איך הפך מוזיאון העיצוב חולון ל"מוזיאון הכי יפה בתל אביב" (ואיך לעזאזל זה קשור לאמסטרדם)? מאת ליאור מאיר

עוד מאמר בסדרת 2y/300k מהאנשים המעניינים והמשפיעים ביותר על החיים העירוניים בישראל מאת ליאור מאיר, מנהל השותפויות הגלובליות במנהלת עיר עולם ותיירות, עיריית תל אביב-יפו, נציג נוסף של הדור החדש, הצעיר ומלא ההתלהבות שתופס מקום מרכזי בשינויים העוברים על החיים העירוניים, ושמפיח רוח חדשה בעיריות ובמשרדי הממשלה, ובעיקר בעשייה שלהן, ומציג תפישות ופרקטיקות חדשות וחדשניות. 

מוזיאון העיצוב חולון 6

איך הפך מוזיאון העיצוב חולון ל"מוזיאון הכי יפה בתל אביב" (ואיך לעזאזל זה קשור לאמסטרדם)? מאת ליאור מאיר

יסלח לי אברהם אבן שושן על המקור, אבל ויקיפדיה מגדירה מטרופולין כ"אוסף של יישובים עירוניים וכפריים המקיימים זיקות בעוצמות שונות אל עיר־אם, שעל שמה קרויה לרוב המטרופולין. הזיקות הן בתחומים של תעסוקה, חינוך, תרבות ושירותים נוספים (…)".

השיח הגלובלי על אורבניות, שתופס תאוצה מאז תחילת שנות ה-90, מתעסק יותר במרקמים ובמרחבים אורבניים ופחות בגבולות מוניציפאליים. העיר בה אתה חי קשורה פחות ופחות בלוגו המופיע על חשבונית הארנונה שלך ויותר ויותר במרחב האורבני בו אתה חווה את חיי היום-יום שלך, במרחק היחסי שלך מן המרכז שלו ובאופי הייחודי של האזור שלך אל מול אזורים אחרים שנמצאים בו.

לקרוא את ההמשך »


יש לכם תחושה שבפריפריה יש יותר שחיתות? אתם צודקים!

אם קיימת בכם התחושה כי בערי הפריפריה, ובקצוות המרוחקים של המדינה יש יותר שחיתות מאשר במרכז, אתם כנראה צודקים, משום שהכוח אולי משחית בכל מקום, אבל הריחוק הגיאוגרפי, מסתבר, מעודד את השחיתות. ממצאים אלה עלו במחקר מתמשך אודות שחיתות ממשלתית, שנערך על ידי פיליפ קמפנטה, חוקר מהארווארד. במחקר טוען קמפנטה כי הבירות של מדינות ארה"ב מאבדות את הדיווחיות שלהן, ויחד עמה את היושרה שלהן, כאשר הן מבודדות ממרכזי האוכלוסייה הגדולים.

המידע שמציג המחקר חושף את תפקיד הגאוגרפיה בשחיתות פוליטית, כפי שנמדדה בהרשעות פדרליות. מדינות כמו ניו יורק ופלורידה נמצאות בצד המושחת יותר של הספקטרום, משום שבירותיהן מרוחקות ממרכזי האוכלוסייה – אלבני מרוחקת כ-200 ק"מ מניו יורק, וטאלאהאסי מרוחקת יותר מ-600 ק"מ ממיאמי. לעומת זאת, שחיתות היא נמוכה יחסית במדינות בהן הבירה ומרכזי האוכלוסייה הגדולים נמצאים בסמוך אלה לאלה, או באותה עיר עצמה, לדוגמה, דנוור, קולורדו.

שחיתות מול ריחוק גיאוגרפי

שחיתות מול ריחוק גיאוגרפי

לקרוא את ההמשך »


דברים מחוץ לארץ, עבור אנשים מחוץ לארץ – מבט על התיירות בארץ

אכסניית אברהם בירושלים. האכסניה הגדולה בארץ

אכסניית אברהם בירושלים. האכסניה הגדולה בארץ

מעוז ינון הוא יזם תיירות שכבר רשם לזכותו הצלחות מרשימות ביותר כמו הקמת אכסנייה בנצרת, האכסניה הגדולה בארץ במרכז ירושלים וכן יוזמות תיירות כגון "שביל ישו". עם פילוסופיה של חיבור למקום ולקהילה, הבנת הצרכים האמיתיים של התיירים, ושימוש ברשתות חברתיות ומדיה דיגיטלית לשיווק, מצליח ינון למשוך תיירים מכל העולם ולהעניק להם חוויה ייחודית, מקומית ואותנטית ברמה הגבוהה ביותר. כיזם תיירות, נאלץ ינון להתמודד עם מדיניות ממשלתית בעייתית, אותה הוא מפרט, וגם ממליץ במה כדאי למדינה להשקיע, ומדוע:

מדינות מעוניינות בעידוד תיירות נכנסת כחלק מהפעילות הכלכלית. התפיסה הרווחות היא ש"תיירות יוקרתית", עבור אלו היכולים לשלם על סחורות ושירותים יקרים כגון: בתי מלון, ספא וסיורים מאורגנים, היא שתיצור את עיקר ההכנסות מתיירות. ביסוסה של תיירות זו נשען על קבוצות מאורגנות ופחות עידוד התיירות של "בודדים" המכונה FIT.

הנחת היסוד היא שהכסף אותו מוציאים התיירים, יגדיל את הכנסות המדינה ואת פעילותה הכלכלית. אולם, החוקרת רגינה שייונס (Regina Scheyvens) מצאה, שלמרות האופטימיות מההשקעה ב"תיירות יוקרתית" המציאות מורכבת יותר. בספרהּ "תיירות למען פיתוח", טוענת החוקרת שדווקא תיירות זו יוצרת תלות ברכישת מוצרים מיובאים יקרים, דורשת השקעה משמעותית מחוץ לארץ ומנצלת ידע מקצועי זר במקום פיתוחן של מיומנות מקומית.

במילים אחרות, "תיירות יוקרתית" מספקת דברים מחוץ לארץ, עבור אנשי חוץ לארץ, ובכך חוזרים הרווחים מהתיירות לארצות המוצא. המחקר גם רומז שההכנסות מִ"תיירות יוקרתית" לא מגיעים לפריפריה, מכיוון שרוב המתקנים המיועדים ל"תיירי יוקרה" מרוכזים באזורים עירוניים מפותחים, ונמצאים בבעלות גורמים זרים. מצב זה משאיר את הפריפריה והאזורים המרוחקים כמעט בלתי נגישים לתיירות הנכנסת.

במקום להשקיע ב"תיירות יוקרה" על מדינות להשקיע ולפתח "תיירות עצמאית" (FIT) המתבססת על תקציב נמוך לחופשות, וטיולים לאורך זמן. השקעה בפלח תיירותי זה היא מנוע לצמיחה כלכלית והתפתחות כלכלית לכלל השכבות – המטיילות והתיירניות.

תיירים עצמאיים מוציאים הרבה יותר כסף ובהרבה יותר מקומות. ע"פ מחקר, התרמילאי האוסטרלי הממוצע מוציא 2,667 דולר, בהשוואה לתייר ממוצע שיוציא 1,272 דולר. כלומר, תרמילאי יוציא פי שתיים. בישראל תייר ממוצע הוציא 1,091 דולר בשנת 2010. מכאן, שבישראל ניתן לצפות ל- 1,000 דולר הכנסה נוספת מכל תייר עממי. בנוסף, התרמילאי נוטה לטייל ולבקר בכל רחבי המדינה, ומפזר את כספו באופן שווה יותר בין המרכז לפריפריה.

תיירים עצמאים - יותר תחבורה ציבורית, וביקורים בכל רחבי הארץ

תיירים עצמאים – יותר תחבורה ציבורית, וביקורים בכל רחבי הארץ

תיירות עצמאית נוטה להשתמש יותר בתשתיות ובתחבורה מקומיות. היא נסמכת על תחבורה ציבורית ותשתיות קיימות. השימוש בתחבורה ציבורית מקטין את העלות, ידידותי לסביבה, מוריד את הצורך בסחורות מיובאות, ומצמצם את הצורך בשירותים מיוחדים, שחלק גדול מהם מסופק ע"י תקציב הממשלה. ב- 2010, ממשלת ישראל הוציאה 1.3 מיליארד דולר בהשקעות ומימון במוצרים נלווי תיירות, במקום לספק מימון לפעילות תיירותית פר אקסלנס. כספים אלו היו יכולים לעזור בחיזוקן של מערכות ותשתיות התחבורה הציבורית הקיימות, וכה נחוצות הן לתושבים והן לתיירים.

תיירות עצמאית נוטה לצרוך פחות משאבים (מים, חשמל, אשפה וכו'). תרמילאים, לרוב, שוחים בחופים ציבוריים ומתרחצים במקלחות, בעוד ש"תיירות יוקרה" דורשת בריכות שחייה ואמבטיות בחדרי המלון. דרישות "תיירות היוקרה" הן מהגורמים למתיחת שמיכת האפשרויות של משק המים והיבטים נוספים הפוגעים בסביבה. תיירות עצמאית, מתוך מהותה מקיימת דרישות סביבתיות צנועות יותר.

תיירות עצמאית מטבעה מייצרת תעסוקה לקהילות המקומיות. היא נפגשת יותר עם האוכלוסייה המקומית. וכך גם הדרישה והצריכה למוצרים מקומיים, וזאת על פני צריכה של מוצרים מיובאים, שמאפיינת "תיירות יוקרה". בדומה, עסקים המספקים צרכי תיירות עצמאית נוטים יותר להעסיק מקומיים ולרכוש מהם את המצרכים. תמיכה בתיירות עצמאית לכן, מהווה מנוע לצמיחה כלכלית ע"י עידוד הביקוש לשירותים ומצרכים מקומיים,ומתן אפשרויות והזדמנויות תעסוקתיות. ואלו פרמטרים משמעותיים ביותר ביצירת גאות כלכלית.

בכדי שתיירות עצמאית תצליח, הקהילות המקומיות צריכות להשתתף בתהליך. אסטרטגיות לפיתוח תיירות שאינן משתפות את הקהילות המקומיות עלולות להיכשל. משמעות הדבר היא, שאספקת סחורות ושירותים לתיירים, תכנון ופיתוח החלטות, וניהול מקורות חייבים לכלול את הקהילה המקומית. החוקרת מצאה שתיירות עצמאית, בכלל, ותרמילאים בפרט, טובים יותר בחיזוק המעורבות של האוכלוסייה מאשר "תיירות היוקרה".

קיימים ניצנים של התפתחות איטית הקשים לאבחון, מהיבטים סטטיסטיים. חלק מהבעיה היא, שהסטטיסטיקה הרשמית מדווחת רק על אכסניות שחברות בארגון הישראלי של אכסניות הנוער (אנ"א), בעוד אכסניות מעמותת האכסניות הפרטיות ILH ואכסניות פרטיות אחרות, אינן נכללות במסד הנתונים. כך לדוגמא נפקד מקומה של האכסניה הגדולה ביותר בישראל, "אכסניית אברהם בירושלים".

ע"פ דיווחי הלמ"ס, מספר האכסניות ומספר המיטות שבהן, ירד בין 2001 ל- 2010. אולם אם נתחשב בקבוצה השנייה, "הנעדרת " מהרשומות,  מספר האכסניות דווקא גדל מ-48 בשנת 2007 ל- 58 בשנת 2012. גם מספר המיטות באכסניות גדל מ 7,270 בשנת 2007 ל- 8,120 בשנת 2010. גם דירות נופש ו-B&B אינם נספרים, על אף שזהו פלח שוק גובר והולך בתיירות העולמית.

מעוז ינון מארח את טוני בלייר באכסניית פאוזי עזאר בנצרת

מעוז ינון מארח את טוני בלייר באכסניית פאוזי עזאר בנצרת

מה שמעניין הוא שחלק גדול מאכסניות "החסרות" בסטטיסטיקה הרשמית נמצאות בפריפריה, ומוכוונות לתייר העצמאי ותרמילאים. דוגמא לכך היא  אכסניית "פאוזי עזאר אין" בנצרת. מבנה בן 200 שנה שהוסב לפני 7 שנים לאכסניה, ושהפכה לסיפור הצלחה ומאוזכרת באופן קבוע במדריכי תרמילאיות פופולאריים כמו  "לונלי פלנט", ואף זכתה לביקור של ראש ממשלת בריטניה לשעבר, טוני בלייר. האכסניה היא בין זוכי הפרס התיירותי היוקרתי Responsible Tourism Awards. ועדיין אינה נכללת בנתוני הלמ"ס. במילים אחרות, אכסניות בפריפריה ממחישות את האיכויות שהחוקרים מציינים כנחוצים להצלחה כללית, לא רק לקהילה המקומית, אלא למדינה כולה.

העובדה שבישראל יש שני ארגוני אכסניות, שרק אחד מהם מקבל תמיכה, מלמדת יותר מכל על מורכבות הבעיה במדיניות התיירותית של ישראל. העדר תמיכה ממשלתית במאמצי העוסקים בתיירות בפריפריה, מחטיאה הזדמנות ההכרחית לצמיחתה של מערכת כלכלית מקומית ולאומית, כשהסטטיסטיקה מראה שתרמילאים ותיירים עצמאיים מכפילים את הערכים הכלכליים, ביחס לתיירים היושבים באוטובוסים ומסתכלים דרך החלונות.

מעוז ינון – יזם תיירותי מצליח אשר בין הפרויקטים הבולטים שלו ניתן למצוא את פאוזי עזאר אין, רשת האכסניות הפרטיות ILH, שביל ישו ו"אכסניית אברהם בירושלים", ישראל. מעוז הוא זוכה פרס Responsible Tourism Awards 2011. ניקול ריי בירג – דוקטורנטית בכלכלה פוליטית באוניברסיטת אמורי, ארצות הברית. וחוקרת אורחת באוניברסיטה העברית בירושלים.

מאמרים קשורים: אתר התיירות החדש של ירושלים | ציפורים נודדות ותיירות אקולוגית | טבריה חוגגת 2000 – תכנית לשיפור התיירות | מגמות בתיירות העולמית | שיווק ניו זילנד מול שיווק ישראל | קידום תיירות מקיימת באמריקה הלטינית


תכנית "נתיבי ישראל" וההשפעה על ערי הצפון

לוגו נתיבי ישראל

לוגו נתיבי ישראל

"נתיבי ישראל" היא תכנית תחבורתית לפריסת רשת כבישים ומסילות ברזל לפיתוח הנגב והגליל. מטרת התכנית הינה פיזור מאוזן יותר של האוכלוסייה ופריסת הפעילות התעסוקתית והכלכלית גם לערי הפריפריה באמצעות שיפור הנגישות התחבורתית. בהמשך להחלטת הממשלה, מקדמת החברה הלאומית לדרכים (מעצ) את התכנית אשר כוללת מגה פרויקטים תחבורתיים של מסילות ברזל וכבישים, ביניהם הקמת שתי מסילות ברזל עכו-כרמיאל ורכבת העמק והרחבה ומחלוף של כבישים 77,65 ו-85 המכונים "הזרוע המזרחית לגליל".

מפת נתיבי ישראל

מפת נתיבי ישראל

על פי התכנית, בעוד כשלוש שנים וחצי (2016) תורגש הקלה משמעותית ביכולת לנוע באזור הצפון. למהפך התחבורתי הזה אמורות להיות השלכות מרחיקות לכת בתחום הנדל"ן בצפון. על הפרק יש תכניות להרחבה משמעותית של אזורי תעשייה ביישובים שיהפכו לנגישים יותר, שמשמעותן תוספת ניכרת של תושבים באותם יישובים לצד עלייה צפויה בערך הדירות. כתבה ב-nrg מפרטת את ההשפעות הצפויות על ערי הצפון:

יישובים שזכו להתקרב לרשת תשתיות ארצית שאפשרה להם חיבור מהיר לעיר מרכזית נהנו מכך ברמה המיידית – בהגדלת מספר יחידות הדיור, פיתוח אזורי תעסוקה ומסחר ובהצבתם בחזית מפת הנדל"ן. "החלטות עבר שהתקבלו בממשלה הטו את הכף לטובת דרום הארץ, אבל עכשיו אפשר לומר שהשינוי החל גם בצפון", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי שחר. הוא מציג כדוגמה את פתיחת מנהרות הכרמל אשר לדבריו שינתה לגמרי את תפיסת תושבי העיר חיפה ו"הפכה" את העיר מבחינה נדל"נית.

מפת הדרכים החדשה מעניינית לא רק את התושבים, אלא גם לא מעט יזמים של אזורי תעסוקה ומסחר. מי שעדיין לא פעלו בשטח הן חברות הבנייה ויזמי הדיור. "נגישות הופכת להיות הדבר הבא בתחום התעסוקה. המקומות היותר מעניינים נדל"נית נמצאים בצמתים. במקומות 'הבאים' המחירים עדיין אטרקטיביים ומגיעים אליי לא מעט יזמי הייטק שמתייעצים על פוטנציאל פיתוח למגוון אזורים, הם בוחנים קרבה להון אנושי ולמקורות מימון. כביש 6 שכולם התנגדו לו הפך מקומות שהקרקע בהם הייתה זולה לאזורים שמעניינים יזמים וחברות. במקביל רואים שמפעלי תעשייה מסורתית וגם הייטק זולגים מהמרכז לצפון ולדרום ומתחמי לוגיסטיקה מתמקמים בצמתים", מסביר בן שחר.

"בתחום המגורים", אומר יו"ר לשכת השמאים אוהד דנוס, "הקטעים הראשונים של כביש 6 הובילו לשינוי. למשל הביקושים ומחירי הנדל"ן בגדרה ויקנעם שנהנית בשנתיים האחרונות מביקושים". לדבריו, "יישובים כמו רמת ישי, קריית טבעון, נצרת עילית, יישובי עוטף הקריות וגוש שגב וכרמיאל ייהנו מקרבה למרכז.  יש כאן גם עניין פסיכולוגי, וזה יקרין על הביקושים במטרופולין חיפה שיהפוך למרושת עם מנהרות, רכבות, מטרונית וכבישים חדשים כמו כביש עוקף קריות. משפרי דיור מחיפה יוכלו לגור בעיר ולעבוד בעפולה או להפך ועפולה תהפוך לעיר לוויין של חיפה. רמת ישי, וקריית טבעון הן כבר היום יישובי לוויין של חיפה וקיצור משך הנסיעה רק יגביר את המגמה", הוא אומר.

יקנעם –"הפכנו למרכז העולם": כשרוצים להציג אזור שהצלחתו קשורה בין היתר לסלילתו של כביש 6, יקנעם היא הדוגמה. העיר הייתה יישוב כושל, עם אחוזי אבטלה גבוהים, הגירה שלילית, התבססות על מענקי איזון, סגירה של מפעלים ועתיד עגמומי. במקביל לתוכניות להקמת כביש 6 היישוב קיבל הטבות, ושווק אזור ההייטק שתוכנן שם. כיום משתרע אזור התעשייה על כ־200 אלף מ"ר וכולל כ־80 חברות המעסיקות 8,000 עובדים.

"בגלל התשתיות הפכנו למרכז העולם וברור לחלוטין שמי שיהיה לו כסף לרכוש כאן קרקע יעשה זאת. תהיה כאן חגיגה של פעילויות כלכליות", אומר ראש העירייה סימון אלפסי. לדבריו, המטרה כעת היא למשוך את עובדי ההייטק לגור ביקנעם. "כ־500 זוגות ומשפחות צעירות מחברות ההייטק עברו אלינו לאחרונה. כיום נבנות בעיר כ־750 יחידות דיור, ויש אישורים לבנייה של כ־1,500 יח"ד נוספות, וכן מרכז ביג וקניון שחודש. בנוסף, החלו העבודות לפיתוח פארק התעשייה מבוא כרמל – פרויקט משותף ליקנעם, דליית אל־כרמל, עוספיה והמועצה אזורית מגידו שישתרע על 800 דונם של תעשייה, לוגיסטיקה והייטק.

רמת ישימרכזים מסחריים בדרך: רמת ישי הוא אחד מישובי הליבה שימוקמו בצומת הדרכים המרכזי בין תחנת כפר יהושע של רכבת העמק, כביש 6 והכביש המזרחי לצפון. הוא נחשב לישוב קהילתי כפרי איכותי שרשם את עיקר גידולו בשנות ה־90. הקרבה לכביש 6, לחיפה ולאזורי התעסוקה של יקנעם ומגדל העמק שמה אותו במקום טוב באמצע ומצבו רק צפוי להשתפר כשיתחבר לרשת מהירה יותר של דרכים. ביישוב תכנית זמינה למגורים הכוללת 270 יח"ד שישווקו במהלך 2013. לרמת ישי יש כבר היום מתחם מסחרי שמושך אליו בליינים וסועדים מכל האזור ומתוכנן בו פרויקט מסחרי נוסף – סטריט מול – בהיקף של 12 אלף מ"ר של מסחר ומשרדים וכן מרכז מסחר ומשרדים בשם ישי סנטר 2 הצמוד למתחם ישי סנטר 1.

נצרת עיליתבית מלון ומרכז קניות: נצרת עילית הוא בין היישובים הגדולים במרחב העמקים הכולל כיום כ־50 אלף תושבים. לדברי ראש העיר שמעון גפסו, בעוד חמש שנים לא יהיה זכר לקשיי התחבורה שחווים תושבי העיר בנסיעה לחיפה בזכות סלילת כביש שיעקוף את כפר כנא וייחבר את נצרת לצומת שמשון. זאת, לצד הרכבת הקלה שמתוכננת לחיפה. בעיר מעריכים כי כאשר הרכבת תחל לפעול תירשם עליית מחירים בערך הבתים וכי בית ששוויו כיום 100 אלף דולר יעלה כבר 120–150 אלף דולר, תלוי בקרבה לתחנת הרכבת. במקביל מתכננים בעיר להוציא את התעשייה הכבדה מתוך אזור התעשייה שנמצא בתוך העיר לאזור התעשייה ציפורית. לאחרונה אושרה הקמתו של בית מלון גדול וכן של מרכז קניות בשטח בנוי של 40 אלף מ"ר. הבנייה למגורים תכלול ל־4,800 יח"ד.

מגדל העמקגדלה ב־3,000 דונם: הסכמים לקביעת גבולות חדשים למועצה שיחררו את הפקק אשר מנע פיתוח מתחמי מגורים חדשים בעיר. בעקבות ההסכם קיבלה העיר 3,000 דונם אשר יאפשרו לה לגדול ובשלב ראשון מתוכננת בנייה של כ־4,000 יח"ד. מגדל העמק נחשבת לאזור פיתוח לאומי א' ונכללה לאחרונה בין רשימת הישובים אשר זוגות צעירים שירכשו בה דירה ראשונה יזכו למענק של 100 אלף שקל. לעיר יש שלושה אזורי תעסוקה, עיקר הפיתוח העתידי מתוכנן בפארק שגיא 2000.

קריית טבעון – "קרחים מכאן ומכאן": "קריית טבעון סגורה ואין לה עתודות משמעותיות להתפתחות", מסביר מהנדס הישוב מריוס ראפ. בקרית טבעון נוצלו עתודות הקרקע המאפשרות את גידולו הטבעי ובימים אלה החלו בהכנת תכנית אב חדשה. ראפ מסתייג מסלילתו של הקטע הצפוני של כביש 6. "ההתפתחות הזו היא לא בהכרח טובה לנו כי אנחנו יושבים בפיצול של כביש 6 לכיוון חיפה והזרוע המזרחית ומרגישים מאוימים מכך. פעם כל ישוב רצה להיות על אם הדרך, היום המצב השתנה ואנחנו מעדיפים להישאר בשוליים. אין לנו שטחים לפיתוח אזורי תעשייה או אזורי תעסוקה שיאפשרו לנו ליהנות מפיתוח הכבישים ואנחנו מרגישים שאנחנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן".

כרמיאלהרכבת תעלה הביקושים: כרמיאל נהנתה לאורך שנים מהגירה חיובית אך בשנים האחרונות יש האטה ולכן תולים שם תקוות בשילוב הצפוי של רכבת עם כביש 6 שיגיע עד לצומת אחיהוד. "הביקוש לדירות בעיר איטי מאוד ולכן כשנראה שהרכבת מתקרבת ניערך לכך בהתאם", אומר אייל רותם מהנדס העיר. לדברי רותם, הערכה היא שעם הגעתה של הרכבת יעלו הביקושים לשטחי מסחר ותעסוקה במרכז העיר ולכן הם מתכוונים לשפץ את כל מרכז העסקים של העיר. בטווח הקצר של שנה–שנתיים ניתן לבנות בעיר כ־1,000 יח"ד ואילו בטווח הרחוק יותר מתוכננת תוספת של 13 אלף יחידות דיור בשכונת הר רחבעם החדשה.

יישובי משגב – אזורי תעסוקה יתרחבו: למרות איכות החיים מרכיב התחבורה מייקר מאוד את החיים בישובי המועצה האזורית גוש משגב. תושבי המועצה המחולקת ל־35 ישובים התרגלו לחיים שנסמכים בעיקר על רכב פרטי. ראש המועצה רון שני מעריך כי עם הגעת הרכבת תהפוך הנסיעה בתחבורה ציבורית לחלק משגרת חיים שאינה קיימת כיום. לדבריו כבר היום ניתן להבחין כי קיים ביקוש גדול יותר לישובים שנמצאים בקרבה לעורקי התחבורה הראשיים. למועצה שני אזורי תעסוקה, בר לב, בצומת אחיהוד, שצפוי להתרחב וכן אזור התעסוקה תרדיון שגם בו ישווקו קרקעות נוספות לבנייה.

עפולה – שכונה ליד הרכבת: תחנת הרכבת תוקם בצפון מערב העיר בסמוך למושב בלפוריה ובאזור עליו מתוכננת לקום שכונות מגורים שתכלול למעלה מ־4,000 יחידות דיור וכן מרכז תעסוקה ומסחר בהיקף של 200 אלף מ"ר. לפי תכנית המתאר, השכונה הצפון מערבית תיצור בעתיד רצף בנוי עד לגבעת המורה. מתוכננת גם המשך בנייה ברובע יזרעאל.

נשרמרושתת מכל הכיוונים: נשר צפויה ליהנות פעמים: גם מהחיבור של רכבת העמק וגם מקישורה לזרוע הצפונית של כביש 6. תחנת הרכבת של נשר מתוכננת בין כביש 75 המוביל אל הצ'ק פוסט לכביש בר יהודה הפנימי. "השינוי המסחרי והתעסוקתי כבר החל להתרחש בנשר, למשל אולמות התצוגה של יבואני הרכב שבאופן מסורתי היו ממוקמים בעיר התחתית של חיפה, עברו כיום לכביש בר יהודה בנשר שהפך לציר מרכזי", מסביר בן שחר. נשר הפכה למרושתת מכל הכיוונים ונהנית גם מפתיחת מנהרות הכרמל ובעתיד מהרכבל המתוכנן מהצ'ק פוסט לטכניון ולאוניברסיטה. בהמשך, בסמוך לתחנת הרכבת מתוכנן מרכז תעסוקה ומסחר ענק בשטח כולל של 600 אלף מ"ר. למאמר המלא ב-nrg

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: חיפה – רשימת הפרויקטים בעיר | הפריצה של קריית אתא | טבריה חוגגת 2000 | פורסם מכרז למיתוג בית שאן | מגמות במיתוג ערים בישראל | מיהם ראשי הערים הטובים בארץ