דירוג איכות החיים בערים: וינה ראשונה, בגדד אחרונה. ואחרי אילו ערים כדאי לעקוב?

וינה - העיר אם איכות החיים הטובה בעולם

וינה – העיר אם איכות החיים הטובה בעולם

העיר וינה ממשיכה לשמור על המקום הראשון בדירוג מרסר לאיכות החיים בערים בעולם. הדירוג בוחן 230 ערים ויעדים הרלוונטיים לכישרונות בינלאומיים. ערי אירופה שולטות בחלק העליון של הרשימה, יחד עם ערים מרכזיות באוסטרליה וניו זילנד. וונקובר היא העיר האמריקאית עם הדירוג הגבוהה ביותר (5), וסינגפור (26) היא העיר האסייתית עם הדירוג הגבוה ביותר. דובאי מובילה את אזור המזרח התיכון (74), ומונטבידאו (78) את דרום אמריקה.

לקרוא את ההמשך »


דירוג איכות החיים בערים בעולם, ודירוג תשתיות הערים. מרסר 2012

מרסר לוגוערי אירופה ממשיכות לשלוט בטבלה, כשוינה נשארת העיר המדורגת ראשונה, ובגדד אחרונה. סינגפור מדורגת ראשונה בעולם מבחינת תשתיות עירוניות, ופורט א-פרינס, האיטי אחרונה. הונלולו וסן פרנסיסקו הן הערים המובילות בארה"ב לאיכות חיים, אבל ערי אירופה שולטות בדירוג החדש לתשתיות עירוניות.

וינה ממשיכה גם השנה להוביל את טבלת איכות החיים בערים של מרסר, כשציריך ואוקלנד אחריה. מינכן היא הרביעית בדירוג, ואחריה וונקובר (5). דיסלדורף יורדת מקום אחד למקום הששי בדירוג, ואחריה פרנקפורט (7), ג'נבה (8), קופנהגן (9) וברן וסידני יחד מדורגות במקום העשירי.

בארה"ב, הונלולו (28) וסן פרנסיסקו (29) הן הערים המדורגות גבוה ביותר, ואחריהן בוסטון (35). שיקגו מדורג במקום ה-42, ווושינגטון 43. דטרויט היא העיר המדורגת נמוך ביותר מבין ערי ארה"ב (71).

הערים עם הדירוג הנמוך בעולם הן חרטום, סודן (217), נדג'מנה, צ'אד (218), פורט א-פרינס, האיטי (219), בנגוי, מרכז אפריקה (220), ובגדד, עירק (221).

מרסר מדרגת מדי שנה את ערי העולם במטרה לעזור לארגונים וחברות בינלאומיות לפצות את עובדיהן כאשר הם מוצבים ברחבי העולם. הדירוג כולל 221 ערים הנמדדות ביחס לנתוני הבסיס של העיר ניו יורק.

השנה הדירוג מציע מדד נפרד המדרג את ערי העולם במונחים של תשתית, ומבוסס על אספקת חשמל, זמינות מים, שירותי טלפון ודואר, תחבורה ציבורית, עומסי תנועה וזמינות של טיסות בינלאומיות ליעד. סינגפור מדורגת במדד זה ראשונה, ואחריה פרנקפורט ומינכן (2), קופנהגן (4), דיסלדורף (5), הונג קונג ולונדון (6). פורט א-פרינס מדורגת בתחתית מדד זה (221). ערי ארה"ב המובילות בדירוג  התשתיות הן אטלנטה (13), דאלאס (15), וושינגטון (22) ושיקגו (28).

דירוג מרסר- 5 המובילות

דירוג מרסר- 5 המובילות

אמריקה – ערי קנדה שולטות בראש הרשימה באזור זה, עם וונקובר (5), אוטוווה (14), טורונטו (15) ומונטריאול (23). ערי קנדה כמעט ולא זזו בדירוג ביחס לשנה שעברה. הונלולו היא המובילה מבין ערי ארה"ב (28), ואחריה סן פרנסיסקו (29) ובוסטון (35). ניו יורק מדורגת 44. במרכז ודרום אמריקה פויטה-א-פיטרה, גואדלופ (63) מדורגת גבוה ביותר באיכות החיים, אחריה סן חואן, פורטו ריקו (72) ומונטבידאו, אורוגוואי (77).

אירופה – 15 ערים אירופאיות מדורגות בין 25 המקומות הראשונים בדירוג לאיכות חיים. וינה ממשיכה להוביל את הדירוג גם לאזור וגם בעולם, שאר 10 הערים האירופאיות המובילות הן בעיקר גרמניות או שווצריות.

ערים אירופאיות אחרות בין ה-25 מקומות הראשונים הן אמסטרדם (12), ברלין (16), המבורג (17), לוקסמבורג (19), שטוקהולם (19), בריסל (22), נירנברג (24) ושטוטגארט (27). פריז מדורגת 29, הלסינקי 32, אוסלו 32, ולונדון 38. דבלין, אירלנד צונחת 9 מקומות מהשנה שעברה למקום 35 בעיקר בגלל עלייה דרמטית בפשיעה והצפות חמורות. ליסבון מדורגת 44, מדריד 49, ורומא 52. פראג היא העיר המזרח אירופאית המדורגת גבוה ביותר (69), ואחריה בודפשט, הונגריה (74), לובליאנה, סלובניה (75), ויליניוס, ליטא (79) וורשה, פולין (84). העיר האירופית המדורגת נמוך ביותר היא טיביליסי, גיאורגיה (213).

ערי אירופה גם שולטות בעשיריה הראשונה של דירוג התשתיות העירוניות, כשפרנקפורט ומינכן מדורגות במקום השני העולמי, אחריהן קופנהגן (4), דיסלדורף (5), לונדון (6), המבורג (9), ופריז (12). בודהפשט היא העיר המזרח אירופית הראשונה בדירוג התשתיות (67) ואחריה ויליניוס (74) ופראג (75).

התשתיות בערי גרמניה ודנמרק הן מהטובות בעולם, הודות לשדות תעופה מעולים, קישוריות מקומית ובינלאומית, ורמה גבוהה של שירותים ציבוריים. הדירוג הגבוה של לונדון במדד התשתיות משקף שילוב של שירותים ציבוריים ברמה גבוהה, עם מערכת תחבורה ציבורית כולל שדות תעופה, רכבת תחתית ושירותי רכבות.

אסיה-פסיפיק –אוקלנד (3) ממשיכה להיות העיר עם איכות החיים הטובה באזור, אחריה סידני (10), וולינגטון (13), מלבורן (17) ופרת' (21). סינגפור ממשיכה להוביל את הערים האסיתיות (25), ואחריה ערי יפן – טוקיו (44), קובה (48), יוקוהמה (49), ואוסקה (57). הונג קונג (70), סיאול (75), קואלה לומפור (80), טייפה (85) ושנגחאי (95) הן ערים אסיתיות נוספות בין המאה המדורגות ראשונות בעולם, והערים המדורגות נמוך ביותר באיזור הן דאקה, בנגלדש (203), בישקק, קירגיסטן (204), ודונבה, טג'יקיסטן (207).

מבחינת תשתיות סינגפור מדורגת ראשונה בעולם, ואחריה באזור הונג קונג (6), סידני (8), פרת' (25), טוקיו (32) ומלבורן (34). פער ניכר נראה בין ערי אסיה פסיפיק, בעוד מספר ערים השקיעו באופן מאסיבי בשיפור תשתיות ושירותים ציבוריים, כחלק מהתחות העזה למשיכת זרים, מומחים ותיירים. עם זאת, מספר לא מבוטל של ערים באסיה מדורגות ברדע הנמוך של המדד, בעיקר בגלל בעיות פוליטיות, תשתיות גרועות והעדר שירותים ציבוריים.

המזרח התיכון ואפריקה – דובאי (73) ואבו דאבי (78) באיחוד האמירויות הן המובילות האזוריות במדד לאיכות חיים. אחריהן פורט לואיס, מאוריציוס (82), קייפטאון, דרום אפריקה (89), יוהנסבורג (94), ויקטוריה, סיישל (96) ותל אביב (99) הן הערים היחידות שנכנסו בין מאה המקומות הראשונים במדד. לאזור יש 15 ערים בין 20 המקומות האחרונים, כולל לאגוס, ניגריה (202), חרטום, סודן (217), נג'דמנה, צ'אד (218) ובגדד, עירק (221)- העיר המדורגת כבעלת איכות החיים הגרועה במדד.

במדד התשתיות דובאי (34) מובילה את האזור, תל אביב (58), אבו דאבי (72), פורט לואיס (91), מוסקט (94), קהיר (95), וקייפטאון (97).

מאמרים קשורים: דירוג מרסר לאיכות החיים בערים 2011 | דירוג מרסר לערים היקרות בעולם 2012 | 300 הערים הצומחות והמתכווצות בעולם | דירוג ערי הסטארטאפ בעולם | הערים הטובות בעולם


מי היא באמת ה"עיר ללא הפסקה"? התשובה מפתיעה

המחקר הראשון שבדק את השאלה מי העיר הכי פעילה במשך 24 שעות ביממה, בדק 120 מיליון שיחות אונליין שהתקיימו במהלך חודשיים ברשת החברתית הגדולה בעולם להיכרויות, בה חברים 122 מיליון איש מ-180 מדינות www.badoo.com.

קהיר בלילה

קהיר בלילה

במחקר שנערך ב-2011 על העיר הכי פעילה במשך כל היממה, דורגה קהיר כ"הכי 24 שעות" מכולן, ניתוח הממצאים גילה כי בקהיר שעת השיא לשיחות היה אחת בלילה, 3 שעות מאוחר יותר מבניו יורק. אחרי קהיר דורגו שניה מונטבידאו (אורוגוואי), שלישית ביירות, אחריה 6 ערים ספרדיות: מלגה (4)- הכי פעילה באירופה, סרגוסה (5), מדריד (6)- הבירה הכי פעילה באירופה, ברצלונה (7), וולנסיה (8) וסביליה (9). בואנוס איירס שדורגה 10 היא הכי פעילה בדרום אמריקה. בהמשך הרשימה: בריסל 11, איסטנבול 12, בלגרד 14, ליסבון 12, לונדון 17, פריס 18 רומא 27, מוסקבה 31, ואילו ניו יורק "the city that never sleeps" דורגה במקום 32.

מריון רוברטס, פרופסור לתכנון עירוני באוניברסיטת ווסטמינסטר בלונדון אומר כי הארכת שעות הלילה המאוחרות מאריכה את שעות הפעילות הכלכלית של העיר, אבל יש לזה גם צדדים פחות חיוביים. "בבריטניה, אירופה ואוסטרליה, חלק גדול מהפעילות הלילית היא סביב בידור, שיש לו גם חסרונות למרכז עיר אם לא מנהלים זאת נכון. מצד שני זה מייצר מקומות עבודה, פעילויות וסולידריות חברתית".

החששות הרווחות בנוגע לפעילות עיר לאורך הלילה הן סביב רעש, תנועה וצריכת אלכוהול. בוושינגטון, בה העירייה דנה ביתרונות של הארכת הפעילות הלילית בעיר, חלק מהפוליטיקאים והתושבים חוששים שהרעיון גם יוביל לעלייה בפשיעה.

חששות אלה אינם ללא בסיס. דו"ח של ארגון הבריאות העולמי מ-2010 מצא כי ניו יורק היא העיר הרועשת בעולם, אחריה טוקיו, נגסקי ובואנוס איירס. בנוסף, מחקר של המוסד לאלכוהול מצא שהפעילות הכלכלית של שעות הלילה קשור באופן מובהק לצריכת אלכוהול.

מאמרים קשורים: מה "הדבר הבא" בעיר? ואיפה מסתובבים אנשים כמוך? | 10 הערים החכמות ביותר | הערים היצירתיות ביותר בעולם | הערים התחרויות בעולם


העיר הירוקה ביותר: חלק ב' – אמריקה הלטינית

העיר הירוקה ביותר אמריקה הלטינית

העיר הירוקה ביותר אמריקה הלטינית

האתגרים בשטחים הפתוחים של אמריקה הלטינית כגון כריתת היערות באמזונס, לרוב מקבלים את רוב תשומת הלב של המדיה העולמית, ארגוני איכות סביבה ואחרים. למרות שנושאים אלה חשובים בהחלט, דאגות של קיימות אורבנית כמו תחבורה, מדיניות שימשו בקרקע, טיפול בפסולת ואיכות אוויר הם יותר דחופים לרוב תושבי אמריקה הלטינית, פשוט מפני ש-81% מהאוכלוסייה כבר חיה בערים. על פי המחלקה לאוכלוסייה באו"ם, אמריקה הלטינית היא האזור האורבני ביותר בעולם המתפתח, והוא כבר מעוייר יותר מחלק מהאזורים בעולם המפותח. עד 2030 צפויות ערי אמריקה הלטינית לאכלס 86% מהאוכלוסייה בחלק זה של העולם, בדומה למערב אירופה.

לעלייה המהירה בגודל האוכלוסייה בערים הייתה השפעה כלכלית, פוליטית וחברתית, וכמון שגם סביבתית. לחץ עצום על תשתיות קיימות עם השפעות על בנייה, תחבורה ציבורית, רשת כבישים, גישה ואיכות מים, איסוף אשפה וניקיון. במדד זה נבחנו 17 ערים מרכזיות באמריקה הלטינית במגוון נושאים.

קורטיבה, מובילה בתחום הקיימות באזור. מקום ההמצאה של ה-(bus rapid transit (BRT והרחוב המרכזי הראשון בברזיל להולכי רגל בלבד, קורטיבה היא העיר היחידה במדד המדורגת "מעל הממוצע" בדירוג המסכם. העיר השיגה דירוג זה בשתי קטגוריות נפרדות, איכות אוויר ופסולת, ודורגה מעל הממוצע ב-5 קטגוריות אחרות.

חמש משש הערים שדורגו בדירוג הכללי מעל הממוצע או הרבה מעל הממוצע הן מברזיל – בלו הוריזונטה, ברזיליה, קורטיבה, ריו דה ז'ניירו וסאו פאולו. למרות שלערים אלה יש מקורות אנרגיה המופקת ממים, שנותנים להן דירוג גבוה בתחום האנרגיה ופליטת דו תחמוצת הפחמן, על פני השטח אין להן חוזקות ייחודיות אחרות. עם זאת לכל הערים הברזילאיות יש מדיניות סביבתית חזקה. לסאו פאולו לדוגמה יש את אחת התכניות החזקות ביותר בעולם להתמודדות עם שינויי אקלים, בלו הוריזונטה בולטת במדיניות הבניה אקולוגית, מים ואיכות אוויר, בעוד ריו דה ז'ניירו בולטת במדיניות האנרגיה הנקייה שלה.

התוצאות של ברזיל לא מפתיעות, הדאגה של ברזיל לגבי מדיניות מקיימת החלה כבר לפני שנים. ב-1988 החוקה הברזילאית העניקה לעיריות את הכוח "להגן על הסביבה ולהילחם בזיהום מכל סוג", וגם "לקדם… את שיפור הדיור ותנאי ניקיון בסיסיים". ב1991 ריו דה ז'ניירו אירחה את ועידת האקלים הראשונה והמדינה הקימה את המשרד לאיכות הסביבה. מאז נושאי איכות סביבה קיבלו יותר ויותר קדימות במדיניות הערים הברזילאיות.

תוצאה מפתיעה מהדירוג הכללי היא חוסר הקשר בין תפקוד סביבתי לבין ההכנסות כלכליות של הערים, לעומת אירופה ואסיה שם הקשר חזק מאד. חלק מהתשובות לכך נמצאות באופן שבו ערים הגיבו לעלייה המהירה באוכלוסייה והתרחבות הערים. המטרופולין של מקסיקו סיטי לדוגמה גדל מ-11 מיליון תושבים ל-18 מיליון בין השנים 1975 ועד 2000. בדומה, סאו פאולו גדלה בין 1970 ל-1990 בכמעט 90% מ-8.1 מיליון תושבים ל-15.4 מיליון. גם ערים בגודל בינוני חוו שינויים מהותיים שכאלה. כתוצאה מכך, פקידים יכלו רק להגיב ולנסות לעקוב אחר השינויים. אפילו בערים העשירות יותר, הם נטו לתקן את מה שדחוף רק כשהיה לחץ פוליטי חזק לפתרון, במקום לעסוק בפעילות מעמיקה או תכנון קדימה. סוג זה של מתן פתרונות מידיים פירושו התעלמות מאזורים מסוימים.

במבט לעתיד, האתגרים הסביבתיים של ערי אמריקה הלטינית רק יגדלו. מומחים חוזים שערים, ובמיוחד הערים הבינוניות ימשיכו לגדול באוכלוסייה ושטח. התשתיות יסבלו לחץ גדל והולץ מאוכלוסייה גדולה יותר, השפעות שינויי האקלים כמו שיטפונות, בצורות וסערות.

A research project conducted by the Economist Intelligence Unit

מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר- צפון אמריקה, וועידת האקלים בריו דה ז'ניירו, כנס ריו לחדשנות בערים, האם תצליח מקסיקו למתג את עצמה, מיתוג קולומביה, הקרנבל בברזיל- אירוע שמיתג מדינה, מיתוג פרו, הערים המסוכנות בעולם