ערים גלובליות, הווה ועתיד: מדד הערים הגלובליות GCI והערים המתפתחות ECO

לונדון עיר גלובלית

לונדון עיר גלובלית

היום, יותר מבעבר, ערים גלובליות (ערי עולם) צריכות לרוץ רק כדי לשמור על מקומן. מנהיגי ערים השואפים להעניק לתושבי עריהם את ההטבות המתלוות למרכז כוח עולמי חייבים להשתמש בכל התחמושת, כל הזמן.

ערים גלובליות מקושרות בינהן בכלכלה ועסקים, רעיונות והון, ועיר גלובלית יכולה לייצר תועלות המתפרשות הרבה מעבר לגבולותיה המוניציפליים. ה- Global Cities Index GCI בוחן רשימה של 84 ערים בעולם ומודד כיצד הן משולבות גלובלית באמצעות 26 מדדים בחמישה ממדים: פעילות עסקית, הון אנושי, חילופי מידע, חוויה תרבותית, ומעורבות פוליטית. מאז החל להתפרסם המדד ב-2008, הוא מתעדכן בהתאמה למגמות מתפתחות, ומנתח כיצד ערים מתפתחות בכל מדד, ומציע תובנות לגבי איך עיר יכולה להיות גלובלית יותר. בנוסף הדוח מפרסם גם את ה-(Emerging Cities Outlook (ECO שמודד את הערים המתפתחות ואת הפוטנציאל שלהן להפוך לגלובליות בעתיד. באופן מיוחד בוחן מדד ECO את הסבירות של 34 ערים במדינות בעלות הכנסה נמוכה או בינונית לשפר את מיקומן הגלובלי בעתיד.

לקרוא את ההמשך »


מדד החדשנות העולמי 2013: מיהן המדינות החדשניות ביותר, ומה מצבה של ישראל?

דירוג המדינות החדשניות בעולםבשנים האחרונות הפכה המילה חדשנות למילת המהלכת קסם על התרבות שלנו. כולם רוצים להיות חדשנים, החדשנות מככבת באסטרטגיות המיתוג והפיתוח של כל מדינה ועיר המכבדת את עצמה, וכל פוליטיקאי ברחבי העולם ישנן את המילה וישתמש בה בכל הזדמנות אפשרית. החדשנות היא הדת החדשה. השנה, ארה"ב מצטרפת מחדש לרשימת חמש המדינות החדשניות ביותר, לאחר שדורגה במקום 10 בשנה שעברה, בריטניה מטפסת למקום השלישי (ממקום 5 ב-2012) ואילו שווייץ, המדינה המנומנמת והלכאורה משעממת, שומרת על המקום הראשון בדירוג החדשנות העולמי 2013 המתפרסם על ידי אוניברסיטת קורנל, INSEAD, והארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO). את העשירייה הראשונה משלימות שבדיה (2), הולנד (4), פינלנד (6), הונג קונג (7), סינגפור (8), דנמרק (9), ואירלנד (10).

לקרוא את ההמשך »


דו"ח התחרותיות של 120 הערים החשובות בעולם בשנת 2025, והחדשות הטובות של תל אביב

דוח תחרותיות העריםסאו פאולו, איצ'יאון ומומבאי הן הערים שיחוו את הזינוק הגדול ביותר בתחרותיות שלהן, אבל ערי צפון אמריקה ואירופה ימשיכו להוביל. דוח חדש של מחלקת המחקר של האקונומיסט Hot Spots 2025: Benchmarking the Future Competitiveness of Cities, שהוזמן על ידי Citi, חוזה כי סאו פאולו, איצ'יאון ומומבאי יהיו הערים שהתחרותיות שלהן תגבר יותר מהערים האחרות, בין 2012 ועד 2025. הדו"ח מציג תחזית לתחרותיות של 120 ערים ב-2025, בהתבסס על היכולת החזויה שלהן למשוך הון, עסקים, כשרון ותיירות.

"ברחבי העולם, הערים ממשיכות לצמוח כמרכזי החדשנות ומנועי הצמיחה הכלכלית" אמר מנכ"ל Citi, מייקל קורבאט. "הדו"ח יחזק את ההבנה לגבי הפקטורים המניעים תחרות עירונית ומאיר את האופן בו הערים בעלות הביצועים הטובים ביותר ממשיכות לייצר יתרון תחרותי".

על פי הדו"ח, 10 הערים התחרותיות ביותר ב-2025 יהיו: ניו יורק (1), לונדון (2), סינגפור (3), הונג קונג (4), טוקיו (5), סידני (6), פריז (7), שטוקהולם (8), שיקגו (9) וטורונטו (10).

לקרוא את ההמשך »


"עיר עולם", "Global City": מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר עולם?

ססקיה סאסן טבעה את המושג וכתבה ספר בנושא ערים גלובליות בשנת 2001. ההגדרה על פיה לעיר גלובלית, בקצרה, היא כי בעידן הגלובליזציה, פעילות הייצור מפוזרת ברמה העולמית. רשת מורכבת זו של ייצור דורשת צורות חדשות של שירותים פיננסיים ושירותי יצור על מנת לנהלם. שירותים אלה הינם במקרים רבים מורכבים ודורשים רמות גבוהות של התמחות. אולם הם נתונים להצטברות של כלכלות, ונוטים להצטופף במספר מוגבל של ערים. מכיוון ובעלי מקצועות מומחים וחברות מתמחות בתחומי התמחות שונים יכולים להצטופף בערים שונות, משמעות הדבר הוא שיש למעשה שיש מספר צמתים כאלה, משום שהם אינם בהכרח משלימים אחד את השני באופן ישיר, מכיוון ויש להם תחומי התמחות שונים.

בעולם כזה, עיר גלובלית היא נקודת ייצור משמעותית עם שירותי מימון וייצור ייחודיים אשר מאפשרים לכלכלה הגלובלית להתפתח. סאסן התייחסה ספציפית לניו יורק, לונדון וטוקיו בספרה, אולם יש ערים גלובליות רבות אחרות. נשאלת איפה השאלה: איך מזהים עיר כזו? ואיך מגדירים עד כמה עיר כזו היא גלובלית? מעבר לכל הפעילויות הרגילות של ערים אלה, כערים.

מספר מחקרים נעשו במטרה לייצר דירוגים לערים גלובליות. עם זאת, כשבוחנים אותם, רואים כי ההגדרה לעיר גלובלית היא רחבה יותר מההגדרה שטבעה סאסן במקור. ויקיפדיה מציינת כמה מהמאפיינים שאנשים נוטים לייחס לערים גלובליות. הרשימה היא ארוכה, ואלה כמה מהנושאים:

  • בעיר קיימת בורסת ניירות ערך מרכזית
  • העיר הינה בעלת השפעה פוליטית בינלאומית
  • העיר משמשת בית למוסדות תרבותיים מוכרים ברמה עולמית
  • משמשת מרכז מדיה משמעותי
  • בעלת רשת תחבורה גדולה
  • יש בעיר שדה תעופה בינלאומי גדול
  • בעלת קו רקיע בולט

כפי שניתן לראות, הרשימה כוללת מגוון רחב של נושאים, שחלקם קשורים באופן רופף בלבד לגלובליזציה. למעשה, חלק מהנושאים ברשימה מבקשים להגדיר ערים רק על פי הבולטות העולמית שלהן, יותר מאשר על פי התפקוד שלהן בכלכלה העולמית. כדי להבהיר את הנקודה של הגדרת הערים הגלובליות, ניתן לבחון מספר מחקרים שנעשו בנושא:

ב-1999 פורסם מחקר הנקרא A Roster of World Cities. הכותבים, ג'ון ביוורסטוק, ריצ'ארד סמית ופיטר טיילור, התייחסו לעבודתה של סאסן, וביקשו להגדיר ערים גלובליות במונחים שירותי ייצור מתקדמים. הם לקחו רשימה של חברות בארבעה תחומי שירותים – חשבונאות, פרסום, בנקאות ומשפט, ובדקו היכן חברות אלה החזיקו בסניפים כדי לבחון את חשיבות הערים השונות כצמתי ייצור משמעותיים עבור שירותים אלה.

דירוג ערי עולם על פי ATKearney

דירוג ערי עולם על פי ATKearney

עם הפופוליות העולה של רעיון העיר הגלובלית, ארגונים נוספים ניסו לבחון את הנושא. חלק מהדירוגים החדשים יותר נקטו בגישות שונות לחלוטין, עם מבט רחב בהרבה, הקרוב יותר לרשימה של ויקיפדיה. דוגמה לכך היא הרשימה של AT Kearney, שפותחה עם ה-Chicago Council on Global Affairs. הגירסה האחרונה שלהם היא ה-  2012 Global Cities Index. מחקר זה משתמש בחמישה תחומים כקריטריונים:

  • פעילות עיסקית (מטה, חברות שירותים, ערך השוק, מספר כנסים בינלאומיים, ערך הסחורות העוברות בנמלים ושדות התעופה)
  • הון אנושי (גודל הוכלוסיה הזרה, איכות האוניברסיטאות, מספר בתי הספר הבינלאומיים, אוכלוסיית הסטודנטים הזרים, מספר התושבים בעלי תואר אקדמי)
  • החלפת מידע (גישה לערוצי חדשות בטלוויזיה מרכזיים, נוכחות אינטרנט, מספר משרדי חדשות בינלאומיים, צנזורה, מנויים לפסי רשת רחבה)
  • חוויה תרבותית (מספר אירועי ספורט, מוזיאונים, מרכזי אומנויות במה, מוסדות קולינריים, מספר מבקרים בינלאומיים, יחסי ערים תאומות)
  • מעורבות פוליטית (מספר שגרירויות וקונסוליות, גופי חשיבה, ארגונים בינלאומיים, כנסים פוליטיים)
דירוג ערי עולם על פי המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו

דירוג ערי עולם על פי המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו

המוסד לאסטרטגיה עירונית בטוקיו פרסם מחקר אחר הקרוי The Global Power City Index 2011. דו"ח זה בוחן ערים במונחים של תפקוד על פי דרישה של מספר "שחקנים": מנהל, חוקר, אמן, מבקר ותושב. תחומי התפקוד הם:

  • כלכלה (אטרקטיביות השוק, כלכלה חיונית, סביבה עיסקית, רגולציה וסיכון)
  • מחקר ופיתוח (רקע מחקרי, מוכנות לקבלה ותמיכה במחקר, השיגי מחקר)
  • אינטראקציה תרבותית (פוטנציאל לקביעת מגמות, סביבה מראחת, משיכת מבקרים, אוכל וקניות, רמת האינטראקציה)
  • חיות (סביבת עבודה, יוקר המחייה, בטחון ובטיחות)
  • סביבה (איכות סביבה, זיהום, סביבה טבעית)
  • נגישות (תשתית תחבורה בינלאומית, תחבורה פנים עירונית)

עוד דירוג פופולרי הוא של האקונומיסט – Global City Competitiveness Index. דוח זה מדרג ערים על פי כמה תחומים:

  • חוזקת הכלכלה (תוצר לנפש, צמיחת התוצר, שילוב בכלכלה אזורית)
  • הון אנושי (צמיחת האוכלוסייה, אוכלוסייה בגיל העבודה, איכות החינוך, איכות שירותי הבריאות, העסקת בעלי לאומים זרים)
  • אפקטיביות מוסדית (תהליכי בחירות ופלורליזם, עצמאות פיסקלית של השלטון המקומי, מיסוי, חוק, ממשל)
  • בגרות פיננסית (היקף ועומק האשכול הפיננסי)
  • משיכה בינלאומית (חברות מרשימת Fortune 500, תדירות טיסות בינלאומיות, כנסים בינלאומיים, הובלה בחינוך גבוה, גופי חשיבה מוכרים)
  • הון פיזי (איכות התשתית הפיזית, איכות התחבורה הציבורית, איכות הטלקום)
  • סביבה ומפגעים טבעיים (סכנה לאסונות טבע, מדיניות סביבתית)
  • מאפייני חברה ותרבות (חופש הדעה וזכויות אדם, פתיחות ומגוון, פשיעה, תרבות)

ניתן לראות, מכל המדדים החדשים יותר, כי ההגדרה של עיר עולם או עיר גלובלית התרחבה מאד, ואינה כוללת רק את המאפיינים הכלכליים שהגדירה סאסן, אלא נוספו מדדים רבים של איכות חיים, תרבות, חופש וממשל ועוד. אפשר לומר, כי עיר עולם הוא סוג של מושג, שהגדרתו טרם הוכרעה, אולם כשאנחנו רואים עיר כזו, ברור לנו שהיא כזו, ולגבי עיר אחרת, ברור שהיא אינה כזו. עיר עולם, במילים פשוטות, היא עיר מובילה ברמה העולמית, מרכז עולמית ומנוע צמיחה אדיר.

עיריית תל-אביב-יפו השיקה מהלך עירוני-לאומי שמטרתו מיצוב העיר כ'עיר עולם':
"המונח 'עיר עולם' (עיר גלובלית) מתאר עיר מרכזית בתחומי הכלכלה, התרבות והחברה; עיר מובילה ובעלת חשיבות בין-לאומית; עיר טכנולוגית, 'עוגן' לאומי המקשר אותה ואת מדינתה למשק הגלובלית בפעילות פיננסית, תרבותית, אקדמית-חינוכית, פוליטית, תקשורתית, טכנולוגית, יצירתית ומסחרית. למהלך שותפים, לצד העירייה, משרדי ממשלה וגופים לאומיים נוספים. כל השותפים רואים במהלך אינטרס לאומי, שישפיע לטובה על העיר והמטרופולין, על המדינה, ועל דמותה הבין-לאומית של ישראל.

מיצוב תל-אביב-יפו כעיר גלובלית מתרכז במיתוג העיר כ-Startup City – מרכז יזמות טכנולוגי ועיר יצירתית ותוססת המהווה אבן שואבת ליזמים ואנשי טכנולוגיה מכל העולם.

מנהלת עיר עולם כיום מתעסקת בפרויקטים רבים, ביניהם ארבע יוזמות גדולות שהן מיצוב העיר כמרכז לחדשנות ויזמות – Startup City, Study Tel Aviv, Film ו Tel Aviv Art Year. כל אחת מהיוזמות מתמקדת בחוזקה אחרת של העיר – יזמות וחדשנות, סטודנטים בינלאומיים, הפקות סרטים ותרבות ואמנות בעיר."

מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים עד 2025 | הערים התחרותיות בעולם | מאיפה יגיע הגל הבא של הצמיחה העירונית? | 13 ערי הענק של סין | מיתוג שנת 2012 כשנת האמנות בתל אביב


תכנית "נתיבי ישראל" וההשפעה על ערי הצפון

לוגו נתיבי ישראל

לוגו נתיבי ישראל

"נתיבי ישראל" היא תכנית תחבורתית לפריסת רשת כבישים ומסילות ברזל לפיתוח הנגב והגליל. מטרת התכנית הינה פיזור מאוזן יותר של האוכלוסייה ופריסת הפעילות התעסוקתית והכלכלית גם לערי הפריפריה באמצעות שיפור הנגישות התחבורתית. בהמשך להחלטת הממשלה, מקדמת החברה הלאומית לדרכים (מעצ) את התכנית אשר כוללת מגה פרויקטים תחבורתיים של מסילות ברזל וכבישים, ביניהם הקמת שתי מסילות ברזל עכו-כרמיאל ורכבת העמק והרחבה ומחלוף של כבישים 77,65 ו-85 המכונים "הזרוע המזרחית לגליל".

מפת נתיבי ישראל

מפת נתיבי ישראל

על פי התכנית, בעוד כשלוש שנים וחצי (2016) תורגש הקלה משמעותית ביכולת לנוע באזור הצפון. למהפך התחבורתי הזה אמורות להיות השלכות מרחיקות לכת בתחום הנדל"ן בצפון. על הפרק יש תכניות להרחבה משמעותית של אזורי תעשייה ביישובים שיהפכו לנגישים יותר, שמשמעותן תוספת ניכרת של תושבים באותם יישובים לצד עלייה צפויה בערך הדירות. כתבה ב-nrg מפרטת את ההשפעות הצפויות על ערי הצפון:

יישובים שזכו להתקרב לרשת תשתיות ארצית שאפשרה להם חיבור מהיר לעיר מרכזית נהנו מכך ברמה המיידית – בהגדלת מספר יחידות הדיור, פיתוח אזורי תעסוקה ומסחר ובהצבתם בחזית מפת הנדל"ן. "החלטות עבר שהתקבלו בממשלה הטו את הכף לטובת דרום הארץ, אבל עכשיו אפשר לומר שהשינוי החל גם בצפון", אומר תמיר בן שחר, מנכ"ל חברת הייעוץ צ'מנסקי שחר. הוא מציג כדוגמה את פתיחת מנהרות הכרמל אשר לדבריו שינתה לגמרי את תפיסת תושבי העיר חיפה ו"הפכה" את העיר מבחינה נדל"נית.

מפת הדרכים החדשה מעניינית לא רק את התושבים, אלא גם לא מעט יזמים של אזורי תעסוקה ומסחר. מי שעדיין לא פעלו בשטח הן חברות הבנייה ויזמי הדיור. "נגישות הופכת להיות הדבר הבא בתחום התעסוקה. המקומות היותר מעניינים נדל"נית נמצאים בצמתים. במקומות 'הבאים' המחירים עדיין אטרקטיביים ומגיעים אליי לא מעט יזמי הייטק שמתייעצים על פוטנציאל פיתוח למגוון אזורים, הם בוחנים קרבה להון אנושי ולמקורות מימון. כביש 6 שכולם התנגדו לו הפך מקומות שהקרקע בהם הייתה זולה לאזורים שמעניינים יזמים וחברות. במקביל רואים שמפעלי תעשייה מסורתית וגם הייטק זולגים מהמרכז לצפון ולדרום ומתחמי לוגיסטיקה מתמקמים בצמתים", מסביר בן שחר.

"בתחום המגורים", אומר יו"ר לשכת השמאים אוהד דנוס, "הקטעים הראשונים של כביש 6 הובילו לשינוי. למשל הביקושים ומחירי הנדל"ן בגדרה ויקנעם שנהנית בשנתיים האחרונות מביקושים". לדבריו, "יישובים כמו רמת ישי, קריית טבעון, נצרת עילית, יישובי עוטף הקריות וגוש שגב וכרמיאל ייהנו מקרבה למרכז.  יש כאן גם עניין פסיכולוגי, וזה יקרין על הביקושים במטרופולין חיפה שיהפוך למרושת עם מנהרות, רכבות, מטרונית וכבישים חדשים כמו כביש עוקף קריות. משפרי דיור מחיפה יוכלו לגור בעיר ולעבוד בעפולה או להפך ועפולה תהפוך לעיר לוויין של חיפה. רמת ישי, וקריית טבעון הן כבר היום יישובי לוויין של חיפה וקיצור משך הנסיעה רק יגביר את המגמה", הוא אומר.

יקנעם –"הפכנו למרכז העולם": כשרוצים להציג אזור שהצלחתו קשורה בין היתר לסלילתו של כביש 6, יקנעם היא הדוגמה. העיר הייתה יישוב כושל, עם אחוזי אבטלה גבוהים, הגירה שלילית, התבססות על מענקי איזון, סגירה של מפעלים ועתיד עגמומי. במקביל לתוכניות להקמת כביש 6 היישוב קיבל הטבות, ושווק אזור ההייטק שתוכנן שם. כיום משתרע אזור התעשייה על כ־200 אלף מ"ר וכולל כ־80 חברות המעסיקות 8,000 עובדים.

"בגלל התשתיות הפכנו למרכז העולם וברור לחלוטין שמי שיהיה לו כסף לרכוש כאן קרקע יעשה זאת. תהיה כאן חגיגה של פעילויות כלכליות", אומר ראש העירייה סימון אלפסי. לדבריו, המטרה כעת היא למשוך את עובדי ההייטק לגור ביקנעם. "כ־500 זוגות ומשפחות צעירות מחברות ההייטק עברו אלינו לאחרונה. כיום נבנות בעיר כ־750 יחידות דיור, ויש אישורים לבנייה של כ־1,500 יח"ד נוספות, וכן מרכז ביג וקניון שחודש. בנוסף, החלו העבודות לפיתוח פארק התעשייה מבוא כרמל – פרויקט משותף ליקנעם, דליית אל־כרמל, עוספיה והמועצה אזורית מגידו שישתרע על 800 דונם של תעשייה, לוגיסטיקה והייטק.

רמת ישימרכזים מסחריים בדרך: רמת ישי הוא אחד מישובי הליבה שימוקמו בצומת הדרכים המרכזי בין תחנת כפר יהושע של רכבת העמק, כביש 6 והכביש המזרחי לצפון. הוא נחשב לישוב קהילתי כפרי איכותי שרשם את עיקר גידולו בשנות ה־90. הקרבה לכביש 6, לחיפה ולאזורי התעסוקה של יקנעם ומגדל העמק שמה אותו במקום טוב באמצע ומצבו רק צפוי להשתפר כשיתחבר לרשת מהירה יותר של דרכים. ביישוב תכנית זמינה למגורים הכוללת 270 יח"ד שישווקו במהלך 2013. לרמת ישי יש כבר היום מתחם מסחרי שמושך אליו בליינים וסועדים מכל האזור ומתוכנן בו פרויקט מסחרי נוסף – סטריט מול – בהיקף של 12 אלף מ"ר של מסחר ומשרדים וכן מרכז מסחר ומשרדים בשם ישי סנטר 2 הצמוד למתחם ישי סנטר 1.

נצרת עיליתבית מלון ומרכז קניות: נצרת עילית הוא בין היישובים הגדולים במרחב העמקים הכולל כיום כ־50 אלף תושבים. לדברי ראש העיר שמעון גפסו, בעוד חמש שנים לא יהיה זכר לקשיי התחבורה שחווים תושבי העיר בנסיעה לחיפה בזכות סלילת כביש שיעקוף את כפר כנא וייחבר את נצרת לצומת שמשון. זאת, לצד הרכבת הקלה שמתוכננת לחיפה. בעיר מעריכים כי כאשר הרכבת תחל לפעול תירשם עליית מחירים בערך הבתים וכי בית ששוויו כיום 100 אלף דולר יעלה כבר 120–150 אלף דולר, תלוי בקרבה לתחנת הרכבת. במקביל מתכננים בעיר להוציא את התעשייה הכבדה מתוך אזור התעשייה שנמצא בתוך העיר לאזור התעשייה ציפורית. לאחרונה אושרה הקמתו של בית מלון גדול וכן של מרכז קניות בשטח בנוי של 40 אלף מ"ר. הבנייה למגורים תכלול ל־4,800 יח"ד.

מגדל העמקגדלה ב־3,000 דונם: הסכמים לקביעת גבולות חדשים למועצה שיחררו את הפקק אשר מנע פיתוח מתחמי מגורים חדשים בעיר. בעקבות ההסכם קיבלה העיר 3,000 דונם אשר יאפשרו לה לגדול ובשלב ראשון מתוכננת בנייה של כ־4,000 יח"ד. מגדל העמק נחשבת לאזור פיתוח לאומי א' ונכללה לאחרונה בין רשימת הישובים אשר זוגות צעירים שירכשו בה דירה ראשונה יזכו למענק של 100 אלף שקל. לעיר יש שלושה אזורי תעסוקה, עיקר הפיתוח העתידי מתוכנן בפארק שגיא 2000.

קריית טבעון – "קרחים מכאן ומכאן": "קריית טבעון סגורה ואין לה עתודות משמעותיות להתפתחות", מסביר מהנדס הישוב מריוס ראפ. בקרית טבעון נוצלו עתודות הקרקע המאפשרות את גידולו הטבעי ובימים אלה החלו בהכנת תכנית אב חדשה. ראפ מסתייג מסלילתו של הקטע הצפוני של כביש 6. "ההתפתחות הזו היא לא בהכרח טובה לנו כי אנחנו יושבים בפיצול של כביש 6 לכיוון חיפה והזרוע המזרחית ומרגישים מאוימים מכך. פעם כל ישוב רצה להיות על אם הדרך, היום המצב השתנה ואנחנו מעדיפים להישאר בשוליים. אין לנו שטחים לפיתוח אזורי תעשייה או אזורי תעסוקה שיאפשרו לנו ליהנות מפיתוח הכבישים ואנחנו מרגישים שאנחנו יוצאים קרחים מכאן ומכאן".

כרמיאלהרכבת תעלה הביקושים: כרמיאל נהנתה לאורך שנים מהגירה חיובית אך בשנים האחרונות יש האטה ולכן תולים שם תקוות בשילוב הצפוי של רכבת עם כביש 6 שיגיע עד לצומת אחיהוד. "הביקוש לדירות בעיר איטי מאוד ולכן כשנראה שהרכבת מתקרבת ניערך לכך בהתאם", אומר אייל רותם מהנדס העיר. לדברי רותם, הערכה היא שעם הגעתה של הרכבת יעלו הביקושים לשטחי מסחר ותעסוקה במרכז העיר ולכן הם מתכוונים לשפץ את כל מרכז העסקים של העיר. בטווח הקצר של שנה–שנתיים ניתן לבנות בעיר כ־1,000 יח"ד ואילו בטווח הרחוק יותר מתוכננת תוספת של 13 אלף יחידות דיור בשכונת הר רחבעם החדשה.

יישובי משגב – אזורי תעסוקה יתרחבו: למרות איכות החיים מרכיב התחבורה מייקר מאוד את החיים בישובי המועצה האזורית גוש משגב. תושבי המועצה המחולקת ל־35 ישובים התרגלו לחיים שנסמכים בעיקר על רכב פרטי. ראש המועצה רון שני מעריך כי עם הגעת הרכבת תהפוך הנסיעה בתחבורה ציבורית לחלק משגרת חיים שאינה קיימת כיום. לדבריו כבר היום ניתן להבחין כי קיים ביקוש גדול יותר לישובים שנמצאים בקרבה לעורקי התחבורה הראשיים. למועצה שני אזורי תעסוקה, בר לב, בצומת אחיהוד, שצפוי להתרחב וכן אזור התעסוקה תרדיון שגם בו ישווקו קרקעות נוספות לבנייה.

עפולה – שכונה ליד הרכבת: תחנת הרכבת תוקם בצפון מערב העיר בסמוך למושב בלפוריה ובאזור עליו מתוכננת לקום שכונות מגורים שתכלול למעלה מ־4,000 יחידות דיור וכן מרכז תעסוקה ומסחר בהיקף של 200 אלף מ"ר. לפי תכנית המתאר, השכונה הצפון מערבית תיצור בעתיד רצף בנוי עד לגבעת המורה. מתוכננת גם המשך בנייה ברובע יזרעאל.

נשרמרושתת מכל הכיוונים: נשר צפויה ליהנות פעמים: גם מהחיבור של רכבת העמק וגם מקישורה לזרוע הצפונית של כביש 6. תחנת הרכבת של נשר מתוכננת בין כביש 75 המוביל אל הצ'ק פוסט לכביש בר יהודה הפנימי. "השינוי המסחרי והתעסוקתי כבר החל להתרחש בנשר, למשל אולמות התצוגה של יבואני הרכב שבאופן מסורתי היו ממוקמים בעיר התחתית של חיפה, עברו כיום לכביש בר יהודה בנשר שהפך לציר מרכזי", מסביר בן שחר. נשר הפכה למרושתת מכל הכיוונים ונהנית גם מפתיחת מנהרות הכרמל ובעתיד מהרכבל המתוכנן מהצ'ק פוסט לטכניון ולאוניברסיטה. בהמשך, בסמוך לתחנת הרכבת מתוכנן מרכז תעסוקה ומסחר ענק בשטח כולל של 600 אלף מ"ר. למאמר המלא ב-nrg

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: חיפה – רשימת הפרויקטים בעיר | הפריצה של קריית אתא | טבריה חוגגת 2000 | פורסם מכרז למיתוג בית שאן | מגמות במיתוג ערים בישראל | מיהם ראשי הערים הטובים בארץ


הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים

שדות תעופה הם הרבה יותר ממקום לתפוס טיסה, לקיים פגישה עסקית בין טיסות, או לעשות קניות בדיוטי-פרי. הם מההשקעות הגדולות ביותר שעיר או אזור יכולים לבצע. שדות תעופה משפיעים על הצמיחה והפיתוח של ערים ואזורים, וזה כולל מלונאות, בידור, מסחר, כנסים, תערוכות עסקיות, בנייני משרדים ועוד.

הקשר ההדוק בין שדות תעופה ופיתוח אזורי התברר כבר בכמה מחקרים. מחקר סטטיסטי של הכלכלן ריצ'רד גרין מצא קשר בין הנוסעים בשדות התעופה למספר תושבי העיר לבין צמיחת תעסוקה. מחקר אחר של הכלכלן יאן ברוקנר מצביע גם על קשר הדוק בין נוסעי חברות התעופה ותעסוקה אזורית, ומצא כי 10% צמיחה בתנועת טסים בעיר מייצר 1% צמיחה בתעסוקה אזורית. עוד מצא, כי שדות תעופה ושירותים לחברות תעופה תורם יותר ידע ועסקים מבוססי שירות מחברות תעשייתיות. המחקר מסכם: "הממצאים מאשרים את התפיסה הרווחת כי שירות תעופה טוב הוא מרכיב חשוב בהתפתחות כלכלה עירונית".

שדות תעופה מהווים עוגן ל"מודל אירוטרופוליס" (aerotropolis model) של פיתוח כלכלי, המבטיח לעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 בדומה לאופן שכבישים מהירים עשו במאה ה-20, רכבות במאה ה-19 ונמלים במאה ה-18. שדות תעופה מניעים שני דברים – מטענים או סחורה ואנשים. למעשה, הדיון לגבי שדות תעופה ופיתוח כלכלי התמקד בהנעת סחורות ובעסקים והתעשיות שצמחו סביב זה. אבל בכלכלה של היום, האפשרות להניע אנשים המייצרים וחולקים ידע הוא חשוב אפילו יותר.

ריצ'רד פלורידה ושרלוט מלנדר מה- Martin Prosperity Institute בטורונטו התבוננו באופן חדש על הקשר בין שדות תעופה ופיתוח כלכלי. מלנדר ביצעה ניתוח המשווה פעילות שדות תעופה לאינדיקטורים של פיתוח אזורי – תפוקה כלכלית, הכנסה ומשכורות, תעשיות הייטק ורמת חדשנות, רמת הון אנושי וריכוז ידע, מקצועי ויצירתי.

לשדות תעופה יש השפעה גדולה יותר על פיתוח כלכלי ע"י הנעת אנשים מאשר ע"י הנעת סחורות. גם למספר הטסים וגם למספר הטיסות קשורים לתפוקה הכלכלית, משכורות והכנסה. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין הנ"ל לבין תנועת מטענים וסחורות. שדות תעופה גם קשורים באופן הדוק עם מאפיינים של כלכלה פוסט תעשייתית מבוססת ידע. גם מספר הטיסות וגם מספר הנוסעים נמצאים בהקבלה לאחוז הבוגרים שהינם בוגרי אוניברסיטאות, החלק של כוח העבודה המבוסס ידע, משרות מקצועיות ויצירתיות ועוד יותר עם ריכוז של תעשיות הייטק. שוב, לא נמצא קשר בין פקטורים אלה לכמות המטען שעברה בשדות התעופה.

התפקיד של שדות התעופה בהעברת אנשים נעשה ברור יותר כאשר הם בדקו את הפעילות של שדות התעופה ביחס לנפש. מספר הנוסעים בשדות התעופה ביחס לנפש קשור עם תפוקה כלכלית, משכורות והכנסה, כמו גם עם מספר מסיימי האוניברסיטאות ועם ריכוז תעשיות הייטק. לעומת זאת, למספר הטיסות ביחס לנפש לא היה קשר משמעותי עם הכנסה, משכורות או תפוקה כלכלית והייתה קשורה באופן שלילי עם תעשיית הייטק, הון אנושי ויצירתיות. מטען ביחס לנפש היה קשור באופן מובהק רק עם תפוקה כלכלית לנפש.

מלנדר השתמשה בניתוח רב משתנים לנסות להבין את ההשפעה של פעילות שדות תעופה לצד פקטורים אחרים על הכלכלה האזורית והפיתוח הכלכלי. היא הסתכלה בתחילה על אילו פקטורים קשורים עם ערים שיש להם שדות תעופה. גודל האוכלוסייה, כמובן, וכן הטמפרטורה הממוצעת בעיר וגם על גודל הקהילה האמנותית והתרבותית. במילים אחרות, שדות תעופה נמצאים במקומות יותר גדולים, חמים ויצירתיים.

בשלב הבא היא בדקה את ההשפעה של שדה תעופה על הפיתוח הכלכלי. היא השתמשה בתפוקה כלכלית לנפש, המדד הסטנדרטי ליצרנות אזורית, בתור המשתנה התלוי, והכלילה את פעילות שדה התעופה לצד ההון האנושי, רמת האבטלה, תעשיות ההייטק ורמת האמנותיות והיצירתיות, ועוד משתנים שונים. היא השתמשה במספר נוסעים לנפש למדידת פעילות שדה התעופה כדי לבחון את ההשפעה של פעילות אנשים הקשורה לשדות תעופה על היצרנות האזורית.

היא מצאה כי פעילות של שדה תעופה קשורה באופן הדוק לשגשוג האזור ויצרנותו. עוד גילתה כי רמות ההון האנושי, רמות האבטלה ורמות האמנותיות והתרבות קשורים באופן הדוק עם היצרנות של האזור, בעוד גודל האזור ותעשיית הייטק אינם. נראה כי שזה לא הגודל שמשפיע על הרמת היצרנות האזורית אלא דברים שהגודל מסייע לעיר לגייס – כמו שדות תעופה, רמות גבוהות יותר של הון אנושי ואמנותיות ותרבותיות. זה לא הנעת סחורות או מטען, אלא היכולת להניע אנשים שאכפת להם.

ב-26 בדצמבר 2011 יצאה הודעה דרמטית ממשרדו של שר התחבורה ישראל כץ. "שר התחבורה הניח היום על שולחן הממשלה המלצה להקים את שדה התעופה המשלים לנתב"ג בנבטים שבנגב. בכך אימץ השר כץ את המלצות צוות ההיגוי הבין-משרדי שמונה על ידו". השר כץ הסביר בהודעה כי הקמת שדה תעופה בנבטים תביא לתנופת פיתוח גדולה בנגב, תגדיל את היצע העבודה ומעגל התעסוקה ותמשוך לאזור אוכלוסייה איכותית – שתגרום לפריחה כלכלית וחברתית.

בכך צירף עצמו כץ אל קבוצת לחץ גדולה שפועלת ללא לאות למען הקמת השדה בנבטים. הקבוצה כוללת בין היתר את השר לפיתוח הגליל והנגב סילבן שלום, מטה מאבק אקטיבי בראשותו של ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', שבו חברים כ-30 ראשי רשויות מהצפון, מהמרכז ומהדרום, אנשי חיל האוויר לשעבר וטייסי אל על, קבוצות של צעירים מאזור הדרום וציבור הולך וגדל של אזרחים הסבורים שאין צודק, חברתי והגיוני יותר מלהרחיב את שדה התעופה הצבאי בדרום לכדי שדה אזרחי בינלאומי.

יוזמה אחרת, בשם נתב"ג 2020 מנסה לקדם הקמת שדה תעופה בינלאומי בים מול חופי ראשון לציון.

מאמרים קשורים: נתב"ג 2020 – האופציה הימית | שדה התעופה עמוס בעולם יהיה במזה"ת | שדה התעופה החדש בעמאן | מיתוג שדה התעופה בלבוב אוקראינה