סיכום דוח מבקר המדינה 2011/12 – איגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה

איגוד ערים אזור מפרץ חיפה – הגנת הסביבה הוקם בשנת 1983, והוא משרת אוכלוסייה של כ-600,000 תושבים של תשע רשויות מקומיות החברות בו: העיריות חיפה, נשר, קריית אתא, קריית ביאליק, קריית ים וקריית מוצקין והמועצות המקומיות קריית טבעון ורכסים והמועצה האזורית זבולון. האיגוד עוסק במגוון היבטים של איכות הסביבה, ובכלל זה זיהום אוויר, ניטור ופיקוח בנושא חומרים מסוכנים, מניעת רעש או הפחתתו, תכנון סביבתי, פיקוח תעשייתי, הפחתת קרינה אלקטרומגנטית וחינוך סביבתי.

במפרץ חיפה שוכנים מפעלים רבים, המייצרים זיהום סביבתי רב. המפעלים מייצרים, מעבדים ומאחסנים חומרים מסוכנים, ובהם חומרים נפיצים, דליקים, רעילים, רדיואקטיביים ואחרים (חומ"ס). בגלל פעילותם, האזור סובל מבעיות של ריכוז מזהמים, לרבות חומ"ס באוויר, במים, בקרקע ובים, וכן מבעיות קרינה בלתי מייננת, ממטרדי רעש ומההשפעות של עומסי תחבורה. לזיהום זה עשויה להיות השפעה מזיקה על בריאותם של תושבי האזור ושל כל תושבי צפון הארץ. דליפה, התפוצצות או דלקה במפעלים המסוכנים עלולה לפגוע בעובדי המפעל ובאוכלוסייה שבסביבתו בשטח ניכר.

תפקידי איגוד הערים וסמכויותיו: במועד סיום הביקורת, עשרות שנים לאחר שהוקם האיגוד, עדיין לא הגדיר האיגוד את תפקידיו וסמכויותיו.

זיהום אוויר: בינואר 2011 נכנס לתוקף חוק אוויר נקי, ולפיו למשרד להגנת הסביבה עיקר הסמכות והאחריות למנוע מפגעי זיהום אוויר. מטרת החוק היא לקבוע הסדרים שונים בתחום איכות האוויר, כגון תקני פליטה, ניטור ומדידה, אכיפה וענישה וטיפול במקרים של זיהום חריג. השר להגנת הסביבה דחה את ההחלטה להכריז על שטחי שיפוטן של הרשויות המקומיות שבתחום האיגוד כאזורים נפגעי זיהום אוויר, ובמועד סיום הביקורת טרם אישרה הממשלה את התכנית הלאומית לצמצום ולמניעה של זיהום האוויר.

ביקורות במפעלים מזהמים: האיגוד לא קבע כללים לתדירות הביקורות שעל האיגוד לבצע במפעלים שבתחומו על פי סוגי מזהמים ודרגת הסיכון שלהם. המשרד להגנת הסביבה, שאחראי לפיקוח על המפעלים, לא הכין בשנים 2009 ו-2010 תכנית ביקורים סדירה, לא קיבל דיווחים תקופתיים ולא הכין הנחיות לאיגוד לביצוע תפקידו.

זיהום אוויר מכלי רכב: שיעורו של זיהום האוויר מכלי תחבורה עשוי להגיע ל-58% מכלל זיהום האוויר. האיגוד לא קידם הפעלת ניידת לבדיקת זיהום האוויר מכלי רכב, לא הגיש הצעה להשתתף במכרז להפעיל בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ניידות לצמצום פליטות מכלי רכב ולא גיבש עמו תכנית פעולה למדידת זיהום האוויר מכלי. לפיכך, חוק העזר לאיגוד ערים כוללני התשס"א-2001, מעוקר מתוכנו בשל היעדר אכיפה מספקת ובשל היעדר סמכותו של האיגוד לנקוט סנקציות נגד בעלי כלי רכב מזהמים.

מעורבות האיגוד והמשרד להגנת הסביבה בפרויקט המטרונית: פרויקט המטרונית נועד לשפר את איכות החיים של התושבים הן בעזרת הפחתת העומס בכבישים והן באמצעות חיסכון בזמן הנסיעה. ואולם רוב כלי הרכב שישתמשו בקווי המטרונית יונעו במנוע דיזל, שזיהום האוויר הנפלט ממנו מכיל חלקיקים מסוכנים. משרד התחבורה, לא שיתף בשלבי התכנון את המשרד להגנת הסביבה ואת האיגוד ולא התייעץ עמם בדבר סוג כלי הרכב שיופעלו. המשרד להגנת הסביבה, משרד התחבורה והאיגוד לא הוציאו לפועל את המחקר שהציע האיגוד, הכולל בחינה של רמת המזהמים הנפלטים מכלי התחבורה קודם להפעלת המטרונית ולאחר הפעלתה.

חומרים מסוכנים: במפרץ חיפה פועלים כ-120 מפעלים הנדרשים להיתר רעלים – מדובר במפעלים אשר משתמשים בחומ"ס בעלי דרגת סיכון גבוהה ובינונית, המובלים בכבישים, ברכבות, בנמלים ובצינורות תת-קרקעיים שאורכם מגיע לכ-500 ק"מ. האיגוד לא הכין תכנית עבודה או נהלים כתובים הקובעים את תדירות ביקורותיו במפעלים מחזיקי חומ"ס לפי רמת הסיכון שלהם.

הקמת מתקן פצחן מימני במתחם בתי הזיקוק לנפט: פצחן מימני הוא תשלובת מתקנים לפיצוח מולקולות של דלקים כבדים לצורך הפקת דלקים קלים ונקיים. בשנים 2010 ו-2011 אישרה ועדה מקומית משותפת לתכנון ולבנייה מתחם בתי הזיקוק לנפט שש בקשות בנייה והוציאה שישה היתרי בנייה, הקשורים להקמת הפצחן. מועצת האיגוד לא דנה בהשפעות הסביבתיות של הקמת הפצחן ולא גיבשה חוות דעת מקצועית שאותה יכלה להביא לפני הוועדה המשותפת, בטרם אישור בקשות הבנייה. רק בינואר 2011, לאחר שהוועדה המשותפת כבר נתנה שני היתרי בנייה להקמת הפצחן, דנה מועצת האיגוד לראשונה בנושא זה.

מכל האמוניה בניהול חברת חיפה כימיקלים בע"מ: אמוניה היא גז רעיל ונפיץ אך חיוני לתעשייה. במפרץ חיפה ניצב מכל אחסון שתכולתו כ-12,000 טון, המשמש יותר מ-100 מפעלים ופועל בלא רישיון עסק. המכל פעיל כ-26 שנה, אולם במועד סיום הביקורת טרם ננקטו כל האמצעים המתחייבים כדי למנוע סכנה לציבור בגינו.

מטרדי רעש: עיריית חיפה הוציאה היתר לביצוע עבודות לתקופה ממושכת בסביבת מגורים בשעות הלילה בחוסר סבירות ומידתיות.

חוק האכיפה הסביבתית: יישום חוק האכיפה הסביבתית ופעולות הפיקוח הכרוכות בו מחייבים שיתוף פעולה בין המשרד להגנת הסביבה, האיגוד והרשויות המקומיות. אף שהחוק נכנס לתוקפו בשנת 2010, רק בשנת 2012 החליט האיגוד כי חוק האכיפה הסביבתית יבוצע בידי כל אחת מהרשויות המקומיות החברות בו.

מועצת האיגוד והתנהלותו: מועצת האיגוד לא התכנסה בתכיפות הנדרשת בהתאם לצו צו איגוד ערים. האיגוד לא הקפיד לרשום פרוטוקולים של ישיבות ועדת ההנהלה. יותר מארבע שנים לאחר שהחליטה מועצת האיגוד, עדיין לא הוקמה ועדת ביקורת ולא מונה מבקר פנים לאיגוד. תקציבי האיגוד לשנים 2008-2010 לא אושרו לפני תחילת השנה אלא במהלכה. גם מנהלי המחוזות במשרד הפנים אישרו את הצעות התקציב זמן רב לאחר שהוגשו להם. משנת 2004 לא עדכן האיגוד את שיעור המכסות המוטלות על הרשויות המקומיות, ששיעורן מבוסס על מספר תושבי הרשות המקומית, ואשר משמשות לחישוב תשלומי הרשויות למימון תקציב האיגוד, למרות השינוי שחל במספר התושבים בכל רשות ורשות.

הטיפול בפניות הציבור: האיגוד אינו מנהל רישום מלא ועדכני של פניות הציבור במערכת ממוחשבת שעשויה להבטיח את יכולתו של האיגוד לקיים מעקב ובקרה על אופן הטיפול בהן. לאיגוד אין נוהלי עבודה מסודרים לטיפול בפניות הציבור.

סיכום והמלצות – הריכוז הרב של מפעלי תעשייה במפרץ חיפה, שרבים מהם משתמשים בחומרים מסוכנים, זיהום האוויר הנובע ממפעלים ומכלי תחבורה ציבורית ופרטית וכן מטרדי רעש, עלולים להביא להשפעה מזיקה על בריאות תושבי האזור. על מנת למנוע סכנות אלו הוקם איגוד הערים, והוא נדרש לפעול במקצועיות ולהפעיל אמצעים טכנולוגיים מתקדמים כדי להבטיח טיפול מיטבי בגורמי הסיכון, לשם הבטחת שלום הציבור ובריאותו.

הדוח מעלה ליקויים בתפקוד האיגוד, ובייחוד היעדר הגדרה מדויקת בנוגע לאחריותו, לתפקידיו ולסמכויותיו של האיגוד. טיפול מיטבי בתחום איכות הסביבה באזור חיפה מחייב מערך תיאום יעיל בין האיגוד ובין המשרד להגנת הסביבה, הרשויות המקומיות החברות בו ומשרד הפנים. על האיגוד בסיוע המשרד להגנת הסביבה להגדיר את סמכויותיו ותחומי אחריותו. ראוי שהמשרד להגנת הסביבה יוודא שהאיגוד אכן ממלא את תפקידו. על הרשויות המקומיות החברות באיגוד לשקול לאצול לאיגוד סמכויות של אכיפה, פיקוח ובקרה כדי שיוכל להשיג את היעדים שלשמם הוקם.

מאמרים קשורים: עיריית חיפה: "חיפה תהפוך לברצלונה של ישראל" | מי העיר הירוקה בישראל? | תכנית נתיבי ישראל וההשפעה על ערי הצפון | הפריצה של קריית אתא | איפה הישראלים רוצים לגור?

מדד הערים בישראל – מי הכי ירוקה?

לאחרונה קיימת פעילות הולכת וגדלה של רשויות מקומיות לקידום עשייה סביבתית בעיר ולהעלאת המודעות בקרב התושבים לשיפור איכות החיים המקומית. יותר ויותר ערים מכריזות על עצמן כ"ערים ירוקות", ומקדמות יוזמות סביבתיות שונות: פרויקט גינות קהילתיות בירושלים, שיקום מדרון יפו בתל אביב, בנייה ירוקה בכפר סבא, התייעלות אנרגטית באשדוד, חינוך סביבתי בדימונה ועוד. לאחרונה החלו גם פרויקטים נרחבים של הפרדת פסולת ומיחזור ברשויות רבות.

"המרכז לקיימות מקומית" של "מרכז השל" וחיים וסביבה – ארגון הגג של ארגוני הסביבה, פיתחו מדד הבוחן את העשייה של העיריות לפי "עשרה העקרונות לעיר מקיימת", שאומצו על-ידי מרכז השלטון המקומי והמשרד להגנת הסביבה, ועל-ידי מרבית הערים עצמן. המדד בוחן את העשייה בפועל של כל אחת מהערים בתחומים הבאים: חסכון במשאבי מים וחשמל, שימור השטחים הפתוחים, קידום סביבת מחייה בריאה בעיר, חינוך סביבתי ועוד. המדד יתפרסם אחת לשנה ויבחן את התקדמותן של הרשויות המקומיות בקידום תכניות סביבתיות בתחומן.

נתוני המדד מצביעים על כך שיותר ויותר רשויות מקומיות לוקחות תפקיד פעיל בהגנה על הסביבה ובחסכון במשאבים, במטרה לשפר את איכות החיים של תושביהן. העובדה שקרוב ל-50 ערים הגישו תכניות להפרדת פסולת במקור, ועשרות הצטרפו לתכנית "תג הסביבה" להפחתת שימוש באנרגיה ומים, מצביעה על המחויבות הגבוהה לנושא בקרב ראשי הערים. השנה, כפיילוט, המדד נבחן על כ-20 הערים שהשתתפו ב"שעת כדור הארץ" ושהתחייבו באופן רשמי לקידום מדיניות סביבתית, ובעתיד הוא יכלול רשויות נוספות. המגמות המרכזיות העולות מן המדד:

• השלטון המקומי הופך לשחקן משמעותי, יש עשייה רחבה בתחומי איכות הסביבה ברשויות בכל רחבי הארץ.
• כאשר נושא הקיימות נמצא על סדר יומם של מקבלי החלטות מרכזיים, הוא הופך למרכזי ומקבל משאבים ותשומות.
• כשרשות מקומית מאמצת ומיישמת קיימות, ניתן לראות עשייה רוחבית, בשילוב מספר רב של אגפים ומחלקות.
• ברוב העיריות נעדרת ראייה כוללת. בשלב זה רוב הרשויות עדיין אינן פועלות מתוך אסטרטגיה כוללת ואינטגרטיבית.
• העדר משמעותי בתקנות פנים עירוניות, למשל בתחום הרכש, הנסיעות. הרשויות עדיין לא הפנימו את עקרונות הקיימות בתוך המינהל העירוני והציבורי בישוב.
• למרות שניתן לזהות מספר התחלות במדיניות של חלוקת משאבים, בהיבטים כמו תשתיות ודיור בהישג יד, הנושאים הללו עדיין בשלבים התחלתיים ואינם בסדר היום של מרבית הרשויות.
• למעט עיריית אילת ודימונה, אף עירייה אינה מקדמת מדיניות ברורה לעידוד כלכלה מקומית מקיימת ותעשייה ירוקה.
•  וועדות איכות סביבה הופכות לכתובת קבועה ברשות המקומית
• מנגנוני שיתוף הציבור עדיין מצומצמים ואקראיים
• קיים מחסור בנתונים לגבי שטחים פתוחים עירוניים, בעיקר בכל הנוגע לפריסתם ואיכותם.

למרות שהמדד נמנע מלהעניק ציונים מספריים סופיים, אם בשל מורכבות החישוב של משקל כל מאפיין על הסביבה העירונית ואם בשל הניסיון להימנע מלדרג את הערים, תרגמתי את הטבלה המסכמת (בה הציונים מוצגים בסמלים של פרצופים שמחים יותר ופחות) לטבלת מספרים כדי להקל על קריאת הנתונים. ציון 4 משמעו ע"פ הדו"ח- דוגמה מצוינת, 3- מתקדמים בצורה טובה, 2- רצוי להשקיע יותר מאמץ, 1- נדרשת מחויבות והקצאת משאבים, 0- הנושא לא על בדר היום של הרשות. הציון המקסימלי האפשרי הוא 40 (וכאמור, אין בציונים התייחסות למשקלם בהשפעה על הסביבה והתושבים). לדו"ח המלא. דירוג הערים:

1. תל אביב. 30 נק'

2. כפר סבא. 26 נק'

3. רעננה, ירושלים, בת ים, הרצליה. 22 נק'

4. נס ציונה, נתניה ופתח תקווה. 20 נק'

5. אשדוד, יבנה. 19 נק'

6. ירוחם, חיפה, חולון, ערד. 17 נק'

7. מודיעין, ראשל"צ, דימונה. 16 נק'

8. רחובות, אילת,, יקנעם. 14 נק'

9. גבעתיים. 11 נק'

בתחום החינוך הסביבתי כל הערים קיבלו ציון 2 או 3, למעט אילת ורחובות שקיבלו ציון 1. בתחום שימור האנרגיה דורגו כל העיריות בציון 2 או 3, למעט ירוחם, רחובות, ערד בת ים ובעתיים שקיבלו ציון 1. בולט במיוחד לרעה תחום הניהול הסביבתי של העיריה בו 15 עיריות דורגו בציון 1, 6 עיריות בציון 2, ועיריית ירוחם בציון 0.

מאמרים קשורים: מיתוג ישראל- פתאום אנחנו מדינה ירוקה | הרצליה עוברת לבנייה ירוקה | איך האופנים משנים את הערים | ת"א – שדרות רוטשילד יהפכו למדרחוב | ראשי הערים הטובים בארץ