צפיפות חיוּת וחדשנות בערים הגדולות בעולם. איך הכל מתקשר?

גג מבנה המרינה שעוצב כפארק – סינגפור

רמת צפיפות הערים הוא נושא שוני במחלוקת. מצד אחד, כלכלנים רבים מדגישים את היתרונות של בנייה לגובה כתרופה לכל דבר – מחדשנות ועד יצירת מקומות תעסוקה או דיור זול. מצד שני, קיימים אלה הטוענים כי צפיפות יכולה להיות מושגת טוב יותר ללא בנייה לגובה, כמו בלוק אחד היכול לכלול בית קפה, תאטרון שכונתי, גלריה, מסעדות, חנות אופניים, כנסיה, 20 דירות ומספר ברים, כשהכול מתפקד 24/7 ורמת שימוש עולה בהרבה על בניין משרדים גבוה.

ריצ'רד פלורידה טען כי חדשנות עירונית וסטארטפים בהייטק נוטים שלא להתקיים בגורדי שחקים אלא דווקא באזורים מעורבי שימוש, שכונות בגובה בינוני המעודדות אינטראקציה, כמו צ'לסי ווויליאמסברג בניו יורק, האיסט אנד בלונדון, סומה ומיסיון בסן פרנסיסקו, ווניס וסנטה מוניקה בקליפורניה, וכמובן הסיליקון ואלי. אזורים של גורדי שחקים הופכים לדבריו, לפרברים אנכיים, סטריליים וחסרי חיים.

מחקר חדש של Urban Land Institute ושל Centre for Liveable Cities בנושא הוא מעניין במיוחד. הדיאגרמה מהדוח מציגה את הערים הגלובליות המרכזיות יחד עם ממדים של צפיפותן ורמת ה חיוּת (livability) שלהן. הצפיפות, על ציר ה-y נמדד באוכלוסייה לקמ"ר, והחיות, על ציר ה-x, נמדדת על פי סקר מרסר לאיכות חיים, המדרג ערים לפי מאפיינים כמו שירותים ציבוריים, תחבורה, אזורי נופש ובילוי, והסביבה הכלכלית, פוליטית והחברתית.

צפיפות מול חיות של ערים

הדוח מציב את הערים המרכזיות ומחלק אותן ב- 4 חלקים מרכזיים. החלק העליון הימני כולל את הערים שבמצב בהן מוגדר "win-win", שילוב של צפיפות גבוהה וחיוּת גבוהה, וחלק זה כולל את לונדון וסינגפור. החלק התחתון הימני מאפיין ערים בהן הצפיפות נמוכה אבל ה חיוּת גבוהה – טוקיו, רומא, פריז, וונקובר, ניו יורק, סידני, שטוקהולם, בריסל ולוס אנג'לס. החלק התחתון השמאלי הוא החלק של ה- "lose-lose", ערים בן הצפיפות גבוהה וה חיוּת נמוכה – ג'קרטה, ריו דה ז'ניירו, לימה, קואלה לומפור, סיאול, סאו פאולו, מקסיקו סיטי, דובאי, בייג'ינג, ניו דלהי וניירובי.

רק לונדון וסינגפור נכנסות לתחום ה- win-win המאופיין בצפיפות גבוהה ו חיוּת רבה, כששתי ערים נוספות נמצאות ממש על הגבול- טוקיו והונג קונג. כל ה-4 הן בין הערים היקרות בעולם- כך שהצפיפות אינה פתרון ליוקר המחייה, בניגוד לערים רבות וצפופות בהן ה חיוּת נמוכה. רבות מהערים המרכזיות בעולם מופיעות בקטגוריה התחתונה השמאלית, בה צפיפות נמוכה הולכת יחד עם חיוּת גבוהה. כמה מערים אלה הן גם המובילות העולמיות בחדשנות ומרכזי הייטק. לערים כאלה נראה כי יש יתרון בחדשנות הייטק ויצירת עסקים חדשים (אם כי לונדון וסינגפור גם הן מהערים החדשניות בעולם).

הדוח מציע מגוון המלצות לגבי האופן בו ניתן לשלב צפיפות גבוהה וחיוּת רבה, כפי שנלמדה ממקרי בוחן בסינגפור, כמו אימוץ גישות תכנון יותר סיסטמתיות לצמיחה לטווח ארוך והתחדשות, השקעה בתחבורה ירוקה ותשתיות, הבאת הטבע קרוב יותר אל התושבים, חיבוק המגוון ועידוד הכללה, ושיפור איכות המרחבים הציבוריים.

מאמרים קשורים: סקר מרסר לדירוג איכות החיים בערים | איך יראה העולם בשנת 2050? – הרבה יותר עירוני | ההייטק חוזר לעיר | הערים החדשניות בעולם | דירוג ערי הסטארטאפ בעולם