בוסטון, המבורג, רומא, איסטנבול או ניירובי – היכן תתקיים אולימפיאדת 2024?

בוסטון 2024

בינואר הודיע הועד האולימפי האמריקאי כי בחר בעיר בוסטון כמועמדת מטעם ארה"ב לאירוח אולימפיאדת 2024, על פני המועדמות האחרת שהתמודדו – סן פרנסיסקו, אזור קולומביה (וושינגטון הבירה), ולוס אנג'לס, שכבר אירחה 2 אולימפיאדות בעבר.

בעוד מעט יותר משנה תתקיים אולימפיאדת 2016 בריו דה ז'ניירו, ובעוד כ-5 שנים אולימפיאדת 2020 בטוקיו, אבל בקיץ 2017 יוכרע מי תהיה העיר שתארח את אולימפיאדת 2024, והמרוץ הוא צמוד וחובק עולם, כתמיד. אולימפיאדת החורף 2022 תתקיים באחת משתי הערים, בייג'ינג או אלמטאי (קזחסטן), לאחר שכל יתר המתמודדות פרשו או הסירו את מועמדותן, והביאו את הועד האולימפי העולמי להכרה כי הגיע הזמן לשינוי, שהוביל לסדרה של רפורמות בהליכי ההתמודדות ובתנאים לאירוח המשחקים.

לקרוא את ההמשך »


איזו עיר היא הטובה ביותר בעולם עבור צעירים? מדד חדש מדרג את טורונטו במקום הראשון

הערים הטובות ביותר עבור צעירים

הערים הטובות ביותר עבור צעירים

קנדה זכתה השבוע לשכוח מעט מראש עיריית טורונטו והבושות שהוא מביא על העיר, ולחגוג את ההכרזה על טורונטו כעיר הידידותית ביותר לצעירים בעולם לשנת 2014, תואר המוענק על ידי מדד המדרג את ערי העולם מנקודת מבטם של הצעירים.

היוזמה היא ניסיון ראשון למדוד אילו ערים הן המושכות ביותר עבור צעירים בגילאי 15-29. המדד, המדרג 25 ערים מהעולם, עושה שימוש ב-80 אינדיקטורים שונים בתחומי העסקים, השתתפות אזרחית, מגוון, גישה דיגיטלית, סביבה, ביטחון, גישה לחינוך, סגנון חיים ובידור, אופנה ואמנות, שטחים ציבוריים ועוד, ונוצר בעזרת אלפי צעירים מרחבי העולם.

לקרוא את ההמשך »


איך מתקדמת בניית הערים החכמות הנבנות מן היסוד? מאסדר, סונגדו, פלאנאיט וקונזה

במדינות שונות בעולם מתקדמים פרויקטים מרתקים, שלא תהיה זו הפרזה לומר כי אלו הן מעבדות חיות לצורת החיים העתידית בעיר, וניסיונות שאפתניים להקים ערים חכמות מן היסוד, כאלה שאינן סובלות מתשתיות מיושנות, והבנייה החדשה שלהן כולל טכנולוגיות חדשניות האמורות להפוך אותן לחכמות יותר, חסכוניות יותר, מקיימות יותר ונוחות יותר לחיים בתחומן.

לקרוא את ההמשך »


מה היא עיר חכמה? הפרוטוקול המגדיר ומנחה ערים חכמות

סיטי פרוטוקול לוגומי שרצה לבנות בניין ירוק לפני שנת 1998, היה פחות או יותר לבד עם עצמו, ללא מערכת הנחיות או כללים שתעזור בהכוונה. אחר כך הגיעה מערכת הדירוג של the Leadership in Energy and Environmental Design LEED, שהציעה ומציעה גם כיום מסגרת עבור ארכיטקטים ומעצבים לבנייה ירוקה. כעת תנועת הערים החכמות כותבת לעצמה את מסגרת הקווים המנחים – the City Protocol.

הפרוטוקול נוצר על ידי יותר מ-30 ארגונים, כולל עיריית ברצלונה, GDF SUEZ, סיסקו ועוד, וזוהי המערכת הראשונה לאישורים והכוונה עבור ערים חכמות. המערכת תנוהל על ידי ארגון שהוקם לשם כך – City Protocol Society CPS.

הפרטים לגבי האופן בו הארגון יעבוד עדיין אינם ברורים, אבל תכנית העבודה מכוונת לכך שהיא תהיה פעילה עד אפריל 2013, ושמערכת האישורים תפורסם מיד אחר כך. הארגון מקווה לפתח פרוטוקול הדומה מאד לפרוטוקול האינטרנט, עם מאגר מידע פתוח לקהילה הבינלאומית. אתר הארגון מסביר:

תכנית ה- CP תספק הסכמים שפותחו בכדי להתמודד עם נושאים שהוסכמו על ידי הקהילה. דבר זה יוביל לשני דברים:

  • CP  תאשר פרויקטים עירוניים ומסמכי מדיניות: פרויקטים ומדיניות שנבחנו בערים והיכולים לשמש כדוגמאות עבור ערים אחרות, כולל אינדיקטורים ואישורים עבור פרויקטים ומדיניות דומים.
  • המלצות וסטנדרטים טכנולוגיים עבור התעשייה: סטנדרטים מבוססי תעשייה, טכנולוגיות ופתרונות אשר מקבלים סטנדרטיזציה על בסיס CP.

שלא כמו אישור ה- LEED (לבנייה ירוקה), אישורי ה- CP אינם נמצאים בתוך ריק. ערים משתתפות יצוותו לערים אחרות העובדות על פרויקטים דומים, ובמקרים מסוימים, הן אפילו עשויות להתחיל פרויקטים יחד. לדוגמה מציין הארגון פרויקט למערכת המשלבת חנייה, תנועה ומידע על תחבורה ציבורית, ובמקום שעיר אחת תישא בכל הסיכון, ערים בארגון יכולות לעבוד יחד, כשכל אחת מהן בוחנת חלק אחר של המערכת.

עד כה 32 ערים סביב העולם חברות בארגון: פריז, רומא, ברצלונה, סן פרנסיסקו, ניו יורק, מוסקבה, ניירובי, סיאול, טייפה, איסטנבול, קופנהגן, הלסינקי, בוסאן, מדליין, קיטו, בואנוס איירס, אמסטרדם, דרבי, דבלין, גנואה, היידרבאד, לימה, ליבורנו, ליון, מפוטו, מילנו, ניצה, טורינו, אפסאלה, וינה, ונציה ויוקוהמה.

מאמרים קשורים: בברצלונה כותבים את הכללים לערים חכמות | מה זה עיר חכמה? ואיך מתחילים? | הערים החכמות באות: יוזמה של האו"ם | הערים שלנו הופכות למפעלי מידע עצומים | העיר החכמה הראשונה תהיה מוכנה כבר ב-2015


אפריקה היא האזור עם הצמיחה המהירה בעולם. זה קורה בערים.

הצמיחה באפריקה 2012-2016

הצמיחה באפריקה 2012-2016

מחלקת המחקר של האקונומיסט פרסמה את הדוח הצופה את צמיחת המדינות והערים באפריקה לשנים הקרובות. הדוח חוזה את הצמיחה המהירה ביותר ללוב וסיירה לאונה- מעל 10% לשנה, ניג'ר, אתיופיה, אוגנדה, טנזניה מוזמביק וליבריה בין 7.5 ל-10% בשנה, קניה קונגו, מלאווי, זמביה, אנגולה, נמיביה, בוטסואנה, ניגריה, גאנה, חוף השנהב, מאלי, מאוריטניה, גינאה ואריתריאה צפויות לצמוח בקצב של בין 5-7% בשנה ואילו שאר המדינות, בעיקר המדינות בצפון אפריקה וכן דרום אפריקה צפויות לצמיחה של 2.5% או פחות.

המדינות שמדרום לסהרה (ללא דרום אפריקה) צמחו ב2011 וב-2012 יותר מכל אזור אחר בעולם, בקצב ממוצע של יותר מ-8%. לשם השוואה, סין צמחה בשנים אלה בקצב של כמעט 8%, הודו כ-6%, ברזיל 2-3%, ארה"ב 2% ואירופה צמחה בפחות מ2% בשנת 2011 ואילו בשנת 2012 הציגה ירידה בצמיחה. בשנת 2013 צפוי האזור שמדרום לסהרה לצמוח בקצב ממוצע של 10%, סין 8%, הודו 7%, ברזיל 4%, ארה"ב 2% ואירופה בפחות מ-1%.

תמג באפריקה מול אזורים אחרים בעולם 2011-2013

תמג באפריקה מול אזורים אחרים בעולם 2011-2013

לאחר שנים של מאבקים מזויינים ושלטון צבאי, הדמוקרטיה היא רוח השינוי שסוחפת את היבשת השחורה. מוסדות השלטון במדינות השונות מתחזקים יחד עם הדמוקרטיה, ומקבלים על עצמם אחריות רבה יותר. אירופה היא עדיין שותף הסחר הגדול ביותר של אפריקה, אבל חלקה של סין זינק בעשור האחרון. מספר מנויי הסלולר ביבשת עבר את סף החצי מיליארד ב-2010, ומאפשר לחברות גישה רבה יותר לצרכנים. חברות סיניות בונות כבישים, משדרגות מסילות רכבת, נמלים ושדות תעופה.

עם זאת, עדיין קיימים באפריקה אתגרים רבים המעכבים צמיחה נוספת: כבישים מעטים וגרועים באזורים רבים, שוחד ושחיתות נפוצים, חוסר במעברי גבול, רשת רכבות בלתי מספקת, כישורים דלים לכוח האדם, נמלים עמוסים ושדות תעופה מיושנים.

סקר שנערך בקרב 217 חברות גלובליות, מ-45 מדינות מגלה כי התרחבות באפריקה היא בראש סדר העדיפויות בשני שליש מהחברות, בעשור הקרוב. כ-52% מהחברות ציינו כי הן אינן פעילות כרגע בדרום אפריקה, ו-54% אינן פעילות כלל במדינות אפריקה שמדרום לסהרה. לגבי התכניות להרחיב את הפעילות לאפריקה ב-3-5 שנים הקרובות, ציינו החברות, כי הן מתכוונות להרחיבה בטווח שבין 90-120%.

החברות שמעוניינות להתרחב אל אפריקה ימקדו את מאמציהן במקומות בהן הצמיחה והדמוגרפיה מרוכזות – בערים הגדולות. האסטרטגיה שעליה יתבססו חברות אלה לא תהייה מבוססת מדינה, אלא תתמקד בכל עיר באופן ייחודי. לשם כך פיתח האקונומיסט כלי לחיזוי דמוגרפיה ואינדיקטורים ל-25 הערים החשובות והצומחות ביותר באפריקה. ערים אלה מייצגות את ההזדמנויות הטובות ביותר לצמיחה.

אחת המסקנות המעניינות מפיתוח הכלי הוא שערים מציירות תמונה שונה לחלוטין מהמדינות. בכל אחת מ-25 הערים הצמיחה לנפש היא גבוהה יותר ממדינתן. תושבי ערים אלו מוציאים 94.4% יותר לנפש, מאשר כל שאר תושבי המדינה יחד. אפריקה עוברת עיור מהיר וערים מושכות יותר ויותר מהגרים, המובילים להתפתחות "סופר סיטי'ס", שכל אחת מהן מייצגת הזדמנויות כלכליות עצומות. הפרופיל הדמוגרפי של ערים אלה הוא שונה בתכלית מזה של המדינה.

השוואת ההוצאה לנפש בעיר ובמדינה

השוואת ההוצאה לנפש בעיר ובמדינה

אולם קיים גם שוני בין ערים שונות באפריקה עצמה: בערים כמו ניירובי, אדיס אבבה ומומבסה יש הצפה של אוכלוסייה בגילאי ה-20-35. הצמיחה המהירה ביותר באוכלוסייה בין השנים 2012-2025 תבוא מערים כמו קמפלה, דאר א סאלם ולוסקה. הערים גם נבדלות בינהן לפי תחומי הצריכה, כשכל עיר מובילה בתחום שונה, לפי מאפיינים מקומיים.

הערים הצומחות ביותר באפריקה

הערים הצומחות ביותר באפריקה

מאמרים קשורים: אתיופיה מתחילה לכוון גבוה | מאיפה יבוא הגל הבא של הצמיחה העירונית? | פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה | מיתוג קניהאפריקה זה באופנה. מיתוג מחדש ליבשת


היכן תתקיים אולימפיאדת 2024? אלה הערים שיתמודדו

האולימפיאדה הבאה תתקיים בריו דה ז'ניירו בשנת 2016, והאולימפיאדה שלאחריה תתקיים באחת מהערים טוקיו, מדריד או איסטנבול. ההחלטה על העיר המארחת תתקבל רק בעוד כשנה (7 בספטמבר 2013), אבל עיר המעוניינת לארח את האולימפיאדה שאחר כך, ב-2024, צריכה להתחיל להתכונן כבר עכשיו, 12 שנה לפני האירוע. ההחלטה על המארחת תתקבל בשנת 2017, לאחר תהליך המיון הארוך והמייגע של הועד האולימפי הבינלאומי.

רשימת הערים המתמודדות על אירוח האירוע הגדול בעולם משקף תמורות ביחסי הכוחות בעולם, וחושף תהליכים ארוכי טווח של עליית ודעיכת כלכלות ומדינות, ומשום כך הוא מעניין במיוחד. אירוע הענק דורש תכנון לטווח ארוך, ראייה אסטרטגית ברמת העיר והמדינה, הקמת תשתיות והוכחת יכולת ברמה בינלאומית, שלא הרבה מדינות מסוגלות לה. רשימת המתמודדות לאירוח האולימפיאדה ב-2024 מגלה כוחות חדשים העולים בעולם, מול הערים והמדינות שנחשבות כמובילות הקלאסיות.

כבר בהתמודדות על אירוח אולימפיאדת 2020 הופיעו שחקנים חדשים ומפתיעים מהמזרח התיכון (דוחא, קטאר ואיסטנבול, טורקיה) וממרכז אסיה (באקו, אזרבייג'ן) שבעבר לא התמודדו כלל עם האתגר העצום, וכיום מערערים על ההגמוניה הבלעדית של המעצמות המסורתיות. הנה רשימת הערים שצפויות להתמודד על אירוח המשחקים האולימפיים ב-2024:

ניירובי, קניה – באוגוסט 2012, הודיע ראש ממשלת קניה כי ניירובי מתכננת להתמודד על אירוח המשחקים ב-2024. הצמיחה הכלכלית באפריקה בכלל, ובקניה במיוחד, מביא את היבשת השחורה, לראשונה, להתחיל לחשוב קדימה, במונחים אסטרטגיים ולהתמודד על היוקרה העולמית שאירוח האירוע מביא. קניה גם החלה לאחרונה גם בתהליך מיתוג למדינה.

קזבלנקה, מרוקו – במרץ 2011, ממשלת מרוקו אישרה בניית איצטדיון חדש בן 80,000 מקומות, כחלק מההכנות להתמודדות על אירוח האולימפיאדה ב-2024 או 2028. השנה נבחרה מרוקו כמדינה המבטיחה ביותר ביבשת אפריקה.

דרבן, דרום אפריקה – לאחר אירוח גביע העולם בכדורגל בשנת 2010, דרבן הייתה מועמדת לאירוח המשחקים ב-2020, לפני שהמדינה נסוגה מההתמודדות. יתכן כי דרום אפריקה תתמודד שוב בשנת 2024 או 2028. באוגוסט 2012, הועד האולימפי של דרום אפריקה הודיע כי הוא הזמין מחקר על ההיתכנות של ההתמודדות על אירוח המשחקים ב-2024, כולל בחינת איזו עיר במדינה תהיה המארחת הטובה ביותר.

טייפה, טאיוואן – בירת טאיוואן, והעיר הגדולה בה עשויה להתמודד על האירוח. המדינה צוברת ניסיון בשנים האחרונות באירוח אירועי ספורט בינלאומיים כמו 2009 Deaflympics 2009 World Games, ובשנת 2017 תארח טייפה את ה- 2017 Summer Universiade. ב-2011, נשיא טאיוואן הכריז כי המדינה תתמודד על אירוח משחקי 2024.

דוחא, קטאר – דוחא התמודדה על אירוח משחקי 2016 וגם על משחקי 2020, ונכשלה בשתי ההתמודדויות, אולם קטאר, שאירוח אירועי ספורט בינלאומיים הם חלק מהאסטרטגיה הלאומית לפיתוח שלה, הודיעה כי תתמודד שוב לקראת משחקי 2024.

פריז, צרפת – פריז נכשלה בהתמודדויות בשנים 1992, 2008, ו-2012, אז הפסידה ללונדון. המשחקים בשנת 2024 יתקיימו 100 שנה לאחר אולימפיאדת 1924 שהתקיימו בפריז, ושר הספורט לשעבר הבהיר כי זו הזדמנות מיוחדת להתמודדות נוספת. מתקני ספורט חדשים בעלות של 35 מיליון אירו מתוכננים בעיר, במטרה לשפר את איכות ההצעה העתידית. פריז החליטה לא להתמודד על האירוח ב-2020, לאחר שהמדינה נכשלה גם בהתמודדות על אירוח משחקי החורף ב-2018.

ברלין, גרמניה – ראש עיריית ברלין הכריז כי ברלין בוחנת להתמודד בשנים 2024 או 2028. ברלין אירחה את המשחקים בשנת 1936, והתמודדה לאחרונה על אירוח המשחקים בשנת 2000 (שהתקיימו בסידני).

סט פטרסבורג או קזאן, רוסיה – סט פטרסבורג בוחנת התמודדות על אירוח משחקי 2024, אולם תתכן שגם עיר נוספת ברוסיה תרצה להתמודד – קזאן, שבונה על הניסיון מהאירוח הקרוב של ה- Universiade בשנת 2013. באוקטובר 2011, סגן ראש הממשלה הרוסי אמר כי סט פטרסבורג מוכנה לאתגר של אירוח המשחקים ב-2024. רוסיה תארח את אולימפיאדת החורף הקרובה בעיר סוצ'י.

קייב, אוקראינה – סגן ראש ממשלת אוקראינה אמר כי לאחר האירוח המוצלח של משחקי יורו 2012, בשיתוף פולין, המדינה עשויה להגיש מועמדות לאירוח האולימפיאדה ב-2024. קייב הייתה אחת מהערים שאירחו את משחקי יורו 2012, ובה גם נער משחק הגמר. אוקראינה גם מעוניינת להתמודד על אירוח משחקי אולימפיאדת החורף ב-2022.

באקו, אזרבייג'ן – באקו התמודדה על האירוח לשנת 2016 (ריו דה ז'ניירו ניצחה), והגישה גם מועמדות ל-2020, ולא עברה לשלב האחרון. לאחר הכישלון האחרון, הודיעה באקו כי היא תשוב ותתמודד. אזרבייג'ן היא אחת הכלכלות הצומחות במרכז אסיה ומתייצבת כמובילה אזורית, והעיר באקו עוברת תנופת פיתוח אדירה, כולל תכנית לבניית הבניין הגבוה בעולם. ב-2012 אירחה באקו את תחרות האירוויזיון.

טורונטו, קנדה – ביולי 2007 פורסם כי הטעד האולימפי הקנדי החל לעבוד על הצעת התמודדות לשנת 2024. העיר הגדולה בקנדה, טורונטו, תתמודד זו הפעם השלישית, לאחר שהגיעה שלישית בשנת 1996 (אחרי אטלנטה ואתונה),והגיעה שנייה ב- 2008 אחרי בייג'ינג. המשחקים בשנת 1976 היו האחרונים שנערכו בקנדה, וביוני 2012 מועצת העיר טורונטו הצביעה ברוב גדול לטובת ההתמודדות על האירוח ב-2024. כמו כן העיר מתכוננת להתמודד על אירוח אקספו 2025. טורונטו הצליחה בהתמודדות על אירוח משחקי פאן אמריקה שיתקיימו בעיר בשנת 2015, ומשקיעה כעת 1.4 מיליארד דולר בשדרוג מתקני הספורט שלה.

גוודלחארה, מקסיקו – לאחר אירוח מוצלח של משחקי פאן אמריקה ב-2011 בעיר, מושל המדינה אישר , בטקס הנעילה כי העיר מעוניינת בבניית מורשת אולימפית. העיר תארח את אליפות העולם בשחייה בשנת 2017 ומתמודדת על אירוח משחקי הנוער ב-2018, שיכולים לשפר את סיכוייה כמתמודדת.

ארה"ב – עד שנת 2024 יחלפו 28 שנים מהמשחקים האחרונים שהתקיימו בארה"ב (אטלנטה 1996). ניו יורק התמודדה על האירוח ב-2012 והפסידה ללונדון. שיקגו התמודדה על האירוח ב-2016 והפסידה לריו דה ז'ניירו. ארה"ב לא התמודדה על האירוח ב-2020 וגם לא על אירוח משחקי החורף ב-2022, והחליטה להתמקד על האירוח ב-2024 ובחורף 2026. מספר ערים בארה"ב הוזכרו כמתמודדות אפשריות, בהן ניו יורק, שיקגו, פילדלפיה וסן דייגו, אבל לא הודיעו על כך רשמית. הערים שהודיעו כי יתמודדו הן:

דאלאס – העיר הודיעה כי היא עובדת על הצעת התמודדות ל-2024, הכוללת הפיכת ה- Fair Park בעיר לכפר אולימפי ל-20,000 אורחים שאחר כך יהפכו לדירות. אצטדיון ה- Cotton Bowl ישופץ וישמש כאצטדיון אולימפי.

לוס אנג'לס – העיר אירחה את המשחקים בשנת 1932 ו-1984, התמודדה בין ערי ארה"ב על האירוח ב-2016 אבל הפסידה לשיקגו (שגם לא הצליחה בהתמודדות הבינלאומית). העיר תארח את המשחקים האולימפיים המיוחדים בשנת 2015, וב-2011 ראש עיריית לוס אנג'לס הודיע כי העיר מעוניינת לארח את האולימפיאדה בפעם השלישית (לונדון היא העיר היחידה בעולם שאירחה אולימפיאדה 3 פעמים).

בולטימור וושינגטון – שתי הערים מתכוונות להגיש הצעה משותפת לאירוח המשחקים ב-2024

מאמרים קשורים: התחרות לאירוח האולימפיאדה ב-2020- נותרו 3 ערים | אולימפיאדת ריו 2016- החלה הספירה לאחור | אירועי ספורט למיתוג המדינה – קטאר | משחקי פאן אמריקה בטורונטו 2015 | האסטרטגיה שמאחורי מיתוג אולימפיאדת לונדון 2012


מגזין ווג: אפריקה זה באופנה. מיתוג מחדש ליבשת

Roberta-Annan

Roberta-Annan

אפריקה נמצאת בכותרות, אבל לא רק בגלל הנושאים המוכרים של קונפליקט וסבל. היבשת נכנסת כעת לזירת האופנה, עם איכויות של עבודות יד, יצירתיות ופוטנציאל לצמיחה כלכלית. המילה הכוללת בה ניתן לתאר את השינוי בתפישה של אפריקה היא מיתוג מחדש.

נשיא ניגריה, גודלוק ג'ונתן, כבר השתמש בביטוי זה, וגם פרנקה סוזאני, עורך ראשית של ווג איטליה, מאמינה בכך, והקדישה את המהדורה של חודש מאי ליבשת. זוהי מהדורה שכולה אפריקה, עם צילומים הרחוקים מהתמונות המוכרות של אפריקה – אלימות ועוני. את שער המגזין תופסת הדמות הלא צפוי של באנק אי-מון, המזכיר הכללי של האו"ם. הראיון עם באנק אי-מון כולל קריאה להעביר את אפריקה מהחדשות הרעות לחשיבה חיובית. "אפריקה אינה זקוקה לצדקה, אפריקה צריכה השקעות ושיתופי פעולה" אמר באנק אי-מון. "איחוד כוחות עם החברה האזרחית והמגזר הפרטי, כולל שחקנים לא מסורתיים, כגון תעשיית האופנה, הוא הכרחי. פיתוח מקיים הוא בראש סדרי העדיפויות שלי".

פרנקה סוזאני מחוייבת אישית לעזור להציג את הרעיון של מיתוג אפריקה מחדש באמצעות אופנה. העורכת מונתה כשגרירת רצון טוב של Fashion4Development – קמפיין גלובלי המשתמש ביוזמות המבוססות על אופנה כדי לתמוך במאמצי האו"ם בעזרה לאפריקה.

בביקור שערכה סוזאני בבוצוואנה, גאנה ואוגנדה, היא פגשה עם אפריקאים מתחומי העיצוב והאופנה ועד פיתוח מוצרים וקולנוע. עבורה "חיוביות" היא מילת המפתח בהתמודדות ושינוי הגישה. היא רוצה להציג במגזין שלה אפריקה "יצירתית ובטוחה בעצמה ובחוזקותיה".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג רובע האופנה של דרבן, דרום אפריקה | מיתוג קניה | ארץ הזבל האלקטרוני | פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה | מרוקו – המדינה האפריקאית של העתיד


המיתוג מתחיל מבפנים – מיתוג קניה

מנכ"ל מיתוג קניה, מארי קימונייה, אומרת כי מיתוג מדינה הוא הרבה מעבר לעיצוב לוגו וסיסמה קליטה. הדבר מערב עבודה על מותג המדינה, זהות המדינה והדימוי שלה. מארי קימונייה עזבה קריירה באוניברסיטת ניירובי כדי להוביל את מיתוג קניה. היא הייתה מרצה בבה"ס לעסקים של אוניברסיטת נירובי במשך 15 שנה, עד שהגיעה ההצעה.

קימונייה אחראית על הובלת אסטרטגיית המיצוב במונחים של השקעות, אשראי, תיירות ויחסים בינלאומיים. החזון הוא להוביל את המותג קניה כמותג בינלאומי ותחרותי. במקרה של קניה, אומרת קימונייה, העבודה מתחילה מבפנים כלפי חוץ. אזרחי קניה הם המרכז. הם חייבים להאמין ולפתח גאווה במדינה שלהם. יש גישה שלילית בקניה, והיא מעודדת את הקנייתים לפתח גאווה לאומית, לכידות לאומית ולהשיג שינוי אזרחי.

כדי לבנות פטריוטיות וגאווה לאומית, מיתוג קניה יצאו בקמפיין תחת השם (nitakuwepo (I will be there בשנה שעברה, המכוון כלפי הקנייתים עצמם. "בניית דימוי למדינה משמעו עיצוב התפיסה של העולם לגבי קניה. זה מגביר השקעות, פיתוח ושותפויות ותיירות" היא אומרת. היא קוראת לאזרחי קניה לשפר את תפיסות הישנות, לקבל את גיוון ולחיות חיים המונעים מערכים. "כשזה יושג, יהיה קל יותר למשוך משקיעים. חברות יקימו את המרכזים שלהם בקניה, וגם יקבלו מקום בטוח לחיות בו" היא מוסיפה.

מלזיה ודרום אפריקה הן בין המדינות הממותגות טוב ביותר. דרום אפריקה היא המובילה ביבשת אפריקה עם המיתוג ‘Proudly South African’. שתי מדינות אלה הצליחו בתשתית ופיתוח ניהול כלכלי ותהליכים פוליטיים. קניה זקוקה לחזון, אומרת קימונייה. העשור האחרון היה של צמיחה כלכלית ועלייה בתיירות במספר מדינות אפריקאיות, אבל האמת היא שברחבי העולם אנשים לא מבדילים בין מדינות אפריקה השונות. יש להם דימוי שלילי שנוצר מידיעות חדשותיות והם אינם מודעים לפיתוח החיובי וההזדמנויות. "אנחנו עובדים על בניית הדימוי שלנו ע"י אינטראקציה עם התקשורת. אנחנו שואפים להשיג כיסוי מאוזן מכיוון שדיווח השלילי נותן לעולם דימוי שלילי. אנחנו גם משתפים קנייתים ברחבי העולם. יש כ-3 מיליון קנייתים שחיים בחו"ל ואנחנו מנסים להגיע אליהם" היא מסבירה.

סיימון אנהולט, בספרו Brand New Justice, טוען כי המכשול העיקרי של אפריקה לצמיחה הוא הדימוי שלה. הוא כותב שבעולם גלובלי, זו האחריות של ממשל טוב להבין, למדוד ולפקח על דימוי המדינה, אם היא רוצה לשגשג.

אירוע נוסף שמיתוג קניה מתכנן הוא ה- ‘Kenya House’ אשר יתקיים במשחקים האולימפיים בלונדון הקיץ. לונדון צפויה למשוך יותר מ-13 מיליון מבקרים, ויותר מ-7 מיליון במהלך המשחקים. האירוע מכוון להציג את מה שיש לקניה להציע. זו תהיה תערוכה גדולה שתכלול מוצרים לצד מפגשים עיסקיים, ופורומים להשקעות. האירוע ימשוך מדיה בינלאומית וזו תהיה הזדמנות להציג את התרבות, תיירות ומורשת של קניה.

קניה היא מיצואניות הקפה, תה ופרחים הגדולות בעולם. אולם מוצרים אלה אינם ממותגים, ואינם מסייעים לבנות את מותג המדינה, או מעודדים סחר עם העולם. הכוונה היא כי כל המוצרים היוצאים מקניה ישאו את התווית  ‘a touch of Kenya’. בדרל זו מתכוונים להצמיח את השם של קניה, דרך המוצרים, קידום מוצרים ושירותים מקומיים ולעודד את הכלכלה. ערוץ היוטיוב של מיתוג קניה.

[פוסט זה מוקדש לחברתי, ילידת קניה, תמי מרוז]

מאמרים קשורים: פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה | מיפוי כל שמורות הטבע באפריקה | ארץ הזבל האלקטרוני | העיר הירוקה ביותר- אפריקה | שדות הנפט שעוררו את העולם – סומליה


IBM מכריזה על הערים הזוכות ב- 2012 Smarter Cities Challenge לשיפור החיים בעיר

33 ערים מרחבי העולם זכו במענק במסגרת 2012 Smarter Cities Challenge של חברת יבמ. התכנית התלת שנתית שהושקה ב-2011 וכוללת 100 ערים ומענק של 50 מיליון דולר, היא היוזמה הפילנטרופית הגדולה ביותר של חברת יבמ, בה מיטב המומחים של יבמ לומדים ואח"כ ממליצים על פתרונות בתחום החיים העירוניים. עבור השנה השנייה של התכנית, ערים מרחבי העולם התחרו על האפשרות לזכות במוחות ובטכנולוגיה של יבמ, והן הציעו פרויקטים מרתקים ותחומי התמקדות עבור מומחי יבמ, כגון:

  • פיתוח כוח עבודה ופיתוח כלכלי – משיכת כוח עבודה מגוון ותעשיות
  • תחבורה – שילוב רכבות, אוטובוסים, אופנים, מכוניות והולכי רגל
  • קיימות – מדידת מרחקי נסיעות באופן מדויק יותר לצמצום הזיהום
  • חינוך – הטמעת מידע לצורך זיהוי ההשקעות הטובות ביותר לשיפור מערכת החינוך
  • תכנון עירוני – החייאה ושיקום שכונות ישנות.

הערים שזכו הן: אקרה (גאנה), אחמדאבאד (הודו), אטלנטה (ג'ורג'יה, ארה"ב), ברמינגהם (בריטניה), בוסטון (מסצ'וסטס, ארה"ב), צ'אונגג'ו (קוריאה), צ'ונבורי (תאילנד), קורטיבה (ברזיל), דה נאנג (ויאטנם), דורטמונד (גרמניה), דורהאם (צ. קרוליינה, ארה"ב), איינדהובן (הולנד), ג'רלדטון (אוסטרליה), יוסטון (טקסס, ארה"ב), אישינומאקי (יפן), ג'אקסונוויל (פלורידה, ארה"ב), ג'ורונג לייק דיסטריקט (סינגפור), לואיסוויל (קנטאקי, ארה"ב), מלאגה (ספרד), מדליין (קולומביה), ניו טאיפיי סיטי (טאיוואן), נאנג'ינג (סין), ניירובי (קניה), אומהה (נברסקה, ארה"ב), אוטווה (אונטריו, קנדה), פיטסבורג (פנסילבניה, ארה"ב), פונה (הודו), רבאט (מרוקו), רוסאריו (ארגנטינה), סירקוסה (איטליה), סארי (קולומביה הבריטית, קנדה), טשוואנה (דרום אפריקה), טולוקה (מקסיקו).

 יבמ תספק לכל אחת מהערים הזוכות אתר אינטרנט במסגרת cityforward עם מומחי מדיניות ציבורית. תושבים, נבחרי ציבור ומתכנני ערים יוכלו להשתמש באתר.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ערים מחפשות פתרונות לשיפור, כנס ריו דה ז'ניירו לחדשנות בערים,

 


העיר הירוקה בעולם: חלק ד' – אפריקה

הערים הירוקות ביותר - אפריקה

הערים הירוקות ביותר - אפריקה

תהליך העיור באפריקה הוא המהיר בעולם, ועדיין רובה כפרית. בשני עשורים האחרונים מספר תושבי הערים יותר מהכפיל את עצמו ועומד על 40% מהאוכלוסייה באפריקה. בעשור הקרוב יהיו באפריקה יותר תושבי ערים מבכל יבשת אחרת, מלבד אסיה.

הגידול יהיה חזק במיוחד בדרום הסהרה. לאגוס (ניגריה) וקינשאסה (קונגו) הן כיום הערים המדורגות 18 ו-29 מבחינת גודל האוכלוסייה בעולם, ובשנת 2025 הן יהיו במקומות 11 ו-12, כשהן יעקפו את העיר המאוכלסת ביותר באפריקה כיום – קהיר. מבחינת אחוזי גדילה, הערים הבינוניות באפריקה יגדלו אף יותר ב-10 עד 15 השנים הקרובות כשהאוכלוסייה בדאר א-סאלם וניירובי תוכפל, ובאדיס אבבה היא תגדל ב-60%.

גידול בהיקף כזה יהיה קשה להתמודדות אפילו לערים בעלות הממשל הטוב ביותר, אולם ערי אפריקה סובלות לעיתים קרובות מגידול לא מתוכנן, ולערי אפריקה יש את היחס הגבוה ביותר של גידול עירוני בהתיישבות לא רשמית. התשתיות נמתחות עד קצה גבול יכולתן, עם צורך דחוף לאספקה סדירה של חשמל ומים, ושירותים כגון פינוי אשפה וניקיון. מצב ערי אפריקה הוא כזה, שעל פי דיווחים של האו"ם על מצב הערים "אף ממשלה אפריקאית יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהגידול המהיר והמתמיד בערים, וערים חייבות להיות מקודמות לראש סדרי העדיפויות של מדיניות ציבורית".

בעוד ממשלת אפריקה מתמודדות עם כל כך הרבה אתגרים דחופים – מבריאות וביטחון ועד תעסוקה וחוסר שוויון – רבים תוהים האם ימצאו המשאבים והזמן להקדיש לפרויקטים של שיפור הערים.

מדד זה בדק 15 ערים מרכזיות באפריקה. אף לא אחת מהערים שנבדקו דורגה בדירוג הגבוה ביותר "הרבה מעל הממוצע", מה שמצביע שאפילו לערים עם הביצועים הטובים ביותר באפריקה יש מקום לשיפור. 3 משש הערים שדורגו "מעל הממוצע" הן מדרום אפריקה – קייפטאון, דרבן ויוהנסבורג. לשלושתן רמות פליטת פחמן גבוהות, בעיקר משום שהן מתבססות על ייצור חשמל מפחם, עם זאת הן מפצות על כך במדיניות סביבתית מתמידה וחזקה. קייפטאון לדוגמה, בנתה תכנית פעולה יסודית לאנרגיה והתמודדות עם שינויי אקלים, יש לה תכנית לפיתוח עירוני ושמירה על מרחבים ירוקים. דרבן ויוהנסבורג גם מחזיקות במדיניות סביבתית חזקה. באופן כללי, דרום אפריקה עם הכלכלה החזקה שלה מסוגלת להתמודד עם רוב הבעיות ודומה למדינה מערבית.

ערי צפון אפריקה מדורגות כמעט ברמה של ערי דרום אפריקה, אבל הן חזקות באופן אחר. מבחינת מדיניות הן חלשות יותר,, עם זאת, ביחס לגישה לשירותים הן מציגות ביצועים טובים יותר. שתי הערים הצפון אפריקאיות שהשיגו ציון "מעל הממוצע" – קזבלנקה וטוניס, מאד חזקות בגישה לחשמל, מים וניקיון. טוניס לדוגמה, השקיעה רבות ברכבת קלה ורכבות פרבריות. קזבלנקה בולטת בשירותים בסיסיים כמו אספקת חשמל, מים, אשפה וניקיון שהופרטו.

אף עיר מדרום לסהרה, מלבד אקרה (גאנה), לא דורגה גבוה יותר מ"ממוצע" בדירוג הכללי. דאר א-סאלם (טנזניה) ומפוטו (מוזמביק) אף דורגו "הרבה מתחת לממוצע". הן מתמודדות עם בעיות חברתיות, כלכליות וסביבתיות שהן ברמה אחרת מאלה של ערי צפון אפריקה. לדאר א-סאלם יש אתגרים סביבתיים עצומים בעיקר בתחום האשפה והניקיון. בעיר אין מערכת איסוף אשפה סדירה ותושבים רבים פשוט שורפים את הזבל שלהם, ולמרות שליותר ממחצית מהאוכלוסייה יש גישה לשירותי ניקיון בסיסיים, רק כ-7% מהבתים מחוברים לביוב. בעיות אלה רווחות בערים שמדרום לסהרה. במדינות דרום הסהרה נהוגה הגישה המכונה "האג'נדה החומה" שמתרכזת בבריאות ובצמצום העוני, להבדיל מ"האג'נדה הירוקה" שמחפשת לשפר את קיימות של מערכות אקולוגיות.

ב-15 הערים שנבדקו חיים עד 40% מהתושבים בצורות התיישבות לא פורמליות, אבל הטווח נע בין כ-15% בקזבלנקה ועד 70% במפוטו. קיים קשר חזק בין המיקום במדד לבין אחוז התושבים החיים בצורות התיישבות לא פורמליות.

A research project conducted by the Economist Intelligence Unit

מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר באסיה, העיר הירוקה ביותר בצפון אמריקה, העיר הירוקה ביותר באמריקה הלטינית, פרויקט הפיתוח הגדול באפריקה, סומליה- שדות הנפט, מיפוי שמורות הטבע של אפריקה