מדליין גוברת על תל אביב ועל ניו יורק וזוכה בתואר העיר החדשנית בעולם
פורסם: מרץ 2, 2013 נושאים: הכל, מיתוג ערים, עיר חכמה, קיימות-סביבה, תחבורה | Tags: Citi, Urban Land Institute, איכות חיים, איכות סביבה, העיר החדשנית בעולם, חדשנות, מדליין, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, ניו יורק, קולומביה, תחבורה, תחבורה ציבורית, תחרות, תכנון עירוני, תל אביב השארת תגובהמדליין, קולומביה, הוכרזה כזוכה בתחרות העיר החדשנית בעולם, שאורגנה על ידי Wall Street Journal ו-Citi, ושנועדה לתת הכרה למרכזי הערים החדשניים ביותר.
200 ערים נבחרו לתחרות על ידי מומחי Urban Land Institute על בסיס 8 קריטריונים: סביבה ושימוש בקרקע, תרבות וחיות, סביבה כלכלית, קדמה ופוטנציאל, מקומות של עוצמה, חינוך והון אנושי, טכנולוגיה ומחקר, וניידות ותשתית. בשלב השני התבקשו קוראי מגזין ה- WSJ ואחרים להצביע עבור העיר הראויה לתואר והרשימה הצטמצמה ל-25 ערים, ובשלב השלישי שוב נקרא הציבור להצביע בין 3 המתמודדות האחרונות- מדליין, תל אביב וניו יורק.
מעטות הערים שעברו שינוי דומה לזה שעברה מדליין, העיר השנייה בגודלה בקולומביה, ב-20 השנים האחרונות. שיעור הרציחות בעיר צנח בכ-80% בין 1991 ועד 2010. העיר הקימה ספריות ציבוריות, פארקים ובתי ספר בשכונות העוני על מורדות ההרים, ויצרה קישורים תחבורתיים אל המרכז הכלכלי והתעשייתי.
בהודעת הזכייה צוין כי מדליין נבחרה בזכות הצלחתה במציאת פתרונות חדשניים בעיות מסורתיות של ניידות וסביבה. כיום, גונדולות ומעליות ענק מניעות תושבים משכונות במדרונות ההרים התלולים למקומות עבודה ובתי ספר בעמק שמתחת. כתוצאה, זמן הנסיעה עבור רוב תושבי העיר הצטמצם משעתיים למספר דקות בלבד. במדליין, מערכת רכבות תת קרקעיות הקלה על זיהום האוויר ועל העומס ברחובות הראשיים, ומוזאונים חדשים ונוצצים, מרכזי תרבות, ספריות ובתי ספר מעשירים את הקהילה.
מאמרים קשורים: מיתוג קולומביה | בארנקייה, קולומביה- בירת התרבות של אמריקה | עיר לא מכוניות, כל יום ראשון בבוגוטה, קולומביה | בוגוטה- עיר המוסיקה של אונסק"ו | חדר כושר ורטיקלי בשכונת מצוקה ששומר את הילדים הרחק מהרחובות
צפיפות חיוּת וחדשנות בערים הגדולות בעולם. איך הכל מתקשר?
פורסם: פברואר 7, 2013 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, עיר חכמה, קיימות-סביבה | Tags: Centre for Liveable Cities, Urban Land Institute, איכות חיים, איכות סביבה, בריסל, הונג קונג, הייטק, וונקובר, חדשנות, חיות, טוקיו, לונדון, לוס אנג'לס, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, ניו יורק, סטארטפים, סידני, סינגפור, סקר מרסר לאיכות חיים בערים, פריז, צפיפות, קיימות-סביבה, רומא, ריצ'רד פלורידה, שטוקהולם, תחבורה, תכנון עירוני 2 תגובותרמת צפיפות הערים הוא נושא שוני במחלוקת. מצד אחד, כלכלנים רבים מדגישים את היתרונות של בנייה לגובה כתרופה לכל דבר – מחדשנות ועד יצירת מקומות תעסוקה או דיור זול. מצד שני, קיימים אלה הטוענים כי צפיפות יכולה להיות מושגת טוב יותר ללא בנייה לגובה, כמו בלוק אחד היכול לכלול בית קפה, תאטרון שכונתי, גלריה, מסעדות, חנות אופניים, כנסיה, 20 דירות ומספר ברים, כשהכול מתפקד 24/7 ורמת שימוש עולה בהרבה על בניין משרדים גבוה.
ריצ'רד פלורידה טען כי חדשנות עירונית וסטארטפים בהייטק נוטים שלא להתקיים בגורדי שחקים אלא דווקא באזורים מעורבי שימוש, שכונות בגובה בינוני המעודדות אינטראקציה, כמו צ'לסי ווויליאמסברג בניו יורק, האיסט אנד בלונדון, סומה ומיסיון בסן פרנסיסקו, ווניס וסנטה מוניקה בקליפורניה, וכמובן הסיליקון ואלי. אזורים של גורדי שחקים הופכים לדבריו, לפרברים אנכיים, סטריליים וחסרי חיים.
מחקר חדש של Urban Land Institute ושל Centre for Liveable Cities בנושא הוא מעניין במיוחד. הדיאגרמה מהדוח מציגה את הערים הגלובליות המרכזיות יחד עם ממדים של צפיפותן ורמת ה חיוּת (livability) שלהן. הצפיפות, על ציר ה-y נמדד באוכלוסייה לקמ"ר, והחיות, על ציר ה-x, נמדדת על פי סקר מרסר לאיכות חיים, המדרג ערים לפי מאפיינים כמו שירותים ציבוריים, תחבורה, אזורי נופש ובילוי, והסביבה הכלכלית, פוליטית והחברתית.
הדוח מציב את הערים המרכזיות ומחלק אותן ב- 4 חלקים מרכזיים. החלק העליון הימני כולל את הערים שבמצב בהן מוגדר "win-win", שילוב של צפיפות גבוהה וחיוּת גבוהה, וחלק זה כולל את לונדון וסינגפור. החלק התחתון הימני מאפיין ערים בהן הצפיפות נמוכה אבל ה חיוּת גבוהה – טוקיו, רומא, פריז, וונקובר, ניו יורק, סידני, שטוקהולם, בריסל ולוס אנג'לס. החלק התחתון השמאלי הוא החלק של ה- "lose-lose", ערים בן הצפיפות גבוהה וה חיוּת נמוכה – ג'קרטה, ריו דה ז'ניירו, לימה, קואלה לומפור, סיאול, סאו פאולו, מקסיקו סיטי, דובאי, בייג'ינג, ניו דלהי וניירובי.
רק לונדון וסינגפור נכנסות לתחום ה- win-win המאופיין בצפיפות גבוהה ו חיוּת רבה, כששתי ערים נוספות נמצאות ממש על הגבול- טוקיו והונג קונג. כל ה-4 הן בין הערים היקרות בעולם- כך שהצפיפות אינה פתרון ליוקר המחייה, בניגוד לערים רבות וצפופות בהן ה חיוּת נמוכה. רבות מהערים המרכזיות בעולם מופיעות בקטגוריה התחתונה השמאלית, בה צפיפות נמוכה הולכת יחד עם חיוּת גבוהה. כמה מערים אלה הן גם המובילות העולמיות בחדשנות ומרכזי הייטק. לערים כאלה נראה כי יש יתרון בחדשנות הייטק ויצירת עסקים חדשים (אם כי לונדון וסינגפור גם הן מהערים החדשניות בעולם).
הדוח מציע מגוון המלצות לגבי האופן בו ניתן לשלב צפיפות גבוהה וחיוּת רבה, כפי שנלמדה ממקרי בוחן בסינגפור, כמו אימוץ גישות תכנון יותר סיסטמתיות לצמיחה לטווח ארוך והתחדשות, השקעה בתחבורה ירוקה ותשתיות, הבאת הטבע קרוב יותר אל התושבים, חיבוק המגוון ועידוד הכללה, ושיפור איכות המרחבים הציבוריים.
מאמרים קשורים: סקר מרסר לדירוג איכות החיים בערים | איך יראה העולם בשנת 2050? – הרבה יותר עירוני | ההייטק חוזר לעיר | הערים החדשניות בעולם | דירוג ערי הסטארטאפ בעולם
תגובות אחרונות