אקסטרווגנזה בפריז ואמבטיה באמסטרדם – סוף עידן הראוותנות, ואיך זה קשור לבילבאו

בניין הפילהרמונית של פריז

עם כניסתו לתפקיד, ממשלתו של פרנסואה הולנד עצרה מיידית מספר פרויקטים ראוותניים שהושקו על ידי קודמו, סרקוזי, אולם מבנה אלומיניום אחד ניצל מגזרה דומה.

הבניין החדש והפוטוריסטי של הפילהרמונית של פריז, שעיצובו נבחר במסגרת תחרות – בניין מתכת עצום, שנבנה תוך הבטחה לשנות את קו הרקיע של צפון פריז – נמצא על המסלול הבטוח להפוך לבניין הקונצרטים היקר בעולם, למרות ניסיונות של פוליטיקאים שונים לעצור את הפרויקט, בגלל מחירו ההולך וגדל. ממשלת צרפת החליטה להמשיך בבניית הבניין, רק משום שזו התקדמה עד לנקודת אל חזור. הבניין צפוי לפתוח את שעריו, באיחור של שנתיים, ב-2015, לאחר עיכובים, דחיות, מחאות ותקציבים שהתנפחו, ולאחר שהתקציב יותר מהכפיל את עצמו לסכום הדמיוני של 510 מיליון דולר.

בניין הפילהרמונית של פריז

אולם הקונצרטים בן ה-2,400 מושבים ממוקם ב-Parc de la Villette, בצד הצפון מזרחי של פריז, בסמוך לכביש הטבעת המקיף את העיר והפרברים העניים. הוגי המבנה טענו שהוא לא רק יענה על הצורך בבניין קונצרטים ייעודי בעיר, בדומה לאלו הקיימים בלונדון או ברלין, אלא גם יחולל מהפך על ידי משיכת צעירים וקהלים "לא קלאסיים".

בניין המתכת האקסטרווגנטי, שהושווה לערימת אבני מרצפת ענקיות המשקפות את העיר, הוא היצירה האחרונה של ה"סטארכיטקט" הצרפתי ג'אן נובל, שתכנן בין השאר את ה- Institut du Monde Arabe, ואת המוזיאון האתנוגרפי השנוי במחלוקת Quai Branly. הוא תיאר את בניין הפילהרמונית כפרויקט היוקרתי ביותר בקריירה שלו, והשווה את גג המתכת לגבעה אליה מבקרים יוכלו לטפס, כשעל הלוח הגג בגובה 52 מטרים, תוקרן רשימת הקונצרטים, ותראה מכביש הטבעת של פריז, כך שהנוסעים התקועים בפקקים המפורסמים יוכלו לדעת מה מתרחש בבניין.

אגף חדש במוזיאון באמסטרדם

אגף מוזיאון חדש באמסטרדם ל-Stedelijk   Museum שנפתח לאחרונה, ושעוצב בצורת אמבט רחצה, הוא התוספת האחרונה, ויש האומרים המגוחכת לעיר, שגם היא מסמלת את סיומו של עידן התקציבים האדירים, רדיפת הפרסום, והראוותנות שאפיינו את מבני הציבור, ושדועכים יחד עם הכלכלה.

העיצוב החדש של המוזיאון באמסטרדם, שתקציב בנייתו היה 170 מיליון דולר, ושתוכנן על ידי משרד האדריכלים ההולנדי Benthem Crouwel, לא הוסבר. המבנה בן ה-12,000 מ"ר, צמוד לבניין ישן המאופיין בפסים באדום ולבן, שנבנה בשלהי המאה ה-19 בסגנון ניאו רנסנסי. התוספת החדשה הפכה את הכניסה למוזיאון, כך שהיא נמצאת כעת בכיכר שסביבה נמצאים גם מוזיאון ואן גוך ומוזיאון Rijksmuseum, כשהשאיפה הייתה לעדכן את המבנה הישן ולהוסיף שטחי תצוגה, וכן מסעדה וחנות.

לוגו המוזיאון

העיצוב של האגף החדש מציגה סוג של גישה שעדיין מושפעת מאגדת מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו. אמסטרדם סבלה עשור, או יותר, מהשקעות יקרות בתשתיות ובנייה, שחלקן לא הסתיימו או שהיו קצרות ראייה. תושבים בעיר לאורך השנים פיתוח כעס ותיסכול, כך שהתחרות לאגף החדש למוזיאון יצרה הזדמנות לשינוי מגמה. עם או בלי קשר, גם המיתוג החדש למוזיאון זכה לשלל תגובות שליליות מהציבור, ואף הוגדר באתרים מקצועיים כאחד ממהלכי המיתוג הגרועים השנה, אף כי בוצע על ידי חברת מיתוג מוערכת ביותר.

אולם אגדת הגוגנהיים בבילבאו, היא בעיקר אגדה. המוזיאון שתכנן פרנק גרי בעיר הספרדית, לא הביא לבדו את השינוי שהפך עיר תעשייה מיושנת למכה לתיירים והשקעות. המוזיאון הגיע לאחר עשורים של התחדשות עירונית, ואף שהיה בניין נוצץ ומבריק בתכנונו, הוא השתלב באסטרטגיה עירונית ופיתוח מתמשך, ושימש למעשה סמל לשינוי, ולא יצר את השינוי בעצמו, ובניינים שכאלה רק לעיתים רחוקות מצליחים לחדש שכונות או להבטיח זרימת מבקרים או הון, על בסיס עיצובם בלבד, עם זאת, במקומות שונים עדיין מאמינים ביכולת של השקעות עצומות במבנים ראוותניים לחולל שינויי כדוגמת אגדת בילבאו – סין, קטאר, והמפרץ הפרסי בכלל, הן אולי הדוגמאות הבולטות ביותר.

מאמרים קשורים: מיתוג בילבאו- לא רק גוגנהיים | בילבאו- השקעה תרבותית שהשתלמה | הלסינקי דוחה את ההצעה לבניית מוזיאון גוגנהיים בעיר | המגדל המשולש שמסעיר את פריז | מיתוג קטאר – עצמאית כמו שאתה