ה"טאוור" חוגג 120 – איך נולד אייקון?
פורסם: יולי 1, 2014 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, תחבורה, תיירות | Tags: אדריכלות, ארכיטקטורה, בריטניה, גשר לונדון, הטאוור אוף לונדון, לונדון, מיתוג, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, תחבורה השארת תגובה
גשר "הטאוור אוף לונדון" חוגג היום 120 וזו הזדמנות מצוינת לבחון את אחד הסמלים העירוניים המוכרים ביותר בעולם. הגשר של לונדון היה הישג הנדסי אדיר לתקופתו, פתרון תחבורתי חדשני, והצליח יחד עם זאת להיות גם נקודת ציון עיצובית ואייקון של עיר הבירה החשובה בעולם, בירת האימפריה הבריטית, בתקופת הזוהר שלה.
יו"ר ומנכ"ל חברת וולף אולינס מספרים על האסטרטגיה שמאחורי מיתוג אולימפיאדת לונדון 2012
פורסם: אוגוסט 7, 2012 נושאים: הכל, מיתוג מדינות, מיתוג ערים | Tags: אולימפיאדה, אולימפיאדת אתונה 2004, איל צאום, אסטרטגיה, בית הפרלמנט, בריאן בויילן, גשר לונדון, הטאוור של לונדון, וולף אולינס, יו-טיוב, לוגו, לונדון, לונדון 2012, לי וורוקי, מיתוג, מיתוג אולימפיאדה, מיתוג המשחקים האולימפיים בלונדון 2012, מיתוג מדינות, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מכרז מיתוג, משחקים אולימפיים, ערוץ הספורט, פייסבוק, שארד, תוכן מבוסס משתמשים השארת תגובה
אפשר לומר הרבה דברים, והרבה אנשים אומרים הרבה דברים, על מיתוג המשחקים האולימפיים בלונדון 2012, אבל דבר אחד בטוח- המיתוג הזה עורר הרבה מאד הדים, והוא זכיר במיוחד. עבור חברת המיתוג וולף אולינס מיתוג משחקים אולימפיים אינו דבר חדש, החברה פיתחה גם את המיתוג עבור אולימפיאדת אתונה 2004. ב-2006, החברה זכתה במכרז למיתוג אולימפיאדת לונדון עם הצעה שמתמקדת ב"כוח להמונים" (power-to-the-people), והמתרכזת בצדדים החברתיים והתרבותיים של המשחקים בניסיון להרחיב את יכולת האירוע להגיע לציבור ולמשוך אותו. כשהלוגו המפורסם נחשף לפני כמעט 6 שנים, הוא עורר סערה וביקורת רבה (כולל דיון בערוצי הספורט בישראל – איל צאום מתראיין בערוץ הספורט ב-2007 על מיתוג אולימפיאדת לונדון).
מדוע התעוררה סערה כה גדולה סביב הלוגו? יו"ר החברה, בריאן בויילן, והמנכ"ל, לי וורוקי, מדבר על אימוץ הדיסוננס האינהרנטי של העיר המארחת, והאסטרטגיה שמאחורי המיתוג:
שאלה: במונחים של מיתוג, הרעיון של אימוץ גישה חברתית יותר הייתה של ראיית הנולד ב-2006.
בריאן בויילן: "כשהמשחקים האולימפיים המודרניים נוסדו בשנת 1896, הם היו מבוססים סביב רעיון גדול יותר מספורט- עד שנת 1948 הם כללו מדליות עבור פעילויות תרבותיות, אפילו שירה. המשחקים האלה היו הלכו להיות הרבה יותר מערבים, קיימים בכל מקום ועבור כולם. על בסיס זה עבדנו עם הוועדה המארגנת של המשחקים לעודד השתתפות ברמה שטרם נראתה. היינו ממצבים אותם 'מחוץ לפודיום, אל הרחוב'. זה היה הבסיס של המותג".
המנכ"ל, לי וורוקי: "השנה הייתה 2006: פייסבוק היה בשטח כבר שנה, יו טיוב הלך והתפשט, תוכן מבוסס משתמשים היה בעלייה. ניתן היה כבר לראות את ההתפרצות של האנשים הלוקחים את העניינים לידיים שלהם, והאנרגיה שאנשים יכולים להזרים לדברים אלה. התחושה של אנרגיה הייתה באמת בלב הסמל.עצמו."
שאלה: איך הזהות של לונדון השתלבה בקונספט למותג?
בריאן בויילן: "לונדון לא הייתה זקוקה שישימו אותה על המפה עם תצוגה אייקונית. לא הייתה לנו כוונה להראות את גשר לונדון, הטאוור של לונדון, בית הפרלמנט עם פסים של צבע מעליהם."
לי וורוקי: "לונדון היא יותר מתמיד, עיר בינלאומית, רב תרבותית, יצירתית, מודרנית, אנרגטית ולכן גם מלאה בדיסוננס. רצינו להראות משהו שאתה יכול להתקל בו ברחוב, להשתמש בשפה הזאת, בניגוד למה שנחשה 'רשמי'."
שאלה: איך פיתחתם את העיצוב?
בריאן בויילן: "הסמל עצמו הגיע מגריד של אנרגיה ששרטטנו, של קווים שנעו, ושהכילו מלבן, שעצרנו ברגע מסויים. בזה השתמשנו בכל דרך רנדומלית כדי לייצר תבנית, כך שהרעיון של צורה חופשית נמצאת בבסיס המותג. הפונט (גופן) גם כן מתקשר לזה. אף פעם לא הצענו משהו שהוא אנכי או אופקי, זה תמיד היה נטוי מעט לצד כלשהו, כדי שאנשים יסתכלו על זה ויחשבו פעמיים. השתמשנו במונח "מרשם אנרכי", זה לא שרצינו סתם לשרטט משהו דוקרני".
שאלה: דיסוננס ואנרכיה לא נראים מתאימים במונחים של מיתוג האולימפיאדה, שאמורה לעודד תחושה עולמית של אחדות
לי וורוקי: "בדיסוננס אין הכוונה למחלוקת. הכוונה היא היכולת להיות מעט מחוץ למרכז ועדיין להיות "קול", ולמעשה הכוונה היא שאתה "קול" בגלל שאתה לא ממש במרכז. זה מה שעושה את לונדון למקום כל כך מרתק."
בריאן בויילן: "לונדון אינה הומוגנית. קח לדוגמה את ה"שארד". יש אנשים השואלים, "מה זה לעזאזל? למה נתנו לזה לקום?" אחרים אוהבים את מה שזה אומר על לונדון, משום שזה כנראה אחד הבניינים המתקדמים בעולם. כך שהרבה מזה קשור להרגשה. כמו רבים אחרים, אני במקור לא מלונדון. אתה יכול להיות חלק ממקום וגם לצפות בו באותו זמן."
שאלה: איך הגבתם לביקורת על הלוגו?
בריאן בויילן: "קודם כל, כשאתה עושה משהו כזה אתה מצפה לתגובות מאד מעורבות. הייתה הרבה בירוקת בתקשורת, אבל הייתה גם תקשורת תומכת. בשבוע שעבר הסתכלתי על העיתונות מהיום שבו הלוגו פורסם לראשונה, כשהייתה המון ביקורת, ומאמר מערכת אמר שבשנת 2012 אנחנו כנראה נסתכל אחורה ונחשוב על מה הייתה כל המהומה. ואני חושב שהיום זה מה שאנשים חשים."
לי וורוקי: "באופן מעניין, הביקורת נגעה בעיקר לחוקים ששברנו, השאלה היחידה היא האם היה צורך לשבור חוקים אלה. הביקורת כללה: זה יותר מדי דיסוננסי. זה לא משקף את המקומות המפורסמים של לונדון. זה אורבני מדי, צעיר מדי. אלה בדיוק הדברים שרצינו שהלוגו ישדר – הדיסוננס היה מכוון, את האתרים בלונדון כולם מכירים כבר."
הביביסי יצא לשאול את המבקרים באולימפיאדה מה הם חושבים על הלוגו (וידאו):
מאמרים קשורים: לונדון 2012 – המותג | מי עיצב את סמל המשחקים האולימפיים? וכמה שווה המותג היום? | רשתות חברתיות ושיווק- אולימפיאדת לונדון 2012 | המירוץ לאירוח האולימפיאדה ב-2020- נותרו 3 ערים | עיצוב הכרטיסים והמדליות לאולימפיאדה
עיצוב הבולים לציון המשחקים האולימפיים, לונדון 2012
פורסם: יולי 28, 2012 נושאים: הכל, מיתוג מדינות, מיתוג ערים | Tags: hat-trick, אולימפיאדה, בריטניה, גלגל הענק, גשר לונדון, האיצטדיון האולימפי בלונדון, המשחקים האולימפיים, הסגל האולימפי הבריטי, לונדון, לונדון 2012, לונדון איי, מוזאון טייט מודרן, מיתוג, מיתוג מדינות, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, משחקים אולימפיים, עיצוב, עיצוב בולים השארת תגובהחברת hat-trick עיצבה סדרה של 4 בולים לציון המשחקים האולימפיים בלונדון. בסדרה מככבים אתרים אייקוניים מהעיר לונדון, המשולבים בענפי ספורט שונים.
כל האתלטים המצולמים הם חברי הסגל האולימפי הבריטי, ומשתתפים במשחקים השנה. היה צורך, על פי המעצבים, לוודא כי האתלטים לא יהיה מזוהים בבולים, אבל שייצגו את הנבחרת. לצורך שילוב האתלטים בבולים באופן שיתאים למבנים המצולמים נערכו צילומים רבים, בזוויות שונות לספורטאים, ובאופן שיציג את ענף הספורט באופן הולם ומייצג. לאחר שצולמו האתלטים, יצא הצוות לצילומי האתרים בעיר, ולבסוף התמונות שולבו (ראה וידאו).
הרעיון לשלב את האתרים מהעיר והספורטאים נולד כבר בתחילת התהליך, אולם נבדקו אופנים רבים לישמו. לבסוף נמצא כי הדרך שנבחרה היא הדרך הטובה ביותר, בעיקר בעיצוב בקנה מידה כה קטן (בולים). למרות קנה המידה הקטן של הבולים, עיצובם הוא תהליך מורכב ביותר שארך במקרה הזה כ-15 חודשים.
מאמרים קשורים: מיתוג המשחקים האולימפיים לונדון 2012 | מי עיצב את לוגו האולימפיאדה וכמה שווה המותג? | עיצוב הכרטיסים והמדליות למשחקים האולימפיים | התחרות לאירוח האולימפיאדה ב-2020 – נותרו 3 ערים | מיתוג מונדיאל 2014 בברזיל
עוד אזור בלונדון הופך למותג: ויקטוריה
פורסם: יולי 26, 2012 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים | Tags: 62 Buckingham Gate, Cardinal Place, Land Securities, Nine Elms, SomeOne, SW1, Wellington House, איקאה, ארמון בקינגהם, בריטניה, גשר לונדון, דאונינג סטריט, הסיטי של לונדון, התחדשות עירונית, ווסמינסטר, ויקטוריה, זהות ייחודית, לוגו, לונדון, מוזיאון הטייט, מיתוג, מיתוג מקום, מיתוג מקומי, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מיתוג שכונות, סוהו, שארד, תחנת ויקטוריה, תכנון עירוני השארת תגובה
תהליך מעניין עובר על לונדון, אחת הערים הגדולות והמתויירות ביותר בעולם. לאחר תהליך שנמשך מאות שנים, בו ערים ועיירות אוחדו כדי ליצור מטרופולין אחד, המגמה כעת היא הפוכה: אזורים שונים בלונדון מנסים לבדל את עצמם וליצור זהות מותג ייחודית, בתוך המטרופולין הענק של לונדון. בפוסטים קודמים הצגתי את מיתוג אזור גשר לונדון והשארד, השכונה החדשה של איקאה בלונדון ומיתוג פרויקט התחדשות עירונית בשם Nine Elms.
בפוסט אחר העליתי את השאלה האם מיתוג שכונות הוא יעיל בכלל (עם דוגמה של מיתוג אזור גשר לונדון), והתשובות אינן חד משמעיות כלל. אזורים שונים בלונדון זכו לתהליך מיתוג מקומי, שמובל בדרך כלל על ידי יזמי נדל"ן, ולא על ידי הקהילה המקומית, דבר שאולי יכול לקדם את המכירות שלהם, אבל ספק אם מייצג נאמנה את המקום, ולכן הצלחת המיתוג לאורך זמן מוטלת בספק.
אזור ויקטוריה בלונדון, המכונה גם בכתובת המיקוד-SW1, הוא מהחלקים המוכרים ביותר של העיר. בעוד אזור הסיטי של לונדון מוכר כאזור העסקים והבנקים, הסוהו כמרכז המדיה, הגדה הדרומית כמרכז האמנות, לאזור ויקטוריה אין זהות ברורה וייחודית. זהו אחד האזורים המרכזיים ביותר בלונדון, המושך מיליוני מבקרים מדי שנה והכולל את אזור ווסמינסטר ודאונינג סטריט (בית ראש הממשלה), המרכז הפוליטי של בריטניה, את גדת הנהר באזור מוזיאון הטייט, ארמון בקינגהם ושלושת הפארקים המקיפים אותו, ללא ספק, אוסף נכבד של אייקונים בריטים המוכרים בעולם כולו.
מעבר לזה, האזור הוא מרכז תחבורה מהגדולים בעיר, ועוברים בו לא פחות מ-115 מיליון איש בשנה! זו אולי אחת הסיבות לכך שהאזור, עם תחנת ויקטוריה העצומה, נחשב בעיני רבים כאזור מעבר, ולא כיעד בפני עצמו. ותפישה זו בדיוק מנסה תהליך המיתוג לשנות.
חברת Land Securities, חברת הנדל"ן הגדולה בבריטניה מפתחת ומנהלת אזורי משרדים, מסחר ומגורים, מחזיקה בנכסים רבים באזור ויקטוריה (Cardinal Place לדוגמה), וכעת היא פועלת לתת לאזור זהות ייחודית, שעוצבה על ידי חברת המיתוג SomeOne. המטרה היא לקדם את האזור כולו, אבל בעיקר את הפרויקטים החדשים של החברה 62 Buckingham Gate ו- Wellington House, ב-7 השנים הקרובות.
מיתוג ויקטוריה משתמש בקונטרסטים שיש באזור, המוצגים דרך האות V. הגופן (פונט) בו משתמש המיתוג, נראה לכאורה פשוט וללא ייחוד, אולם השינוי שהוכנס באות R מייחד אותו, ומוסיף לאות המודרנית והנקייה רכות ואלגנטיות שהיתה חסרה בה. הקו החותך את האות V נותן, באופן מתוחכם, תחושה ש"עדיין לא ראית הכל", בדומה לקיפול בשולי דף בספר שמזמין להפוך דף ולהמשיך לגלות המשך הסיפור.
מאמרים קשורים: מיתוג התחדשות עירונית בלונדון | מיתוג אזור גשר לונדון | איקאה בונה שכונה בלונדון | מיתוג שכונות. זה עובד בכלל? | פרויקט התחדשות ומיתוג – הארטלנדס בריטניה
מיתוג שכונות: האם זה עובד? 3 מקרי בוחן
פורסם: יולי 24, 2012 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, קיימות-סביבה | Tags: Borough, Citta della Moda, CityLife, London Bridge Quarter, Southwark, Zona Fiera, אדריכלות, איירווין סלאר, איכות חיים, איכות סביבה, אלן בקסטר, ארכיטקטורה, ביירות, גשר לונדון, דניאל ליבסקינד, המגדל הגבוה ביותר, התחדשות עירונית, זאהא חדיד, יו"ר סלאר פרופרטי גרופ, לונדון, מילאנו, מיתוג, מיתוג מחדש, מיתוג מקום, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מיתוג שכונה, מלחמת לבנון, מנכ"ל ומייסד אלן בקסטר דיזיין, סאיפי וילג', סולידר, עיר האופנה, פרופסור לארכיטקטורה באוניברסיטה האמריקאית בביירות, קהילות אוטופיות, קהילות סגורות, קלאודיו ארטוסי, רובע גשר לונדון, רוברטה סליבה, רפיק חרירי, שארד, שמות מותג, תכנון עירוני השארת תגובהלחברות פיתוח בינלאומיות יש סיבה טובה לנסות ולשנות את תפיסת הציבור לגבי שכונות לא מבוקשות בערים: הן צריכות למכור נדל"ן. 3 פרויקטי מיתוג ופיתוח שכונות בלונדון, ביירות ומילנו מאפשרים לבדוק האם המאמצים לשינוי שם ופיתוח מותג למקום שווים את המאמץ.
אתר האינטרנט של רובע גשר לונדון
לונדון – השארד, המגדל הגבוה ביותר שנוסף לקו הרקיע בלונדון לאחרונה, ממוקם בגדה הדרומית באזור הנקרא Southwark. בפוסט קודם הצגתי את הפרויקט היוקרתי, שהאזור בו הוא נבנה מוכר לתושבי לונדון בזכות שוק פתוח לירקות בסופי השבוע. קבוצת משקיעים מקטאר מפתחת כעת את כל האזור, סביב תחנת הרכבת של גשר לונדון. בהיותם משוכנעים כי Borough או Southwak, השמות הקיימים לאזור, אינם חזקים מספיק כשמות מותג, הם המציאו את השם London Bridge Quarter (רובע גשר לונדון), על שם הגשר המפורסם ותחנת הרכבת הצמודה לו.
איירווין סלאר, יו"ר סלאר פרופרטי גרופ, המפתחת את האזור, רואה את השם רובע גשר לונדון "בו זמנית מותג חזק וקונספט שמנהל ומזרז את התחדשות האזור".
"תחנות רכבת מרכזיות וגשרים שולטים בשכונות של לונדון" אומר אלן בקסטר, מנכ"ל ומייסד אלן בקסטר דיזיין, אשר במשך 12 שנה ייעץ בנוגע לאופן בו צריך לפתח את אזור גשר לונדון. "כיום, תחנות הרכבת הן מבנים אזרחיים חזקים, לא עוד מלוכלכים ומוקדי פשיעה, אלא מלאי חיים ונקודות מפגש לאנשים, כמעט 60 מיליון בשנה בתחנת גשר לונדון בלבד. תחנות רכבת מוטמעות במוחנו". אומר בקסטר. עם זאת תושבי לונדון אינם כה משוכנעים שמאמצי המיתוג מחדש לאזור יהוו את המניע למשיכת עסקים ורוכשים. השם רובע גשר לונדון הוא ארוך, והוספת המילה רובע כבר הפכה לקלישאה משומשת מדי. לא יהיה זה מפתיע אם בסופו של דבר, תחנת הרכבת של גשר לונדון תקרא על ידי הלונדונים "השארד".
עולה גם השאלה: מה זה רובע גשר לונדון? השם נשמע חמים, אבל הוא מבלבל. אנשים מכירים את המקום כגשר לונדון, או השארד, הבניין הגבוה באירופה. שתי נקודות ציון דומיננטיות אשר עשויות להאפיל על הניסיון למתג את האזור בשם חדש. קיימת תחושה שיש קצת יותר מדי שמות גדולים על שטח קטן מדי. עם זאת, די ברור מה המפתחים מנסים לעשות. גשר לונדון הוא אייקון היסטורי שמשווק מצוין. אם הלונדונים יאמצו את "הרובע" זו עדיין שאלה פתוחה.
סאיפי וילג', ביירות
ביירות – מאז שנות ה-90 המוקדמות, מפתחים שאפתנים שאפו ליצור קהילות אוטופיות בעיר. הם השתמשו במודלים מסחריים שלעיתים קרובות לא הבינו את מורכבות השכונות. מרכז ביירות היא דוגמה לכך.
בשנת 1994, ראש ממשלת לבנון רפיק חרירי הקים את חברת הפיתוח סולידר, תוך כוונה לפתח ולמשוך משקיעים זרים לביירות (ראה פוסט קודם על פיתוח ביירות). החברה שיקמה יותר מ-200 בניינים מהתקופה העותומנית ומתקופת המנדט הצרפתי, ובתמורה קיבלה זכויות קרקע על 1650 מגרשים שהוערכו בזמנו ב-1.17 מיליארד דולר. בין הפרויקטים שהחברה פיתחה היה סאיפי וילג', 16 בנייני מגורים נמוכים עם שטחים מסחריים בגובה הרחוב.
במקום לתת שם חדש למרכז ביירות, סולידר השתמשה בו כזהות, אף כי היא זהות מסובכת. הבניינים החדשים היו מעוטרים בסגנון פיניקי ועותומני. כיכרות ציבוריות וטיילות נבנו סביב עתיקות פיניקיות. החברה דחפה לפיתוח קהילות סגורות ומבני משרדים, ונתנה פחות חשיבות לביסוס שם מותג חזק. כדי שהפיתוח יעבוד, סולידר היתה צריכה לשכנע את הצרכנים המקומיים, שהמשיכו להיות מפולגים בדעתם הפוליטית ובהשתייכותם הדתית.
10 שנים מאוחר יותר, כיסים גדולים של נדל"ן ריק מפוזרים במרכז ביירות. רוברטה סליבה, פרופסור לארכיטקטורה באוניברסיטה האמריקאית בביירות מדגישה כי "השפה האדריכלית" של מרכז העיר נתנה בסופו של דבר את התחושה כי היא מיסחרה את המורשת וההיסטוריה של ביירות הישנה. בחיפוש אחר יצירת לכידות חברתית, ובניית מותג שלא יפגע, סליבה מאמינה כי סולידר הזניחה את השיקולים של האופן בו תושבים יחוו את העיר החדשה. עם זאת, תושבים בביירות נמשכים אל מרכז העיר. האזור חדש והבניינים יפים, ללא רחובות בהם חונים בחנייה כפולה ומשולשת, והתנועה נסבלת. זהו אזור לעשירים בלבד, אבל יותר ויותר עסקים לאנשים מכל המעמדות עוברים לאזור, כדי לתת מענה לביקוש של הקהל.
סולידר עדיין לא הצליחה לכסות את ההשקעה שנעשתה. האזור עדיין הפכפך, והעיר נעה בין תקופות שגשוג והתפרצויות אלימות. המתח שחזר ב-2006 בזמן מלחמת לבנון, הם סוג המכשולים שביירות מתמודדת איתם, ומרחיקה משקיעים זרים. עבור סולידר, השאלה היא פחות עד כמה תושבי ביירות יתחברו למותג וזהותו, ויותר שאלה של כמה זמן תמשך היציבות והשקט באזור.
מילאנו – תכנית לבנייני מגורים של זאהא חדיד
מילנו – מאז 1881, המרכז ההיסטרי לתערוכות במילנו, Zona Fiera, היה אוסף של חללים תעשייתיים. בניינים אלה נהרסו והועברו לפריפריה של מילנו בשנת 1997, על ידי קבוצה של חברות פיתוח איטלקיות, בכדי לפנות מקום למה שהפך להיות פרויקט ההתחדשות העירונית הגדול באירופה. הפרויקט כולל לפחות 12 בנייני מגורים ובנייני משרדים שעוצבו על ידי אדריכלים מובילים כמו זאהא חדיד ודניאל ליבסקינד.
בהתבסס על תעשיית האופנה החזקה בעיר, המפתחים קראו בהתחלה לאזור המתחדש "Citta della Moda" (עיר האופנה). אבל על פי יו"ר ומנכ"ל הפרויקט קלאודיו ארטוסי, המפתחים מאוחר יותר שינו את השם ל- CityLife בגלל שהפרויקט היה יותר מאופנה והם האמינו שמיתוג באמצעות שם באנגלית ימשוך יותר קהל בינלאומי.
תושבים במילאנו חשים כי מטרת המיתוג החדש הוא להשכיח את האזור כפי שהיה בעבר: אזור תערוכות, בשימוש חלקי, רק בזמן אירועים. המיתוג החדש עם השם CityLife מחמם את האווירה עם הבטחה מותגית ללא זמן. עם זאת, יש גם הטוענים כי שינוי השם של האזור נושא סכנה לאובדן הקהל המקומי.
באופנים רבים CityLife מנסה לומר כי לא מדובר עוד במילאנו הישנה. המפתחים מחזקים זאת על ידי גיוס אדריכלים שיצרו בנייינים חדשים ונועזים עם פליטות פחמן נמוכות בסביבה שכולה להולכי רגל. הם גם משלשים פארק באזור בהוצאה עצומה, מרכז קניות, מסעדות ובארים.
מיתוג שכונות הוא תמיד מהלך שכופה הייזם או המפתח על המקום, והמגוון העצום של מרכיבים תרבותיים והיסטוריים בכל עיר הופכים את המהלך של פיתוח זהות אחידה על פי תהליכים עיסקיים לבלתי אפשרית. במקומות בהם קיימת חוסר יציבות פוליטית או חברתית, או דימוי בעייתי, גם מהלך המיתוג המתוחכם ביותר לא יעזור.
גם בישראל לא חסרות דוגמאות לניסיונות למיתוג מחדש של שכונות. הדוגמה האחרונה היא שכונת פרדס כץ בבני ברק, שמזה כמה עשורים סובלת ממוניטין שלילי. פרדס כץ הינה שכונה ממוצעת בצד היותר חילוני של בני ברק, אולם בגלל כמה תושבים בשכונה היא התפרסמה כמרכז פשיעה. כעת מנסים בעירייה לשפר את התדמית של השכונה, ולצורך כך הוחלט לשנות את שמה ל"נאות הפרדס".
מאמרים קשורים: שיקום ביירות – להחזיר לעיר את העבר המפואר | הבניין הגבוה באירופה – שארד, לונדון | גישה חדשנית בשיתוף ציבור לתכנון עירוני בשבדיה | מיתוג מקומות על שם חברות מסחריות | איקאה בונה שכונה בלונדון
הבניין הגבוה באירופה- שארד, לונדון
פורסם: יולי 5, 2012 נושאים: הכל, כלכלה-עסקים, מיתוג ערים, תחבורה | Tags: the place, אדריכלות, ארכיטקטורה, בריטניה, גשר לונדון, דירות יוקרה, הבניין הגבוה באירופה, התחדשות עירונית, לוגו בניין, לונדון, מגדל הפלייס, מגדל השארד, מיתוג, מיתוג בניין, מיתוג עירוני, מיתוג ערים, מלון שנגרילה, מרכז פומפידו, משחקים אולימפיים, נגישות תחבורתית, נהר התמזה, נקודת תצפית, רובע גשר לונדון, רנצו פיאנו, תחבורה ציבורית, תכנון עירוני השארת תגובה
לוגו מגדל השארד
במופע לייזרים מרהיב, יחנך היום מגדל השארד, הבניין הגבוה באירופה, ששינה את קו הרקיע של לונדון (ולווה בויכוח ציבורי נוקב בעניין), ושהפך לסמל של העיר עוד לפני שנחנך, בתזמון מופתי, שבועות ספורים לפני פתיחת המשחקים האולימפיים בלונדון, ובעלות של 1.5 מיליארד ליש"ט.
העיצוב המיוחד של המגדל, דמוי "קרחון העולה מן התמזה", הוא של הארכיטקט האיטלקי רנצו פיאנו שתכנן בין השאר את מרכז פומפידו בפריז, המרכז הלאומי למדע וטכנולוגיה באמסטרדם, פוצדאמר פלאץ בברלין ואין ספור פרויקטים ברחבי העולם.
הבניין, שמחליף בניין בן 24 קומות שהיו במקום, מתנשא לגובה 310 מטר, ויאכלס 72 קומות של משרדים, מסעדות, מלון שנגרילה, דירות יוקרה, ואת נקודת התצפית הגבוהה ביותר בלונדון, בגובה 245 מטר. הבניין ממוקם בגדה הדרומית של נהר התמזה, ברובע גשר לונדון האייקוני, והוא צפוי להזניק את האזור שעובר מתיחת פנים כוללת. מלבד בניין השארד, משופצת ומעוצבת מחדש תחנת הרכבת התחתית והאוטובוסים של גשר לונדון, שתזכה לגג זכוכית חדש, מוקם מבנה משרדים נוסף בשם the place וכן כיכרות פתוחות ברובע.
הרעיון לבניין היה פשוט וחזק- לבנותו על בסיס נגישות תחבורתית כדי לחסוך בזמני ומרחקי נסיעות, ולהציע לדיירי הבניין יותר מקום ופחות זיהום אויר. הרעיון לקמת הבניין הכיר בנכס שיש למיקום להציע, עם 54 מיליון איש העוברים ברובע גשר לונדון מדי שנה, והיכולים לנוע ישירות מהרכבת את שולחן העבודה בניין.
מאמרים קשורים: המגדל המשולש שמסעיר את פריז | המגדל הגבוה בעולם – טוקיו | מגדל האורביט – יצירת האמנות הגדולה בבריטניה | הבניין הגבוה בעולם, באקו | התחרות על קו הרקיע של ניו יורק
מיתוג ערים ומדינות 
תגובות אחרונות