המוניציפליים ולוודא כי רמת השירותים הניתנים לתושבים נאותה. בפרט עליה לפעול לתיקון מיידי של מתקני המשחקים בתחומה או לבטלם. אל לה לעירייה להותיר מתקנים המסכנים את שלום הילדים המשתמשים בהם.

הועלו ליקויים חמורים לגבי האופן שבו חכ"ל מנהלת את נכסי העירייה המושכרים, הן בהיבט של הניהול הכספי מול השוכרים, והן בהיבט התכנוני לאיתור חריגות הבנייה החמורות בנכסים של העירייה, כל אלה מקורם בניהול לא תקין של מערך השכירות של נכסי העירייה. על העירייה לבדוק את התקשרותה עם חכ"ל תוך בחינה של חלופות אחרות לניהול מערך השכירות של נכסיה וכן לבחון נקיטת פעולות נוספות למימוש זכויותיה על פי ההסכם שלה עם חכ"ל. על חכ"ל, העירייה והוועדה המקומית לנקוט את האמצעים שעומדים לרשותן נגד אותם שוכרים שבנו תוספות בלתי חוקיות בנכסים שבבעלות העירייה.

ראוי שמשרדי הממשלה הנוגעים בדבר ייתנו את הדעת על המצוקות של קריית שמונה שהוצגו בדוח – לנוכח העובדה שמדובר בעיר ספר שסבלה מהאירועים הביטחוניים שפקדו אותה בעבר – שבגינן סופקו לתושבי העיר שירותים ברמה ירודה, וכן ראוי שהם יירתמו למציאת דרכים לסייע לעיר ובכך לאפשר מתן שירותים ראויים לתושביה.

מאמרים קשורים: איפה הישראלים הכי רוצים לגור? | מי הם ראשי הערים הטובים בישראל? | דוח מבקר המדינה – לוד | מגמות במיתוג ערים בישראל | מגפת המיתוג של ערי הדרום


תכנית "נתיבי ישראל" וההשפעה על ערי הצפון

לוגו נתיבי ישראל

לוגו נתיבי ישראל

"נתיבי ישראל" היא תכנית תחבורתית לפריסת רשת כבישים ומסילות ברזל לפיתוח הנגב והגליל. מטרת התכנית הינה פיזור מאוזן יותר של האוכלוסייה ופריסת הפעילות התעסוקתית והכלכלית גם לערי הפריפריה באמצעות שיפור הנגישות התחבורתית. בהמשך להחלטת הממשלה, מקדמת החברה הלאומית לדרכים (מעצ) את התכנית אשר כוללת מגה פרויקטים תחבורתיים של מסילות ברזל וכבישים, ביניהם הקמת שתי מסילות ברזל עכו-כרמיאל ורכבת העמק והרחבה ומחלוף של כבישים 77,65 ו-85 המכונים "הזרוע המזרחית לגליל".

מפת נתיבי ישראל

מפת נתיבי ישראל

על פי התכנית, בעוד כשלוש שנים וחצי (2016) תורגש הקלה משמעותית ביכולת לנוע באזור הצפון. למהפך התחבורתי הזה אמורות להיות השלכות מרחיקות לכת בתחום הנדל"ן בצפון. על הפרק יש תכניות להרחבה משמעותית של אזורי תעשייה ביישובים שיהפכו לנגישים יותר, שמשמעותן תוספת ניכרת של תושבים באותם יישובים לצד עלייה צפויה בערך הדירות. כתבה ב-nrg מפרטת את ההשפעות הצפויות על ערי הצפון:

יישובים שזכו להתקרב לרשת תשתיות ארצית שאפשרה להם חיבור מהיר לעיר מרכזית נהנו מכך ברמה המיידית – בהגדלת מספר יחידות הדיור, פיתוח אזורי תעסוקה ומסחר ובהצבתם בחזית מפת הנדל"ן. "החלטות עבר שהתקבלו בממשלה הטו את הכף לטובת דרום הארץ, אבל עכשיו אפשר לומר שהשינוי החל גם בצפון", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי שחר. הוא מציג כדוגמה את פתיחת מנהרות הכרמל אשר לדבריו שינתה לגמרי את תפיסת תושבי העיר חיפה ו"הפכה" את העיר מבחינה נדל"נית.

מפת הדרכים החדשה מעניינית לא רק את התושבים, אלא גם לא מעט יזמים של אזורי תעסוקה ומסחר. מי שעדיין לא פעלו בשטח הן חברות הבנייה ויזמי הדיור. "נגישות הופכת להיות הדבר הבא בתחום התעסוקה. המקומות היותר מעניינים נדל"נית נמצאים בצמתים. במקומות 'הבאים' המחירים עדיין אטרקטיביים ומגיעים אליי לא מעט יזמי הייטק שמתייעצים על פוטנציאל פיתוח למגוון אזורים, הם בוחנים קרבה להון אנושי ולמקורות מימון. כביש 6 שכולם התנגדו לו הפך מקומות שהקרקע בהם הייתה זולה לאזורים שמעניינים יזמים וחברות. במקביל רואים שמפעלי תעשייה מסורתית וגם הייטק זולגים מהמרכז לצפון ולדרום ומתחמי לוגיסטיקה מתמקמים בצמתים", מסביר בן שחר.

"בתחום המגורים", אומר יו"ר לשכת השמאים אוהד דנוס, "הקטעים הראשונים של כביש 6 הובילו לשינוי. למשל הביקושים ומחירי הנדל"ן בגדרה ויקנעם שנהנית בשנתיים האחרונות מביקושים". לדבריו, "יישובים כמו רמת ישי, קריית טבעון, נצרת עילית, יישובי עוטף הקריות וגוש שגב וכרמיאל ייהנו מקרבה למרכז.  יש כאן גם עניין פסיכולוגי, וזה יקרין על הביקושים במטרופולין חיפה שיהפוך למרושת עם מנהרות, רכבות, מטרונית וכבישים חדשים כמו כביש עוקף קריות. משפרי דיור מחיפה יוכלו לגור בעיר ולעבוד בעפולה או להפך ועפולה תהפוך לעיר לוויין של חיפה. רמת ישי, וקריית טבעון הן כבר היום יישובי לוויין של חיפה וקיצור משך הנסיעה רק יגביר את המגמה", הוא אומר.

יקנעם –"הפכנו למרכז העולם": כשרוצים להציג אזור שהצלחתו קשורה בין היתר לסלילתו של כביש 6, יקנעם היא הדוגמה. העיר הייתה יישוב כושל, עם אחוזי אבטלה גבוהים, הגירה שלילית, התבססות על מענקי איזון, סגירה של מפעלים ועתיד עגמומי. במקביל לתוכניות להקמת כביש 6 היישוב קיבל הטבות, ושווק אזור ההייטק שתוכנן שם. כיום משתרע אזור התעשייה על כ־200 אלף מ"ר וכולל כ־80 חברות המעסיקות 8,000 עובדים.

"בגלל התשתיות הפכנו למרכז העולם וברור לחלוטין שמי שיהיה לו כסף לרכוש כאן קרקע יעשה זאת. תהיה כאן חגיגה של פעילויות כלכליות", אומר ראש העירייה סימון אלפסי. לדבריו, המטרה כעת היא למשוך את עובדי ההייטק לגור ביקנעם. "כ־500 זוגות ומשפחות צעירות מחברות ההייטק עברו אלינו לאחרונה. כיום נבנות בעיר כ־750 יחידות דיור, ויש אישורים לבנייה של כ־1,500 יח"ד נוספות, וכן מרכז ביג וקניון שחודש. בנוסף, החלו העבודות לפיתוח פארק התעשייה מבוא כרמל – פרויקט משותף ליקנעם, דליית אל־כרמל, עוספיה והמועצה אזורית מגידו שישתרע על 800 דונם של תעשייה, לוגיסטיקה והייטק.

רמת ישימרכזים מסחריים בדרך: רמת ישי הוא אחד מישובי הליבה שימוקמו בצומת הדרכים המרכזי בין תחנת כפר יהושע של רכבת העמק, כביש 6 והכביש המזרחי לצפון. הוא נחשב לישוב קהילתי כפרי איכותי שרשם את עיקר גידולו בשנות ה־90. הקרבה לכביש 6, לחיפה ולאזורי התעסוקה של יקנעם ומגדל העמק שמה אותו במקום טוב באמצע ומצבו רק צפוי להשתפר כשיתחבר לרשת מהירה יותר של דרכים. ביישוב תכנית זמינה למגורים הכוללת 270 יח"ד שישווקו במהלך 2013. לרמת ישי יש כבר היום מתחם מסחרי שמושך אליו בליינים וסועדים מכל האזור ומתוכנן בו פרויקט מסחרי נוסף – סטריט מול – בהיקף של 12 אלף מ"ר של מסחר ומשרדים וכן מרכז מסחר ומשרדים בשם ישי סנטר 2 הצמוד למתחם ישי סנטר 1.

נצרת עיליתבית מלון ומרכז קניות: נצרת עילית הוא בין היישובים הגדולים במרחב העמקים הכולל כיום כ־50 אלף תושבים. לדברי ראש העיר שמעון גפסו, בעוד חמש שנים לא יהיה זכר לקשיי התחבורה שחווים תושבי העיר בנסיעה לחיפה בזכות סלילת כביש שיעקוף את כפר כנא וייחבר את נצרת לצומת שמשון. זאת, לצד הרכבת הקלה שמתוכננת לחיפה. בעיר מעריכים כי כאשר הרכבת תחל לפעול תירשם עליית מחירים בערך הבתים וכי בית ששוויו כיום 100 אלף דולר יעלה כבר 120–150 אלף דולר, תלוי בקרבה לתחנת הרכבת. במקביל מתכננים בעיר להוציא את התעשייה הכבדה מתוך אזור התעשייה שנמצא בתוך העיר לאזור התעשייה ציפורית. לאחרונה אושרה הקמתו של בית מלון גדול וכן של מרכז קניות בשטח בנוי של 40 אלף מ"ר. הבנייה למגורים תכלול ל־4,800 יח"ד.

מגדל העמקגדלה ב־3,000 דונם: הסכמים לקביעת גבולות חדשים למועצה שיחררו את הפקק אשר מנע פיתוח מתחמי מגורים חדשים בעיר. בעקבות ההסכם קיבלה העיר 3,000 דונם אשר יאפשרו לה לגדול ובשלב ראשון מתוכננת בנייה של כ־4,000 יח"ד. מגדל העמק נחשבת לאזור פיתוח לאומי א' ונכללה לאחרונה בין רשימת הישובים אשר זוגות צעירים שירכשו בה דירה ראשונה יזכו למענק של 100 אלף שקל. לעיר יש שלושה אזורי תעסוקה, עיקר הפיתוח העתידי מתוכנן בפארק שגיא 2000.

קריית טבעון – "קרחים מכאן ומכאן": "קריית טבעון סגורה ואין לה עתודות משמעותיות להתפתחות", מסביר מהנדס הישוב מריוס ראפ. בקרית טבעון נוצלו עתודות הקרקע המאפשרות את גידולו הטבעי ובימים אלה החלו בהכנת תכנית אב חדשה. ראפ מסתייג מסלילתו של הקטע הצפוני של כביש 6. "ההתפתחות הזו היא לא בהכרח טובה לנו כי אנחנו יושבים בפיצול של כביש 6 לכיוון חיפה והזרוע המזרחית ומרגישים מאוימים מכך. פעם כל ישוב רצה להיות על אם הדרך, היום המצב השתנה ואנחנו מעדיפים להישאר בשוליים. אין לנו שטחים לפיתוח אזורי תעשייה או אזורי תעסוקה שיאפשרו לנו ליהנות מפיתוח הכבישים ואנחנו מרגישים שאנחנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן".

כרמיאלהרכבת תעלה הביקושים: כרמיאל נהנתה לאורך שנים מהגירה חיובית אך בשנים האחרונות יש האטה ולכן תולים שם תקוות בשילוב הצפוי של רכבת עם כביש 6 שיגיע עד לצומת אחיהוד. "הביקוש לדירות בעיר איטי מאוד ולכן כשנראה שהרכבת מתקרבת ניערך לכך בהתאם", אומר אייל רותם מהנדס העיר. לדברי רותם, הערכה היא שעם הגעתה של הרכבת יעלו הביקושים לשטחי מסחר ותעסוקה במרכז העיר ולכן הם מתכוונים לשפץ את כל מרכז העסקים של העיר. בטווח הקצר של שנה–שנתיים ניתן לבנות בעיר כ־1,000 יח"ד ואילו בטווח הרחוק יותר מתוכננת תוספת של 13 אלף יחידות דיור בשכונת הר רחבעם החדשה.

יישובי משגב – אזורי תעסוקה יתרחבו: למרות איכות החיים מרכיב התחבורה מייקר מאוד את החיים בישובי המועצה האזורית גוש משגב. תושבי המועצה המחולקת ל־35 ישובים התרגלו לחיים שנסמכים בעיקר על רכב פרטי. ראש המועצה רון שני מעריך כי עם הגעת הרכבת תהפוך הנסיעה בתחבורה ציבורית לחלק משגרת חיים שאינה קיימת כיום. לדבריו כבר היום ניתן להבחין כי קיים ביקוש גדול יותר לישובים שנמצאים בקרבה לעורקי התחבורה הראשיים. למועצה שני אזורי תעסוקה, בר לב, בצומת אחיהוד, שצפוי להתרחב וכן אזור התעסוקה תרדיון שגם בו ישווקו קרקעות נוספות לבנייה.

עפולה – שכונה ליד הרכבת: תחנת הרכבת תוקם בצפון מערב העיר בסמוך למושב בלפוריה ובאזור עליו מתוכננת לקום שכונות מגורים שתכלול למעלה מ־4,000 יחידות דיור וכן מרכז תעסוקה ומסחר בהיקף של 200 אלף מ"ר. לפי תכנית המתאר, השכונה הצפון מערבית תיצור בעתיד רצף בנוי עד לגבעת המורה. מתוכננת גם המשך בנייה ברובע יזרעאל.

נשרמרושתת מכל הכיוונים: נשר צפויה ליהנות פעמים: גם מהחיבור של רכבת העמק וגם מקישורה לזרוע הצפונית של כביש 6. תחנת הרכבת של נשר מתוכננת בין כביש 75 המוביל אל הצ'ק פוסט לכביש בר יהודה הפנימי. "השינוי המסחרי והתעסוקתי כבר החל להתרחש בנשר, למשל אולמות התצוגה של יבואני הרכב שבאופן מסורתי היו ממוקמים בעיר התחתית של חיפה, עברו כיום לכביש בר יהודה בנשר שהפך לציר מרכזי", מסביר בן שחר. נשר הפכה למרושתת מכל הכיוונים ונהנית גם מפתיחת מנהרות הכרמל ובעתיד מהרכבל המתוכנן מהצ'ק פוסט לטכניון ולאוניברסיטה. בהמשך, בסמוך לתחנת הרכבת מתוכנן מרכז תעסוקה ומסחר ענק בשטח כולל של 600 אלף מ"ר. למאמר המלא ב-nrg

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: חיפה – רשימת הפרויקטים בעיר | הפריצה של קריית אתא | טבריה חוגגת 2000 | פורסם מכרז למיתוג בית שאן | מגמות במיתוג ערים בישראל | מיהם ראשי הערים הטובים בארץ


חיפה מתעוררת מתרדמה. רשימת הפרויקטים בעיר

חיפה, העיר השלישית בגודלה בארץ, מתעוררת מתרדמה ארוכה ומנסה לנער את האבק, ולתת לתושביה איכות חיים ורמת שירותים עירוניים המותאמים למאה ה-21. לאחר שנפתחו לתנועה מנהרות הכרמל, שקיצרו משמעותית את הזמן הנדרש לחציית העיר, להלן סקירה של הפרויקטים המרכזיים הנמצאים בעבודה והעתידיים בעיר חיפה:

המטרונית: מערכת תחבורה ציבורית עתירת נוסעים המופעלת באמצעות אוטובוסים משודרגים, מרובי קיבולת ונמוכי רצפה, בעלי עיצוב המדמה רכבת קלה. אורך מסלול המטרונית כ- 45 ק"מ, מהם כ- 35 ק"מ במסלול מופרד משאר תנועת כלי הרכב. בהיות המטרונית מופעלת ע"י כלי רכב רבי קיבולת ומאחר ומסלולי נסיעתה הינם בצירים הראשיים, תתקיים מערכת קווי שרות באוטובוסים שתזין את המטרונית בנוסעים. מערכת זו תהיה מתואמת עם מערכת המטרונית בהתייחס ל: מסלולים והזנה, תחנות ורציפים, לוחות זמנים, מידע לציבור, כרטוס משותף ועוד.

מטרונית- מסלולים

מטרונית- מסלולים

רכבת קלה חיפה נצרת

רכבת קלה חיפה נצרת

רכבת קלה לנצרת: אחת התכניות המקודמות כיום, במימון ובליווי משרד התחבורה, היא התוכנית לחיבור מרחב נצרת לעיר חיפה באמצעות רכבת קלה. ההחלטה לתכנון של רכבת קלה בין גוש נצרת לחיפה נבעה ממספר גורמים: הגוש העירוני נצרת – נצרת עילית מהווה את ריכוז האוכלוסייה הגדול בגליל, וכולל למעלה מ- 200,000 תושבים. אוכלוסייה זו מבצעת נסיעות יומיות לעבודה רבות יחסית למרכז מטרופולין חיפה – מחיפה וקריות המפרץ ועד עכו ושפרעם. מידת השימוש הגבוהה יחסית בתחבורה הציבורית. כיום כל התנועה הזו מתרחשת ב-3 כבישים מרכזיים (79, 75 ו- 70), המוליכים לא רק את כלי הרכב הפרטיים, אלא גם כ- 150 אוטובוסים ביום בכיוון, המספקים את שרות התחבורה הציבורית בין גוש נצרת ומרכז מטרופולין חיפה.

פארק שקמונה– הרחבת פארק הכט עד הים, הקמת פארק אקולוגי בחוף שקמונה, הכולל שביל אופניים באורך 2 ק"מ, טיילת, ושיקום צמחית החוף. הפארק הוכרז כגן לאומי. פארק נחל הגיבורים יכלול אגם יהווה את המרכז לספורט אתגרי הגדול בארץ, ויכלול מתקן לגלישת סנפלינג, מתקני חבלים, אומגה ועוד. ואדי שיח המהווה ציר עירוני המקשר בין הר הכרמל לים, כריאה ירוקה, ייחודי בערכי הנוף, הטבע והתרבות שבו: ערוץ נחל ומעיינות נובעים, תצורות גיאולוגיות, חורש ים תיכוני ובעלי חיים, שרידים ממגורי האדם הקדמון, מנזר כרמליתי, טרסות חקלאיות, בוסתן כיאת ועוד. עוד בעבודה ותכנון: פארק הקישון ופארק מטרופוליני "מורד הנחל" לאורך נחל הקישון, שיקום החורשות בעיר, פארק אנג'ל, שטחים עירוניים פתוחים ופארק צירי קריית חיים.

הטיילת החדשה בבת גלים: הטיילת תחל בכניסה לבסיס חיל הים ותמשך לאורך כל החזית הימית של בת גלים, ותתחבר לטיילת בחוף שקמונה. השלב הראשון הינו חלק מפרויקט 'כביש עוטף רמב"ם', המבוצע באמצעות חב' יפה נוף בעלות של כ-21 מיליון ₪. הפרויקט כולל סלילת כביש דו כיווני פתוח לציבור בכל היקף המרכז הרפואי רמב"ם בחיפה, שדרוג תשתיות מים, ביוב, חשמל ותאורה, פיתוח נופי והקמת טיילת לאורך החוף. השלמת הפרויקט תסתיים תוך שנה.

יונה יהב, ראש העיר חיפה: "טיילת בת גלים יוצרת את החיבור האמיתי והטבעי של חיפה לחזית הימית ולחוף הים שלה, חיבור שנמנע עד כה ע"י בסיסי חיל הים ומסילת הרכבת. הקמת טיילת בת גלים משלימה רצף של טיילת, שבילי הליכה ואופניים ופינות ישיבה לאורך חופי חיפה. הקמת הטיילת מסמלת שינוי היסטורי ואורבני, במסגרתו מתפנים בסיסי חיל הים משכונת בת גלים ומתאפשר פיתוח שכונתי ותיירותי לאורך החזית הימית של חיפה".

השלב הראשון של טיילת בת גלים, שהקמתה החלה בימים אלה, הינו לאורך הצד הצפוני של רציף מרגולין ועד מנחת המסוקים של המרכז הרפואי רמב"ם, בקטע זה יוקמו טיילת להולכי רגל ושביל אופניים. הטיילת ממוקמת לאורך החוף ומשקיפה לים ולפעילות מועדון השיט. כיום מבט זה חסום על ידי מבנים שונים ומשמש ברובו כחניה. לאורך כ 150 מ' הדרומיים יבוצע גן חופי הכולל התרחבות של הטיילת העשויה מדק עץ, פינת ישיבה מוצללת, שבחזיתם משטח דשא, צמחייה חופית ופינות ישיבה סמוכים למסלעת הים.

הטיילת מתחברת במזרח למדרכה הקיימת של בסיס חיל הים, ובמערב תתחבר לטיילת שתוקם לאורך חזית הים של בסיס ההדרכה של חיל הים בבת גלים. טיילת רציף מרגולין והמשכה לאורך חזית הבה"ד, יצטרפו לרצף הטיילות ושביל האופניים, שמוקמים מדרום לשכונת בת גלים במסגרת הזרועה הדרומית של מחלף אלנבי וחוף הגולשים ולטיילת חוף שקמונה ופארק הכט. אתר האינטרנט המפרט את כל הפרויקטים בעיר חיפה.

מאמרים קשורים: מיהם ראשי הערים הטובים בארץ | מגמות במיתוג ערים בישראל | הפריצה של קריית אתא | עתיד הערים בישראל | מלון בוטיק בעכו


מיהם ראשי הערים הטובים בארץ?

הבחירה בראשי הערים הטובים ביותר בארץ קשה ומורכבת, שכן קיים שוני עצום בין היישובים השונים מבחינה דמוגרפית, גיאוגרפית וסוציו-אקונומית – לכל יישוב יש המאפיינים הייחודיים לו – כך שנקודת הפתיחה של כל ראש רשות היא שונה. אתר nrg מפרסם מאמר המנסה לעשות זאת:
איך בכל זאת מדרגים את 18 ראשי הרשויות הטובים ביותר? אין שום דרך מדעית לעשות זאת. הרכבת הרשימה התבססה על 3 קריטריונים עיקריים, הנובעים מתוך שלוש שאלות מרכזיות: 1. האם ראש הרשות חתום על הישג בעירו שמהווה פריצת דרך ברמה ארצית בחברה הישראלית? 2.  האם לראש הרשות הייתה, או יש, השפעה מכרעת על התפתחות העיר שבראשה הוא עומד? 3. מהו מצב העיר כיום לעומת המצב שבו ראש העיר קיבל אותה כשנבחר לתפקידו? המדדים, מתייחסים בעיקר לרמת הקושי בהשגת המהפך ולהשפעתו הכללית של אותו ראש רשות.

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

מוטי ששון ראש עיריית חולון. צילום רענן כהן

1. מוטי ששון – חולון: מכהן כראש העירייה מאז 1993. בתקופתו הפכה חולון מעיר פועלים אפורה בפאתי תל-אביב, לעיר המתחרה בתל אביב. חולון היא בירת הילדים הישראלית: פועלים בה חמישה מוזיאונים יחידים מסוגם, והוקמו ופותחו בה מוסדות תרבות מפוארים. בזכות אלה זוכה ששון מדי שנה בפרסים בתחומי החינוך, האדריכלות, איכות הסביבה, ניהול התקציב ועוד. מאז שהעיר מותגה כ"עיר הילדים," החלום של כל ראש עיר הוא להצליח כמו חולון במיתוג. הצלחתו של ששון אף זכתה להכרה בינלאומית: המגזין הבריטי היוקרתי "מונוקל" בחר בו בשנת 2010 לאחד מעשרת ראשי הערים המובילים בעולם.

2. רון נחמן- אריאל: משמש ראש עיריית אריאל זה 27 שנים. הוא ראש העירייה המכהן היחיד שהקים עיר בישראל מראשיתה, כיו"ר הגרעין המייסד שקם בשומרון בשנת 1978. על אף מיקומה של אריאל מעבר לקו הירוק, הוא יצר עובדות שיחייבו כל ראש ממשלה לכלול אותה בהסדר שלום עתידי. יש לו יכולות אדירות בכל הנוגע לגיוס כספים, שבאו לידי ביטוי גם כשבשלטון היו ממשלות שמאל ש"ייבשו" את עירו. במשך כהונתו גייס מאות מיליוני שקלים מכספי תרומות לקידום פרויקטים בעיר, ובעזרתם הקים אוניברסיטה שזכתה לאחרונה להכרה רשמית, מערכת חינוך מעולה, מרכזי ספורט, פארקים, היכל תרבות מהיפים בארץ ואזור תעשייה פורח. כיום מונה העיר כ-17,000 תושבים, בעיקר בזכותו.

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

מרים פיירברג ראש עיריית נתניה. צילום רענן כהן

3. מרים פיירברג – נתניה: מכהנת בתפקיד משנת 1998, והיא ראש העיר הראשונה שעברה את כל "מסלול הפיקוד" בעירייה – מעובדת סוציאלית לראש מנהל החינוך והרווחה, לחברת מועצה ובסוף לראש הפירמידה.  פיירברג מנהלת עיר לא פשוטה בעלת דימוי של בסיס משפחות הפשע בארץ. עובדה זו הופכת אותה לראש עיר מובילה לעומת ראשי ערים קודמים, שלא הצליחו להתמודד עם הפשיעה בעיר וברחו. פיירברג גם יודעת להתנהל היטב בנפתולי הפוליטיקה. כשהיה מאבק בינה ובין עיריית הרצליה על משרדי חברת סלקום, היא שכנעה את בנימין נתניהו, אז שר אוצר, לתקצב ב-30 מיליון שקל מחלף מיוחד – וסלקום גלשה לנתניה. היא בת בית בלשכות ראש הממשלה והשרים. גם כשחברת איקאה התלבטה היכן תמקם את סניפה הראשון, פיירברג פסקה חד משמעית: נתניה. עד סוף השנה עומד להיחנך בעיר אצטדיון כדורגל חדש ומודרני שיחליף את אצטדיון הקופסה המיושן.
נתניה חווה גם פריחה נדל"נית, וכיום יהודים צרפתים מתנפלים על כל נכס פנוי – מה שתרם לעליית מחירי הדירות בעיר. במקביל, מוקמות בנתניה אלפי יחידות דיור ושכונות חדשות. פיירברג גם ידעה לנצל את משאב הטבע המוביל של העיר: חוף הים, המשתרע לאורך 13 קילומטרים וחצי. בתקופתה הוקמה, בין השאר, המעלית אל הים, הממוקמת במרכז "טיילת הראשונים", ואליה צפויות להצטרף שתי מעליות חדשות. גם בתי המלון בעיר חווים תנופה, ולא פחות משישה מלונות חדשים מצויים כעת בשלבי הקמה.

4. שלמה בוחבוט- מעלות תרשיחא: מכהן כראש מועצת מעלות משנת 1976. תחילה כיהן כמזכיר המועצה והיום הוא ותיק ראשי עיירות הפיתוח מדור המייסדים, ומודל לחיקוי לראשי הרשויות שמונו אחריו. מעלות היא דוגמה לשילוב מוצלח בין יהודים לערבים: לבוחבוט יש ממלא מקום ערבי. באוכלוסיית היישוב חיים עולים חדשים מכל העדות יחד עם תושבים ותיקים. גרעין היישוב הוא עולים ממרוקו ומארצות מצוקה, וגם לעלייה הרוסית של שנות ה-90 יש נוכחות.  גם תרבות יש במעלות: באגם מונפורט היפה נערך מדי שנה פסטיבל פיסול המושך אליו אנשים מרחבי העולם, ויש גם היכל תרבות מפואר ותזמורת של נערי העיר. לא לחינם נבחר בוחבוט לתפקיד היוקרתי של יו"ר מרכז השלטון המקומי, שכן אנשי עיירות הפיתוח והיישובים הערביים הצביעו עבורו בהמוניהם. גם ראשי ערים ותיקות הצביעו עבורו. המאבק, אגב, לא היה קל: מולו התייצב ראש עיר פופולרי לא פחות – שלומי לחיאני – ובכל זאת, בוחבוט ניצח.

5. דוד בוסקילה – שדרות: בוסקילה הגיע לתפקיד בפעם השנייה בשל יותר, מנוסה יותר וגם מיליטנטי יותר, במטרה להכין וליישם תוכנית הבראה לעיר שעמדה בפני קריסה. ואכן, מאז שנבחר ירדה שדרות מהכותרות השליליות והחל תהליך הבראתה. בוסקילה, שנבחר בינתיים ליו"ר פורום ערי הפיתוח במרכז השלטון המקומי, מצליח לשקם את שדרות לאט אבל בטוח, הוא צובר הישגים ומצליח להחזיר את החיוך לאנשי שדרות.  בוסקילה מתנסח היטב, שומר על קור רוח ומקרין עוצמה, אבל גם לא מהסס לדפוק על שולחנות כשצריך. התוצאה – הליך מובנה ומסודר של הבראה מלמטה. העיר, שהתפרסמה בעיקר כעיר מוכת קסאמים, הפכה לעיר מבוקשת, הרחובות שופצו ושופרו, התשתיות חודשו וערך הנדל"ן עלה בהתאם. אם השקט בדרום יימשך, סביר להניח שרוב החדשות יגיעו, כבעבר, מלהקות הרוק שיצאו מהעיר.

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

ראמז ג'ראיסי ראש עיריית נצרת. צילום רענן כהן

6. ראמז ג'ראיסי – נצרת: מאז שנת 1994 עומד ראמז ג'ראיסי בראשות העיר השנייה בחשיבותה לעולם הנוצרי.  נצרת היא עיר מסובכת מאוד לניהול:  יש בה מוסלמים, נוצרים, מקומות קדושים למכביר ומאות אלפי תיירים בשנה, ובצמוד אליה נושפת בעורפה נצרת עילית המודרנית, המרווחת, החדשה והמיושבת ביהודים.  לכאורה, יש בנצרת פוטנציאל נפיץ – מדובר במקום רגיש שבקלות יכולה להתפתח בו התגוששות עדתית – אבל עד כה ג'ראיסי מצליח למצוא את הדרך למנוע זאת. גם כשמשרדי הממשלה לא ששים לעזור לו, הוא מנהל את העיר ביד רמה, ברגישות ובנחישות. נכון שהוא לא יכול להתגאות בהישגים מרשימים בתחום התרבות, החינוך, איכות הסביבה וכו', אבל עבורו אלה מותרות. העובדה שהוא מצליח לשמור על שקט ועל סטטוס קוו הופכת אותו לאחד מראשי הערים הטובים בארץ – ולו רק בזכות יכולתו לפעול בתנאים כמעט בלתי אפשריים.

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

רון חולדאי ראש עיריית תל אביב-יפו. צילום רענן כהן

7. רון חולדאי – תל אביב-יפו: העיר ללא הפסקה, עברה מהפכה גדולה מיד עם  מינויו של רון חולדאי לתפקיד בשנת 1998 עלו עשרות טרקטורים על כבישים ועל מדרכות בעיר והפכו אותה לעיר חפירות. כשהתפזרו ענני האבק גילו התושבים עיר מודרנית ובה שבילי אופניים באורך 100 ק"מ ושלל פינות מנוחה מוצלות. אין כמעט דירוג של ערי העולם שתל-אביב לא נמצאת בו במקום גבוה (אגב, גם במדד יוקר המחיה). בין השאר, חולדאי יזם את אזור המועדונים בנמל תל-אביב, ואפילו קפץ ראש למימי הירקון כדי להראות שהמים נקיים וראויים לשחייה.
הביקורת העיקרית על חולדאי נוגעת לכך שהוא הפך אותה ל"עיר לעשירים" עם מגדלי מגורים, אבל בכל שאר הפרמטרים היא נחשבת למובילה בעולם. הכרזת "העיר הלבנה," שימור של 2,000 מבנים בעיר ההיסטורית, ניסיון אמיתי להתייחס ליפו כאל חלק מהעיר – בחירת יקיר עיר ערבי, העדפה מתקנת בדירקטוריונים ובקבלה לעבודה, פיתוח של תרבות ערבית, הנצחת ערבים בשמות של רחובות ביפו, ייסוד הפסטיבל המצליח "לילות יפו" – כל אלה ועוד נזקפים לזכותו של הראש.
כמו כן, הוקם בתקופתו אגף חדש למוזיאון תל-אביב, נחנך הקאמרי החדש ובנייתו של תיאטרון הבימה. תל-אביב היא העיר המובילה בפסטיבלים ובאירועים שונים שזלגו גם לערים אחרות, בהם, "לילה לבן", "חג המוזיקה", "מצעד הגאווה", "מרתון תל-אביב", "סובב תל-אביב באופניים" ו"שעת כדור הארץ".
רק לאחרונה נבחר חולדאי מטעם הארגון הבינלאומי CityMayors לראש העיר של חודש מרס. תל-אביב מוגדרת בנימוקי הבחירה כ"בירת ה-cool החדשה של אזור הים התיכון". אפשר בהחלט גם להצדיע לפרויקט השכרת האופניים המרשים. הקלה נוספת – הרכבת הקלה – כבר נראית, למיטיבי ראות, אי שם באופק.

המשך הדירוג: 8. צביקה גרינגולד- אופקים, 9. יונה יהב – חיפה, 10. מאיר כהן – דימונה, 11. רוביק דנילוביץ – באר שבע, 12. ניר ברקת – ירושלים, 13. שלמה לחיאני – בת ים, 14. יהודה בן חמו – כפר סבא, 15. שמעון לנקרי – עכו. לכתבה המלאה ב-nrg

מאמרים קשורים: חולון מרעננת את החזון. התושבים שותפים | שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | מגמות במיתוג ערים בישראל | בת ים מסתערת על הגופים הממשלתיים | נתניה- מיתוג מרכז העיר, ספרייה מרכזי, בניין עירייה חדש |