שמונה רעיונות שזכו בפרסי The City 2.0: תחבורה, מיחזור, רעש, הטרדות, בריאות, מרחב ציבורי ועוד

the city 2.0אוכלוסיית העולם מתרחבת ותגיע ל- 10 מיליארד איש ב-50 השנים הקרובות, תושבי הערים ניצבים בפני הזדמנויות שטרם היו לבניית מרכזי ערים תוססים, צודקים ומכילים יותר. מכיוון וערים מונעות על ידי תושביהן, ותושבים הם המאפשרים שינויים, TED הגיבה לשינויים המהירים בנוף העירוני ומעניקה את פרס TED. שמונת הסרטים להלן, ששוחררו השבוע ב-TED2013  וב-TEDActive 2013, מציגים את הזוכים מרחבי העולם בפרויקט City 2.0, ודרכם ניתן לראות כיצד תושבים מהשורה מניעים שינויים גדולים:

שקט בשיתוף ציבור

הקושי למצוא מקום שקט בעיר ולהרגע הוביל את ג'ייסון סוויני והצוות שלו לפתח אפליקציה המאתרת מקומות שקטים בעיר בעזרת המכשירים ש המשתמשים. פוסט נפרד על האפליקציה Stereopublic 

מעצבים את שיקגו

ביולי פרסמתי פוסט על פרויקט פיתוח האפליקציה הטובה בעולם לתחבורה ציבורית בשיקגו הנקרא Designing Chicago, בו הציבור נקרא להשתתף ולעצב את האפליקציה. המטרה המרכזית היא לייצר אפליקציה שתיקח את תכנון הנסיעה אל רמה חדשה, ושתכיל אפשרויות שמשתמשים יוכלו להשתמש בהם תוך כדי תגובות ובאופן הוליסטי. אם אתה צריך כוס קפה בדרך לפגישה, האפליקציה תארגן את זה. אם שכחת שהאוטובוס עמוס בגלל משחק כדורגל, האפליקציה תזכיר לך. צריך לתכנן מסלול הכולל מעלית או מדרגות נעות משום שאתה עם עגלת תינוק? גם את זה האפליקציה תפתור.

!Hollaback – מלחמה בהטרדות

אמילי מאי ו-!Hollaback משתמשים בטכנולוגיה כדי לעזור להלחם בהטרדות ברחוב. הטרדות כאלה לעיתים נחשבות בנורמה תרבותית או חברתית במקומות מסויימים, אבל מאי משתמשת בטכנולוגיה של מיקור ההמון, או שיתוף ההמון, ובמדיות חברתיות כדי לשנות את האופן שבו אנו חושבים לגבי  אלימות והטרדות מסוג זה.

אבודים בלאהור

שלושה שותפים המכורים למפות ולטכנולוגיה מתכוונים להשתמש בפרס בן ה-10,000$ בו זכו כדי להפוך לגיבורים של כל אלה שהלכו לאיבוד בלאהור. הם לוקחים את העיר אלאמה לקבל, אחד המקומות הצפופים והמאוכלסים ביותר בלאהור, ומשתמשים בה כדוגמה. השילוט שהם יציבו יתאימו לסטנדרטים בינלאומיים ויכללו שמות רחובות באנגלית ובשפת האורדו. בנוסף להתקנת השילוט החדש, הם יעסיקו גם צוות של מומחים בתשלום ומתנדבים כדי לתחזק את השילוט בזמן הניסוי, ולתעד את הפרויקט.

מיפוי סניטרי

פייסל כוהאן ממשיך בעבודת המיפוי בפקיסטן, במטרה לשפר את רמת התברואה ולמנוע התפשטות הכולרה, הנגרמת בעיקר בשל שתיית מים או אכילת מזון נגוע בחיידק. הוא ממפה את המקומות בהם עשויים להימצא גורמי המחלה כדי לעזור למוכרי מזון ומים להתרחק מהם.

שעשועים ממוחזרים

לאמן והפעיל הקהילתי רוגנזו ברונו טוסינגווירה מאוגנדה היה רעיון דמיוני לגבי האופן בו ניתן לשלב ולעודד ילדים בארץ מולדתו – על ידי משחק. הוא הפך למשתתף הראשון שזכה ב-2012 בפרס City 2.0, לאחר שהציע להפוך אלפי בקבוקי פלסטיק לפארק שעשועים בו ילדים בגדלים בשכונות עוני יכולים לשחק וללמוד.

לדמיין מחדש מפגש קהילתי

ההכרה מחדש בכוח הבלתי ניתן להחלפה של מקומות התאספות במרחב הציבורי, הארגון שאינו למטרות רווח Next American City, בפילדלפיה פועל להפוך את המטה שלו למעבדת לימוד מקומית, גלריית אמנות ולמקום מפגש ודיון קהילתי.

וויקיהאוס. בניין בקוד פתוח

תחת ההשראה של "ליצר משהו שיאפשר ל-99% מאנשים לעשות את הערים מתאימות ל- 99% מהאנשים" המעצבים אלסטייר פרווין וניק לרודיאקונו התכוונו לחקור יישומים מעשיים לפילוסופיה שלהם לתנועת עיצוב דמוקרטית יותר. הם יצרו שרטוטים המאפשרים לכל אדם לבנות מבנה בעזרת עיצוב בקוד פתוח וחומרים מקומיים. מאז שהפרויקט הושק 5 אבות טיפוס כבר הורכבו היכולים לשמש כמרכזים קהילתיים בשכונות עוני.

מאמרים קשורים: 6 פרויקטים אורבניים שנולדו בקיקסטרטר | 22 ערים מנסות את העתיד | 4 סרטים, 4 ערים – על החיים בערי הענק | המגמות העכשוויות שמשנות את הערים שלנו לתמיד |  איך יראו הערים ב-2050? הנה כמה תשובות


100 מיליון סנסורים עושים את PlanIT לעיר חכמה

150,000 תושבים יוכלו לחיות ב- PlanIT Valley, עיר חכמה הנבנית מהיסוד בצפון פורטוגל, בה 100 מיליון סנסורים יותקנו כך שהעיר תתאים עצמה לתושבים. הפרויקט הוגדר על ידי הממשלה כפרויקט בעל חשיבות לאומית, ויבנה במספר שלבים.

כמעט 50% מאוכלוסיית העולם חיה בערים, הפיתוח של אזורים עירוניים מציב אתגרים עצומים, כש-60-80 אחוז מהאנרגיה בעולם נצרכת בערים. ערי המחר נבנות כבר היום ב-PlanIT Valley, כיוזמה של סיסקו, מייקרוסופט, פיליפס וחברות רבות אחרות. העיר ממוקמת בצפון פורטוגל, ותוכל לאכלס בין 150 ל-225 אלף תושבים משנת 2015, וכן לשמש מעבדת מחקר חיה עבור חברות אלה, שיבחנו מודלים וטכנולוגיות של עיר חכמה במקום. השילוב הייחודי הזה של עיר המשמשת מעבדת מחקר הוא מהלך משמעותי ביחסים ובסוג שיתוף הפעולה בין קהילה, פיתוח טכנולוגי, הטמעת טכנולוגיות ותשתיות כלכליות וחברתיות בעיר.

העיר נבנית מהיסוד, ומייצגת מודל של עיר העתיד. 100 מיליון הסנסורים שיותקנו בעיר ובבניני המגורים שבה יבטיחו למקסם את היעילות האנרגטית ולצמצם את העומסים והצפיפות בעיר. למעשה, כל התשתית תהיה תחת פיקוח מתמיד, ותהיה זרימה מותאמת של חשמל, מים, תחבורה וכבישים ציבוריים. לדוגמה, בבוקר, כשאדם יעזוב את ביתו לעבודה, החימום בבית יופסק אוטומטית, כדי לחסוך באנרגיה. אם הצנרת דולפת, המערכת הביתית האוטומטית תתקשר ותדווח על הבעיה. ואם אדם נמצא במכונית, ומחפש חנייה, הוא יקבל מידע מיידי על מקום פנוי קרוב. התחבורה הציבורית בעיר תתבסס על רכבות קלות, ורכבים חסכניים היברידיים או המונעים בחשמל שיבנו מחומרים מורכבים חדשים.

העיר בפורטוגל אינה היחידה. כפי שמפרט פוסט קודם, ערים דומות על פי רעיון ה-city 2.0 נבנות בקוריאה, ניו מקסיקו ועוד. התחזית צופה כי יהיו יותר מ-136 ערים חדשות, בנות מיליון תושבים כל אחת, עד 2025. עם רמת הטכנולוגיה הקיימת כבר, וזו שעוד תפותח, האופן בו ממשלות ישתפו פעולה עם המגזר הפרטי, לתכנון ובניית ערים חדשות ופיתוח הקיימות, יקבע האם ימנעו מהטעויות שנעשו במאה ה-20, כמו בניית ערים סביב מכוניות, ועיצוב בניינים סביב המיזוג.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: איך בונים עיר חכמה? | 10 הערים החכמות בעולם | בואנוס איירס מתקדמת להיות עיר חכמה | ערים מחפשות פתרונות- הוכרזו הזוכים | פרויקט שיפור החיים בעיר של IBM