מי תהיה בירת העיצוב העולמית ב-2016?
פורסם: דצמבר 19, 2012 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים | Tags: איכות חיים, איכות סביבה, בירת העיצוב העולמית, האנגאנג רנסאנס, הלסינקי, טורינו, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, נמסן רנסאנס, סיאול, עיצוב, עיר פתוחה, עיר רכה, קייפטאון השארת תגובהעם יותר ממחצית מאוכלוסיית העולם, שכבר חיה בערים, עיצוב הפך לכלי משמעותי ביותר להפיכת הערים לתחרותיות יותר, מושכות יותר, חיות ויעילות יותר. תואר בירת העיצוב העולמית הוא פרויקט המקדם וחוגג את ההישגים של ערים שהשתמשו בעיצוב ככלי להמציא את עצמן מחדש ולשפר את החברה, התרבות והחיים הכלכליים.
השנה, 2012, בירת העיצוב העולמית היא הלסינקי, פינלנד (פוסט בנושא). עיצוב הוא מה שמאפשר בניית עיר פתוחה, הוא הזרז לפיתוח החברתי, כלכלי ותרבותי. הרעיון של עיצוב מוטמע קושר את העיצוב לצורות חדשניות. העיצוב רואה מעבר לצרכים של התושבים, ובשלב הסופי מבטיח שהפתרון הוא רצוי. בדרך זו המצאות, טכנולוגיות ומערכות מפותחות לתוך המצאות המתאימות לשימוש יום יומי.
ב-2014 תהיה קייפטאון, דרום אפריקה, בירת העיצוב העולמית, והעיר, הגדולה פי 3 מניו יורק, והמאכסת 3.6 מיליון תושבים, נטלה על עצמה תהליך של עיצוב מחדש של העיר.
ב-2010 סיאול, קוריאה, היתה בירת העיצוב העולמית (פוסט בנושא), והעיר הגדירה את העיצוב כחלק מחזון העיר, וכיום היא אחת הערים המתקדמות בעולם. העיר מתכוונת להיוולד מחדש כ"עיר רכה" המבוססת על מגוון תרבותי ועיצוב. באמצעות פרויקטים כמו נמסן רנסאנס, האנגאנג רנסאנס וסטרי רנסאנס, סיאול מנצלת את הכוח הדינמי של התעשיתיות היצירתיות כדי לחזק את ערך המותג של העיר ולהעשיר את התרבות והכלכלה.
כעת נפתחת ההרשמה לתחרות על התואר בירת העיצוב העולמית 2016. התואר מוענק לעיר שתציג התקדמות יוצאת דופן בשימוש בכלים שונים של עיצוב. הערים שנבחרו הציגו את האופן שבו ממשלות, תעשייה, מוסדות חינוך, מעצבים והאוכלוסייה הכללית עובדים למען המצאה מחדש והחייאה של הסביבה העירונית.
התחרות פתוחה לכל הערים המעוניינות בתואר בירת העיצוב העולמית. הבחירה הסופית נעשית על בסיס ההגשה של כל עיר לתחרות, ללא קשר לערים המתחרות האחרות. התואר מוענק לעיר שתצליח להוכיח מחויבות לעיצוב כמרכיב לפיתוח חברתי, תרבותי וכלכלי. אתר התחרות
מאמרים קשורים: סיאול- עיר עיצוב העתיד | הלסינקי- בירת העיצוב העולמית 2012 | גרץ- עיר העיצוב של אונסק"ו | עיצוב העתיד של ניו יורק | הלסינקי דוחה את ההצעה לבנות מוזיאון גוגנהיים בעיר
300 הערים הצומחות והמתכווצות ביותר בעולם, כולל 2! ערים ישראליות בדירוג
פורסם: דצמבר 2, 2012 נושאים: הכל, ישראל, כלכלה-עסקים | Tags: 300 הערים הגדולות, Brookings Global MetroMonitor, אדלייד, אירופה, אתונה, בולוניה, ג'קרטה, דובאי, הודו, הנגזו, הערים הצומחות והמתכווצות, הפאי, הפל, ווהאן, ורונה, חיפה, טורינו, ישראל, כלכלה, ליסבון, מילנו, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מקאו, ננינג, סין, סן חואן, פוזהו, פורטו, פירנצה, פרת, צ'אנגצ'ואן, צ'ונגוינג, צ'נגדו, צ'נגשה, צ'ננאי, צמיחה, ריאד, שיאמן, שיאן, שיניאנג, תוצר לנפש, תל אביב, תעסוקה השארת תגובהאם רוצים להבין למה כלכלנים מתכוונים כשהם מדברים על עולם "בשתי מהירויות", צריך פשוט להסתכל על הנתונים שמפרסם Brookings Global MetroMonitor, המדרג את 300 הערים הגדולות בעולם במונחים של תמ"ג וצמיחת תעסוקה. 300 עירם אלו אחראיות ל-48% מהתוצר העולמי, והן מאכלסות רק 19% מאוכלוסיית העולם.
50 הערים הצומחות במהירות הגבוהה ביותר, לפי תוצר לנפש, הן למעשה כולן בעולם המתפתח ובעיקר אסייה. ה-18 המובילות הן ערים סיניות, ובהן ווהאן, צ'ונגוינג, שיניאנג, צ'נגשה, צ'אנגצ'ואן, ננינג, הפאי, שיאן וצ'נגדו, והשאר הן בסין, אינדונזיה (ג'קרטה), הודו (צ'ננאי) ואוסטרליה (פרת').
בין הערים המתכווצות במהירות הרבה ביותר בעולם, 42 מתוך ה-50 נמצאות באירופה, בעיקר באיטליה, יוון ופורטוגל, ובהן אתונה, ליסבון, ורונה, פורטו, בולוניה, טורינו, פירנצה ומילנו. האחרות הן דובאי, אדלייד (אוסטרליה) ואלבקרקי.
עם הכניסה לשנה החדשה, הן הערים הצומחות והן המתכווצות נמצאות במדינות עם סימני שאלה גדולים. המעבר של סין מכלכלת השקעות לכלכלת צריכה מעוררת דאגות לא מעטות לגבי צמיחת האזור והפריחה בצריכת מוצרים שתומכת בכלכלות כמו אוסטרליה ופרו. בו בזמן, אירופה הצליחה למנוע שקיעה על ידי ניהול מיתון מבוקר. אין ציפיות שאירופה תצמח ב-2013, ובנתיים הצמיחה של הודו חזרה לרמות הנמוכות של 2007.
לגבי ישראל: תל אביב מדורגת במקום ה-188, והדוח מציין כי העיר התאוששה ממיתון, ועלתה בשנת 2011/2 למקום ה-188, אחר שבשנים 2007-2011 הייתה במקום ה-299. תל אביב היא אי של צמיחה בישראל, על פי הדוח, והביצועים שלה טובים משל המדינה הן במונחים של תעסוקה והן של תוצר לנפש. אוכלוסיית תל אביב על פי דוח זה מונה 3.4 מיליון תושבים שהתוצר לנפש שלהם עומד על 37,767$.
העיר הישראלית השנייה המוזכרת בדוח היא חיפה, שזוכה להופעה בדוחות כלכליים בינלאומיים, ונכנסת למגרש הבינלאומי של הגדולים. חיפה ממוקמת בדירוג במקום 243, עלייה מהמקום 295 בשנים 2007-2011, ויש להניח כי פתיחת מרכז הפיתוח של חברת אפל בעיר תרמה לכך. גם חיפה מוזכרת כעיר שהתאוששה ממיתון אולם היא מפגרת אחרי מדינת ישראל הן במונחים של תעסוקה והן של צמיחת התוצר לנפש. חיפה על פי הדוח היא עיר בת 1.08 מיליון תושבים, והתוצר לנפש בעיר עומד על 31,160$.
להלן נתוני 10 הערים המדורגות במקומות 1-10 בדוח:
מאמרים קשורים: מיפוי הכוח הכלכלי של הערים. דוח מקנזי | איזו עיר מציעה את ההזדמנויות הטובות ביותר לעסקים? | הערים הטובות בעולם | 13 ערי הענק של סין | מאיפה יבוא הגל הבא של הצמיחה העירונית?
מה היא עיר חכמה? הפרוטוקול המגדיר ומנחה ערים חכמות
פורסם: דצמבר 1, 2012 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, עיר חכמה, קיימות-סביבה, תחבורה | Tags: City Protocol Society, CPS, LEED, the Leadership in Energy and Environmental Design, אדריכלות, איכות חיים, איכות סביבה, איסטנבול, אמסטרדם, אפסאלה, ארכיטקטורה, בואנוס איירס, בוסאן, ברצלונה, גנואה, דבלין, דרבי, היידרבאד, הלסינקי, וינה, ונציה, טורינו, טייפה, יוקוהמה, ליבורנו, ליון, לימה, מדליין, מוסקבה, מילנו, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מפוטו, ניו יורק, ניירובי, ניצה, סיאול, סיסקו, סן פרנסיסקו, עיר חכמה, ערים חכמות, פרוטוקול עיר חכמה, פרויקטים עירוניים, פריז, קופנהגן, קיטו, קיימות-סביבה, רומא, תחבורה, תכנון עירוני השארת תגובהמי שרצה לבנות בניין ירוק לפני שנת 1998, היה פחות או יותר לבד עם עצמו, ללא מערכת הנחיות או כללים שתעזור בהכוונה. אחר כך הגיעה מערכת הדירוג של the Leadership in Energy and Environmental Design LEED, שהציעה ומציעה גם כיום מסגרת עבור ארכיטקטים ומעצבים לבנייה ירוקה. כעת תנועת הערים החכמות כותבת לעצמה את מסגרת הקווים המנחים – the City Protocol.
הפרוטוקול נוצר על ידי יותר מ-30 ארגונים, כולל עיריית ברצלונה, GDF SUEZ, סיסקו ועוד, וזוהי המערכת הראשונה לאישורים והכוונה עבור ערים חכמות. המערכת תנוהל על ידי ארגון שהוקם לשם כך – City Protocol Society CPS.
הפרטים לגבי האופן בו הארגון יעבוד עדיין אינם ברורים, אבל תכנית העבודה מכוונת לכך שהיא תהיה פעילה עד אפריל 2013, ושמערכת האישורים תפורסם מיד אחר כך. הארגון מקווה לפתח פרוטוקול הדומה מאד לפרוטוקול האינטרנט, עם מאגר מידע פתוח לקהילה הבינלאומית. אתר הארגון מסביר:
תכנית ה- CP תספק הסכמים שפותחו בכדי להתמודד עם נושאים שהוסכמו על ידי הקהילה. דבר זה יוביל לשני דברים:
- CP תאשר פרויקטים עירוניים ומסמכי מדיניות: פרויקטים ומדיניות שנבחנו בערים והיכולים לשמש כדוגמאות עבור ערים אחרות, כולל אינדיקטורים ואישורים עבור פרויקטים ומדיניות דומים.
- המלצות וסטנדרטים טכנולוגיים עבור התעשייה: סטנדרטים מבוססי תעשייה, טכנולוגיות ופתרונות אשר מקבלים סטנדרטיזציה על בסיס CP.
שלא כמו אישור ה- LEED (לבנייה ירוקה), אישורי ה- CP אינם נמצאים בתוך ריק. ערים משתתפות יצוותו לערים אחרות העובדות על פרויקטים דומים, ובמקרים מסוימים, הן אפילו עשויות להתחיל פרויקטים יחד. לדוגמה מציין הארגון פרויקט למערכת המשלבת חנייה, תנועה ומידע על תחבורה ציבורית, ובמקום שעיר אחת תישא בכל הסיכון, ערים בארגון יכולות לעבוד יחד, כשכל אחת מהן בוחנת חלק אחר של המערכת.
עד כה 32 ערים סביב העולם חברות בארגון: פריז, רומא, ברצלונה, סן פרנסיסקו, ניו יורק, מוסקבה, ניירובי, סיאול, טייפה, איסטנבול, קופנהגן, הלסינקי, בוסאן, מדליין, קיטו, בואנוס איירס, אמסטרדם, דרבי, דבלין, גנואה, היידרבאד, לימה, ליבורנו, ליון, מפוטו, מילנו, ניצה, טורינו, אפסאלה, וינה, ונציה ויוקוהמה.
מאמרים קשורים: בברצלונה כותבים את הכללים לערים חכמות | מה זה עיר חכמה? ואיך מתחילים? | הערים החכמות באות: יוזמה של האו"ם | הערים שלנו הופכות למפעלי מידע עצומים | העיר החכמה הראשונה תהיה מוכנה כבר ב-2015
תגובות אחרונות