ערים וסמלים: האתרים, המוזיאונים ופארקי השעשועים המושכים הכי הרבה מבקרים בעולם

מונומנטים מפורסמים הם הסמלים של הערים בעולם. הם משמשים סמלים לתרבות המקומית ואייקונים לעושר, לקדמה או להיסטוריה של ערים ומדינות. הם סמלים של עוצמה, ודימויים הנחרתים בזיכרון. אלו הם המקומות הייחודיים בהם אנו חייבים לבקר לפחות פעם בחיים, להצטלם ולסמן- היינו גם פה.

טאג מאהלהטאג' מאהל  בהודו מושך מדי שנה 2.5 מיליון מבקרים ומדורג 10 בין המונומנטים המושכים ביותר בעולם. מעבר לארכיטקטורה המרהיבה, הוא מוכר לסמל של אהבה, שנבנה על ידי הקיסר שאח ג'האן לאשתו, שנפטרה בעת לידה, אך ביקשה ממנו קודם לכן להנציח את אהבתם.

הפירמידות בגיזה (9), קהיר הן מהגדולות ביותר במצרים, ונבנו על ידי פרעה מהשושלת הרביעית. הן מושכות מדי שנה כ-3 מיליון מבקרים, ומהוות עדות לעוצמה הכבירה של התרבות המצרית העתיקה.

ארמון אלהמברה (8) בגרנדה, ספרד הוא מבצר שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. מגיעים אליו מדי שנה יותר מ-3 מיליון מבקרים, הנדרשים לרכוש כרטיס כניסה מראש, והוא האתר המושך הכי הרבה מבקרים בספרד.

לקרוא את ההמשך »


חזון המטריקס מתממש – האדם כמקור אנרגיה

המטריקס

המטריקס - האדם כסוללת אנרגיה

המטריקס – האדם כסוללת אנרגיה

טרילוגיית המטריקס הבידיונית שנכתבה ובוימה על ידי לארי ואנדי ווצ'בסקי, ויצאה אל בתי הקולנוע בשנת 1999, הציגה דרך התבוננות חדשה ומאתגרת על החיים. הסרט מתאר את העולם כחוות גידול עצומה, בה בני האדם מוחזקים בתוך קפסולות ומשמשים כמקור אנרגיה, ובאותו הזמן נטענים במציאות מדומה (העולם ה"אמיתי" שאנו מכירים) באמצעים דיגיטליים.

עבור אלו שביטלו בזילזול את התיאוריה הרדיקלית שהציג הסרט, הנה שתי דוגמאות עכשוויות לאופן שבו נעשה שימוש בבני האדם כמקור אנרגיה, ואם רק לאחרונה התחלנו להתרגל לשימוש באוכלוסייה כמקור ידע (חכמת ההמונים), או כמקור מידע המשמש טכנולוגיות שונות לפיתוח שירותים חדשים (בעיקר בתחומי עיר חכמה), הנה גוף האדם מגלה כמקור אנרגיה זמין, זול וקל לניצול.

pavegen שפותחה בבריטניה היא מערכת אנרגיה המונעת על ידי צעדים. הרעיון מנצל אנרגיה קינטית מצעדי ההמון וממיר אותה לאנרגיה מתחדשת. על ידי הליכה, קפיצה או דילוג על הרצפה המותאמת, הציבור מייצר אנרגיה נקייה, מחוץ למערכת החשמל, שיכולה לשמש לתאורה, הקרנות ותחנות טעינה. מידע יכול להאסף תוך כדי ניצול האנרגיה ולהיות מוצג בזמן אמת.

היוזמה שנודלה תוך גיוס מימון באמצעות פלטפורמת קיקסטרטר, כוונה לחינוך וקידום אנרגיה מתחדשת, והיא מעוצבת כך שתוכל להיות מותקנת בבתי ספר. התקנת המערכת מציגה לסטודנטים באופן מוחשי את המשמעות של קיימות ואנרגיות מתחדשות, דרך הפעילות היום יומית בבית הספר, ומציגה דרך חדשנית לשילוב הנושא במערכת הלימודים, תוך אספקת תאורה למסדרונות.

עיתון הארץ מפרסם כתבה על האופן בו מנוצל חום הגוף האנושי במבנים ציבוריים: גוף האדם, הפולט חום בהספק של 100-60 וואט, התגלה בשנים האחרונות כמקור אנרגיה משמעותי המסוגל לסייע באוורור או בחימום מבני ציבור. כאשר קבוצת אנשים גדולה מתכנסת בחלל סגור, כמו תחנות רכבת וקניונים, ניתן להשתמש בחום שנפלט מגופם ובכך לחסוך באמצעי חימום או אוורור מזהמים. קניון Mall Of America שמינסוטה, ארה"ב, הוא מחלוצי המוסדות שאימצו את מודל החימום באמצעות הגוף. על אף הקור העז השורר במדינה בחודשי החורף, בקניון לא מפעילים מערכת חימום מרכזית אלא מווסתים את הטמפרטורה במבנה כך שתתאים לחום הנפלט מגופי הלקוחות. בקניון, בו מבקרים 45 מיליון לקוחות בשנה, גם משתמשים בבידוד תרמי משופר של קירות המבנה.

בפאריס ובשטוקהולם גובשו פרויקטים שאפתניים יותר לשימוש בחום גוף הנוצר במבנה אחד לצורך חימום מבנים סמוכים. בתחנת הרכבת המרכזית של שטוקהולם עוברים אלפי נוסעים מדי יום, ובסמוך לה נמצא בניין משרדים ובו 13 קומות. המבקרים בתחנה פולטים מגופם חום המעלה את הטמפרטורה במבנה התחנה ל-25-22 מעלות, הנחשבת לגבוהה ומצריכה הפעלת קירור במבנה.

כדי למנוע את הבזבוז שבהפעלת מערכת הקירור יזמה חברת המקרקעין הממשלתית פרויקט שבו ייקלט חום הגוף של המבקרים באמצעות מחליפי חום – מכשירים המעבירים חום הנפלט ממקור אחד למקום אחר. האנרגיה הנוצרת מנוצלת לחימום מים בצינורות העוברים בקירות בניין המשרדים. תוצאת התהליך תהיה שהבניין יקבל כשליש מהאנרגיה שלה הוא נזקק לחימום מגופי המבקרים הנחפזים לדרכם בתחנת הרכבת. באחרונה החל שלב הביצוע של הפרויקט, ובשבדיה מקווים להשתמש בטכנולוגיה זו במבנים דומים.

דיאן אקרמן, מהניו יורק טיימס, הזכירה פרויקט דומה המתקיים בימים אלה בפאריס. מטרת הפרויקט היא לנצל את חום הגוף שפולטים המבקרים בתחנת מטרו הסמוכה למרכז פומפידו לטובת מערכת לחימום 17 דירות בבניין מגורים הנמצא בקרבתה. "מה יכול להיות יותר חמים מאשר לסייע לחברים או לזרים להתחמם, או פשוט לדעת שעל ידי הליכה מהירה או סיבוב בחנויות אתה עוזר למישהו לחמם את המטבח הקריר שלו", כתבה אקרמן. למאמר המלא

מאמרים קשורים: השכונות הירוקות של שטוקהולם | עתיד התחבורה, האנרגיה והתקשורת נמצא באופניים החכמות | גם באזורים ללא חשמל יכולה להיות תאורה | תחנת טעינה מונעת רוח למכוניות חשמליות | הקיוסק הסולרי הראשון בעולם


הבניין הגבוה באירופה- שארד, לונדון

לוגו מגדל השארד

לוגו מגדל השארד

במופע לייזרים מרהיב, יחנך היום מגדל השארד, הבניין הגבוה באירופה, ששינה את קו הרקיע של לונדון (ולווה בויכוח ציבורי נוקב בעניין), ושהפך לסמל של העיר עוד לפני שנחנך, בתזמון מופתי, שבועות ספורים לפני פתיחת המשחקים האולימפיים בלונדון, ובעלות של 1.5 מיליארד ליש"ט.

העיצוב המיוחד של המגדל, דמוי "קרחון העולה מן התמזה", הוא של הארכיטקט האיטלקי רנצו פיאנו שתכנן בין השאר את מרכז פומפידו בפריז, המרכז הלאומי למדע וטכנולוגיה באמסטרדם, פוצדאמר פלאץ בברלין ואין ספור פרויקטים ברחבי העולם.

הבניין, שמחליף  בניין בן 24 קומות שהיו במקום, מתנשא לגובה 310 מטר, ויאכלס 72 קומות של משרדים, מסעדות, מלון שנגרילה, דירות יוקרה, ואת נקודת התצפית הגבוהה ביותר בלונדון, בגובה 245 מטר. הבניין ממוקם בגדה הדרומית של נהר התמזה, ברובע גשר לונדון האייקוני, והוא צפוי להזניק את האזור שעובר מתיחת פנים כוללת. מלבד בניין השארד, משופצת ומעוצבת מחדש תחנת הרכבת התחתית והאוטובוסים של גשר לונדון, שתזכה לגג זכוכית חדש, מוקם מבנה משרדים נוסף בשם the place וכן כיכרות פתוחות ברובע.

הרעיון לבניין היה פשוט וחזק- לבנותו על בסיס נגישות תחבורתית כדי לחסוך בזמני ומרחקי נסיעות, ולהציע לדיירי הבניין יותר מקום ופחות זיהום אויר. הרעיון לקמת הבניין הכיר בנכס שיש למיקום להציע, עם 54 מיליון איש העוברים ברובע גשר לונדון מדי שנה, והיכולים לנוע ישירות מהרכבת את שולחן העבודה בניין.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: המגדל המשולש שמסעיר את פריז | המגדל הגבוה בעולם – טוקיו | מגדל האורביט – יצירת האמנות הגדולה בבריטניה | הבניין הגבוה בעולם, באקו | התחרות על קו הרקיע של ניו יורק