ההסכם ההיסטורי שסולל את דרך המשי החדשה, ומה קרה לדרך המשי העתיקה?

דרך המשיבסוף השנה שעברה, חברת התעופה האוסטרלית קוונטס הודיעה על חתימת ברית עם חברת התעופה של איחוד האמירויות, אמירייטס, שבמסגרתה תחנת העצירה של "קו הקנגרו" של קוונטס, מלונדון לסידני, תעבור מסינגפור אל דובאי. להודעה יש משמעות עצומה גם לשדה התעופה צ'נגי וגם לעיר סינגפור שתחווה ירידה בתנועה האווירית. קוונטס היא חברת התעופה הזרה הגדולה ביותר שפועלת בצ'נגי, וההערכה היא כי 2 מיליון נוסעים של קוונטס עוברים בשדה התעופה הזה מדי שנה.

קוונטס - אמירייטס

קוונטס – אמירייטס

אתמול נכנס ההסכם ההיסטורי לתוקף, וחברת קוונטס כבר פרסמה כי הזמנת הכרטיסים בקו החדש עלה פי 6 מהתקופה המקבילה אשתקד. שיתוף הפעולה בין קוונטס לאמירייטס מקצר את זמן הטיסות בין אירופה לאוסטרליה ביותר משעתיים, והנוסעים בקו, שתחנת החלפת הטיסות שלו היא דובאי, יכולים לבחור בין 65 יעדים בינלאומיים עם החלפה אחת בלבד. ההסכם גם יסיט חלק ניכר מטיסות ההמשך מאוסטרליה אל יעדים אחרים בדרום מזרח אסיה, והמהלך כולו צפוי להכניס לקוונטס לבדה 90 מיליון דולר נוספים בשנה. המפסידות העיקריות מההסכם הן הערים סינגפור ופרנקפורט ששימשו מרכזי החלפת טיסות עד כה, שיותר לא יהיה בהן צורך, כשרוב ההחלפות יעשו בשדה התעופה של דובאי.

לפני שנים, כשעוד חלמנו על"מזרת תיכון חדש", היו תקוות כי ישראל תוכל להפוך לשחקן דומיננטי עולמי, ולהפוך לנקודת קשר בין אירופה לאסיה, בזכות המיקום האסטרטגי, וכי הטיסות למרחקים ארוכים יוכלו לבצע עצירת ביניים בישראל לצורך החלפת מטוסים ותדלוק, ויזרימו תנועת תיירים רבה לישראל. אולם עם חלוף השנים, פספסה ישראל את הפונטציאל הזה, ושתי ערים אחרות באזור מיהרו לנצלו, מתוך אסטרטגיית פיתוח בינלאומית שאפתנית.

דובאי הציבה את שדות התעופה שלה במרכז האסטרטגיה לפיתוח לאומי, והצליחה בזמן קצר למצב אותם כמרכז התעופה העולמי. השבוע עקפה דובאי את פריז, והפכה לשדה התעופה השני בעולם מבחינת תנועת נוסעים בינלאומיים, תוך כוונה לעקוף גם את לונדון ולהיות השדה העמוס בעולם עד 2015. את ציר התנועה ממערב למזרח דרך דובאי יש כבר המכנים "דרך המשי החדשה" המחברת את מזרח ומרכז אסיה הצומחות במהירות, עם אירופה ואפריקה (מעל הראש של ישראל), ודובאי כבר מתכננת בניית שדה נוסף כדי לעמוד בעומס. הקישוריות שדובאי מטפחת היא כלי מרכזי בנסיון שלה למשוך לעיר את האקספו העולמי ב-2020, את המשחקים האולימפיים והמונדיאל בקטאר ועוד.

העיר השנייה שמנצלת את מיקומה והופכת למרכז טיסות בינלאומי היא איסטנבול. שדה התעופה בעיר הציג את הזינוק המשמעותי ביותר בתנועת נוסעים בשנה שעברה, 21%. העלייה בתנועה בשדה התעופה של איסטנבול ממצב אותה כמרכז בינלאומי שני לטיסות מהמזרח לאירופה, וחברת התעופה של טורקיה היא כיום השישית בגודלה בעולם. איסטנבול מתכננת בניית שדה חדש שיוכל לטפל ב-150 מיליון נוסעים בשנה, במקביל לניסיונות להביא לעיר את האולימפיאדה ב-2020, ולצמיחה של טורקיה כמעצמה כלכלית.

דרך המשי הוא מונח מודרני המתייחס לרשת דרכים היסטוריות ששימשו למסחר וחיברו את מזרח, דרום ומערב אסיה עם המזרח התיכון ואירופה, והמשיכו אפילו עד צפון אפריקה ומזרחה. דרך המשי, שנמתחה לאורך כ-6,500 ק"מ קיבלה את שמה מהסחר המשגשג במשי הסיני, שהחל כמאתיים שנה לפנה"ס.

הסחר לאורך דרך המשי היה מניע עיקרי להתפתחות התרבויות של סין, הודו, פרס, מרכז אסיה, ארצות ערב ואירופה, והיווה את ציר הסחר המרכזי מסין. הדרך שימשה להעברת סחורות רבות, טכנולוגיות מתפתחות, התפשטות דתות ורעיונות פילוסופיים, כמו גם מחלות שנעו לאורך הציר, אולם השינויים הפוליטיים של המאה ה-19 וה-20 חסמו את המעבר החופשי בצירים, והערים והתרבויות לאורכה דעכו.

יוזמה של ארגון התיירות העולמי מנסה להחיות מחדש את צירים הנסיעה לאורך דרך המשי העתיקה ולחשוף את התרבויות הייחודיות והערים העתיקות לאורכה בארמניה, טורקיה, גאורגיה, אזרביג'ן, אוזבקיסטן, סין ועוד, על ידי שיתוף פעולה בינלאומי בין המדינות. במקביל אונסק"ו פועלת ליצירת "מסדרונות מורשת" לאורך הצירים כחלק מיוזמת אתרי המורשת העולמיים, ו-20 מדינות לאורך דרכי השמי השונות כבר הצטרפו, מתוך מטרה לאפשר תנועה חופשית יותר ושיתוף פעולה לקידום התיירות.

מרכז אסיה מסתמן לאחרונה כאחד האזורים הצומחים בעולם, כששוק התעופה הצומח ביותר בעולם כיום נמצא בקזחסטן, קירגיסטן משיקה מותג תיירות ראשון, ו-4 מדינות לאורך דרך המשי מדורגות ברשימת המדינות הצומחות ביותר בעולם – אוזבקיסטן (14), סין (5), עירק (2) ומונגוליה (1).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקרב בין שדות תעופה וההשפעה על הכלכלות | האם שדה התעופה החדש בירדן ימצב אותה כצומת בינלאומית? | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | עיר גלובלית. מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר גלובלית?


מעיירה לא מוכרת לבירה אזורית – אסטנה, קזחסטן

סמל העיר אסטנה

סמל העיר אסטנה

מרכז אסיה היה במרכז העולם, כצומת דרכים של נתיבי המסחר של דרך המשי, בזמנים בהם סחורות הועברו על גבי סוסים לפני 700 שנה, בימי של ג'ינגס חאן. מאז אותה תקופה בהיסטוריה, אזור מרכז אסיה כולו נותר מסתורי ונשכח עבור רוב העולם. לאחר קבלת העצמאות, בעקבות התפוררות ברית המועצות, חמש המדינות שנודעו בשם הכולל “the Stans” החלו לגשש את דרכן כמדינות עצמאיות. אבל בעשור האחרון, קזחסטן עושה מאמץ למצב את הבירה החדשה שלה, אסטנה, כמרכז החדשנות והדמוקרטיה האזורי, ועיר יוצאת דופן מבחינת המראה שלה.

נורסולטן נזרבייב, מנהיג המדינה מאז קיבלה עצמאות (וחבר המפלגה הקומוניסטית לשעבר) הוא המנוע מאחורי המהפך הענק שהעיר אסטנה עוברת כבירה לא רק של קזחסטן, אלא של האזור כולו. הבירה הקודמת, אלמטי, היא עדיין העיר המאוכלסת ביותר במדינה, אבל בשנת 1997, נזרבייב העביר את המרכז הפוליטי לאסטנה, והשקיע בפיתוח מהיר של תשתיות, ארכיטקטורה וגם בתדמיתו האישית כאבי קזחסטן המודרנית.

קו הרקיע של אסטנה הוא הומאז' לגדולה ההיסטורית והעכשווית של קזחסטן. מבנים יוצאי דופן, שרבים מהם חסרי שימוש מעבר לאסתטיקה מקשטים את קו הרקיע של העיר, שנראית לעיתים כמו דיסניוורלד של העתיד. פירוש המילה אסטנה הוא עיר בירה בשפה הקזחית, ורבים חושבים שנזרבייב השאיר בכוונה את העיר ללא שם כדי שתוכל להיקרא על שמו לאחר מותו.

התוספת האחרונה לאסטנה הוא מרכז הקניות והבידור קאן סאטיר, הבנוי כאוהל ענק, ותוכנן ע"י משרד האדריכלים פוסטר אנד פרטנרס מלונדון. המבנה יוצא הדופן, שהוא למעשה האוהל בגדול בעולם, והישג אדריכלי כשלעצמו, מאכלס חנויות, מסעדות, תאטרון ואפילו חוף ים בתוך המבנה. עוד מבנה שמסמל את העבר של התרבות של קזחסטן, והנראה מכל פינה בעיר, הוא מגדל בייטרק. בראש המגדל כתר ובו כדור זהב המסמל את סמרוק, הציפור המיתולוגית שהטילה ביצת זהב. ניתן לטפס לראש המגדל, עד כדור הזהב והמצפה בגובה 97 מטר מעל העיר. מבנה נוסף בבירה הוא ארמון הנשיאות אק אורדה שהעיצוב שלו משתמש באלמנטים מהבית הלבן להדגשת חשיבותו ומשלב את צבעי הכחול והזהב מהדגל הלאומי. ארמון השלום הבנוי כפרמידת זכוכית הוא אולי אף חשוב יותר עבור הנשיא. גם בניין זה תוכנן ע"י משרד האדריכלים פוסטר אנד פרטנרס, וכולל מרכז כנסים ואולם אופרה.

אקספו 2017, אסטנה

אקספו 2017, אסטנה

הפריחה הכלכלית של קזחסטן נובעת מההכנסות מיצוא הנפט הרב שיש במדינה ועתודות הנפט המוערכות כ-11 בגודלן בעולם, והוא מייוצא לרוסיה, סין ואירופה במערכת צינורות יבשתית. פעילות בינלאומית ומשחק פוליטי בין גושי עדין מצליח למקם את קזחסטן כצומת דרכים. אסטנה גם מנסה למשוך כנסים בינלאומיים ומתמודדת על אירוח אקספו 2017 מול ליאז', בלגיה.

לאסטנה אין היסטוריה עשירה שמושכת תיירים, אבל המדינה עושה כל מאמץ כדי למשוך אליה את תשומת לב העולם. הארכיטקטורה הייחודית  עשויה להפוך יום אחד למוקד משיכה כדוגמת ברזיליה, והמדינה ממצבת עצמה כצומת ומרכז איזורי בין מזרח ומערב, ובעיקר, היציבות שקזחסטן מפגינה הוא ערך בפני עצמו באיזור הסובל מחוסר יציבות תמידית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הרכבת התחתית החדשה בעולם, אלמטי, קזחסטן | מיתוג אירוויזיון 2012, באקו, אזרביג'אן | הבניין הגבוה בעולם, באקו | באקו מתמודדת על אירוח האולימפיאדה ב-2020