ההסכם ההיסטורי שסולל את דרך המשי החדשה, ומה קרה לדרך המשי העתיקה?

דרך המשיבסוף השנה שעברה, חברת התעופה האוסטרלית קוונטס הודיעה על חתימת ברית עם חברת התעופה של איחוד האמירויות, אמירייטס, שבמסגרתה תחנת העצירה של "קו הקנגרו" של קוונטס, מלונדון לסידני, תעבור מסינגפור אל דובאי. להודעה יש משמעות עצומה גם לשדה התעופה צ'נגי וגם לעיר סינגפור שתחווה ירידה בתנועה האווירית. קוונטס היא חברת התעופה הזרה הגדולה ביותר שפועלת בצ'נגי, וההערכה היא כי 2 מיליון נוסעים של קוונטס עוברים בשדה התעופה הזה מדי שנה.

קוונטס - אמירייטס

קוונטס – אמירייטס

אתמול נכנס ההסכם ההיסטורי לתוקף, וחברת קוונטס כבר פרסמה כי הזמנת הכרטיסים בקו החדש עלה פי 6 מהתקופה המקבילה אשתקד. שיתוף הפעולה בין קוונטס לאמירייטס מקצר את זמן הטיסות בין אירופה לאוסטרליה ביותר משעתיים, והנוסעים בקו, שתחנת החלפת הטיסות שלו היא דובאי, יכולים לבחור בין 65 יעדים בינלאומיים עם החלפה אחת בלבד. ההסכם גם יסיט חלק ניכר מטיסות ההמשך מאוסטרליה אל יעדים אחרים בדרום מזרח אסיה, והמהלך כולו צפוי להכניס לקוונטס לבדה 90 מיליון דולר נוספים בשנה. המפסידות העיקריות מההסכם הן הערים סינגפור ופרנקפורט ששימשו מרכזי החלפת טיסות עד כה, שיותר לא יהיה בהן צורך, כשרוב ההחלפות יעשו בשדה התעופה של דובאי.

לפני שנים, כשעוד חלמנו על"מזרת תיכון חדש", היו תקוות כי ישראל תוכל להפוך לשחקן דומיננטי עולמי, ולהפוך לנקודת קשר בין אירופה לאסיה, בזכות המיקום האסטרטגי, וכי הטיסות למרחקים ארוכים יוכלו לבצע עצירת ביניים בישראל לצורך החלפת מטוסים ותדלוק, ויזרימו תנועת תיירים רבה לישראל. אולם עם חלוף השנים, פספסה ישראל את הפונטציאל הזה, ושתי ערים אחרות באזור מיהרו לנצלו, מתוך אסטרטגיית פיתוח בינלאומית שאפתנית.

דובאי הציבה את שדות התעופה שלה במרכז האסטרטגיה לפיתוח לאומי, והצליחה בזמן קצר למצב אותם כמרכז התעופה העולמי. השבוע עקפה דובאי את פריז, והפכה לשדה התעופה השני בעולם מבחינת תנועת נוסעים בינלאומיים, תוך כוונה לעקוף גם את לונדון ולהיות השדה העמוס בעולם עד 2015. את ציר התנועה ממערב למזרח דרך דובאי יש כבר המכנים "דרך המשי החדשה" המחברת את מזרח ומרכז אסיה הצומחות במהירות, עם אירופה ואפריקה (מעל הראש של ישראל), ודובאי כבר מתכננת בניית שדה נוסף כדי לעמוד בעומס. הקישוריות שדובאי מטפחת היא כלי מרכזי בנסיון שלה למשוך לעיר את האקספו העולמי ב-2020, את המשחקים האולימפיים והמונדיאל בקטאר ועוד.

העיר השנייה שמנצלת את מיקומה והופכת למרכז טיסות בינלאומי היא איסטנבול. שדה התעופה בעיר הציג את הזינוק המשמעותי ביותר בתנועת נוסעים בשנה שעברה, 21%. העלייה בתנועה בשדה התעופה של איסטנבול ממצב אותה כמרכז בינלאומי שני לטיסות מהמזרח לאירופה, וחברת התעופה של טורקיה היא כיום השישית בגודלה בעולם. איסטנבול מתכננת בניית שדה חדש שיוכל לטפל ב-150 מיליון נוסעים בשנה, במקביל לניסיונות להביא לעיר את האולימפיאדה ב-2020, ולצמיחה של טורקיה כמעצמה כלכלית.

דרך המשי הוא מונח מודרני המתייחס לרשת דרכים היסטוריות ששימשו למסחר וחיברו את מזרח, דרום ומערב אסיה עם המזרח התיכון ואירופה, והמשיכו אפילו עד צפון אפריקה ומזרחה. דרך המשי, שנמתחה לאורך כ-6,500 ק"מ קיבלה את שמה מהסחר המשגשג במשי הסיני, שהחל כמאתיים שנה לפנה"ס.

הסחר לאורך דרך המשי היה מניע עיקרי להתפתחות התרבויות של סין, הודו, פרס, מרכז אסיה, ארצות ערב ואירופה, והיווה את ציר הסחר המרכזי מסין. הדרך שימשה להעברת סחורות רבות, טכנולוגיות מתפתחות, התפשטות דתות ורעיונות פילוסופיים, כמו גם מחלות שנעו לאורך הציר, אולם השינויים הפוליטיים של המאה ה-19 וה-20 חסמו את המעבר החופשי בצירים, והערים והתרבויות לאורכה דעכו.

יוזמה של ארגון התיירות העולמי מנסה להחיות מחדש את צירים הנסיעה לאורך דרך המשי העתיקה ולחשוף את התרבויות הייחודיות והערים העתיקות לאורכה בארמניה, טורקיה, גאורגיה, אזרביג'ן, אוזבקיסטן, סין ועוד, על ידי שיתוף פעולה בינלאומי בין המדינות. במקביל אונסק"ו פועלת ליצירת "מסדרונות מורשת" לאורך הצירים כחלק מיוזמת אתרי המורשת העולמיים, ו-20 מדינות לאורך דרכי השמי השונות כבר הצטרפו, מתוך מטרה לאפשר תנועה חופשית יותר ושיתוף פעולה לקידום התיירות.

מרכז אסיה מסתמן לאחרונה כאחד האזורים הצומחים בעולם, כששוק התעופה הצומח ביותר בעולם כיום נמצא בקזחסטן, קירגיסטן משיקה מותג תיירות ראשון, ו-4 מדינות לאורך דרך המשי מדורגות ברשימת המדינות הצומחות ביותר בעולם – אוזבקיסטן (14), סין (5), עירק (2) ומונגוליה (1).

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: הקרב בין שדות תעופה וההשפעה על הכלכלות | האם שדה התעופה החדש בירדן ימצב אותה כצומת בינלאומית? | הקשר בין שדות תעופה ושגשוג של ערים | עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | עיר גלובלית. מה זה אומר? והאם תל אביב היא עיר גלובלית?


20 שנה לפירוק ברית המועצות- מה מצב המדינות שהרכיבו את הגוש?

20 שנה חלפו מאז אותם 3 ימים שהרעידו את העולם, ואת ברית המועצות, והובילו להתפרקותה. אבל האם התפרקות ברית המועצות היטיבה או הרעה את מצבן של 15 המדינות שהרכיבו בעבר את הגוש הגדול בעולם, ושהפכו למדינות עצמאיות?

הגרדיאן הבריטי בודק את מצב המדינות הללו, בפרספקטיבה של 20 שנה, בהתבסס על נתונים של הבנק העולמי, UNHCR, סקר הפשיעה של האו"ם, ומדד האושר העולמי ומשלבם עם הדיווחים השונים על מערכות הבחירות בכל מדינה מאז 1991, כדי לבדוק היכן הדמוקרטיה התבססה ובאיזה מדינות היא אינה רצויה.

באופנים רבים, התפרקות ברית המועצות הייתה טראומטית. כמו נישואין, כל כך הרבה היה בבעלות משותפת, עד שקשה היה להפריד ולחלק את הרכוש המשותף. תעשיות, יחידות צבאיות, אוכלוסיות שלמות, היו מפוזרים ברחבי האימפריה. מעבר לכך, המשבר הכלכלי הוביל את ברה"מ אל סף תהום. התוצר הלאומי צנח עד כדי 50% בשנות ה-90 בכמה רפובליקות, כשרוסיה מובילה את ההתדרדרות עם התמוטטות התעשיות, היפר-אינפלציה והעלמות מיסים. בסוף העשור, כמה מהכלכלות חזרו לצמוח עד לרמה של פי 5 מהרמה בה היו בשנת 1991. מחירי אנרגיה גבוהים עזרו ליצואניות נפט גדולות כמו רוסיה, קזחסטן, טורקמניסטן ואזרביג'ן, אבל גם מדינות כמו מולדובה וארמניה החלו לצמוח.

המדינות הבלטיות – מאז 1990, כלכלתן צמחה בכפי 4, אף כי הצמיחה לוותה במשברים. רמות האוכלוסייה, עם זאת, זה כבר סיפור אחר: כל 3 המדינות איבדו כ-10% מאוכלוסייתן, כשרק באסטוניה הייתה עלייה חדה בתוחלת החיים. הביצועים הדמוקרטיים היו מצויינים, אבל המדינות עדיין נמצאות במיקומים נמוכים בדירוגים בינלאומיים של רמה חיים ואושר.

אוקראינה, בלרוס ומולדובה – מדינות אלה, הגובלות עם האיחוד האירופי, סבלו את עצמאותן יותר מאשר התענגו עליה. אוקראינה ומולדובה סבלו מהצטמצמות הכלכלה במהלך שנות ה-90, כשהתוצר הלאומי שלהן נחתך בחצי. בלרוס, תחת השלטון האוטוקרטי של אלכסנדר לוקשנקו מאז 1994, סבלה פחות, אבל בסך הכל לשלוש המדינות נתונים כלכליים הגרועים בגוש הפוסט סובייטי, האוכלוסייה הצטמצמה ביותר מ-10%, ותוחלת החיים ירדה. למולדובה יש את הנתונים הטובים ביותר בבחירות חופשיות והוגנות, אבל גם הייתה הראשונה להחזיר את המשטר הקומוניסטי לשלטון.

הקווקז – הכנסות הנפט של אזרביג'ן הביאו את המדינה לביצועים הכלכליים מהטובים ביותר בגוש הפוסט סובייטי, וזו אחת המדינות היחידות בגוש בהן האוכלוסייה גדלה. ארמניה וגיאורגיה חוו התחלה של צמיחה במהלך שנות ה-2000, שהופרעה בשל מיתון עולמי ב-2008-9. סכסוך הגבולות באזור נגורנו קרבח בין אזרביג'ן וארמניה ואבחזיה בגיאורגיה גבו מחירים פוליטיים וכלכליים, כשבמקרה של גיאורגיה גם הובילו למלחמה היחידה באזור בין גיאורגיה ורוסיה (2008). ארמניה סבלה מרמות אבטלה הגבוהות ביותר מכל 15 המדינות, והדמוקרטיה התקדמה מעט – רק בגיאורגיה התקיימו בחירות חופשיות והוגנות. תוחלת החיים עלתה בחדות במדינות אלה, ותמותת תינוקות צנחה באופן משמעותי.

מרכז אסיה – קזחסטן וטורקמניסטן, עם עתודות האנרגיה עצומות שלהן, הרחיבו את כלכלתן ביותר מ-400% בתקופה זו. הצמיחה בשאר 3 המדינות- אוזבקיסטן, קירגיסטן וטג'יקיסטן הייתה צנועה יותר. האוכלוסייה צמחה בכמעט כל הרפובליקות, אולם תוחלת החיים לא השתנתה כמעט: תושבי הרפובליקות המרכז אסייתיות עדיין יכולים לסיים את חייהם בגיל 60, ולמרות שאלו הן המדינות עם רמות האושר הגבוהות ביותר מבין המדינות הפוסט סובייטיות, אף לא אחת מהן קיימה מערכת בחירות חופשית והוגנת מאז 1990.

רוסיה – תחת ולדימיר פוטין, הצליחה רוסיה לעצור את התדרדרות כלכלתה, שגודלה כיות כפול משהייתה בשנת 1990, ופי 4 גדולה מבשנת 2000. אבל זהו נתון חיובי נדיר במדינה שאיבדה 7 מיליון אזרחים מאז 1991, תוחלת החיים עדיין מתחת ל-70, ובעיות כרוניות של שימוש בסמים ואלכוהול . ברוסיה יש את הרמה הגבוהה ביותר של נשאי HIV  (יחד עם אוקראינה), שיעור הרציחות הגבוה ביותר ובתי הסוהר המאוכלסים ביותר, והמדינה נמצאת קרוב מאד לתחתית מדד השלום העולמי, והבחירות ברוסיה מלוות בתוצאות מזויפות.

מאמרים קשורים: איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת? אסטוניה | דירוג 100 מותגי המדינה המובילים | מיתוג ערים ברוסיה | מיתוג טיביליסי | מעיירה לא מוכרת לבירה אזורית- אסטנה, קזחסטן