מדליין גוברת על תל אביב ועל ניו יורק וזוכה בתואר העיר החדשנית בעולם

תחרות העיר החדשנית בעולםמדליין, קולומביה, הוכרזה כזוכה בתחרות העיר החדשנית בעולם, שאורגנה על ידי Wall Street Journal ו-Citi, ושנועדה לתת הכרה למרכזי הערים החדשניים ביותר.

200 ערים נבחרו לתחרות על ידי מומחי Urban Land Institute על בסיס 8 קריטריונים: סביבה ושימוש בקרקע, תרבות וחיות, סביבה כלכלית, קדמה ופוטנציאל, מקומות של עוצמה, חינוך והון אנושי, טכנולוגיה ומחקר, וניידות ותשתית. בשלב השני התבקשו קוראי מגזין ה- WSJ ואחרים להצביע עבור העיר הראויה לתואר והרשימה הצטמצמה ל-25 ערים, ובשלב השלישי שוב נקרא הציבור להצביע בין 3 המתמודדות האחרונות- מדליין, תל אביב וניו יורק.

מדליין רכבלמעטות הערים שעברו שינוי דומה לזה שעברה מדליין, העיר השנייה בגודלה בקולומביה, ב-20 השנים האחרונות. שיעור הרציחות בעיר צנח בכ-80% בין 1991 ועד 2010. העיר הקימה ספריות ציבוריות, פארקים ובתי ספר בשכונות העוני על מורדות ההרים, ויצרה קישורים תחבורתיים אל המרכז הכלכלי והתעשייתי.

בהודעת הזכייה צוין כי מדליין נבחרה בזכות הצלחתה במציאת פתרונות חדשניים בעיות מסורתיות של ניידות וסביבה. כיום, גונדולות ומעליות ענק מניעות תושבים משכונות במדרונות ההרים התלולים למקומות עבודה ובתי ספר בעמק שמתחת. כתוצאה, זמן הנסיעה עבור רוב תושבי העיר הצטמצם משעתיים למספר דקות בלבד. במדליין, מערכת רכבות תת קרקעיות הקלה על זיהום האוויר ועל העומס ברחובות הראשיים, ומוזאונים חדשים ונוצצים, מרכזי תרבות, ספריות ובתי ספר מעשירים את הקהילה.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג קולומביה | בארנקייה, קולומביה- בירת התרבות של אמריקה | עיר לא מכוניות, כל יום ראשון בבוגוטה, קולומביה | בוגוטה- עיר המוסיקה של אונסק"ו | חדר כושר ורטיקלי בשכונת מצוקה ששומר את הילדים הרחק מהרחובות


צפיפות חיוּת וחדשנות בערים הגדולות בעולם. איך הכל מתקשר?

גג מבנה המרינה שעוצב כפארק - סינגפור

גג מבנה המרינה שעוצב כפארק – סינגפור

רמת צפיפות הערים הוא נושא שוני במחלוקת. מצד אחד, כלכלנים רבים מדגישים את היתרונות של בנייה לגובה כתרופה לכל דבר – מחדשנות ועד יצירת מקומות תעסוקה או דיור זול. מצד שני, קיימים אלה הטוענים כי צפיפות יכולה להיות מושגת טוב יותר ללא בנייה לגובה, כמו בלוק אחד היכול לכלול בית קפה, תאטרון שכונתי, גלריה, מסעדות, חנות אופניים, כנסיה, 20 דירות ומספר ברים, כשהכול מתפקד 24/7 ורמת שימוש עולה בהרבה על בניין משרדים גבוה.

ריצ'רד פלורידה טען כי חדשנות עירונית וסטארטפים בהייטק נוטים שלא להתקיים בגורדי שחקים אלא דווקא באזורים מעורבי שימוש, שכונות בגובה בינוני המעודדות אינטראקציה, כמו צ'לסי ווויליאמסברג בניו יורק, האיסט אנד בלונדון, סומה ומיסיון בסן פרנסיסקו, ווניס וסנטה מוניקה בקליפורניה, וכמובן הסיליקון ואלי. אזורים של גורדי שחקים הופכים לדבריו, לפרברים אנכיים, סטריליים וחסרי חיים.

מחקר חדש של Urban Land Institute ושל Centre for Liveable Cities בנושא הוא מעניין במיוחד. הדיאגרמה מהדוח מציגה את הערים הגלובליות המרכזיות יחד עם ממדים של צפיפותן ורמת ה חיוּת (livability) שלהן. הצפיפות, על ציר ה-y נמדד באוכלוסייה לקמ"ר, והחיות, על ציר ה-x, נמדדת על פי סקר מרסר לאיכות חיים, המדרג ערים לפי מאפיינים כמו שירותים ציבוריים, תחבורה, אזורי נופש ובילוי, והסביבה הכלכלית, פוליטית והחברתית.

צפיפות מול חיות של ערים

צפיפות מול חיות של ערים

הדוח מציב את הערים המרכזיות ומחלק אותן ב- 4 חלקים מרכזיים. החלק העליון הימני כולל את הערים שבמצב בהן מוגדר "win-win", שילוב של צפיפות גבוהה וחיוּת גבוהה, וחלק זה כולל את לונדון וסינגפור. החלק התחתון הימני מאפיין ערים בהן הצפיפות נמוכה אבל ה חיוּת גבוהה – טוקיו, רומא, פריז, וונקובר, ניו יורק, סידני, שטוקהולם, בריסל ולוס אנג'לס. החלק התחתון השמאלי הוא החלק של ה- "lose-lose", ערים בן הצפיפות גבוהה וה חיוּת נמוכה – ג'קרטה, ריו דה ז'ניירו, לימה, קואלה לומפור, סיאול, סאו פאולו, מקסיקו סיטי, דובאי, בייג'ינג, ניו דלהי וניירובי.

רק לונדון וסינגפור נכנסות לתחום ה- win-win המאופיין בצפיפות גבוהה ו חיוּת רבה, כששתי ערים נוספות נמצאות ממש על הגבול- טוקיו והונג קונג. כל ה-4 הן בין הערים היקרות בעולם- כך שהצפיפות אינה פתרון ליוקר המחייה, בניגוד לערים רבות וצפופות בהן ה חיוּת נמוכה. רבות מהערים המרכזיות בעולם מופיעות בקטגוריה התחתונה השמאלית, בה צפיפות נמוכה הולכת יחד עם חיוּת גבוהה. כמה מערים אלה הן גם המובילות העולמיות בחדשנות ומרכזי הייטק. לערים כאלה נראה כי יש יתרון בחדשנות הייטק ויצירת עסקים חדשים (אם כי לונדון וסינגפור גם הן מהערים החדשניות בעולם).

הדוח מציע מגוון המלצות לגבי האופן בו ניתן לשלב צפיפות גבוהה וחיוּת רבה, כפי שנלמדה ממקרי בוחן בסינגפור, כמו אימוץ גישות תכנון יותר סיסטמתיות לצמיחה לטווח ארוך והתחדשות, השקעה בתחבורה ירוקה ותשתיות, הבאת הטבע קרוב יותר אל התושבים, חיבוק המגוון ועידוד הכללה, ושיפור איכות המרחבים הציבוריים.

מאמרים קשורים: סקר מרסר לדירוג איכות החיים בערים | איך יראה העולם בשנת 2050? – הרבה יותר עירוני | ההייטק חוזר לעיר | הערים החדשניות בעולם | דירוג ערי הסטארטאפ בעולם


הקריסטל: המרכז הראשון בעולם לשיפור הידע על קיימות ועיר חכמה, וראיונות עם מומחים בתחום

קריסטל לונדוןהקריסטל, יוזמה לערים מקיימות וחכמות של חברת סימנס, נפתח בלונדון, ומציע את התערוכה הגדולה בעולם בנושא קיימות וערים. מרכז הלימוד יאחד מקבלי החלטות בערים, פוליטיקאים, מתכנני ערים, ארכיטקטים ומומחי תשתית, כמו גם מבקרים מכל העולם, חברי קהילות וילדי בית ספר וילמד על האופן בו אנו חיים כיום בערים ועל הדרכים לעשותן טובות יותר במונחים של איזון סביבתי, כלכלה ואיכות חיים. נושא זה הוא חשוב יותר מתמיד, עם ערים ברחבי העולם המתפתחות לממדי אוכלוסייה, שבחלקן הוא גדול יותר מזה משל מדינות כמו אוסטרליה, צ'ילה וישראל. מספר האנשים החיים במרכזי הערים גדל ללא הפסקה בקצב של מיליון איש בשבוע.

הבניין המיוחד של הקריסטל ממוקם ברויאל ויקטוריה דוקס, מרכז אזור היזמות הירוק החדש של לונדון. הרעיון של המרכז הונע על ידי החזון לעולם עירוני רב פנים, והמבנה דמוי הקריסטל בא לשקף רעיון זה של פנים רבות ומורכבות החיים העירוניים. מבחינת לונדון, יש לקריסטל משמעות היסטורית ותרבותית, כשהוא שואב השראה מה"קריסטל פאלאס", אשר בשנת 1851 הימם את המבקרים בתערוכת החדשנות והטכנולוגיה שנערכה בו בשיא המהפכה התעשייתית, והוא נבנה משלד ענק של פלדה וזכוכית – פלא הנדסי באותה תקופה.

כיום הקריסטל לוקח את השם לשיא חדש, ומסמל את תחילתו של עידן חדש של קיימות. הבניין עצמו תוכנן להיות אחד הבניינים הידידותיים ביותר סביבה בעולם, ושואף לדירוגים הגבוהים ביותר של LEED ו- BREEAM (תקני הבנייה ירוקה המחמירים בעולם). פאנלים סולריים וחום מבטן האדמה מספקים את האנרגיה למבנה, ומבטלים בכך את הצורך בשריפת דלקים. והוא אף מאחסן אנרגיה בעצמו. הבניין גם קולט מי גשמים, מטפל בביוב שהוא מייצר, ועיצוב הבניין, כולל הזכוכיות, מספקים בידוד ברמה גבוהה ביותר ועוזרים ליעילות האנרגטית שלו. בנוסף לכל אלה, יש בבניין תחנת טעינה למכוניות חשמליות.

מופע ההקרנה על הבניין בטקס הפתיחה:

להלן כמה מומחים שהגיעו לטקס הפתיחה ומדברים על חלק מהנושאים בהם המרכז עוסק. ריצ'רק רוסן, נשיא Urban Land Institute נשאל מדוע לא משתמשים יותר ב"לכידת ערך קרקע" כדרך לממן השקעות בתשתיות?

פאולו וג'יאונה, כותב בכיר ב- UN-Habitat Guide for city leaders נשאל מהי הצפיפות האידיאלית עבור עיר, כדי שתהיה מקיימת?

מפו פרנקלין אטו, ראש עיריית יוהנסבורג נשאל עד כמה זה חשוב לערב את תושבי עירו בתכנון העיר?

חואן קרלוס, ראש UN-Habitat נשאל מהם האלמנטים החשובים לתכנון עירוני טוב המאה ה-21?

הולגר דלקמן, מנכ"ל Embarq/WRI, נשאל כיצד תכנון עירוני משפיע על תבניות התחבורה שלנו?

הארכיטקט דניאל ליבסקינד נשאל איך מערבים את הקהילה המקומית כאשר מפתחים פרויקטים אדריכליים?

מאמרים קשורים: איך יראו הערים ב-2050- הנה כמה תשובות | הערים החכמות באות- יוזמה גלובלית של האו"ם | מערכת ההפעלה לערים חכמות של IBM | העיר המקיימת הראשונה בעולם- מסדאר | העיר החכמה הראשונה