הית'רו לונדון ממשיך להיות שדה התעופה העמוס באירופה. איסטנבול מזנקת למקום רביעי
פורסם: ינואר 16, 2015 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, עיר חכמה, תחבורה | Tags: אטטורק, איסטנבול, דובאי, דוחא, דירוג ערים, היתרו, לונדון, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, פריז, פרנקפורט, שארל דה גול, שדה תעופה, תחבורה, תעופה השארת תגובה
היתרו. לונדון – שדה התעופה העמוס באירופה
שדה התעופה הית'רו בלונדון, שארל דה גול בפריז ופרנקפורט שומרים על מיקומם כשדות התעופה העמוסים ביותר באירופה, אולם שדה התעופה אטטורק באיסטנבול מזנק למקום הרביעי ועוקף את סכיפול, אמסטרדם.
הית'רו משך 73.4 מיליון נוסעים בשנת 2014, עלייה של 1.4%, שאל דה גול משך 63.8 מיליון עם עלייה של 2.8% ופרנקפורט, השדה השלישי הכי עמוס באירופה, משך 59 מיליון נוסעים, עלייה של 2.6%. שדה התעופה של איסטנבול זינק במספר הנוסעים שעברו דרכו ב-11%, ומשך ב-2014 57 מיליון נוסעים, ובתוך כך עקף את שדות התעופה של מדריד ואמסטרדם והתמקם כשדה הרביעי הכי עמוס באירופה. העלייה בתנועת הנוסעים בשדה של איסטנבול הייתה איטית יותר מבשנה הקודמת, אולם כבר ב-2015 איסטנבול עשויה להיות השדה השלישי הכי עמוס באירופה, או אפילו השני.
דירוג הערים הטובות בעולם 2014. מרסר
פורסם: פברואר 24, 2014 נושאים: הכל, ישראל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, עיר חכמה | Tags: אוטווה, איכות חיים, ארצות הברית, ברזיל, בריטניה, גואדלופ, גרמניה, דירוג ערים, הודו, וונקובר, וינה, ורוצלב, טוקיו, טורונטו, טיביליסי, ישראל, לונדון, מונטריאול, מינכן, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מנאוס, מקסיקו סיטי, מרסר, סין, ערים מדרגה שנייה, ערים מתפתחות, פוינט-א-פיטרה, פרנקפורט, ציריך, קיימות-סביבה, תל אביב תגובה אחת
וינה היא העיר עם איכות החיים הטובה בעולם, על פי דירוג איכות החיים בערים של חברת מרסר, בו שולטות הערים האירופאיות. ציריך ואוקלנד מדורגות במקומות השני והשלישי, ומינכן מדורגת רביעית. במקום החמישי מדורגת וונקובר, שהיא העיר המדורגת גבוה ביותר ביבשת אמריקה. במקום ה-25, סינגפור היא העיר האסייתית המדורגת במקום הגבוה ביותר, ואילו דובאי, במקום ה-73 היא העיר עם איכות החיים הטובה ביותר במזרח התיכון ואפריקה. בדרום אמריקה, העיר פוינט-א-פיטרה, גואדלופ, במקום 69, העיר העיר המדורגת גבוה ביותר במרכז ודרום אמריקה.
דירוג הערים המבטיחות ביותר בגרמניה
פורסם: אפריל 21, 2013 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים | Tags: Hamburgischen Weltwirtschaftsinstituts, Ruhr, איכות חיים, בון, בנק ברנברג, ברלין, גלסנקירצ'ן, גרמניה, דיסלדורף, דירוג ערים, דרזדן, הייטק, המבורג, הנובר, ויסבאדן, חדשנות, חינוך, לייפציג, מינכן, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מכון המבורג לכלכלה עולמית, מנהיים, נגישות, סטודנטים זרים, פרנקפורט, קולון, רמת ילודה, שטוטגרט, תחרותיות השארת תגובה
מחקר שפורסם השבוע חוזה עתיד ורוד למרכזי הפיננסים, ההייטק והמחקר בגרמניה, בעוד העתיד באזור Ruhr, מרכז התעשייה לשעבר של גרמניה, הוא פחות ודאי. הדוח החדש שנערך על ידי מכון המבורג לכלכלה עולמית (Hamburgischen Weltwirtschaftsinstituts) ובנק ברנברג, בוחן מגמות הקובעות את התחרותיות של ערי גרמניה המרכזיות והאזורים סביבן. על פי הדוח, פרנקפורט, מינכן ובון מציעות מאפייני מיקום שהופכות אותן לאטרקטיביות במיוחד עבור עסקים וכוח אדם מיומן. הפקטורים בעלי החשיבות הרבה ביותר בדוח הם חינוך, חדשנות, נגישות ותחזית גלובלית. מאז תחילת המחקר, בשנת 2008, פרנקפורט ומינכן שומרות על מיקומן בראש הטבלה, בעוד בון (3) שיפרה את מיקומה, וכן ברלין, שטיפסה מהמקום ה-24 בשנת 2008, למקום ה-5 השנה.
10 הערים המבטיחות ביותר בגרמניה
למרות שרמת הילודה בגרמניה ירדה אל מתחת ל-2.1, הרמה הדרושה לשמירת האוכלוסייה בגודל הנוכחי, 25 מתוך 30 הערים הגדילו את אוכלוסייתן בין 2005 ל-2011. רק הערים Bielefeld, Bochum, Duisburg, Wuppertal, Gelsenkirchen, כולן באזור התעשייתי של גרמניה, התכווצו. אוכלוסיית ברלין ומינכן גדלה ביותר מ-100,000 תושבים, ואילו המבורג, קולון ודרזדן גדלו ב-40,000 תושבים. אוכלוסיית ערי גרמניה המרכזיות גם נעשית צעירה יותר. ללא יוצא מן הכלל, בכל הערים מספר בני ה-18-30 גדל, בעוד מספר בני ה-35-65 ירד. ברלין, לדוגמה, הוסיפה לעצמה 180,000 צעירים ואיבדה 45,000 מבוגרים.
משרד הסטטיסטיקה של גרמניה מעריך שבין השנים 2010 ו-2025, 18 מ-30 הערים המרכזיות בגרמניה יצמחו. מינכן צפויה לגידול הגדול ביותר (5.7%), בעוד שמניץ במזרח גרמניה צפויה לאבד 14% מאוכלוסייתה. תחזית הצמיחה/התקווצות של הערים היא: הנובר (+4.6%), קולון (+4%), דיסלדורף (+3.8%), גלסנקירצ'ן (-9.5%) ודויסבורג (-6.8%). מינכן, דרזדן, לייפציג, ברלין והמבורג צפויות ליהנות מגידול מעל הממוצע במספר הצעירים מתחת לגיל 20.
מחברי הדוח מאמינים כי היכולת למשוך ולשמור על סטודנטים זרים וכוח אדם מיומן הוא הכרחי עבור ערים השואפות להתחרות בהצלחה באירופה ובעולם. לפרנקפורט יש את האחוז הגבוה ביותר של סטודנטים זרים מכל הערים שנבחנו, ואילו כוח העבודה במינכן כולל 16% לא גרמנים. הערים העלות האחוז הגבוה ביותר של סטודנטים זרים / כוח אדם זר, הן פרנקפורט (17.3%/15.6%), ברלין (16.1%/7.3%), שטוטגרט (14.5%/14.3%), ויסבאדן (14.4%/11.2%), מנהיים (11.6%/12.6%).
-
- דירוג הערים המבטיחות ביותר בגרמניה
-
- הערים המבטיחות ביותר בגרמניה מפה
מאמרים קשורים: מיתוג גרמניה: "ארץ של רעיונות" | מיתוג ערים ואזורים בגרמניה- 7 דוגמאות | מיתוג דיסלדורף- חיוך דיגיטלי לעולם | מיתוג ושיווק אזורי הייטק בגרמניה | "תוצרת גרמניה" בעידן הגלובליזציה
מיהן הבירות הכלכליות של העולם? להלן הדירוג
פורסם: אפריל 14, 2013 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג מדינות, מיתוג ערים, תחבורה | Tags: Ny-Lon, The Global Financial Centres Index, בוסטון, ג'נבה, דירוג ערים, הונג קונג, המרכזים הפיננסיים, וונקובר, וושינגטון, וינה, טוקיו, טורונטו, כלכלה, לונדון, לוקסמבורג, מדד המרכזים הפיננסיים, מונטריאול, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, ניו יורק, סיאול, סידני, סינגפור, סן פרנסיסקו, פרנקפורט, ציריך, קואלה לומפור, קלגרי, ריאד, שיקגו, תחרותיות השארת תגובה
לונדון ממשיכה להוביל את רשימת המרכזים הפיננסיים העולמית, וניו יורק מדורגת שנייה, על פי מדד המרכזים הפיננסיים (The Global Financial Centres Index). שתי ערים אלה, שכבר קיבלו את הכינוי ני-לון (Ny-Lon) שולטות בעולם הפיננסי כבר עשרות רבות של שנים.
הדוח מנתח את המרכיבים המרכזיים המאפיינים את מרכזי הפיננסיים ומזהה 3 מרכיבים עיקריים המגדירים את הפרופיל שלהם, יחד עם משתנים נוספים של תחרותיות: קישוריות – עד כמה העיר מוכרת בעולם, ועד כמה אנשי מקצוע שאינם חיים בה מאמינים בקישוריות שלה למרכזים אחרים. גיוון – רוחב היריעה של הסקטורים המשגשגים בעיר, עושר בסביבה עסקית. התמחות – עומק ההתמחות בסקטורים השונים, ניהול ההשקעות, בנקאות, ביטוח, שירותים מקצועיים וממשל ורגולציה.
ארבעת המרכזים המובילים לאורך השנים
כל 5 הערים המדורגות בראש הרשימה נמצאות במיקום זהה לזה של השנה שעברה. אחרי לונדון וניו יורק, הונג קונג וסינגפור מדורגות 3 ו-4, וציריך מדורגת 5. טוקיו, ג'נבה, בוסטון, סיאול ופרנקפורט משלימות את העשירייה הראשונה. ערים בארה"ב ובקנדה תופסות את שבעת המקומות הבאים, לאחר ששיקגו וטורונטו נפלטות מהעשירייה הראשונה. שיקגו מדורגת 11, טורונטו 12,סן פרנסיסקו 13, וושינגטון 14, וונקובר 15, מונטריאול 16 וקלגרי 17. לוקסמבורג, סידני ווינה סוגרות את רשימת 20 המובילות.
לונדון, כך נראה, לא נפגעה מהמשבר הכלכלי באירופה. צירך וז'נבה מבססות את מיקומן בעשירייה הראשונה, פרנקפורט ופריז עולות, לוקסנבורג, וינה, מילאנו, ורומא גם כן מציגות שיפור. לעומתן, ליסבון, רייקיאוויק, בוסהפשט ואתונה נמצאות בירידה, כשאתונה יורדת מהמקום ה-68 למקום ה-79.
כל המרכזים הפיננסיים באסיה, למעט בייג'ינג, רשמו עלייה בדירוג. קואלה לומפור, סינגפור וטוקיו רשמו את העלייה החזקה ביותר באזור, ואילו בייג'ינג מציגה צניחה של 15 מקומות. גם המרכזים הפיננסים באמריקה התחזקו, אם כי שיקגו, טורונטו וסן פרנסיסקו ירדו מעט. בוסטון נכנסה לעשירייה הראשונה עם עלייה למקום ה- 8 (11 בשנה שעברה), ועברה את סיאול, שיקגו וטורונטו. המרכזים הפיננסיים באמריקה הלטינית רשמו התקדמות משמעותית, וריו דה ז'ניירו וסאו פאולו מדורגות כעת בין 50 המובילות, לאחר שטיפסו כל אחת בארבעה מקומות.
ריאד, סעודיה, היא המרכז הפיננסי שהציג את ההתקדמות המשמעותית ביותר ב-2013, וזינקה ב-72 מקומות אל המקום ה-32. מרכזים אחרים שהציגו התשמות משמעותית הם בואנוס איירס, מונקו, רומא ווינה. תל אביב, אלמטי, באקו, בוסאן, גואנזו, ליכטנשטיין, ניו דלהי, ריגה, סנטייגו וטייג'ין הוספו למדד שיעקוב כעת אחר ביצועיהן גם כן.
המרכזים הפיננסיים שיצמחו בשנים הקרובות
הסקר הכלול בדוח בוחן אילו מרכזים פיננסיים יהיו חשובים יותר בשנים הקרובות. אסיה ממשיכה להתחזק והיא המקום בו המשיבים צופים לראות את השיפור המשמעותי ביותר.
כמעט 40% מהמרכזים הפיננסיים הכלולים בדוח ממוקמים בשווקים מתפתחים. מאז ששווקים אלה צברו חשיבות בכלכלה הגלובלית, הדוח מבצע סקר נפרד עבור שווקים אלה, הבוחן אילו מהמרכזים יהיו המצליחים ביותר בחמש השנים הבאות. המשיבים לסקר מאמינים כי סין ודרום קוריאה יובילו את אזור אסיה והפסיפיק. במזרח התיכון ואפריקה, קטאר ואיחוד האמירויות הן בעולות בסיכויים הטובים ביותר, ואחריהן טורקיה. במזרח אירופה, פולין היא המדינה שיש לעקוב אחריה, ובאמריקה הלטינית מרכזי הפיננסים של ברזיל צפויים להמשיך ולצמוח.
מה חשוב כשמשקיעים בשוק מתפתח
הסקר גם שואל מהם השיקולים החשובים ביותר כאשר שוקלים השקעה בשווקים מתפתחים, והתשובות מדרגות בראש את הרגולציה, מקרו כלכלה, יציבות, רמת שחיתות, פתיחות ותחרותיות ויציבות פוליטית.
מדד המרכזים הפיננסיים כולל 79 ערים, ומבוסס על דירוגים שונים, צעדים שערים נוקטות וסקר בקרב יותר מ-2,000 מומחים פיננסיים כדי לאמוד את התחרותיות, הסביבה העיסקית, הון אנושי ופקטורים נוספים.
-
- דירוג המרכזים הפיננסיים 1-40
-
- דירוג המרכזים הפיננסיים 41-79
מאמרים קשורים: מי גר בהייד פארק מס'1, ומה זה אומר על הכלכלה העולמית? | הערים הגלובליות החשובות לעשירי העולם, והיכן הם גרים | עתיד הערים תלוי בשדות התעופה | 20 המדינות הצומחות ביותר | 300 הערים הצומחות ביותר
אירוטרופוליס – עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן
פורסם: מרץ 18, 2013 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג מדינות, מיתוג ערים, עיר חכמה, קיימות-סביבה, תחבורה, תיירות | Tags: airport city, LEED, Squaire, אדריכלות, איכות סביבה, אינדיאנפוליס, אינצ'און, אירוטרופוליס, אמסטרדם, ארכיטקטורה, ארלנדה, בוריס ג'ונסון, דובאי, דלהי, דנוור, דרום קוריאה, הודו, היתרו, זאהה חדיד, טרמינל, כוויית, לונדון, מיתוג, מיתוג מדינות, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, סונגדו, סינגפור, סכיפול, סנטיאגו קלטוורה, פוסטר אנד פרטנרס, פרנקפורט, קולרדו, קורגן, שדה תעופה, שטוקהולם, תחבורה תגובה אחתמי שעוקב אחרי הבלוג בקביעות שם לב ודאי למספר הפוסטים הרב המתייחסים לשדות תעופה ולהשפעה שלהם על כלכלת הערים והמדינות, באופן ישיר ובאופנים עקיפים. הערים שישימו את שדות התעופה שלהן במרכז, הן הערים שישגשגו במאה ה-21, והסימנים להולדת עולם של ערי ה"אירוטרופוליס" ניכרים כבר כיום. כבר כיום ברור, ומגמה זו רק תתגבר, שערים בהן יש שדות תעופה גדולים, מקושרים היטב ויעילים, הן הערים שישגשגו יותר מאחרות, והמקומות המהירים ביותר, המחוברים ביותר ינצחו.
קיים קשר הדוק בין שדות תעופה ושגשוג הערים הצמודות להם, וקשר זה יתחזק יחד עם השינוי העובר על שדות תעופה, שכבר אינם רק מקום להמריא או לנחות אלא הופכים ליעדים בפני עצמם. בעולם מתנהל קרב עיקש בין שדות תעופה, שיש לו השלכות עמוקות על כלכלת הערים והמדינות, וערים שהציבו את שדות התעופה שלהן ככלי אסטרטגי קוטפות את הפירות כבר כיום – בדובאי יהיה השדה העמוס בעולם עד 2015, לונדון, איסטנבול ובייג'ינג משקיעות בשדות התעופה שלהן, ואפילו עמאן, ירדן, מתייחסת לשדה התעופה החדש ככלי לאסטרטגיה לאומית. כל זאת בשילוב הכוח הכלכלי של התיירות בעולם, האחראית ל-9% מהתמ"ג העולמי, ומכאן החשיבות העצומה שיש לשדות התעופה.
טיפוס חדש של עיר מתפתח בעולם, בו שדה התעופה אינו נמצא בחוצות העיר אלא בליבה. זוהי ה"אירוטרופוליס". בעוד שדות התעופה גדלים, הם הופכים יותר ויותר להדמות לערים עצמן. אזור הקניות בשדה התעופה של אינדיאנפוליס לדוגמה, נותן תחושה של כיכר עירונית. בשדה התעופה ארלנדה בשטוקהולם מתקיימות 6,000 חתונות מדי שנה, מוזיאון הרייקס של אמסטרדם מציג תערוכות בסכיפול, והפילהרמונית של לונדון מנגנת בהיתרו.
Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"
מי שרוצה לראות את העתיד יכול להתבונן בפרויקט Squaire, בניין זכוכית חלק ונוצץ בשדה התעופה של פרנקפורט, שנמצא "קרוב לכל מקום בעולם", בזכות קרבה ישירה לצ'ק אין, באחד משדות התעופה המקושרים בעולם, ונושא את השלט "ברוכים הבאים לניו יורק" – השם שניתן לקונספט הייחודי. דוגמאות נוספות הם שדה התעופה אינצ'און הצמוד לעיר החכמה סונגדו בדרום קוריאה. דובאי, שכבר זכתה לכינוי "שדה תעופה עם אמירות צמודה", וסינגפור, שהצמיחה שלה נקשרת באופן הדוק לשדה התעופה המרשים שבעיר.
Squaire, פרנקפורט – "קרוב לכל מקום בעולם"
רעיון האירוטרופוליס העתידני הוא גם רעיון מצמרר. העיר המדומיינת נראית כמקום המהווה שילוב של כללים עסקיים ושלטון המדינה, עם רמת ביטחון גבוהה ושליטה המתלוות לשדות תעופה. תחת הדיקטטורה של מהירות, כל מה שהוא אישי, נעלם. מרכז קניות בשדה תעופה לעולם לא יהיה כמו כיכר של עיר, משום שכל דבר שם מתוכנן ומנוהל, והספונטניות והיוזמה נעלמות.
אבל לחזון העתידני הזה מנסים כיום ארכיטקטים להכניס מעט "נשמה". גם מרכזי הקניות הגדולים נדמו לנו בעבר כמקומות קרים, לא אישיים, וכשהחלו לחדור לעולמנו היינו שואלים "מי רוצה לאכול במסעדה או לשתות קפה בקניון?". אבל נדמה ששאלות כאלה מתמעטות והולכות, וקניון מלאכותי כבר יכול להכיל סוגי בילוי שעד לא מזמן נראו בלתי אפשריים בו. וכך שדות התעופה של היום כבר כוללים בילויים כמו מגרשי גולף, תעלות מים עם סירות, ופארקים.
רוב שדות התעופה הם עדיין דומים יותר לבתי חולים, וכל אדם הנמצא בהם מחפש את הדרך המהירה ביותר לצאת מהם. לונדון הצליחה לבסס את עצמה לאורך שנים כבירת התעופה העולמית, כשבהיתרו, גאטוויק, סטנסטד ולוטון יחד עוברים כ-130 מיליון נוסעים מדי שנה. זהו מספר גדול יותר מבניו יורק, פריז, טוקיו או כל עיר אחרת, ויש עוד לאן לגדול.
שדה התעופה החדש בלונדון בעיצוב זאהה חדיד
בוריס ג'ונסון, ראש עיריית לונדון, מאמין מאד ברעיון האירוטרופוליס, ובחשיבות שדות התעופה עיר, ומחפש דרכים להגדיל את היקף התנועה האווירית ללונדון. לאחרונה נבחרה אדריכלית העל זאהה חדיד לתכנון שדה תעופה חדש ללונדון בדרום מזרח העיר. חדיד, יחד עם כלכלנים מאוקספורד וחברות הנדסה, מפתחים תכנית למרכז תחבורה אווירית שימלא תפקיד משמעותי בהתפתחות הכלכלה של הבירה הבריטית. ג'ונסון אמר כי זהו צוות חלומות שיבוא עם פתרון לבעיה האווירית בזמן הקצר ביותר, תוך הכרה במשמעויות העצומות לכלכלה המקומית והגלובלית. "פרויקט זה הוא חיוני כדי לספק את פתרון התחבורה האינטגרלי ביותר עבור לונדון, ויאפשר לעיר לשמור על מעמדה כאחת הכלכלות ומרכזי התרבות והמסחר החשובים ביותר, ויבטיח את המשך צמיחת העיר ופיתוחה." אמר ג'ונסון.
טרמינל 2 היתרו
טרמינל 2 בהיתרו הוא הצצה לעתיד שדות התעופה. בניגוד לרוב שדות התעופה שאנו מכירים, ההגעה לטרמינל היא במרומי הבניין, ולא בקומת הקרקע. איזור הצ'ק אין הוא מאוורר מאד באופן מפתיע, משום שרוב הנוסעים כבר לא מבצעים צ'ק אין בשדה התעופה, במקום זאת, עמדות אוטומטיות ממתינות לנוסעים שכן צריכים לעשות צ'ק אין, אבל רוב הנוסעים רק ירצו למסור את מזוודותיהם.
לנוסע הטיפוסי בטרמינל 2 יש הרבה כבודה. חברות התעופה המשתמשות בטרמינל כוללות את יונייטד האמריקאית, סינגפור איירליינס, חברת התעופה של דרום אפריקה ואייר קנדה, וטיסות לטווח ארוך נוטות להתלוות בכבודה רבה יותר. לאחר מסירת המזוודות, הנוסעים יכולים להסתובב בחצר המקורה המפרידה בין הטרמינל לחניון- צורך המוכתב מאימת מכוניות תופת, והצעד הבא, גם הוא מוכתב על ידי הטרור – איזור בדיקות הביטחון הגדול ביותר שתתקלו בו.
לאחר מכן, אור טבעי מושך את הנוסעים אל האיזור בו יבלו את מרבית זמן ההמתנה, ואיזור זה עוצב באופן שיעלה את מצב הרוח, ויראה אנושי יותר משדות תעופה רגילים, בעיקר משום שהוא שטוף באור יום. הכוונה אינטואיטיבית ששולבה בטרמינל משמעה שהנוסעים ימצאו את דרכם בקלות לשערי העלייה למטוס.
מפעילי שדות התעופה כבר הבינו כי אנשים יבלו יותר זמן בשדות התעופה, וגם הרבה כסף, אם יתנו להם חנויות מעולות, אוכל טוב, ספא ושאר פינוקים. בשנת 2010 שדות התעופה באירופה הובילו את הוצאות הנוסעים שהגיעו ל-7 מיליארד דולר, על בילויים, אוכל ומשקאות בלבד. באסיה הסכום הגיע ל-6 מיליארד דולר ובצפון אמריקה ל-1.7 מיליארד. שדות התעופה מחפשים להציע חווית טרמינל חדשה עם "מגע אישי", וחברות התעופה מצטרפות למאמץ, מתוך הבנה כי הקרב על הנוסע בעתיד לא יוכרע דווקא במחיר כרטיס הטיסה, אלא על ידי כמה שמחים ומיוחדים הנוסעים חשים.
בהודו מתמודדים עם השינוי שעוברת המדינה, והמקום המרכזי שהיא הולכת ותופשת בכלכלה העולמית. שדה התעופה בדלהי הוא אמצעי בו הודו נעזרת כדי לשקף את הודו המשתנה, עם שדה תעופה שהוא סביבה ממותגת עם תחושת מקום. ב-2006 נבחרו החברות שיהפכו את שדה התעופה בדלהי ל"airport city" הכולל מלונות, מגורים, תאטראות, מסעדות ומסחר, והכל עם נגישות נוחה לטרמינל 3 החדש.
שדה תעופה הוא הרושם הראשון שיש למבקר אודות העיר או המדינה אליה הוא מגיע, ועד לפני כעשור, אפשר היה לראות בשדות התעופה של הודו טרמינלים מאובקים, תאורה עלובה, עובדי שדה יחפים, שירותים מלוכלכים, ובסך הכל, קבלת פנים מאד לא מלבבת. אבל הודו השתנתה מאד, וכשחקנית משמעותית בכלכלה העולמית, שדה התעופה של דלהי, אחד הראשיים במדינה, היה צריך לשקף זאת.
מיתוג השדה התבסס על הקונספט Expressive India, שאחד הביטויים הוויזואליים שלו הוא סמל המשולש, המשולב בכל המערכת הוויזואלית. הקונספט מאפשר שילוב חום ואנושיות, ונותן לנוסע תחושה של מקום. המגוון התרבותי של הודו משתקף בעיצוב הטרמינל, המתאר את ההיסטוריה ההודית, ועד ריקודים מסורתיים וכלים מוזיקליים. אחד המאפיינים הבולטים ביותר הם צחות הנחושת והזהב.
את שדה התעופה החדש של דנוור, קולרדו תכנן האדריכל הספרדי סנטיאגו קלטוורה (גשר המיתרים בירושלים), אולם הוא פרש מהפרויקט לאחר שהתקציב קוצץ באופן דרמטי. את שדה התעופה בכוויית תכנן משרד האדריכלים פוסטר אנד פרטנרס (שדה התעופה בעמאן, והצעה לשדה תעופה צף בלונדון), שהציעו מבנה הנראה כחללית. לבניין 3 כנפיים, והוא עושה שימוש בתאורה הרבה המסוננת דרך זכוכית הדוחה חום, והגג משולב בפאנלים סולריים. כשיסתיים בשנת 2016, הטרמינל יוכל לשרת 50 מילון נוסעים בשנה ויהיה הטרמינל הראשון בעולם בעל הדירוג הסביבתי LEED Gold.
מנהלי שדה התעופה אינצ'און ערכו תחרות ב-2011 עם הנחיות לטרמינל יחיד שיוכל לאכלס 72 שערי יציאה. הטרמינל גם נדרש להיות עתידני מבחינה טכנולוגית, לשלב טכניקות של בנייה ירוקה, ולהיות גמיש מספיק לשינויים בהתפתחות שווקי התעופה. בתחרות זכתה חברת האדריכים קורגן. הטרמינל צפוי להתפתח ב-2020.
מאמרים קשורים: הקרב העולמי בין שדות תעופה ואיך הוא משפיע על הכלכלה של המדינות | שדות התעופה של העתיד הם הרבה יותר ממקום לנחות | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדה התעופה העמוס בעולם יהיה במזה"ת | שדות תעופה: לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דוברי מהמרת ובייג'ינג בונה
הקרב העולמי בין שדות תעופה, ואיך הוא משפיע על כלכלות של מדינות
פורסם: פברואר 18, 2013 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג מדינות, מיתוג ערים, תחבורה, תיירות | Tags: aerotropolis model, אטלנטה, איחוד האמירויות, איסטנבול, אמירייטס, אמסטרדם, ברזיל, דובאי, היתרו, המזרח התיכון, וירג'ין אוסטרליה, טורקיה, יעד תיירות, לונדון, מדריד, מודל אירוטרופוליס, מיתוג, מיתוג מדינות, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, סאו פאולו, סחיפול, סידני, סינגפור, סינגפור איירליינס, פיתוח כלכלי, פריז, פרנקפורט, צ'נגי, קו הקנגרו, קוונטס, שארל דה גול, שדה תעופה, שדות תעופה, תחבורה, תיירות השארת תגובה
קוונטס – חברת התעופה האוסטרלית
בסוף השנה שעברה, חברת התעופה האוסטרלית קוונטס הודיעה על חתימת ברית עם חברת התעופה של איחוד האמירויות, שבמסגרתה תחנת העצירה של "קו הקנגרו" הידוע של קוונטס, מלונדון לסידני, תעבור מסינגפור אל דובאי.
להודעה הלקונית והנשמעת כשינוי טכני בלבד, יש משמעות עצומה גם לשדה התעופה צ'נגי וגם לסינגפור ככלל. בטווח הקצר, צ'נגי תחווה ירידה בתנועה האווירית. קוונטס היא חברת התעופה הזרה הגדולה ביותר שפועלת בצ'נגי, וההערכה היא כי 2 מיליון נוסעים של קוונטס עוברים בשדה התעופה הזה מדי שנה. צ'נגי הוא שדה התעופה ה-7 העמוס ביותר בעולם, וכנראה יישאר כזה, ובמקביל, סינגפור איירליינס רכשה לאחרונה 10% מחברת התעופה וירג'ין אוסטרליה, כך שצפוי קרב מר בין המתחרות.
בסינגפור עולה חשש להשפעה גדולה יותר על הכלכלה המקומית. עם זאת, צריך לזכור כי צ'נגי מטפל ב-47 מיליון נוסעים בשנה, ויש להתייחס לביטול תחנת העצירה בפרספקטיבה מתאימה. קוונטס תמשיך לקיים טיסות מסינגפור, ותמשיך להשתמש בה כיעד מרכזי. אולם האתגר עימו תתמודד עתה קוונטס הוא האופן בו היא תשווק מעתה את "קו הקנגרו". מנהלי התיירות בדובאי וחברת אמירייטס כבר הכריזו על תכנית להשיק קמפיין חדש לקדם את האמירויות כיעד תיירות גלובלי, שיושק באפריל תחת השם Hello Dubai 2013, כל זאת במקביל להערכה עי בשנת 2015 שדה התעופה העמוס בעולם יהיה בדובאי. דובאי מתייחסת לשדות התעופה ולתנועה האווירית כיעד אסטרטגי מהמעלה הראשונה, לצורך קידום המדינה על הבמה הבינלאומית, למשיכת השקעות ותיירות אליה.
לתנועה אווירית ולשדות תעופה יש השפעה עצומה על הערים הסמוכות אליהן. שדות תעופה מהווים עוגן ל"מודל אירוטרופוליס" (aerotropolis model) של פיתוח כלכלי, המבטיח לעצב מיקום עסקים ופיתוח עירוני במאה ה-21 בדומה לאופן שכבישים מהירים עשו במאה ה-20, רכבות במאה ה-19 ונמלים במאה ה-18. שדות תעופה מניעים שני דברים – מטענים או סחורה ואנשים. למעשה, הדיון לגבי שדות תעופה ופיתוח כלכלי התמקד בהנעת סחורות ובעסקים והתעשיות שצמחו סביב זה. אבל בכלכלה של היום, האפשרות להניע אנשים המייצרים וחולקים ידע הוא חשוב אפילו יותר (פוסט על הקשר בין שדות תעופה ושגשוג הערים). גם התפקיד המסורתי של שדות תעופה הולך ומשתנה, שדות תעופה מסביב לעולם ממציאים מחדש את המושג שדה תעופה, כמקום בו אנשים רוצים לבלות יותר זמן, כיעדים מרגיעים הכוללים ברכות, מגרשי גולף ובתי קולנוע, במקום המקום המוכר שבו עוברים חיפוש במזוודות לפני העלייה למטוס (שדות התעופה של העתיד).
בשנת 2012 שדה התעופה היתרו בלונדון המשיך לשמור על תואר שדה התעופה העמוס ביותר באירופה עם 69.9 מיליון נוסעים, למרות ההאטה שעצרה את הגידול ברוב שדות התעופה. המרכזיות של היתרו משקפת את מרכזיות העיר לונדון במדדים שונים (הערים הטובות ביותר לעסקים, איפה צומח ההייטק בעולם?). אולם היתרו עומד בפני מלחמת הישרדות מול מרכזי תעופה אחרים ביבשת, בעוד מרכזי תעופה חדשים עולים בדובאי ובאיסטנבול. לשני שדות תעופה אלה יש תכניות מאסיביות להתרחבות, כשבלונדון נאבקים מול התנגדויות להוספת מסלולי נחיתה, ודיון נוקב לגבי נפח שדות התעופה. התחרות העזה ביותר של היתרו מגיעה משדה התעופה סחיפול של אמסטרדם, ובבריטניה דורשים כי יאפשרו לסקטור התעופה לעשות את מה שלא עשתה תעשיית הספנות בעבר, ולהתמודד חזיתית עם התחרות החוזרת מצד הולנד.
מרכזי התעופה החדשים צפויים להסיט תנועה מאירופה, ולהגביר את התחרות בין היתרו לונדון, סחיפול אמסטרדם, פרנקפורט, שארל דה גול פריז ומדריד. מספר מרכזי התעופה הגדולים באירופה צפויים עם הזמן להצטמצם מחמישה כיום לשלושה, כשהתנועה האווירית למרחקים ארוכים תעבור בשדות התעופה העולים במקומות אסטרטגיים יותר, כמו המזרח התיכון.
הצמיחה הכלכלית של טורקיה, כפי שבאה לידי ביטוי במדד מותגי המדינות, משתקף גם בזינוק בתנועה של שדה התעופה של איסטנבול, שעלה ב-20%, וטיפס ל-44.9 מיליון נוסעים ב-2012. לאחרונה הציגה איסטנבול תכנית לבניית שדה התעופה הגדול בעולם, בעלות של 5.6 מיליארד דולר, שיכלול 6 מסלולים על שלטח של 77 מיליון מ"ר, ויוכל לטפל ב-150 מיליון נוסעים מדי שנה, 60 מיליון יותר משדה התעופה אטלנטה, שהוא העמוס ביותר בעולם כיום.
שדה התעופה המתוכנן יבנה ב-4 שלבים, כשהראשון יושלם ב-2017, ויטפל ב-90 מיליון נוסעים. בטורקיה ברור כי יש צורך בשדה תעופה חדש שיעזור לכלכלה הצומחת ולהתמודדות של איסטנבול על אירוח האולימפיאדה ב-2020 מול הערים טוקיו ומדריד. שדה התעופה החדש גם יאפשר לחברת התעופה הטורקית להתרחב עוד יותר. כבר כיום יש לחברה 216 יעדי טיסה, כשרק ל-5 חברות אחרות בעולם יש מספר גדול יותר.
בעוד איסטנבול מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020, בברזיל אירוע הענק יתקיים כבר ב-2016, ועוד לפני כן, המדינה תארח את גביע העולם בכדורגל ב-2014. שדה התעופה של סאו פאולו עובר כעת את ההרחבה הגדולה ביותר זה 3 עשורים, ולמעשה מאז נפתח ב-1985 לא עבר שיפורים משמעותיים והוא אינו מותאם לכמות הנוסעים העוברים בו. השדה בסאו פאולו הוא העמוס ביותר בדרום אמריקה עם כ-32.6 מיליון נוסעים בשנה, והוא צפוי לקבל 45 מיליון נוסעים בזמן גביע העולם.
שדה התעופה העמוס בעולם הוא עדיין אטלנטה ארה"ב, שמספר הנוסעים בו ב-2012 עלה ב-3.1 מיליון והגיע ל-95.5 מיליון נוסעים בשנה. השדה הוא העמוס ביותר בעולם הן במונחים של נוסעים והן של סחורות, אף כי היקף הסחורות שעברו בו ירד השנה ב-2.5%, המשקף את הצטמצמות הכלכלה העולמית.
מאמרים קשורים: הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדות תעופה – לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דובאי מהמרת | שדות התעופה ש העתיד הם יותר ממקום לנחות בו | שדה התעופה בלונדון שיצוף על המים | שוק התעופה הצומח בעולם הוא בקזחסטן
שדות תעופה: לונדון מובילה, איסטנבול מזנקת, דובאי מהמרת ובייג'ינג בונה
פורסם: ינואר 19, 2013 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג מדינות, מיתוג ערים, תחבורה, תיירות | Tags: BRIC, איחוד האמירויות, איסטנבול, איצ'יאון, אירובוס A380, אמסטרדם, אסטרטגיית פיתוח מדינה, בייג'ינג, ברחאס, דובאי, דרום קוריאה, היתרו, המפרץ הפרסי, חברת תעופה, טורקיה, טרמינל 2, טרמינל 5, לונדון, מדרי, מיתוג, מיתוג מדינות, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, סופרג'מבו, סכיפול, פריז, פרנקפורט, צמיחה כלכלית, שארל דה גול, שדה התעופה הטוב ביותר לקניות, שדה התעופה העמוס ביותר, תחבורה, תיירות השארת תגובהבשנת 2012 שדה התעופה היתרו בלונדון המשיך לשמור על תואר שדה התעופה העמוס ביותר באירופה עם 69.9 מיליון נוסעים, למרות ההאטה שעצרה את הגידול ברוב שדות התעופה. המרכזיות של היתרו משקפת את מרכזיות העיר לונדון במדדים שונים (הערים הטובות ביותר לעסקים, איפה צומח ההייטק בעולם?), ועל הקשר בין שדות תעופה שגשוג ערים כתבתי בפוסט קודם. הצמיחה הכלכלית של טורקיה, כפי שבאה לידי ביטוי במדד מותגי המדינות, משתקף גם בזינוק בתנועה של שדה התעופה של איסטנבול, שעלה ב-20%, וטיפס ל-44.9 מיליון נוסעים ב-2012.
שדה התעופה שארל דה גול בפריז הוא השני באירופה מבחינת תנועה, ועברו בו שנה החולפת 61.6 מיליון נוסעים. במקום השלישי ניצב שדה התעופה של פרנקפורט עם 57.7 מיליון נוסעים. סכיפול, אמסטרדם, נמצא במקום ה-4 באירופה, והציג את העלייה הגדולה ביותר במספר הנוסעים (2.6%) ל-51 מיליון. הירידה הגדולה ביותר הייתה בשדה המדורג 5, מדריד ברחאס, עם צניחה של 9% בתנועה ל-45.2 מיליון, והמראות ונחיתות צנחו ב-13%, ורק בקושי עבר את שדה התעופה של איסטנבול (ב-2010 היה מדורג 4 באירופה).
מרכזי התעופה המסורתיים באירופה נאבקים על עליה בתנועה מול כלכלה מדשדשת המצמצמת את הדרישה, ובמקביל, שדות התעופה במפרץ הפרסי תופסים חלק גדל והולך כמרכזי החלפת טיסות, ובעיקר דובאי, הצפוי להיות השדה העמוס בעולם בשנת 2015. המראות ונחיתות בהיתרו דווקא ירדו השנה באחוז אחד (ל-471,000), מה שמצביע שהעלייה במספר הנוסעים הייתה במקביל לשימוש במטוסים גדולים יותר. טרמינל חדש שנפתח השבוע בשדה התעופה של דובאי, והראשון שנבנה בהתאמה למטוסי הענק, האירובוס A380 , המכונים סופרג'מבו. בניית הטרמינל עלתה יותר מ-3 מיליארד דולר, והוא כולל 20 שערים דו-קומתיים להעברת הנוסעים מהמטוסים לבניין. הטרמינל הוא עצום, ויש אומרים כי דובאי מהמרת על מטוס יחיד. אבל בגלל גודלו, האיירבוס משמש מרכיב חשוב בתכניות של דובאי לצמיחת הכלכלה, תוך הגברת התיירות והמסחר. דובאי פועלת להתבסס כמרכז אווירי בין אירופה לאסיה, וחברת התעופה של איחוד האמירויות היא החברה הצומחת ביותר בעולם. החברה רכשה 31 מטוסי סופרג'מבו, והזמינה 51 נוספים. איירובוס בהחלט זקוקה לדובאי, אבל דובאי גם זקוקה לאיירבוס, והקישור ההדוק בין מטוס יחיד לאסטרטגיית פיתוח מדינה הוא ייחודי, ורב סיכון.
טרמינל הסופרג'מבו דובאי
היתרו הוא שדה התעופה השלישי הכי עמוס בעולם, ומתכונן להגברה נוספת של התנועה דרכו, ובסקר נוסעים שעברו בהיתרו התגלה כי 70% דירגו את החוויה בשדה ב"מעולה" או "טובה מאד". היתרו מתייעל ועושה מאמצים כדי להעלות את האחוזים האלה, ומבחינת מסחר, השדה מדורג ראשון בעולם במכירות, וזכה זו השנה השלישית ברציפות בתואר "שדה התעופה הטוב ביותר לקניות", וגלגל 2.4 מיליארד דולר במכירות. השני אחריו הוא שדה התעופה איצ'יאון בדרום קוריאה, שנבנה יותר כמכרז בילוי מאשר כשדה תעופה, כחלק ממגמה עולמית של שינויים בתפקיד של שדות התעופה.
פתיחת טרמינל 5 בהיתרו ב-2008, הביא לזינוק משמעותי במסחר, תוך כדי הוספת אאוטלטים שבד"כ לא מוצאים בשדות תעופה. טרמינל 2 המחודש יפתח ב-2013/4 ואמור להציג את הדור הבא של טרמינלים וקניות, בעיקר תוך פנייה לעליה בתנועה ממדינות ה- BRIC , חובבי הקניות. בנוסף בוחנים בלונדון אפשרויות להקמת שדה תעופה נוסף, שיצוף על מי נהר התמזה, כדי לענות על הדרישה.
היתרו-לונדון, טרמינל 5
בייג'ינג אישרה לאחרונה תכנית בהיקף 11.2 מיליארד דולר, לבניית שדה תעופה חדש בעיר, כולל קו רכבת שיחבר אותו עם מרכז העיר, והוא צפוי להפתח ב-2018. שדה התעופה הקיים בעיר אינו מותאם לעומס התנועה שעוברת בו, סובל באופן קבוע מאיחורים בטיסות, והמסעדה הטובה ביותר בשדה היא פיצה-האט. השדה בבייגי'נג הוא השני הכי עמו בעולם, עם 81.8 מיליון נוסעים ב-2012 (השדה העמוס בעולם הוא אטלנטה, ארה"ב, עם 90 מיליון).
מאמרים קשורים: הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | שדות התעופה של העתיד הם הרבה יותר ממקום נחות בו | שדה התעופה העמו בעולם ב-2015 יהיה במזה"ת | נתב"ג 2020- האופציה הימית | שדה התעופה בעמאן, ירדן
דירוג איכות החיים בערים בעולם, ודירוג תשתיות הערים. מרסר 2012
פורסם: דצמבר 4, 2012 נושאים: הכל, ישראל, מיתוג ערים, תחבורה | Tags: אבו דאבי, אוטוווה, אוסלו, אוסקה, אוקלנד, אורוגוואי, אטלנטה, איכות חיים, אמסטרדם, אספקת חשמל, ארצות הברית, בגדד, בודפשט, בוסטון, בישקק, בנגוי, בריסל, ברלין, ברן, ג'נבה, גואדלופ, דאלאס, דבלין, דובאי, דטרויט, דיסלדורף, דירוג איכות החיים בערים, דירוג מרסר, דירוג ערים, דירוג תשתיות הערים, האיטי, הונג קונג, הונלולו, הלסינקי, המבורג, הערים עם איכות החיים הטובה בעולם, וולינגטון, וונקובר, וורשה, וושינגטון, ויליניוס, וינה, זמינות מים, חרטום, טוקיו, טורונטו, טיביליסי, טייפה, יוהנסבורג, יוקוהמה, לאגוס, לובליאנה, לונדון, לוקסמבורג, ליסבון, מאוריציוס, מדריד, מונטבידאו, מונטריאול, מינכן, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מלבורן, מרכז אפריקה, נג'דמנה, נדג'מנה, ניו יורק, נירנברג, סודן, סיאול, סידני, סינגפור, סן חואן, סן פרנסיסקו, עומסי תנועה, פויטה-א-פיטרה, פורט א-פרינס, פורט לואיס, פורטו ריקו, פראג, פריז, פרנקפורט, פרת, צ'אד, ציריך, קואלה לומפור, קובה, קופנהגן, קייפטאון, רומא, שטוטגארט, שטוקהולם, שיקגו, שירותי טלפון ודואר, שנגחאי, תחבורה, תחבורה ציבורית, תל אביב, תשתיות עירוניות השארת תגובה
ערי אירופה ממשיכות לשלוט בטבלה, כשוינה נשארת העיר המדורגת ראשונה, ובגדד אחרונה. סינגפור מדורגת ראשונה בעולם מבחינת תשתיות עירוניות, ופורט א-פרינס, האיטי אחרונה. הונלולו וסן פרנסיסקו הן הערים המובילות בארה"ב לאיכות חיים, אבל ערי אירופה שולטות בדירוג החדש לתשתיות עירוניות.
וינה ממשיכה גם השנה להוביל את טבלת איכות החיים בערים של מרסר, כשציריך ואוקלנד אחריה. מינכן היא הרביעית בדירוג, ואחריה וונקובר (5). דיסלדורף יורדת מקום אחד למקום הששי בדירוג, ואחריה פרנקפורט (7), ג'נבה (8), קופנהגן (9) וברן וסידני יחד מדורגות במקום העשירי.
בארה"ב, הונלולו (28) וסן פרנסיסקו (29) הן הערים המדורגות גבוה ביותר, ואחריהן בוסטון (35). שיקגו מדורג במקום ה-42, ווושינגטון 43. דטרויט היא העיר המדורגת נמוך ביותר מבין ערי ארה"ב (71).
הערים עם הדירוג הנמוך בעולם הן חרטום, סודן (217), נדג'מנה, צ'אד (218), פורט א-פרינס, האיטי (219), בנגוי, מרכז אפריקה (220), ובגדד, עירק (221).
מרסר מדרגת מדי שנה את ערי העולם במטרה לעזור לארגונים וחברות בינלאומיות לפצות את עובדיהן כאשר הם מוצבים ברחבי העולם. הדירוג כולל 221 ערים הנמדדות ביחס לנתוני הבסיס של העיר ניו יורק.
השנה הדירוג מציע מדד נפרד המדרג את ערי העולם במונחים של תשתית, ומבוסס על אספקת חשמל, זמינות מים, שירותי טלפון ודואר, תחבורה ציבורית, עומסי תנועה וזמינות של טיסות בינלאומיות ליעד. סינגפור מדורגת במדד זה ראשונה, ואחריה פרנקפורט ומינכן (2), קופנהגן (4), דיסלדורף (5), הונג קונג ולונדון (6). פורט א-פרינס מדורגת בתחתית מדד זה (221). ערי ארה"ב המובילות בדירוג התשתיות הן אטלנטה (13), דאלאס (15), וושינגטון (22) ושיקגו (28).
דירוג מרסר- 5 המובילות
אמריקה – ערי קנדה שולטות בראש הרשימה באזור זה, עם וונקובר (5), אוטוווה (14), טורונטו (15) ומונטריאול (23). ערי קנדה כמעט ולא זזו בדירוג ביחס לשנה שעברה. הונלולו היא המובילה מבין ערי ארה"ב (28), ואחריה סן פרנסיסקו (29) ובוסטון (35). ניו יורק מדורגת 44. במרכז ודרום אמריקה פויטה-א-פיטרה, גואדלופ (63) מדורגת גבוה ביותר באיכות החיים, אחריה סן חואן, פורטו ריקו (72) ומונטבידאו, אורוגוואי (77).
אירופה – 15 ערים אירופאיות מדורגות בין 25 המקומות הראשונים בדירוג לאיכות חיים. וינה ממשיכה להוביל את הדירוג גם לאזור וגם בעולם, שאר 10 הערים האירופאיות המובילות הן בעיקר גרמניות או שווצריות.
ערים אירופאיות אחרות בין ה-25 מקומות הראשונים הן אמסטרדם (12), ברלין (16), המבורג (17), לוקסמבורג (19), שטוקהולם (19), בריסל (22), נירנברג (24) ושטוטגארט (27). פריז מדורגת 29, הלסינקי 32, אוסלו 32, ולונדון 38. דבלין, אירלנד צונחת 9 מקומות מהשנה שעברה למקום 35 בעיקר בגלל עלייה דרמטית בפשיעה והצפות חמורות. ליסבון מדורגת 44, מדריד 49, ורומא 52. פראג היא העיר המזרח אירופאית המדורגת גבוה ביותר (69), ואחריה בודפשט, הונגריה (74), לובליאנה, סלובניה (75), ויליניוס, ליטא (79) וורשה, פולין (84). העיר האירופית המדורגת נמוך ביותר היא טיביליסי, גיאורגיה (213).
ערי אירופה גם שולטות בעשיריה הראשונה של דירוג התשתיות העירוניות, כשפרנקפורט ומינכן מדורגות במקום השני העולמי, אחריהן קופנהגן (4), דיסלדורף (5), לונדון (6), המבורג (9), ופריז (12). בודהפשט היא העיר המזרח אירופית הראשונה בדירוג התשתיות (67) ואחריה ויליניוס (74) ופראג (75).
התשתיות בערי גרמניה ודנמרק הן מהטובות בעולם, הודות לשדות תעופה מעולים, קישוריות מקומית ובינלאומית, ורמה גבוהה של שירותים ציבוריים. הדירוג הגבוה של לונדון במדד התשתיות משקף שילוב של שירותים ציבוריים ברמה גבוהה, עם מערכת תחבורה ציבורית כולל שדות תעופה, רכבת תחתית ושירותי רכבות.
אסיה-פסיפיק –אוקלנד (3) ממשיכה להיות העיר עם איכות החיים הטובה באזור, אחריה סידני (10), וולינגטון (13), מלבורן (17) ופרת' (21). סינגפור ממשיכה להוביל את הערים האסיתיות (25), ואחריה ערי יפן – טוקיו (44), קובה (48), יוקוהמה (49), ואוסקה (57). הונג קונג (70), סיאול (75), קואלה לומפור (80), טייפה (85) ושנגחאי (95) הן ערים אסיתיות נוספות בין המאה המדורגות ראשונות בעולם, והערים המדורגות נמוך ביותר באיזור הן דאקה, בנגלדש (203), בישקק, קירגיסטן (204), ודונבה, טג'יקיסטן (207).
מבחינת תשתיות סינגפור מדורגת ראשונה בעולם, ואחריה באזור הונג קונג (6), סידני (8), פרת' (25), טוקיו (32) ומלבורן (34). פער ניכר נראה בין ערי אסיה פסיפיק, בעוד מספר ערים השקיעו באופן מאסיבי בשיפור תשתיות ושירותים ציבוריים, כחלק מהתחות העזה למשיכת זרים, מומחים ותיירים. עם זאת, מספר לא מבוטל של ערים באסיה מדורגות ברדע הנמוך של המדד, בעיקר בגלל בעיות פוליטיות, תשתיות גרועות והעדר שירותים ציבוריים.
המזרח התיכון ואפריקה – דובאי (73) ואבו דאבי (78) באיחוד האמירויות הן המובילות האזוריות במדד לאיכות חיים. אחריהן פורט לואיס, מאוריציוס (82), קייפטאון, דרום אפריקה (89), יוהנסבורג (94), ויקטוריה, סיישל (96) ותל אביב (99) הן הערים היחידות שנכנסו בין מאה המקומות הראשונים במדד. לאזור יש 15 ערים בין 20 המקומות האחרונים, כולל לאגוס, ניגריה (202), חרטום, סודן (217), נג'דמנה, צ'אד (218) ובגדד, עירק (221)- העיר המדורגת כבעלת איכות החיים הגרועה במדד.
במדד התשתיות דובאי (34) מובילה את האזור, תל אביב (58), אבו דאבי (72), פורט לואיס (91), מוסקט (94), קהיר (95), וקייפטאון (97).
-
- דירוג מרסר לאיכות חיים 2012 – 1-25
-
- דירוג מרסר לאיכות חיים 2012: 49-26
-
- דירוג מרסר לתשתיות 2012: 1-24
-
- דירוג מרסר לתשתיות 2012: 50-25
מאמרים קשורים: דירוג מרסר לאיכות החיים בערים 2011 | דירוג מרסר לערים היקרות בעולם 2012 | 300 הערים הצומחות והמתכווצות בעולם | דירוג ערי הסטארטאפ בעולם | הערים הטובות בעולם
לאן הולכת תעשיית התיירות בעולם – המגמות המרכזיות 2012
פורסם: נובמבר 16, 2012 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג מדינות, תחבורה, תיירות | Tags: Tingo, World Travel Market Global Trends Report 2012, אבו דאבי, אוזבקיסטן, איחוד האימרויות, איכות חיים, אסיה, אפריקה, בוליווד, בחריין, ברזיל, הודו, המזרח התיכון, הפיליפינים, חנויות ענק, יאס מול, כפרי קניות, לבנון, לואי ויטון, לונדון, למבורגיני, מגה קניונים, מדריד, מותגים, מילאנו, מיניאמר, מיתוג, מיתוג מדינות, מיתוג ערים, מצרים, מרכזי קניות, נוליווד, ניגריה, סין, ערב הסעודית, פריז, פרנקפורט, צפון קוריאה, קובה, קטאר, קניות, רוסיה, תיירות, תיירות קניות, תיירות רפואית השארת תגובה
השבוע פורסם דוח ה- World Travel Market Global Trends Report 2012 המציין את המגמות העולות בנסיעות ותיירות ברחבי העולם, ובוחן את האופן בו פוליטיקה, חברה וכלכלה עולמיים, אזוריים ולאומיים מעצבים את תעשיית הנסיעות.
הצמיחה העולמית נמצאת בקיפאון, כשהכלכלות המתפתחות מציגות ביצועים חזקים, ואיו המדינות המפותחות ממשיכות להתמודד. צפי הצמיחה ל-2012 בעולם הוא 3.5% (ב-2011 הצמיחה הייתה 3.9%). מספר התיירים בעולם יעבור את המיליארד, לראשונה, מה שמבטא צמיחה של 3.4% ביחס ל-2011, שמונעת בעיקר ע"י מדינות אסיה והפסיפיק ומזרח אירופה.
תיירות ממדינות ה-BRIC (ברזיל, רוסיה, הודו וסין) ממשיכה להוביל את התיירות, בעוד שווקים מסורתיים של אירופה וארה"ב נותרים פגיעים לצעדי צנע וזהירות מטיילים. ההוצאה ב-2012 על תיירות צפויה לצמוח יותר, ל-4.5%, ותגיע ליותר מטריליון דולר בזכות גידול מהיר בהוצאה של תיירים מהמדינות המתפתחות.
תיירות רפואית ותיירות קניות, רכבות, שיט וספא צפויים להציג את הביצועים הטובים ביותר בשנים 2012-2016, ותיירות אונליין תמשיך להביא הכנסות גבוהות יותר מתיירות אופליין. צרכנים תופסים תפקיד מרכזי יותר בתעשיית התיירות הודות למידע רב יותר ואפשרויות בחירה המוצעים על ידי מהפכת התיירות אונליין. הממצאים העיקריים בדוח:
קניות הוא נושא מרכזי, עם תיירים ממדינות ה-BRIC המציפים את אירופה, הודים הטסים בחברות זולות כדי לקנות זהב, ומלונות המוקמים בתוך מרכזי קניות במזרח התיכון. ברזיל, רוסיה, הודו וסין מחבקות את תיירות הקניות ביעדים אירופאיים מרכזיים. כלכלה דינמית וצומחת הובילה לעלייה מהירה בהכנסה של מעמד הביניים במדינות אלה, יחד עם מודעות גדלה לשיפור איכות החיים. צרכנים ממדינות אלה מעוניינים לבזבז יותר בנסיעותיהם על המותגים האהובים עליהם, שמחיריהם גבוהים במולדתם בשל מכסים גבוהים. ההערכה היא תיירים מסין, לדוגמה, שומרים עד שליש מתקציב הנסיעה לצורך קניות.
פריז היא יעד קניות מרכזית עבור תיירים ממדינות ה-BRIC, אבל לונדון, פרנקפורט, מילאנו ומדריד גם כן מתחרות על התיירים האלה. כפרי קניות וחנויות ענק בערים אלה מגייסים עובדים דוברי שפות ה-BRIC ומציעים אפשרויות תשלום נוחות, ואפילו אפליקציות לקניות ברוסית ומנדרינית. חברות אירופאיות רבות עובדות באופן צמוד עם מאגני נסיעות ממדינות ה-BRIC, כדי לכלול אותן בסיורים. לדוגמה, 95% מהמבקרים הסינים בחנויות לואי ויטון בפריז מגיעים מטיולים מאורגנים.
בעלי אמצעים ורצון לקניות מניעים את המגמה המזרח תיכונית של מלונות המוקמים בתוך מרכזי קניות. צרכנים עשירים מבחריין וערב הסעודית אוהבים קניות, והמגה קניונים במזרח התיכון פורחים. פרויקטים של מרכזי קניות המשלבים מלונאות הם מרכיב מפתח בהתאוששות התיירות, שחוותה ירידה של 10% ב-2011.
10 מרכזי קניות מרכזיים נמצאים בבנייה ברחבי המזה"ת בעיקר באיחוד האימרויות, קטאר, לבנון ומצרים. בין מרכזי הקניות הגדולים ביותר בולט יאס מול, באי יאס באבו דאבי, בו יהיו 7 מלונות שונים.
חדשנות טכנולוגית היא הכוח המניע בין העלייה של הטלוויזיה החכמה, היוצרת הזדמנויות חדשות עבור מותגי תיירות ומודלים עסקיים חדשים כגון Tingo (בבעלות TripAdvisor, המציעה מודל עיסקי חדש הכולל החזרים כספיים ומאפשרת ביטולים לשם השגת תעריפים מיטביים) בתקופה בה טכנולוגיה היא חלק מחיי היומיום, עם יותר צרכנים המכורים למכשירים שלהם, כמה מלונות הולכים נגד הזרם, ועוזרים לאורחים לעשות צ'ק אין ולהתנתק. חלק מהמלונות מציעים חבילות "ללא טכנולוגיה" כסוג ש בריחה עבור המטיילים.
אמריקאים נמשכים למדינות היוצאות מן הכפור, כמו צפון קוריאה, קובה ומיניאמר, מאז 2012, מדינות שהיו מחוץ לתחום עבור אמריקאים נפתחו, ונהנות כעת מההכנסות של התיירים האמריקאים. זהו שוק קטן אבל צומח במהירות. במיניאמר צופים עלייה של 71% בתיירות מארה"ב עד שנת 2016.
תעשיית הסרטים של ניגריה, נוליווד, משמשת מגנט לנסיעות אזוריות באפריקה. תעשיית הסרטים המאסיבית של ניגריה, המכונה נוליווד (כמו הוליווד האמריקאית ובוליווד ההודית), היא תעשיית הסרטים השנייה בגודלה בעולם במונחים של ערך, אחרי בוליווד ההודית, ולפני הוליווד, עם יותר מ-2,000 סרטים המופקים מדי שנה. העלייה בפופולריות של נוליווד במדינות אפריקאיות רבות תשמש מנוע צמיחה משמעותי עם סקטור הפנאי שימשוך אוהבי סרטים. תעשייה זו פופולרית במיוחד במדינות כמו סיירה ליאון, קמרון, גאבון, קניה, דרום אפריקה, קונגו וגמביה. גם הפזורה הניגרית היא שוק חשוב לתיירות לנוליווד, עם מספרים משמעותיים בבריטניה, ארה"ב ודרום אפריקה.
הכלכלה האפריקאית עקפה את ממוצע הצמיחה העולמי ב-2012, והביאה עלייה גדולה בהכנסה הפנויה. האזור צפוי להמשך צמיחה חזקה בתיירות נכנסת, והכנסות מתחבורה אווירית ומלונאות ב-2013. התיירות הפנים אזורית היא קריטית לתעשיית התיירות האפריקאית, בשל קשרים עסקיים ותרבותיים בין מדינות רבות.
הפיתוי של המותרות ממשיך באסיה כשמותגי העל של מכוניות מנצלים את הכוח שלהם ונכנסים לסקטור המלונאות. בעוד סין מובילה במספר התיירים המגיעים באסיה, הפיליפינים ואוזבקיסטן זוכות לעלייה הגדולה ביותר בתיירות נכנסת.
תעשיית המלונאות באסיה פורחת, ושחקנים חדשים, כולל חברות לייצור מכוניות, נכנסות לתחום, כמו למבורגיני שהשיקה מלון בוטיק באתר התיירות שוזו בסין, ומתכוונת לפתוח 40 מלונות נוספים ברחבי אסיה.. הרו מוטורס, יצרנית האופנועים הגדולה בהודו גם כן נכנסה לתחום המלונאות בפרויקט בגורגאון, הודו, בשיתוף מלונת מריוט. אוסטין מרטין, יצרנית מכוניות היוקרה הבריטית הרחיבה את רישיון המותג שה כך שיכלול פיתוח נדל"ן בינלאומי. גם תעשיית האופנה האירופית לוטשת עיניים לתחום התיירות באסיה, ומותגים כגון לואי ויטון, קרטייה, דיור, גוצ'י, פראדה, טיפני ועוד בוחנים כניסה לשוק זה, וחלקם אף החלו בכך.
מאמרים קשורים: סיכום התיירות ב-2011- בעולם עלייה, בישראל ירידה | איך לנסוע לחופשה ולהתארח אצל מקומיים (ולא על הספה) | התייר צועד על קיבתו- גסטרונומיה ותיירות | תיירות מקיימת- מה זה? ואיך זה קשור לישראל? | גם מקומות קטנים יכולים להיות מותג אטרקטיבי
נפתחה התחרות לעיר שתשמש הבירה הירוקה של אירופה ב-2015
פורסם: יוני 15, 2012 נושאים: הכל, מיתוג ערים, קיימות-סביבה | Tags: איכות אויר, איכות סביבה, אירופה, בריסטול, האיחוד האירופי, המבורג, הנציבות האירופית, ויטוריה-גסטייז, זיהום רעש, חדשנות סביבתית, טאלין, טיפול במים משומשים, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, ננט, עיר ירוקה, פרנקפורט, צריכת מים, קופנהגן, קיימות-סביבה, שטוקהולם, שטחים ירוקים, שינוי אקלים, תחבורה, תחרות הבירה הירוקה של אירופה, תכנון עירוני, תעסוקה מקיימת השארת תגובה
הנציבות האירופית פרסמה את הקריאה להשתתפות בתחרות היוקרתית לבחירת הבירה הירוקה של אירפה לשנת 2015. כל עיר עם יותר מ-200,000 תושבים יכולה להשתתף אם היא ממדינות האיחוד האירופי, או מאחת המדינות הנמצאות בתהליך כניסה לאיחוד (טורקיה, קרואטיה, מקדוניה,מונטנגרו, סרביה ואיסלנד) ומדינות האיחוד הכלכלי (נורבגיה ולכטנשטיין).
הכניסה לתחרות מבוססת על 12 אינדיקטורים: שינוי אקלים, תחבורה מקומית, שטחים עירוניים ירוקים ושימוש בקרקע, טבע ומגוון ביולוגי, איכות אוויר, זיהום רעש, ניהול אשפה, צריכת מים, טיפול במים משומשים, חדשנות סביבתית ותעסוקה מקיימת, ניהול מקיים של הרשות המקומית ואנרגיה.
היוזמה לבחירת הבירה הירוקה של אירופה היא תולדה של ערים בעלות חזון ירוק. הרעיון הוצג לראשונה בכנס של 15 ערים שחתמו על מזכר בנושא, בטאלין, אסטוניה בשנת 2006. 4 ערים כבר זכו בתואר המכובד- שטוקהולם, המבורג, ויטוריה-גסטייז (ספרד) וננט (צרפת) בין השנים 2010 עד 2013 בהתאמה. הבירה הירוקה לשנת 2014 תוכרז בסוף יוני, והמתמודדות שעלו לשלב הגמר הן בריסטול, קופנהגן ופרנקפורט.
מאמרים קשורים: תחרות הבירה הירוקה של אירופה 2014 – הערים שעלו לגמר | הערים המובילות בעולם בהתמודדות עם שינויי אקלים | העיר הירוקה ביותר – אירופה | איך האופניים משנים את הערים | העיר סן סבסטיאן משיקה תכנית שיתוף רכבים חשמליים
מיתוג ערים ומדינות 
תגובות אחרונות