ישראל, ראש השנה 2014: אז מה שלומינו? סיכום נתוני הלמ"ס

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה ערב ראש השנה את השנתון הסטטיסטי 2014, מסמך מפורט של כמעט 900 עמודים, המציג את מצבה של ישראל, אוכלוסייתה, עריה, כלכלתה ועוד בכמעט כל תחום אפשרי. להלן תקציר חלקי של הממצאים המפורטים בדוח.

לקרוא את ההמשך »

בישראל חיים 8 מיליון תושבים. איפה בישראל חיים יותר טוב? דירוג הרמה החברתית כלכלית של הערים

צפת – עולה בדירוג

ערב יום העצמאות מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה כי אוכלוסיית ישראל הגיעה לכ-8 מיליון תושבים, והיא דומה לאוכלוסייתן של שוויץ, אוסטריה, סרביה וטג'יקיסטן, ועוברת את זו של בולגריה, ירדן, דנמרק, סינגפור, פינלנד, אירלנד, נורבגיה ואפילו לוב (אוכלוסיית העולם על פי נתוני ה-CIA). מתוך אוכלוסיית ישראל 75% הם יהודים, ו-20.6% הם ערבים. קצב הגידול של האוכלוסייה בארץ הוא 1.8% בשנה, קצב קבוע בעשור האחרון.

עוד מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את סיווג הישובים בישראל לפי הרמה החברתית כלכלית של האוכלוסייה, המכונה חלוקה לאשכולות חברתיים כלכליים, המבוססים על נתוני מפקד האוכלוסין 2008, ונועד בין היתר לשמש את משרד הפנים כאחד הקריטריונים להקצאת משאבים (או אי הקצאתם) לרשויות מקומיות.

בת ים יורדת בדירוג

הרמה החברתית-כלכלית של האוכלוסייה נמדדת על ידי שילוב של תכונותיה הבסיסיות בתחומים: דמוגרפיה, השכלה וחינוך, תעסוקה וגמלאות, רמת חיים (הכנסה כספית, רמת מינוע, תכונות דיור). 16 משתנים שנבחרו מתחומים אלה לפי מספר קריטריונים, שימשו לחישוב של ערך המדד החברתי-כלכלי לכל יחידה גיאוגרפית. לאחר קבלת ערכי המדד, סווגו היחידות הגיאוגרפיות ל-10 או 20 אשכולות (קבוצות הומוגניות לפי ערכי המדד), כאשר אשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר.

מתוך 199 עיריות ומועצות מקומיות, 110 לא שינו אשכול, 64 ירדו באשכול אחד, 24 עלו באשכול אחד, ומועצה מקומית אחת עלתה בשני אשכולות. מבין 53 מועצות אזוריות, 25 לא שינו אשכול, 9 ירדו באשכול אחד, 18 עלו באשכול אחד ואחת עלתה בשני אשכולות.

חולון יורדת בדירוג

מבין הערים הגדולות ירושלים נמצאת באשכול 4, תל אביב 8, חיפה 7, ראשון לציון ופתח תקווה באשכול 6, ואשדוד באשכול 5. כל הערים הללו לא שינו את מיקומן ביחס לדירוג של שנת 2006, למעט ראשון לציון שירדה אשכול אחד בדירוג.

מבין הערים רק רהט (אשכול 1), בני ברק (אשכול 3), צפת (אשכול 4), וכפר סבא (אשכול 8) שיפרו את דירוגן. לעומתן באקה אל גרביה, טירה, אופקים, נצרת, שדרות, טבריה, בית שאן, בת ים, נצרת עילית, מעלה אדומים, קריית אתא, נתניה, יבנה, אריאל, חדרה, נהריה, כרמיאל, חולון, קריית ביאליק, קריית מוצקין, ראשון לציון, רמת גן, קריית אונו וגבעתיים – כולן ירדו בדירוג.

אשכול 10, הגבוה ביותר כולל את היישובים עומר, כפר שמריהו וסביון, ואילו אשכול 1, הנמוך ביותר כולל את לקיה, מ.א. אל-בטוף, תל שבע, ג'סר א-זרקא, מודיעין עילית ומ.א. אבו בסמה.

דירוג הישובים 1-52

דירוג הישובים 215-252

דירוג הישובים 161-214

דירוג הישובים 107-160

דירוג הישובים 53-106

מאמרים קשורים: דירוג הערים הטובות בישראל | איפה הישראלים הכי רוצים לגור? | מי הם ראשי הערים הטובים בישראל | האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? | באר שבע חייבת לגבש זהות

דירוג צאום ופורבס: הערים הטובות בישראל

יותר מ-90% מתושבי ישראל חיים בערים המהוות את מרכזי התרבות, הכלכלה והבילוי שלנו, ומשמשות כקטרי הצמיחה של המשק, מוקדי התיירות ויצרניות התעסוקה. התחרות המתגברת בין הערים בישראל, והתחרות הגלובלית העזה בין ערים על משיכת תושבים, תיירים, משקיעים ועסקים הולידה בשנים האחרונות מדדים שונים לדירוג ערים בתחומים שונים והשוואה בינהן.

גם בישראל מתעצמת התחרות בין הערים, והיא מתחוללת בשני מישורים מקבילים: פנים ארצית ובין לאומית. ערי ישראל מתחרות בינהן על משיכת האוכלוסייה הטובה ביותר, המשקיעים והעסקים אבל גם מתחרות עם ערים מובילות אחרות בעולם על משיכת תיירות, השקעות ועל הדימוי הבינלאומי.

לראשונה בארץ, נערך דירוג כולל לערים הטובות בישראל על ידי איל צאום בשיתוף מגזין פורבס ישראל ועדי דקל קורן. המדד בוחן ערים בעלות אוכלוסייה של יותר מ-50,000 תושבים, דרך 7 קריטריונים מרכזיים בחיים העירוניים, ומתבסס ומשכלל מחקרים שונים שנעשו בתחום. הקריטריון המרכזי ביותר שקיבל 20% ממשקל הדירוג הוא ציון ה"מרכזיות מול פריפריאליות" של העיר, כפי שחקרה אותו הלמ"ס. למבנה הגיאוגרפי, כמו גם הכלכלי של ישראל, יש מרכז מובהק וברור, והמחקר מיישם תיאוריות חדשניות שמודדות כל עיר ברמת הנגישות של תושביה לשירותים בעיר ובסביבתה, וביחס לגודל האוכלוסייה באיזור. קטגוריה זו משקפת נגישות וזמינות ברמה כמותית ותחבורתית לשירותים רחבים- תשתיות, שווקים, תרבות, חינוך תעסוקה ועוד.

שני קריטריונים בוחנים את העוצמה הכלכלית של העיר דרך העוצמה הכלכלית של תושביה: רמת ההכנסה שלהם, ורמת האבטלה בעיר. כל אחד משני הקריטריונים קיבלו משקל זהה של 10% מהמדד הכללי. מדד נוסף שנבחן הוא איזו עיר פועלת ומתקדמת לעתיד ירוק ומקיים יותר, שלו השפעה ישירה על איכות החיים והבריאות של התושבים. כאן נעשה שימוש במחקר של מרכז השל לקיימות, המשרד להגנת הסביבה, אוניברסיטת ת"א וארגונים נוספים. מדד זה מדרג את פעילות הרשויות המקומיות ועיריות שאימצו את אירוע "שעת כדור הארץ", והתנהלות הרשויות במחקר נבחנה בתחומים שונים כגון מספר העצים ביחס לגודל האוכלוסייה, הפרדת פסולת, התייעלות אנרגטית, חיסכון במים, פיתוח תחבורה ידידותית לסביבה, שקיפות ושיתוף ציבור, ככלה מקיימת, צדק סביבתי ועוד. משקל מדד זה בדירוג הכללי הוא 15%.

3 הקטגוריות הבאות: ביטחון אישי, חינוך ובריאות קיבלו משקל זהה של 15% במדד, כשרמת הביטחון נבחנה על פי נתוני הפשיעה של משטרת ישראל, החינוך נבחן על ידי שיכלול אחוזי הזכאות לבגרות ואחוז הסטודנטים לתואר ראשון בקרב תושבי העיר (גילאי 21-29), ואילו הבריאות נבחנה על פי נתוני תוחלת החיים בערים (הלמ"ס).

10 הערים הטובות בישראל. דירוג צאום-פורבס

1/ תל אביב יפו 

בסקר עמדות הציבור שנערך לאחרונה לגבי "איפה הכי טוב לגור?" הגיעה תל אביב למקום הראשון בישראל, והציבור יודע למה. תל אביב אינה רק העיר המרכזית בישראל, מרכז הכלכלה, העסקים והתרבות של ישראל היא גם העיר שהשיגה את הציון הגבוה ביותר בפעילות למען הסביבה, בין השאר בזכות השירות להשכרת אופניים שמציע דרך תחבורה ידידותית לסביבה, זולה ויעילה, הקמת גינות קהילתיות אקולוגיות, פיתוח פארק מדרון יפו ופארק החורשות, ועוד.

ברמת התעסוקה מגיעה תל אביב רק למקום השמיני, אולם אלו שעובדים משתכרים בה יותר מבערים אחרות ובקטגורית ההכנסה לנפש היא ממוקמת במקום השני. עם זאת, מבחינת השכלה תל אביב מדורגת רק במקום התשיעי, כשליוקר המחייה יש השפעה ישירה על מספר הסטודנטים בעיר, המתקשים לממן את הדיור היקר בה. מבחינת אחוז הזכאים לתעודות בגרות מדורגת תל אביב במקום החמישי. תוחלת החיים בתל אביב עומדת על 80.1 שנים, ואילו בקטגוריית הביטחון האישי מדורגת תל אביב אחרונה, עם נתוני הפשיעה הגבוהים מבין הערים שנבדקו.

המתחמים החדשים הצפויים להתפתח בתל אביב ופרויקטי פינוי בינוי, תכנית המתאר, הרכבת הקלה, בניין העירייה החדש, שיפוץ הטיילת, פיתוח התרבות והאמנות, תחבורה ירוקה ואפילו עתידנית, יחד עם פעילות נרחבת במרחב בדיגיטלי ממצבים את העיר כמובילה בישראל, וכעיר הייטק מובילה ברמה העולמית.

2/ הרצליה 

הרצליה אינה מדורגת ראשונה באף אחת מהקטגוריות שנבחנו, אולם ציונים גבוהים בכל המדדים מביאים אותה לדירוג הגבוה. בכל הקטגוריות, למעט הביטחון האישי, מדורגת הרצליה בין הערים המצטיינות. מבחינת זכאות לתעודות בגרות היא מדורגת 2, באחוז הסטודנטים 4, שיעור התעסוקה 2, גובה הכנסה 3, ותוחלת חיים 3.

הרצליה מאז ומעולם נחשבה כעיר איכותית, בעיקר בזכות אזורי היוקרה של הרצליה פיתוח החביבה על עשירי ישראל ושגרירים, ואזור התעשייה שמשך חברות הייטק ותקשורת רבות. אולם העיר עצמה עברה שידרוג משמעותי בשנים האחרונות שכלל הקמת מרכז אקדמי, מוזיאון עירוני תוסס עם ביאנלה לאמנות, פארק גדול הכולל אגם, אמפיתאטרון, שבילי אופניים, ושימור שלולית החורף האקולוגית של העיר. הרצליה גם עברה תהליך מיתוג עירוני, פיתחה את המרינה וקו החוף, ולאחרונה אימצה תקן בנייה ירוקה מחייב בעיר.

3/ גבעתיים

גבעתיים היא אחת הערים הקטנות בדירוג, עם 55,000 תושבים. קוטנה של העיר מהווה יתרון בדירוגים מסוג זה, מכיוון ואוכלוסייתה הומוגנית יותר מבערים גדולות. גבעתיים מדורגת ראשונה בשתי קטגוריות בדירוג, וזוכה לציונים גבוהים גם בשאר הקטגוריות. בחינוך גבעתיים מדורגת ראשונה, עם יותר מ-73% זכאות לבגרות, ואילו באחוז הסטודנטים היא מדורגת שישית. גבעתיים היא גם המדורגת ראשונה ברמת ההכנסה של תושביה, בעיקר בזכות  העובדה שבעיר הקטנה והאחידה אין שכונות מצוקה כמו בערים גדולות, המושכות את הדירוג מטה. גבעתיים ממוקמת בלב גוש דן וזוכה בשל כך לציון המקסימלי בקטגוריית המרכזיות/פריפריליות, אולם בניגוד לתל אביב היא לא סובלת מדירוגים נמוכים בביטחון האישי ובתוחלת חיים, בהם דורגה במקומות 8 ו-7 בהתאמה.

4/ רעננה

רעננה מדורגת ראשונה ב-3 קטגוריות: תוחלת חיים (85.5), חינוך – זו העיר עם אחוז הסטודנטים הגבוהה ביותר וכן אחוז הזכאים לתעודת בגרות. גם בתחום התעסוקה רעענה מובילה עם שיעור תעסוקה של 97.9%. בקטגוריית הביטחון האישי לעומת זאת מקבלת העיר ציון נמוך, ובקטגוריית הקיימות היא מדורגת שישית, למרות הדימוי הירוק של העיר. עם זאת פארק רעננה הוא מוקד משיכה אזורי ומרכז בילוי, איזור התעשייה של העיר מאכלס כמה מחברות הייטק והטכנולוגיה הגדולות בישראל, כולל אמדוקס, hp וסטארטאפים רבים, והקניון הסמוך הוא מוקד קניות ובילוי לעובדים במתחם ולאזור כולו.

רעננה הצליחה להתבסס כעיר מובילה בשרון בעיקר בזכות אסטרטגיה מעניינת של משיכת אוכלוסיית עולים ממדינות אנגלוסקסיות ובשנים האחרונות גם מצרפת. עם זאת העיר סובלת, למרות המרחק הקצר מתל אביב, מבעיות תחבורה ונגישות למרכז בשעות העומס.

5/ כפר סבא

עיר השרון השלישית בדירוג מצטיינת בעיקר בקטגוריית הקיימות, ומדורגת שנייה אחרי תל אביב. לאחרונה אף זכתה העיר במקום הראשון בתחרות "העיר הירוקה" של קלינטק. צפון מערב העיר שעובר תהליך פיתוח מואץ, מוגדר כשכונה ירוקה ומאופיין בבנייה ירוקה ושטחים פתוחים רבים. מבחינת תעסוקה העיר דומה מאד לשכנתה רעננה, אולם ברמת ההכנסה היא נופלת ממנה. גם בתחום החינוך ניכר פער משמעותי בין כפר סבא לרעננה, ותלמידי העיר מדורגים רק במקום השביעי באחוזי הזכאות לתעודת בגרות, אולם אחוז הסטודנטים בעיר גבוה, והיא מדורגת בתחום זה במקום השלישי.

בקטגוריית תוחלת החיים כפר סבא מדורגת חמישית, עם ממוצע של 82.5 שנים (3 שנים פחות מהשכנה רעננה). בדומה לרעננה גם כפר סבא סובלת מבעיות נגישות למרכז, וגם היא השכילה לפתח איזור תעשייה המושכת חברות בינלאומיות וישראליות מובילות. המשך צמיחת אזור הייטק "עתיר ידע" ואזור תעשייה מזרחי עתידי יוכלו להבטיח לעיר המשך התפתחות ומשיכת עסקים ותושבים איכותיים.

6/ פתח תקווה

פתח תקווה הפכה בשנים האחרונות להיות אחת הערים המתפתחות ביותר בישראל, בזכות עתודות קרקע, רמת מחירים סבירה, ונגישות תחבורתית שהשתפרה, ותמשיך להשתפר עם פתיחת הקו האדום של הרכבת הקלה. העיר נהנית מדירוג גבוה בקטגוריית המרכזית/פריפריאליות, והיא כיום העיר ה-6 בגודלה בישראל.

לוגו פתח תיקווה

גם פתח תקווה עברה תהליך מיתוג עירוני, אף שזה לא זכה לחשיפה ומודעות רבה, העיר מנסה להתנער מהדימוי האפור והמשעמם. פתח תקווה אינה מצטיינת באף אחת מהקטגוריות, אולם סיכום הנתונים מוביל אותה למקום מכובד ביותר.

בדומה לערים אחרות פיתחה פתח תקווה את אזור התעשייה קריית אריה המאכלס חברות הייטק וטכנולוגיה רבות, כולל מטה חברת יבמ, ונהנה מנגישות ישירה לכביש 4. מיקום העיר בצד המזרחי של גוש דן, ובין שני הצירים המרכזיים כביש 4 וכביש 6, מעניקים לה נגישות טובה, אולם העיר חסרה עדיין אופי וזהות מגובשים ונתפסת בעיקר כ"עיר שינה".

7/ ראשון לציון

אם יש עיר העשויה לאיים על ההגמוניה של תל אביב במשהו, זו ראשל"צ. העיר הרביעית בגודלה בישראל, עם שטח שיפוט גדול מזה של תל אביב, שטחי פיתוח נרחבים ואוכלוסייה צומחת, ראשל"צ כבר מספקת לתושבי כמעט הכל. היא ממוקמת במרכז, אך אינה סובלת מהצפיפות של תל אביב, מקושרת לנתיבי איילון, כביש 4 וכביש 431 וקו הרכבת מקשר אותה לצפון ולדרום.

בחינוך העיר מציגה נתונים טובים ומדורגת במקום דומה לזה של גבעתיים באחוז הסטודנטים. בתעסוקה היא דומה לתל אביב, ובהכנסה אף גבוה יותר. בקטגוריית הסביבה הציון של ראשל"צ אינו גבוה, אולם הפארקים החדשים שבפיתוח במקום מחנה צריפין, והפארק החדש באזור הסופרלנד וכן פינוי מחנה צה"ל שיאפשר את הרחבת חוף הים, יעניקו לעיר שטחים ירוקים חדשים רבים, ויהוו מוקד משיכה לבילוי, פנאי וקניות מכל הארץ, מעבר ל"עיר הקניונים" סינמה סיטי, יס פלאנט ומתחם איקאה.

העיר שחגגה השנה 130 שנים להיווסדה עושה מאמצים ניכרים גם לפיתוח התרבות בעיר, ואזור התעשייה הישן עובר הסבה למתחם תרבות. בסקר לגבי מיקום המגורים המועדף על הישראלים דורגה ראשל"צ רביעית, מה שמעיד על ההערכה שיש לישראלים לעיר. עם זאת, ראוי ציין כי מבנה העיר הוא בעייתי מאד, חסר מרכז ברור, וההתניידות בה מחייבת רכב והעיר קרועה גיאוגרפית בין צירי התנועה המרכזיים של ישראל.

8/ רמת גן

עיריית רמת גן לא השתתפה ביוזמת "יום כדור הארץ" ולכן לא דורגה בקטגוריית הסביבה/קיימות, מה שמעיד על עשייה דלה בתחום. רמת גן נהנית ממיקום מרכזי ביותר, וסובלת ממחלות העירוניות שאיפיינו את הערים בעבר, ושתל אביב הצליחה להחלץ מהן על ידי פעילות סביבתית ענפה. כדי שלא לפלוט את רמת גן מהדירוג כליל, ניתן לה בקטגוריית הסביבה ציון זהה לזה של גבעתיים שכנתה, שהוא גם הנמוך ביותר מבין הערים שנבחנו בתחום זה.

רמת גן זוכה לציונים טובים בתחום החינוך, תעסוקה והכנסה ממוצעת של התושבים. מבחינת תוחלת חיים היא דומה להרצליה, שהגיעה למקום השני. העיר נהנית מכנסות גבוהות מבנייני המשרדים באזור הבורסה, נגישות מצוינת לנתיבי איילון ורכבת ישראל, והקו האדום של הרכבת הקלה המתוכנן יחבר אותה במהירות לפתח תקווה ממזרח ותל אביב ממערב.

9/ חולון

חולון מציגה מיקומים נאים ברוב הדירוגים, המשקפים את ההתפתחות המרשימה של העיר בעשורים האחרונים. במדד המרכזיות/פריפריליות היא נהנית מציון גבוה ונגישות טובה לצירי התחבורה נתיבי איילון, כביש 4, ורכבת ישראל. בזכאות לבגרות היא מדורגת 10, אולם באחוז הסטודנטים היא מדורגת 18. בתעסוקה העיר מדורגת 7, ברמת הכנסה 10, ובביטחון אישי 9.

עיר הילדים שבחרה אסטרטגיה עירונית ודבקה בה לאורך שני עשורים, הקימה מוזיאון ילדים וגני סיפור, אבל גם את מתחם המידטק, המכון הטכנולוגי HIT, ולאחרונה נפתח בעיר גם מוזיאון העיצוב המתוקשר, שמהווה לא רק אייקון אדריכלי מרשים, אלא מוקד משיכה ועוגן עשייה בתחום העיצוב. השנה פרסמה חולון שפת מותג חדשה, העיר מרעננת את חזון העיר בשיתוף התושבים, ומקדמת את פיתוח מתחם כיכר העיר.

בתחום הסביבה העיר אינה עושה די והיא מדורגת במקום ה-12, ולמרות ששטח העיר קטן יחסית היא אינה ידידותית להולכי רגל או רוכבי אופניים.

10/ בת ים

העיר הקטנה ביותר מבחינת שטח, בין הערים בעשירייה הראשונה (8,167 דונם) והצפופה ביותר ביחס למספר התושבים, צמודה לתל אביב וחולון, אבל מציגה נתונים טובים פחות, למרות מרכזיות רבה ונגישות גבוהה, שאף צפויה להשתפר עם סיום העבודות על הקו האדום של הרכבת הקלה.

בחינוך מדורגת בת ים במקום ה-19 באחוז הזכאים לתעודת בגרות, ובמקום ה-21 במספר הסטודנטים לתואר ראשון. בקטגוריות התעסוקה וההכנסה היא מדורגת במקומות 13 ו-15 בהתאמה. בקטגוריית תוחלת החיים העיר מדורגת 19, בדומה לתל אבי, ובביטחון אישי 10, כמו רמת גן. על החולשה בתחומי החינוך והתעסוקה, המשקפים אוכלוסייה חלשה ביחס לשכנתה חולון, העיר מפצה בתחום הסביבה, בו היא מדורגת עם ירושלים במקום 4/5.

לבת ים אין לאן לצמוח אלא לגובה, והיא אינה נהנית מעתודות קרקע כמו ראשל"צ לדוגמה. העיר עושה מאמצים כבירים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית ופינוי בינוי, והפיכת אזור התעשייה הישן למרכז תעסוקה משמעותי במטרופולין תל אביב, כולל מעבר בתי המשפט מתל אביב למתחם, ומרכז לצעירים ואמנים. העיר גם מקדמת את שיפוץ הטיילת וחוף הים, וקו הרקיע שלה כבר מתחיל להזכיר את הונג קונג. העיר גם פועלת בחזית התרבות וקיימה את הביאנלה לאדריכלות בעיר בהצלחה רבה, מוזיאון בת ים ומעודדת יוצרים ואמנים לעבור אל אזור התעשייה המשתקם.

11/ מודיעין

העיר היא הראשונה בדירוג שאינה ממוקמת בגוש דן או בשרון, ומדורגת רק בציון אחד אחרי בת ים. העיר מציגה ציונים טובים ברוב הקטגוריות, אולם ציון נמוך בקטגוריית המרכזיות/פריפריאליות ובתחום הסביבה ממקמים אותה מחוץ לעשירייה הראשונה. מודיעין היא "עיר שינה" מובהקת, ואף כי היא נהנית מאוכלוסייה איכותית, היא נאלצת לעבוד בערים אחרות, וגם בתחומי התרבות והבילוי העיר מציגה חולשה. מודיעין עברה תהליך מיתוג עירוני בעייתי המשקף חזון לא ברור לעיר.

12/ ירושלים

בסקר לגבי עיר המגורים המועדפת זכתה ירושלים למקום השני אחרי תל אביב, ובפער ניכר מכל שאר ערי ישראל. לעיר הגדולה ובירת ישראל יש מקום חם בלב האזרחים כנראה, אולם במבחן המציאות היא מציגה נתונים מאכזבים. בקטגוריית הסביבה היא מדורגת חמישית, בזכות פיתוח הרכבת הקלה ושפע השטחים הירוקים והפתוחים בעיר, וגם במדד הביטחון האישי היא משיגה ציון גבוה. בשאר הקטגוריות ירושלים מתאפיינת בציונים נמוכים, בעיקר בתחום החינוך. ירושלים סובלת מאוכלוסייה ענייה ולא משכילה, וחוסר במקומות עבודה איכותיים. התכנית לפיתוח מרכז העסקים בכניסה לעיר, התכניות לפיתוח מרכז העיר, פיתוח מרכזי הספורט, המאמצים בתחום התיירות, כולל מיתוג התיירות לירושלים עשויים לשפר את מצבה, אולם ברור כי כל עוד המצב הפוליטי ימשיך להיות בלתי פתור, ועתיד העיר וגבולותיה נמצאים בויכוח, ירושלים תמשיך לסבול.

13/ רחובות

הציונים של רחובות בכל המדדים היו מעל לממוצע, מה שמציב אותה במקום גבוה יחסית בין ערי ישראל. בתחום הסביבה היא מדורגת במקום ה-13 הנמוך, אך מבחינת מרכזיות/פריפריאליות היא מקבלת ציון זהה לזה של רעננה והרצליה.

14/ נתניה

מציגה נתונים טובים ברוב המדדים, כולל דירוג 8 בתחום הסביבה. במדד הביטחון האישי היא מדורגת במקום 23 מתוך 26 ערים, מה שמאשר את הדימוי המפוקפק שלה בציבור. עם זאת, נתניה היא עיר בתנופה משמעותית, ולאחר שנים של התרחבות אזור התעשייה שמשך חברות מובילות כמו סלקום, וענק קמעונאות כמו איקאה, העיר מתרכזת שחידוש המרכז ההיסטורי שנזנח, כולל בניין עירייה חדש, ספרייה עירונית ועוד. לאחר ההצלחה של שכונת רמת פולג, מתחיל בעיר פרויקט פינוי המזבלה לטובת הקמת שכונה חדשה, והשנה גם נחנך איצטדיון נתניה.

15/ אשדוד

העיר החמישית בגודלה בישראל, והיא העיר הדרומית ביותר במדד, ומציגה ציונים יפים בתחום הביטחון האישי ותחום הסביבה. באשדוד פועלים לפיתוח רובע חדש, "הרובע המיוחד"  שיכלול קמפוס אוניברסיטאי, בית חולים, מבני ציבור, שכונת מגורים, פארקים ושטחים פתוחים. גם מרכז העיר ורצועת החוף עוברים תנופת פיתוח ניכרת, ועיר השקיעה רבות בתחום התרבות, אולם העיר עדיין חסרה

חולון מפרסמת את המותג החדש (עצוב..)

עיריית חולון מפרסמת באתר העירייה את המיתוג מחדש לעיר, וכותבת: "השבוע הושק מיתוג מחודש לעיר חולון. הצורך ברענון ובמיתוג העיר מחדש נולד בשל התפתחות העיר בשנים האחרונות, שמפגישה היום יותר מתמיד בין שני קווים עיקריים: חולון מזוהה יותר מכל כ"עיר הילדים" – מותג אמיתי ומצליח, המגובה בעשייה יומיומית בתחום. במקביל, חולון של 2012 הינה עיר תוססת ומגוונת לכל גיל, עיר שצמחה וגדלה ומהווה שחקן מפתח במפת התרבות והעיצוב הישראלית.

מטרתו של תהליך המיתוג המחודש היא העצמת שני מאפיינים אלה, שימורם והתאמתם לנראות גראפית עכשווית. ועדה עירונית בחרה מבין 10 משרדי פרסום ועיצוב גראפי במשרד רלבנט דיזיין בניהולו של אמנון אילוז לביצוע העבודה. המשרד פיתח שפה צורנית חדשה, שתשולב בכל פרסומי העירייה, ניירות המכתבים, המעטפות וכדומה וכן יצר לוגו חדש לעירייה. הלוגו החדש של העיר חולון שואב השראה צורנית מאלמנטים אדריכליים ברחבי העיר בשילוב עקרונות משחקיים כאשר כל אות בלוגו החדש מייצגת נקודת ציון בעיר.

כך, מוזיאון העיצוב הפך לאות ח'; האות ו' בצורת ספר מייצגת את עולם הספרות הבא לידי ביטוי בעיר בדמות ספריית המדיטק וגני הסיפור; האות ל' היא הפשטה צורנית לספארק המים "ימית" וניתן לראות בה גם תו מוסיקלי המשקף את המוסדות ואירועי המוסיקה בעיר; האות ו' (השנייה) משקפת את מבנה מוזיאון הילדים והנון הסופית מייצגת את בניין העירייה והבנייה החדשה בעיר. אות זו נצבעה בירוק לקראת המעבר לבנייה ירוקה בחולון. הלוגו המסורתי של עיריית חולון, שפותח ב-1937 ע"י הציירת שושנה ברלין, אשתו של האדריכל התל אביבי יוסף ברלין, שולב כחלק מהלוגו החדש.
חנה הרצמן, מנכ"ל העירייה: "השפה הויזואלית החדשה הינה צעירה, מדברת לילדים ומבוגרים כאחד. שפה תלת מימדית, מודולרית ורעננה, עשירה באפשרויות, בצבעוניות ובצורות – בדיוק כמו העיר חולון".

כידוע, מאז שנת 1994 העיר חולון עוברת מהפך, שהפך אותה לעיר חינוך ותרבות מרכזית בישראל תוך התמקדות בילדים. במסגרת התהליך הוקמו מוסדות תרבות ייחודיים ונוצרו בה אירועי תרבות יחידים במינם. בשנת 2001 החליטה הנהלת העיר למתג את העיר בסיוע מומחים לכך על מנת להטמיע בתודעה הציבורית את השינוי שחל בחולון ולבדל אותה מערים אחרות. בשנתיים הראשונות בוסס התהליך על עבודת יחסי ציבור בלבד ובשנת 2003 שודרג תהליך המיתוג גם באמצעות יצירת שפה חזותית, שפותחה ע"י משרד "שיר-שפיצר",  הכוללת: לוגו-סמל, פונט ייחודי ונראות כללית למודעות ועזרי פרסום שונים. תהליך המיתוג של חולון זכה להצלחה רבה. אין כיום כמעט מי שאינו יודע שחולון היא "עיר הילדים" ועובדה זו מביאה אליה כמיליון מבקרים מדי שנה. בתחילת התהליך סבלה חולון מהגירה שלילית וכיום התהפכה המגמה והעיר בגידול מתמיד של מספר תושביה. זאת ועוד, מחירי הנדל"ן בחולון עלו בעשרות אחוזים. אין ספק, כי מיתוג העיר חולון הינו סיפור הצלחה וערים רבות מנסות ללכת בדרכה." עד כאן הודעת העירייה.

חולון היא עיר שבהחלט עברה מהפך בכמה עשרות השנים האחרונות. המיצוב של העיר כ"עיר הילדים" עבד, ומשך אל העיר אוכלוסייה חזקה, שתדלקה את המשך הפיתוח וההתקדמות של העיר. בשנים האחרונות, ובעקבות ההצלחה, החלה חולון ללטוש עיניים לתחומים חדשים, במטרה להרחיב את המותג העירוני אל מעבר לנושא הילדים, והחלה למצב את העיר גם כמרכז תרבות ועיצוב.

הקמת מוזיאון העיצוב בחולון, שתוכנן על ידי האמן רון ארד, והפעילות הענפה בו, הציבה את חולון במרכז התודעה בתחומי האמנות והעיצוב בארץ, וקידמה את חולון גם ברמה הבינלאומית. העדות הטובה ביותר לכך היא ההופעה של מרכז העיצוב בחולון, על מפות התרבות של העיר תל אביב, והאימוץ המטרופוליני של חולון על ידי תל אביב, בשל הערך הייחודי של מוזיאון העיצוב.

אולם, פרסום המיתוג החדש של העיר יכול רק לצנן את ההתלהבות והחלומות. הלוגו שמציגה העיר הוא ילדותי ברמה כזו, שנשאלת השאלה מי מקבל החלטות בנושאים כאלה בעיר. העיר שמנסה למצב את עצמה כמרכז עיצוב ותרבות מציגה לוגו חסר חזון, ילדותי ושאינו הולם לא את חזון העיר ולא את השיגיה. לוגו שבעיקר מקבע את העיר במיתוג ילדותי, פשטני וחסר כל תחכום או מסר, שאולי מבטא יותר מכל, את חוסר היכולת של עיריית חולון להתנתק ממותג עיר הילדים, להתבגר ולהציע משהו רחב יותר, חכם יותר ובעל חזון להתפתחות. המותג החדש אינו מבטא דבר מדברי מנכ"ל העירייה: "חולון של 2012 הינה עיר תוססת ומגוונת לכל גיל, עיר שצמחה וגדלה ומהווה שחקן מפתח במפת התרבות והעיצוב הישראלית". נהפוך הוא, הלוגו החדש כבד, מגושם ודחוס. הוא אינו תוסס וגם לא מכוון לכל גיל. הוא אינו נראה כמו לוגו של עיר שתרבות ואמנות יכולים להתקשר אליה באיזשהו אופן.

מיתוג חולון החדש חושף שתי בעיות מהותיות בתהליך: הראשונה, בעיה החוזרת על עצמה בתהליכי מיתוג, היא חוסר ההצלחה בהעברת האסטרטגיה אל שפת המותג. אם במיתוג באר שבע הצגתי בעיה דומה, שהאסטרטגיה של העיר לא מצליחה לעבור אל השפה של המותג, יכולה לפחות באר שבע להתנחם בכך שקיבלה מותג בעל עיצוב עכשווי ומעודכן, ואפילו בעל תעוזה מסוימת. במקרה של חולון, לא הצליחה האסטרטגיה שהעירייה מציגה, לעבור אל הלוגו, והוא נשאר עם מסר אחד, לא חדש, עיר הילדים.

הבעיה השנייה, והיותר מורכבת היא חוסר ההבנה הבסיסית של מה הוא מותג. בעולם התחרותי בו אנו חיים, מותגים אינם מציגים את המוצר אותו הם מוכרים. כך חברות מסחריות לא מציגות בשפת המותג שלהן את המכוניות, המחשבים והמכשירים אותם הן מוכרות, ושפת המותג מטרתה להביע את ערכי המותג, ולא את המוצר. בדומה, גם ערים לא מציגות את אתרי התיירות שלהן בלוגו, או את הפנינות האדריכליות שבעיר, גם אם הם מוקד המשיכה החזק ביותר שלהן. ואם ערים כמו פריז, ברצלונה או אפילו ניו יורק, המוכרות בשל האדריכלות הייחודית שבהן לא משלבות ציורי בניינים בלוגו, מדוע דווקא חולון כן? הגישה העיצובית של ניסיון לבנות לוגו מציורי בניינים היא כל כך מיושנת, שאני נדהם לראות אותה צצה פתאום שוב, 30 שנה אחרי שהייתה (אולי) רלוונטית, ודווקא בעיר שמתימרת להיות מרכז לעיצוב ותרבות. הבחירה במבנים בעיר כאלמנטים לבניית הלוגו היא טעות בעיני, היא מעמיסה את הלוגו באינפורמציה לא חשובה או חיונית, שהופכת אותו לעמוס וכבד, ומסיטה את המיקוד מערכי המותג למשהו פיזי ספציפי (מבנים בעיר).

בתחרות העזה המתחוללת מדרום לתל אביב, בין הערים בת ים, חולון וראשון לציון, בלטה בשנים האחרונות חולון כמובילה. אם רוצה חולון להישאר בתחרות, הייתי ממליץ לה לגנוז במהירות את המיתוג החדש, ולבחון את התהליך כולו. לוגו זה לוקחת את העיר שנים אחורה ועושה לה שירות רע מאד. חבל.

מאמרים קשורים: חולון מרעננת את החזון | ביקורת מיתוג – באר שבע בירת ההזדמנויות | ירושלים- קו פירסומי חדש | מגמות במיתוג ערים בישראל | מיהם ראשי הערים הטובים בישראל

מדד הערים בישראל – מי הכי ירוקה?

לאחרונה קיימת פעילות הולכת וגדלה של רשויות מקומיות לקידום עשייה סביבתית בעיר ולהעלאת המודעות בקרב התושבים לשיפור איכות החיים המקומית. יותר ויותר ערים מכריזות על עצמן כ"ערים ירוקות", ומקדמות יוזמות סביבתיות שונות: פרויקט גינות קהילתיות בירושלים, שיקום מדרון יפו בתל אביב, בנייה ירוקה בכפר סבא, התייעלות אנרגטית באשדוד, חינוך סביבתי בדימונה ועוד. לאחרונה החלו גם פרויקטים נרחבים של הפרדת פסולת ומיחזור ברשויות רבות.

"המרכז לקיימות מקומית" של "מרכז השל" וחיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה, פיתחו מדד הבוחן את העשייה של העיריות לפי "עשרה העקרונות לעיר מקיימת", שאומצו על-ידי מרכז השלטון המקומי והמשרד להגנת הסביבה, ועל-ידי מרבית הערים עצמן. המדד בוחן את העשייה בפועל של כל אחת מהערים בתחומים הבאים: חסכון במשאבי מים וחשמל, שימור השטחים הפתוחים, קידום סביבת מחייה בריאה בעיר, חינוך סביבתי ועוד. המדד יתפרסם אחת לשנה ויבחן את התקדמותן של הרשויות המקומיות בקידום תכניות סביבתיות בתחומן.

נתוני המדד מצביעים על כך שיותר ויותר רשויות מקומיות לוקחות תפקיד פעיל בהגנה על הסביבה ובחסכון במשאבים, במטרה לשפר את איכות החיים של תושביהן. העובדה שקרוב ל-50 ערים הגישו תכניות להפרדת פסולת במקור, ועשרות הצטרפו לתכנית "תג הסביבה" להפחתת שימוש באנרגיה ומים, מצביעה על המחויבות הגבוהה לנושא בקרב ראשי הערים. השנה, כפיילוט, המדד נבחן על כ-20 הערים שהשתתפו ב"שעת כדור הארץ" ושהתחייבו באופן רשמי לקידום מדיניות סביבתית, ובעתיד הוא יכלול רשויות נוספות. המגמות המרכזיות העולות מן המדד:

• השלטון המקומי הופך לשחקן משמעותי, יש עשייה רחבה בתחומי איכות הסביבה ברשויות בכל רחבי הארץ.
• כאשר נושא הקיימות נמצא על סדר יומם של מקבלי החלטות מרכזיים, הוא הופך למרכזי ומקבל משאבים ותשומות.
• כשרשות מקומית מאמצת ומיישמת קיימות, ניתן לראות עשייה רוחבית, בשילוב מספר רב של אגפים ומחלקות.
• ברוב העיריות נעדרת ראייה כוללת. בשלב זה רוב הרשויות עדיין אינן פועלות מתוך אסטרטגיה כוללת ואינטגרטיבית.
• העדר משמעותי בתקנות פנים עירוניות, למשל בתחום הרכש, הנסיעות. הרשויות עדיין לא הפנימו את עקרונות הקיימות בתוך המינהל העירוני והציבורי בישוב.
• למרות שניתן לזהות מספר התחלות במדיניות של חלוקת משאבים, בהיבטים כמו תשתיות ודיור בהישג יד, הנושאים הללו עדיין בשלבים התחלתיים ואינם בסדר היום של מרבית הרשויות.
• למעט עיריית אילת ודימונה, אף עירייה אינה מקדמת מדיניות ברורה לעידוד כלכלה מקומית מקיימת ותעשייה ירוקה.
•  וועדות איכות סביבה הופכות לכתובת קבועה ברשות המקומית
• מנגנוני שיתוף הציבור עדיין מצומצמים ואקראיים
• קיים מחסור בנתונים לגבי שטחים פתוחים עירוניים, בעיקר בכל הנוגע לפריסתם ואיכותם.

למרות שהמדד נמנע מלהעניק ציונים מספריים סופיים, אם בשל מורכבות החישוב של משקל כל מאפיין על הסביבה העירונית ואם בשל הניסיון להימנע מלדרג את הערים, תרגמתי את הטבלה המסכמת (בה הציונים מוצגים בסמלים של פרצופים שמחים יותר ופחות) לטבלת מספרים כדי להקל על קריאת הנתונים. ציון 4 משמעו ע"פ הדו"ח- דוגמה מצוינת, 3- מתקדמים בצורה טובה, 2- רצוי להשקיע יותר מאמץ, 1- נדרשת מחויבות והקצאת משאבים, 0- הנושא לא על בדר היום של הרשות. הציון המקסימלי האפשרי הוא 40 (וכאמור, אין בציונים התייחסות למשקלם בהשפעה על הסביבה והתושבים). לדו"ח המלא. דירוג הערים:

1. תל אביב. 30 נק'

2. כפר סבא. 26 נק'

3. רעננה, ירושלים, בת ים, הרצליה. 22 נק'

4. נס ציונה, נתניה ופתח תקווה. 20 נק'

5. אשדוד, יבנה. 19 נק'

6. ירוחם, חיפה, חולון, ערד. 17 נק'

7. מודיעין, ראשל"צ, דימונה. 16 נק'

8. רחובות, אילת,, יקנעם. 14 נק'

9. גבעתיים. 11 נק'

בתחום החינוך הסביבתי כל הערים קיבלו ציון 2 או 3, למעט אילת ורחובות שקיבלו ציון 1. בתחום שימור האנרגיה דורגו כל העיריות בציון 2 או 3, למעט ירוחם, רחובות, ערד בת ים ובעתיים שקיבלו ציון 1. בולט במיוחד לרעה תחום הניהול הסביבתי של העיריה בו 15 עיריות דורגו בציון 1, 6 עיריות בציון 2, ועיריית ירוחם בציון 0.

מאמרים קשורים: מיתוג ישראל- פתאום אנחנו מדינה ירוקה | הרצליה עוברת לבנייה ירוקה | איך האופנים משנים את הערים | ת"א – שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | ראשי הערים הטובים בארץ

עיריית חולון יוצאת בפרסום בקשה למידע (RFI) בנוגע למתחם ככר העיר

עיריית חולון החליטה על העברת פעילות העירייה ממיקומה הנוכחי. המקום שנבחר הינו במרכזה הפיסי של העיר ליד מוסדות ציבור ומסחר רבים המושכים קהל רב כבר היום. בניין העירייה החדש ייבנה על שטח הנמצא בבעלות העירייה אשר מהווה חלק מתכנית "מגדלים בשדרה". מוטי ששון, ראש העיר: "מבנה חדש לעירייה במקום זה יאפשר נגישות נוחה לאוכלוסיה, שיפור השירות לתושב וכן שיפור רווחת העובדים".

באזור זה כבר פועלים  מוזיאון העיצוב חולון, המהווה מוקד משיכה ועניין בינלאומי, המדיטק- מתחם תרבות יוצר רב תחומי ובו תיאטרון, ספרייה מרכזית ייחודית  וסינמטק, מוסדות חינוך, מועדון ספורט ונופש והקניון העירוני ובו מגוון עסקים וחנויות, מוקדי בילוי, בתי קפה ועוד.

לראשונה ברשויות המקומיות יוצאת בקשה למידע גם לשוק הבינלאומי בנוסף למקומי במטרה לאתר גורמים היכולים לתרום לקידום הפרויקט. הליך זה הוא הליך מקדים למכרז הקמה ומהווה המשך לתחרות האדריכלית שהייתה בשנה שעברה בה נבחרה הצעת הבינוי למתחם.

מדובר במתחם התרבות והשירות החדש בחולון שיכלול בניין עירייה חדש, משרדים, מסחר, מגורים, אולם קונצרטים ופעילויות ציבוריות נוספות. המרכז החדש יאפשר לבאי המקום לבצע מגוון רחב של פעילות וקבלת מענה לצרכים מסוגים שונים בתחומי התרבות, הפנאי, הבילוי החברתי והצרכנות.

כזכור, לפני כשנה הוכרזו הזוכים בתחרות האדריכלית הבינלאומית  לתכנון "כיכר העיר" בחולון, עליה הכריזה העירייה במאי 2010, ומבין 34 המשרדים שהשתתפו בתחרות זכו:
Vera Yanovshtchinsky architecten  ו- BINT architecten  מהולנד בשיתוף עם משרד סתר אדריכלים מרמת גן.
פרויקט זה מתוכנן להיבנות כעסקת קומבינציה בה יזם יבנה את בניין העירייה ובתמורה יקבל את השטחים הסחירים בפרויקט.

עיריית חולון, כיכר העיר החדש: http://www.holon.muni.il/handasa/Pages/KikarHaer.aspx