שלושה אייקונים אדריכלים חדשים: הספרייה של בגדד, המוזיאון בדרזדן ומרכז הקולנוע בבוסאן
פורסם: יוני 26, 2013 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, תיירות | Tags: AMBS architects, coop himmelb(l)au, אדריכלות, ארכיטקטורה, גרמניה, דניאל ליבסקינד, דרום קוריאה, הספרייה הציבורית החדשה בבגדד, מוזיאון, מוזיאון ההיסטוריה הצבאית בדרזדן, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מרכז הקולנוע של בוסאן, עירק, תכנון עירוני השארת תגובהחברת האדריכלים הבריטית-עירקית AMBS architects מתכננת את הספרייה הציבורית החדשה בבגדד, הספרייה הראשונה הנבנית בעיר משנות ה-70. הבניין מתוכנן בתוך חצי אי בצורת טיפה, ויכלול את חדר הקריאה הגדול בעולם, בזכות רשת כבלי ברזל שתאפשר בניית חלל באורך 80 מטר. המוטיב האדריכלי המרכזי יהיה גג כפול ומעוגל המעוצב במיוחד לאפשר חדירת אור טבעי.
איך יראו הערים בשנת 2050? הנה כמה תשובות
פורסם: אוקטובר 13, 2012 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, עיר חכמה, קיימות-סביבה, תחבורה | Tags: MIT Media Lab City Science Initiative, Pavegen, TEDx, TEDxCity2.0 Day, TEDxTalks, The City 2.0, אדריכלות, איבט ג'ונס-ג'ונסון, איכות חיים, איכות סביבה, אנרגיה קינטית, ארכיטקטורה, דיאנה לינד, דניאל ליבסקינד, חסרי בית, חקלאות עירונית, לורנס קמבל-קוק, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מרחבים ירוקים, נתיבי אופניים, סטארכיטקט, עיר העתיד, ערים ב-2050, ערים בעתיד, קיימות-סביבה, קנט לארסון, רומן גאוס, תחבורה, תחבורה עירונית, תכנון עירוני, תרבות המכונית השארת תגובהעל פי האו"ם, עד שנת 2050 70% מאוכלוסיית העולם תחיה בערים. אז איך יראו ערי העתיד? הנה כמה מהשאלות המרכזיות של The City 2.0 – פלטפורמה שנועדה לאסוף את הרעיונות והפעולות הקיימים סביב העולם בנושא החיים בערים. כיצד נשתנה? איפה נגדל את המזון שלנו? איזו אנרגיה תפעיל את בתינו, משרדינו? מה יקרה לעולם החי?
ה-13 לאוקטובר הוא היום בו קהילות סביב העולם מציעות תשובות לשאלות אלה כחלק מ- TEDxCity2.0 Day, כשכמעט 70 אירועי TEDx מתקיימים במטרה לחלום על עיר העתיד. אירועים אלה מתקיימים במקומות שונים, ממדגסקר, לדרום קוריאה. הנה כמה הרצאות שניתנו במסגרת אירועים אלה של TEDxTalks:
דיאנה לינד, TEDxPhiily, מציבה אתגר: בואו נדמיין מחדש את עתיד התחבורה העירונית ונהרוס את הכבישים המהירים החוצים את ערינו. ברחבי ארה"ב ערים מייעדים מחדש את הרחובות, ובשיחה זו דיאנה לינד מתארת את הדרכים הרבות בהן מרחבים עירוניים יכולים להרוויח מדחיית "תרבות המכונית", בנייה מחדש של רשת הכבישים, הוספת נתיבי אופניים, ליצירת מרחבים ירוקים ולהפיכת הרחובות לידידותיים לאנשים.
חקלאות עירונית, רומן גאוס, TEDxZurich: רומן גאוס מעולם לא חשב שיהיה חקלאי. אבל כיום, כחלק מקולקטיב של חקלאות עירונית בציריך, הוא מגדל דגים ומייצר מוצרים על בסיס קבוע. בהרצאה שלו הוא מסביר על חקלאות המקיימת את עצמה והמתבססת על יחסים סימביוטיים בין צמחים ודגים – כל זאת בתו מכלים ניידים העשויים מחומרים ממוחזרים.
הכישרונות הלא מנוצלים בערים – איבט ג'ונס-ג'ונסון, TEDxSkidRow: מה עושה עיר: התשתית שלה או התושבים שלה? איבט ג'ונס-ג'ונסון מאמינה כי ניתן לשנות מקום על ידי שינוי האדם בלבד. בשיחה שלה היא מתארת איך תושבים מועצמים יכולים ליצור אפקט של גל, להעצים קהילות, שירותים, ועסקים לעבוד טוב יותר. היא מתייחסת במיוחד לחסרי בית ועניים, שלהם פוטנציאל גדול יותר לשינוי.
להפוך ערים למפעל הפועל על אנשים – לורנס קמבל-קוק, TEDxBerlin: לורנס קמבל-קוק, מהנדס עיצוב תעשייתי, הוא הממציא של Pavegen, אריח ריצוף עשוי מצמיגים ממוחזרים שממיר את האנרגיה הקינטית של ההליכה לחשמל. בשיחה שלו הוא מדמיין עיר בה אנרגיה קינטית מניעה הכל.
ארכיטקטורה היא שפה – דניאל ליבסקינד, TEDxDublin: ה"סטארכיטקט" דניאל ליבסקינד רואה במקצוע שלו יותר מרק בניה ועיצוב. עבורו, ארכיטקטורה היא אמנות, מוזיקה, שפה בה עיר יכולה לתקשר את תרבותה, עתיד, שאיפות ואנרגיה. בשיחה שלו, דניאל ליבסקינד מציג את העיצוב החדשני והמחשבה קדימה שהציבו אותו במעמד הבינלאומי של ארכיטקטים מובילים
עיצוב המתאים ליותר אנשים בכל עיר – קנט לארסון, TEDxBoston: קנט לארסון ושותפיו ב- MIT Media Lab City Science Initiative עובדים כדי לעצב את הבתים, כלי הרכב והמוצרים שיהיו בערי העתיד שלנו – מאור שמש מותאם אישית עבור דירות חשוכות ועד מכוניות המתקשרות עם הולכי רגל בשיחה שלו הוא חושף למה הוא מאמין שהעיר של העתיד תראה הרבה יותר כמו העיר של העבר.
מאמרים קשורים: איך יראה העולם ב-2050? הרבה יותר עירוני | איך תראה תל אביבי ב-2025? | החזון לעתיד נמצא בעבר- חזרה אל העיר העצמאית | המדריך לקופנהגן 2025 | עיר חכמה- מה זה? ואיך מתחילים?
מיתוג שכונות: האם זה עובד? 3 מקרי בוחן
פורסם: יולי 24, 2012 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, קיימות-סביבה | Tags: Borough, Citta della Moda, CityLife, London Bridge Quarter, Southwark, Zona Fiera, אדריכלות, איירווין סלאר, איכות חיים, איכות סביבה, אלן בקסטר, ארכיטקטורה, ביירות, גשר לונדון, דניאל ליבסקינד, המגדל הגבוה ביותר, התחדשות עירונית, זאהא חדיד, יו"ר סלאר פרופרטי גרופ, לונדון, מילאנו, מיתוג, מיתוג מחדש, מיתוג מקום, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מיתוג שכונה, מלחמת לבנון, מנכ"ל ומייסד אלן בקסטר דיזיין, סאיפי וילג', סולידר, עיר האופנה, פרופסור לארכיטקטורה באוניברסיטה האמריקאית בביירות, קהילות אוטופיות, קהילות סגורות, קלאודיו ארטוסי, רובע גשר לונדון, רוברטה סליבה, רפיק חרירי, שארד, שמות מותג, תכנון עירוני השארת תגובהלחברות פיתוח בינלאומיות יש סיבה טובה לנסות ולשנות את תפיסת הציבור לגבי שכונות לא מבוקשות בערים: הן צריכות למכור נדל"ן. 3 פרויקטי מיתוג ופיתוח שכונות בלונדון, ביירות ומילנו מאפשרים לבדוק האם המאמצים לשינוי שם ופיתוח מותג למקום שווים את המאמץ.
לונדון – השארד, המגדל הגבוה ביותר שנוסף לקו הרקיע בלונדון לאחרונה, ממוקם בגדה הדרומית באזור הנקרא Southwark. בפוסט קודם הצגתי את הפרויקט היוקרתי, שהאזור בו הוא נבנה מוכר לתושבי לונדון בזכות שוק פתוח לירקות בסופי השבוע. קבוצת משקיעים מקטאר מפתחת כעת את כל האזור, סביב תחנת הרכבת של גשר לונדון. בהיותם משוכנעים כי Borough או Southwak, השמות הקיימים לאזור, אינם חזקים מספיק כשמות מותג, הם המציאו את השם London Bridge Quarter (רובע גשר לונדון), על שם הגשר המפורסם ותחנת הרכבת הצמודה לו.
איירווין סלאר, יו"ר סלאר פרופרטי גרופ, המפתחת את האזור, רואה את השם רובע גשר לונדון "בו זמנית מותג חזק וקונספט שמנהל ומזרז את התחדשות האזור".
"תחנות רכבת מרכזיות וגשרים שולטים בשכונות של לונדון" אומר אלן בקסטר, מנכ"ל ומייסד אלן בקסטר דיזיין, אשר במשך 12 שנה ייעץ בנוגע לאופן בו צריך לפתח את אזור גשר לונדון. "כיום, תחנות הרכבת הן מבנים אזרחיים חזקים, לא עוד מלוכלכים ומוקדי פשיעה, אלא מלאי חיים ונקודות מפגש לאנשים, כמעט 60 מיליון בשנה בתחנת גשר לונדון בלבד. תחנות רכבת מוטמעות במוחנו". אומר בקסטר. עם זאת תושבי לונדון אינם כה משוכנעים שמאמצי המיתוג מחדש לאזור יהוו את המניע למשיכת עסקים ורוכשים. השם רובע גשר לונדון הוא ארוך, והוספת המילה רובע כבר הפכה לקלישאה משומשת מדי. לא יהיה זה מפתיע אם בסופו של דבר, תחנת הרכבת של גשר לונדון תקרא על ידי הלונדונים "השארד".
עולה גם השאלה: מה זה רובע גשר לונדון? השם נשמע חמים, אבל הוא מבלבל. אנשים מכירים את המקום כגשר לונדון, או השארד, הבניין הגבוה באירופה. שתי נקודות ציון דומיננטיות אשר עשויות להאפיל על הניסיון למתג את האזור בשם חדש. קיימת תחושה שיש קצת יותר מדי שמות גדולים על שטח קטן מדי. עם זאת, די ברור מה המפתחים מנסים לעשות. גשר לונדון הוא אייקון היסטורי שמשווק מצוין. אם הלונדונים יאמצו את "הרובע" זו עדיין שאלה פתוחה.
ביירות – מאז שנות ה-90 המוקדמות, מפתחים שאפתנים שאפו ליצור קהילות אוטופיות בעיר. הם השתמשו במודלים מסחריים שלעיתים קרובות לא הבינו את מורכבות השכונות. מרכז ביירות היא דוגמה לכך.
בשנת 1994, ראש ממשלת לבנון רפיק חרירי הקים את חברת הפיתוח סולידר, תוך כוונה לפתח ולמשוך משקיעים זרים לביירות (ראה פוסט קודם על פיתוח ביירות). החברה שיקמה יותר מ-200 בניינים מהתקופה העותומנית ומתקופת המנדט הצרפתי, ובתמורה קיבלה זכויות קרקע על 1650 מגרשים שהוערכו בזמנו ב-1.17 מיליארד דולר. בין הפרויקטים שהחברה פיתחה היה סאיפי וילג', 16 בנייני מגורים נמוכים עם שטחים מסחריים בגובה הרחוב.
במקום לתת שם חדש למרכז ביירות, סולידר השתמשה בו כזהות, אף כי היא זהות מסובכת. הבניינים החדשים היו מעוטרים בסגנון פיניקי ועותומני. כיכרות ציבוריות וטיילות נבנו סביב עתיקות פיניקיות. החברה דחפה לפיתוח קהילות סגורות ומבני משרדים, ונתנה פחות חשיבות לביסוס שם מותג חזק. כדי שהפיתוח יעבוד, סולידר היתה צריכה לשכנע את הצרכנים המקומיים, שהמשיכו להיות מפולגים בדעתם הפוליטית ובהשתייכותם הדתית.
10 שנים מאוחר יותר, כיסים גדולים של נדל"ן ריק מפוזרים במרכז ביירות. רוברטה סליבה, פרופסור לארכיטקטורה באוניברסיטה האמריקאית בביירות מדגישה כי "השפה האדריכלית" של מרכז העיר נתנה בסופו של דבר את התחושה כי היא מיסחרה את המורשת וההיסטוריה של ביירות הישנה. בחיפוש אחר יצירת לכידות חברתית, ובניית מותג שלא יפגע, סליבה מאמינה כי סולידר הזניחה את השיקולים של האופן בו תושבים יחוו את העיר החדשה. עם זאת, תושבים בביירות נמשכים אל מרכז העיר. האזור חדש והבניינים יפים, ללא רחובות בהם חונים בחנייה כפולה ומשולשת, והתנועה נסבלת. זהו אזור לעשירים בלבד, אבל יותר ויותר עסקים לאנשים מכל המעמדות עוברים לאזור, כדי לתת מענה לביקוש של הקהל.
סולידר עדיין לא הצליחה לכסות את ההשקעה שנעשתה. האזור עדיין הפכפך, והעיר נעה בין תקופות שגשוג והתפרצויות אלימות. המתח שחזר ב-2006 בזמן מלחמת לבנון, הם סוג המכשולים שביירות מתמודדת איתם, ומרחיקה משקיעים זרים. עבור סולידר, השאלה היא פחות עד כמה תושבי ביירות יתחברו למותג וזהותו, ויותר שאלה של כמה זמן תמשך היציבות והשקט באזור.
מילנו – מאז 1881, המרכז ההיסטרי לתערוכות במילנו, Zona Fiera, היה אוסף של חללים תעשייתיים. בניינים אלה נהרסו והועברו לפריפריה של מילנו בשנת 1997, על ידי קבוצה של חברות פיתוח איטלקיות, בכדי לפנות מקום למה שהפך להיות פרויקט ההתחדשות העירונית הגדול באירופה. הפרויקט כולל לפחות 12 בנייני מגורים ובנייני משרדים שעוצבו על ידי אדריכלים מובילים כמו זאהא חדיד ודניאל ליבסקינד.
בהתבסס על תעשיית האופנה החזקה בעיר, המפתחים קראו בהתחלה לאזור המתחדש "Citta della Moda" (עיר האופנה). אבל על פי יו"ר ומנכ"ל הפרויקט קלאודיו ארטוסי, המפתחים מאוחר יותר שינו את השם ל- CityLife בגלל שהפרויקט היה יותר מאופנה והם האמינו שמיתוג באמצעות שם באנגלית ימשוך יותר קהל בינלאומי.
תושבים במילאנו חשים כי מטרת המיתוג החדש הוא להשכיח את האזור כפי שהיה בעבר: אזור תערוכות, בשימוש חלקי, רק בזמן אירועים. המיתוג החדש עם השם CityLife מחמם את האווירה עם הבטחה מותגית ללא זמן. עם זאת, יש גם הטוענים כי שינוי השם של האזור נושא סכנה לאובדן הקהל המקומי.
באופנים רבים CityLife מנסה לומר כי לא מדובר עוד במילאנו הישנה. המפתחים מחזקים זאת על ידי גיוס אדריכלים שיצרו בנייינים חדשים ונועזים עם פליטות פחמן נמוכות בסביבה שכולה להולכי רגל. הם גם משלשים פארק באזור בהוצאה עצומה, מרכז קניות, מסעדות ובארים.
מיתוג שכונות הוא תמיד מהלך שכופה הייזם או המפתח על המקום, והמגוון העצום של מרכיבים תרבותיים והיסטוריים בכל עיר הופכים את המהלך של פיתוח זהות אחידה על פי תהליכים עיסקיים לבלתי אפשרית. במקומות בהם קיימת חוסר יציבות פוליטית או חברתית, או דימוי בעייתי, גם מהלך המיתוג המתוחכם ביותר לא יעזור.
גם בישראל לא חסרות דוגמאות לניסיונות למיתוג מחדש של שכונות. הדוגמה האחרונה היא שכונת פרדס כץ בבני ברק, שמזה כמה עשורים סובלת ממוניטין שלילי. פרדס כץ הינה שכונה ממוצעת בצד היותר חילוני של בני ברק, אולם בגלל כמה תושבים בשכונה היא התפרסמה כמרכז פשיעה. כעת מנסים בעירייה לשפר את התדמית של השכונה, ולצורך כך הוחלט לשנות את שמה ל"נאות הפרדס".
מאמרים קשורים: שיקום ביירות – להחזיר לעיר את העבר המפואר | הבניין הגבוה באירופה – שארד, לונדון | גישה חדשנית בשיתוף ציבור לתכנון עירוני בשבדיה | מיתוג מקומות על שם חברות מסחריות | איקאה בונה שכונה בלונדון
עיצוב העתיד של ניו יורק
פורסם: מרץ 19, 2012 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, עיר חכמה | Tags: Fashion Institute, Parsons, Pratt Institute, School of Visual Arts, אדריכלות, אוניברסיטה, אופנה, ארכיטקטורה, ארצות הברית, דונה קארן, דניאל ליבסקינד, המרכז לעתיד העירוני, השכלה גבוהה, טכניון, מארק ג'ייקובס, מוסדות אקדמיים, מיתוג ערים, מנוע צמיחה, ניו יורק, סמארט דזיין, עיצוב, פיתוח כלכלי, קורנל, קלווין קליין, קמפוס, ראלף אפלבאום, רוזוולט איילנד, תכנון עירוני, תעשיית העיצוב השארת תגובהבעיר ניו יורק מסיימים כל שנה כפול סטודנטים לעיצוב וארכיטקטורה מבכל עיר אחרת בארה"ב, אבל בוגרי האוניברסיטאות לא רק מספקים כישרונות לתעשיות היצירתיות של העיר, הם הפכו לכוח חדשנות, יזמות וכוח כלכלי לצמיחה בעיר. דו"ח חדש של המרכז לעתיד העירוני בניו יורק ממליץ כי תעשיית העיצוב צריכה להיות חלק מהחזון של ניו יורק לצמיחה. המרכז הוא גוף חשיבה למחקר עצמאי מבוסס עובדות בנוגע לנושאים המשפיעים על עתיד העיר ניו יורק, כולל פיתוח כלכלי, פיתוח כוח עבודה, השכלה גבוהה והאמנויות.
על פי הדו"ח, התכנית של ראש העיר ניו יורק לפתח קמפוס חדש למדעים בעיר ניו יורק משקף את ההכרה בחשיבות הגדלה של מוסדות אקדמיים כמנוע צמיחה כלכלי. בזמנים בהם חברות גדולות כבר לא יכולות להוות יצרניות בטוחות למקומות עבודה כמו בעבר, וערים כמו ניו יורק צריכות באופן דחוף לפתח מקורות חדשים למקומות עבודה, אוניברסיטאות הן עוגנים מקומיים מהותיים המעסיקים אלפים, מייצרים עסקים חדשים ומכשירים עובדים הדרושים לתעשיות צומחות.
אבל לא מדובר רק במוסדות מחקר והנדסה כמו זה שקורנל והטכניון מקימים ברוזוולט איילנד. בניו יורק בתי ספר לעיצוב וארכיטקטורה חשובים להצלחת העיר בכלכלה החדשנית. האוניברסיטאות לעיצוב כמו Parsons The New School for Design, the Fashion Institute of Technology, Pratt Institute, the School of Visual Arts היוו מנוע קריטי לחדשנות, יזמות וצמיחה כלכלית. הבוגרים שלהם הקימו עשרות חברות סטארט אפ שהתיישבו בעיר. הבוגרים של בתי הספר לעיצוב הקימו כמה מחברות העיצוב הבולטות והמשפיעות בעיר, כולל דניאל ליבסקינד, סמארט דזיין, ראלף אפלבאום, קלווין קליין, מארק ג'ייקובס ודונה קארן.
יוזמות "הכלכלה החדשנית" המקודמות ע"י המדינה התעלמו לרוב מהאוניברסיטאות לעיצוב. זו הזדמנות מוחמצת בעיר שהיא יותר מרכז יצירתי מאשר מרכז הייטק. האוניברסיטאות לעיצוב בניו יורק הן כבר עכשיו חלק משמעותי בתשתית החדשנות של העיר ובעלות השפעה גדלה על הכל מטלפונים חכמים לאספקת שירותי בריאות, מוסדות אלה יתפסו מקום מרכזי עוד יותר בעתיד הכלכלי של ניו יורק. המלצות הדו"ח:
- להרחיב ולשפר את ההזדמנויות עבור סטודנטים לעיצוב ללימוד כישורים בעסקים
- לקשר סטודנטים לעיצוב וארכיטקטורה עם עסקים קטנים בניו יורק
- לפתח תכנית המנצלת את הכוח של ניו יורק בייעוץ עסקי, פילנטרופיה ובריאות
- לקשר את הקמפוס החדש למדעים עם עיצוב
- לפתח תכניות חדשניות אינטר- דיציפלינריות
- לפתח חממות עיצוב חדשות וחללי עבודה משותפת לבוגרים מבטיחים.
- לפתח שבוע עיצוב בעל פרופיל גבוה ולשלב בו את בתי הספר הגבוהים לעיצוב
מאמרים קשורים: פארק תת קרקעי בניו יורק, כניסה חדשה למוזיאון המטרופוליטן, הערים היצירתיות בעולם
תגובות אחרונות