הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים

שדות תעופה הם הרבה יותר ממקום לתפוס טיסה, לקיים פגישה עסקית בין טיסות, או לעשות קניות בדיוטי-פרי. הם מההשקעות הגדולות ביותר שעיר או אזור יכולים לבצע. שדות תעופה משפיעים על הצמיחה והפיתוח של ערים ואזורים, וזה כולל מלונאות, בידור, מסחר, כנסים, תערוכות עסקיות, בנייני משרדים ועוד.

הקשר ההדוק בין שדות תעופה ופיתוח אזורי התברר כבר בכמה מחקרים. מחקר סטטיסטי של הכלכלן ריצ'רד גרין מצא קשר בין הנוסעים בשדות התעופה למספר תושבי העיר לבין צמיחת תעסוקה. מחקר אחר של הכלכלן יאן ברוקנר מצביע גם על קשר הדוק בין נוסעי חברות התעופה ותעסוקה אזורית, ומצא כי 10% צמיחה בתנועת טסים בעיר מייצר 1% צמיחה בתעסוקה אזורית. עוד מצא, כי שדות תעופה ושירותים לחברות תעופה תורם יותר ידע ועסקים מבוססי שירות מחברות תעשייתיות. המחקר מסכם: "הממצאים מאשרים את התפיסה הרווחת כי שירות תעופה טוב הוא מרכיב חשוב בהתפתחות כלכלה עירונית".

שדות תעופה מהווים עוגן ל"מודל אירוטרופוליס" (aerotropolis model) של פיתוח כלכלי, המבטיח לעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 בדומה לאופן שכבישים מהירים עשו במאה ה-20, רכבות במאה ה-19 ונמלים במאה ה-18. שדות תעופה מניעים שני דברים – מטענים או סחורה ואנשים. למעשה, הדיון לגבי שדות תעופה ופיתוח כלכלי התמקד בהנעת סחורות ובעסקים והתעשיות שצמחו סביב זה. אבל בכלכלה של היום, האפשרות להניע אנשים המייצרים וחולקים ידע הוא חשוב אפילו יותר.

ריצ'רד פלורידה ושרלוט מלנדר מה- Martin Prosperity Institute בטורונטו התבוננו באופן חדש על הקשר בין שדות תעופה ופיתוח כלכלי. מלנדר ביצעה ניתוח המשווה פעילות שדות תעופה לאינדיקטורים של פיתוח אזורי – תפוקה כלכלית, הכנסה ומשכורות, תעשיות הייטק ורמת חדשנות, רמת הון אנושי וריכוז ידע, מקצועי ויצירתי.

לשדות תעופה יש השפעה גדולה יותר על פיתוח כלכלי ע"י הנעת אנשים מאשר ע"י הנעת סחורות. גם למספר הטסים וגם למספר הטיסות קשורים לתפוקה הכלכלית, משכורות והכנסה. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין הנ"ל לבין תנועת מטענים וסחורות. שדות תעופה גם קשורים באופן הדוק עם מאפיינים של כלכלה פוסט תעשייתית מבוססת ידע. גם מספר הטיסות וגם מספר הנוסעים נמצאים בהקבלה לאחוז הבוגרים שהינם בוגרי אוניברסיטאות, החלק של כוח העבודה המבוסס ידע, משרות מקצועיות ויצירתיות ועוד יותר עם ריכוז של תעשיות הייטק. שוב, לא נמצא קשר בין פקטורים אלה לכמות המטען שעברה בשדות התעופה.

התפקיד של שדות התעופה בהעברת אנשים נעשה ברור יותר כאשר הם בדקו את הפעילות של שדות התעופה ביחס לנפש. מספר הנוסעים בשדות התעופה ביחס לנפש קשור עם תפוקה כלכלית, משכורות והכנסה, כמו גם עם מספר מסיימי האוניברסיטאות ועם ריכוז תעשיות הייטק. לעומת זאת, למספר הטיסות ביחס לנפש לא היה קשר משמעותי עם הכנסה, משכורות או תפוקה כלכלית והייתה קשורה באופן שלילי עם תעשיית הייטק, הון אנושי ויצירתיות. מטען ביחס לנפש היה קשור באופן מובהק רק עם תפוקה כלכלית לנפש.

מלנדר השתמשה בניתוח רב משתנים לנסות להבין את ההשפעה של פעילות שדות תעופה לצד פקטורים אחרים על הכלכלה האזורית והפיתוח הכלכלי. היא הסתכלה בתחילה על אילו פקטורים קשורים עם ערים שיש להם שדות תעופה. גודל האוכלוסייה, כמובן, וכן הטמפרטורה הממוצעת בעיר וגם על גודל הקהילה האמנותית והתרבותית. במילים אחרות, שדות תעופה נמצאים במקומות יותר גדולים, חמים ויצירתיים.

בשלב הבא היא בדקה את ההשפעה של שדה תעופה על הפיתוח הכלכלי. היא השתמשה בתפוקה כלכלית לנפש, המדד הסטנדרטי ליצרנות אזורית, בתור המשתנה התלוי, והכלילה את פעילות שדה התעופה לצד ההון האנושי, רמת האבטלה, תעשיות ההייטק ורמת האמנותיות והיצירתיות, ועוד משתנים שונים. היא השתמשה במספר נוסעים לנפש למדידת פעילות שדה התעופה כדי לבחון את ההשפעה של פעילות אנשים הקשורה לשדות תעופה על היצרנות האזורית.

היא מצאה כי פעילות של שדה תעופה קשורה באופן הדוק לשגשוג האזור ויצרנותו. עוד גילתה כי רמות ההון האנושי, רמות האבטלה ורמות האמנותיות והתרבות קשורים באופן הדוק עם היצרנות של האזור, בעוד גודל האזור ותעשיית הייטק אינם. נראה כי שזה לא הגודל שמשפיע על הרמת היצרנות האזורית אלא דברים שהגודל מסייע לעיר לגייס – כמו שדות תעופה, רמות גבוהות יותר של הון אנושי ואמנותיות ותרבותיות. זה לא הנעת סחורות או מטען, אלא היכולת להניע אנשים שאכפת להם.

ב-26 בדצמבר 2011 יצאה הודעה דרמטית ממשרדו של שר התחבורה ישראל כץ. "שר התחבורה הניח היום על שולחן הממשלה המלצה להקים את שדה התעופה המשלים לנתב"ג בנבטים שבנגב. בכך אימץ השר כץ את המלצות צוות ההיגוי הבין-משרדי שמונה על ידו". השר כץ הסביר בהודעה כי הקמת שדה תעופה בנבטים תביא לתנופת פיתוח גדולה בנגב, תגדיל את היצע העבודה ומעגל התעסוקה ותמשוך לאזור אוכלוסייה איכותית – שתגרום לפריחה כלכלית וחברתית.

בכך צירף עצמו כץ אל קבוצת לחץ גדולה שפועלת ללא לאות למען הקמת השדה בנבטים. הקבוצה כוללת בין היתר את השר לפיתוח הגליל והנגב סילבן שלום, מטה מאבק אקטיבי בראשותו של ראש עיריית באר שבע רוביק דנילוביץ', שבו חברים כ-30 ראשי רשויות מהצפון, מהמרכז ומהדרום, אנשי חיל האוויר לשעבר וטייסי אל על, קבוצות של צעירים מאזור הדרום וציבור הולך וגדל של אזרחים הסבורים שאין צודק, חברתי והגיוני יותר מלהרחיב את שדה התעופה הצבאי בדרום לכדי שדה אזרחי בינלאומי.

יוזמה אחרת, בשם נתב"ג 2020 מנסה לקדם הקמת שדה תעופה בינלאומי בים מול חופי ראשון לציון.

מאמרים קשורים: נתב"ג 2020 – האופציה הימית | שדה התעופה עמוס בעולם יהיה במזה"ת | שדה התעופה החדש בעמאן | מיתוג שדה התעופה בלבוב אוקראינה