הגלובליזציה כבר לא מונעת על ידי מדינות, אלא ע"י ערים. וראשי הערים תופסים פיקוד בעולם

העיור בעולם כבר ביסס את עצמו כמגמה המשמעותית ביותר של המאה ה-21, כשחצי מאוכלוסיית העולם כבר חיה בערים, לראשונה בהיסטוריה האנושית. בעוד ההשלכות לצמיחה כלכלית כבר נדונו בהרחבה, ההשפעה של העיור על הדיפלומטיה ועל הריבונות יהיו משמעותיות באותה מידה.

שני נושאים משמעותיים הנמצאים באג'נדה העולמית הם ביטחון ושינויי האקלים. לאחר התקיפה על מגדלי התאומים בניו יורק, והתקפת הטרור ב-2008 במומבאי, שתי הערים החלו לחזק את שירותי הביטחון שלהן ואת יכולות המודיעין, מעבר למה שהבירות וושינגטון ודלהי יכולות לספק. דובאי, האייקון המזרח תיכוני, כבר עשתה זאת קודם לכן.

שני עשורים של דיפלומטיה הביאו לשינוי מזערי בלבד בתחום שינויי האקלים, ולהחלטות מהוססות לגבי צמצום פליטות הפחמן של המדינות. אולם יוזמה חדשה, שהובלה על ידי ראש עיריית לונדון, קן ליווינגסטון, ב-2006, יוזמת ה-C40 , הביאה 60 ערים וראשי ערים להחליף בינהם שיטות עבודה, טכנולוגיות, וקידום שיתופי פעולה פרטיים-ציבוריים לצמצום פליטות הפחמן של הערים. הסטנדרטים שנקבעו על ידי קבוצת ה- C40  בפיתוח אנרגיה ירוקה, ניהול אשפה, ותחבורה ירוקה עברה את הסטנדרטים שנקבעו על ידי משאים ומתנים בין מדינות. בעוד ערים הופכות להיות חשובות יותר ויותר, ומניעות מהלכים משמעותיים יותר ויותר, האם עדיין יש מקום לדבר כלל על יחסים בינלאומיים בין מדינות?

כדי להבין את תפקיד הערים במאה ה-21, יש לזכור כי ערים הן צורת ההתיישבות האנושית הראשונה והקבועה ביותר, והן שימשו כשחקנים הפוליטיים מתחילת התרבות האנושית. ערי מסופוטמיה ואנטליה העתיקות החליפו בינהן משלחות באופן קבוע כדי לבסס הכרה הדדית ומסחר. הדיפלומטיה בימי הביניים וברנסנס נשלטה על ידי ערי מדינה, בעיקר באיטליה וצפון אירופה, שגם ניהלו את מרבית הסחר הבינלאומי ויצאו למסעות גילוי ארצות באסיה ובאמריקה. מנקודת המבט ההיסטורית, מדינות הן למעשה המצאה חדשה, הקיימת פחות מ-200 שנה.

הערים המובילות את הכלכלה העולמית. מקינזי

גם הגלובליזציה עצמה, היא במידה רבה תופעה המתקיימת בין ערים, ושמשמעותה הסרת המגבלות שמטילות מדינות. על פי מחקר של McKinsey Global Institute, כמעט כל הכלכלה העולמית מיוצגת על ידי כ-400 ערים מרכזיות. הקישורים האוויריים סביב העולם תלויים על פיתוח מרכזים כמו שיקגו, לונדון, ציריך או סינגפור, שמגבירים את הגלובליזציה לערים קטנות יותר באזורן.

לאורך השנים האחרונות, הערים הגלובליות צמחו להיות מצבור של ייצור שירותים פיננסיים והן מגדירות את האבולוציה של קשרים כלכליים בין מדינות, יחד עם סקטור הפיננסים. מיזוגים של בורסות מעידים על ההשתנות של הגיאוגרפיה של ההשפעה: הקשר בין בורסות ניו יורק ופרנקפורט והשיחות על מיזוג הבורסות, כפי שמתקיים גם בין בורסות לונדון וטורונטו, שיקגו וסאו פאולו, דובאי ומומבאי, סידני וסינגפור, או השילוש של בורסות שנזן- הוג קונג ושנגחאי, כולם מעידים על איך הרשת הפיננסית הגלובלית מעוצבת מחדש על ידי ערים.

כיום, לערים רבות יש משקל כלכלי, קישורים בינלאומיים, והשפעה דיפלומטית רבים יותר בעולם, מאשר לעשרות מדינות. העלייה של הערים כשחקנים חוצי גבולות מונעת לא רק על ידי העיור והגלובליזציה, כי אם גם על ידי תופעה שלישית בלתי ניתנת להיפוך – האצלת סמכות. התקופה שמאז סיום המלחמה הקרה התאפיינה לא רק בגל לידות של מדינות חדשות שבאו לאחר פירוק ברה"מ ויוגוסלביה, אלא גם באזורים רבים בתוך מדינות העולים כבעלי זהות ייחודית, קישוריות ועוצמה המביאים להם יותר ויותר אוטונומיה. קוויבק, חבל הבסקים, גרינלנד, סקוטלנד וקטלוניה הן דוגמאות למאות אזורים כאלה ברחבי העולם. אוסטרליה וקנדה חוו עליה משמעותית בכוחן של מועצות מקומיות כמו זו של העיר סידני או וונקובר, המתקדמות בתחומים רבים יותר מהמדינות שלהן.

לא מעט ערים נוספות, שאינו בירות, כמו מומבאי או לאגוס ואפילו תל אביב צברו נוכחות בינלאומית משמעותית. לאורך העשור האחרון, רוב הפרובינציות בהודו וסין הקימו לעצמן משרדי קידום מסחר והשקעות ברחבי העולם, בעיקר ללא מטרות דיפלומטיות כי אם במטרה למשוך סחר, השקעות ותיירות. בסך הכל, היוזמות הללו והדיפלומטיה הכלכלית של ערים ואזורים ממחישים את העוצמה העולה והשאיפות של אזורים עירוניים לזהות את עצמן כ"ערים גלובליות", עצמאיות ושכפיפותן למדינה הולכת ויורדת.

עליית תעשיית מיתוג הערים, אשר כוללת הצעות לאומיות להתמודדות על אירוח אולימפיאדות, קידום תיירות והשקעות, וקמפיינים של ערים, מוסיפים עדויות על האופן בו ממשלות עירוניות ומומחי שיווק חוברים כדי לחזק את דימוי הערים אל מעבר לגבולות המדינות.

בעוד ערים תובעות את ניסיונן והנהגתן על הבמה העולמית, מנגנון ורשתות חדשים עשויים לעלות. הכל כבר נמצא: כוחות ייעודיים פנים עירוניים, תיאום בין ערים, פעולה בתחום שינויי האקלים וטיפול באסונות, חינוך ומרכזי תקשורת מחשבים ועוד. מעבר לכך, יוזמת הערים לטיפול בשינויי האקלים כבר הוכיחה כי הדיפלומטיה בין הערים היא יעילה יותר ואפקטיבית יותר מזו שבין מדינות. ובעוד העיור בעולם רק הולך ומתגבר, ערים צריכות לקבל את הכוח והמעמד שלהן, וכן את האפשרות לפתור בעיות, ולא להיות מוגבלות על ידי המדינות.

תופעה מקבילה משתקפת דרך מערכות הבחירות הלאומיות סביב העולם: ראשי ערים הופכים יותר ויותר להיות מנהיגי מדינות, ולמובילים בנושאים גלובליים.

בישראל המסלול מהרשות המקומית אל הכנסת מוכר שנים רבות, אולם למעט אהוד אולמרט לא כיהנו ראשי ערים כראש ממשלה בישראל. כיום, יותר ויותר ראשי ערים הופכים לראשי מדינות. ראש עיריית סיאול לשעבר לי מיונג בנק, ראש עיריית איסטנבול לשעבר רסיפ טייפ ארדואן מכהן כראש ממשלת טורקיה, ראש עיריית טהרן לשעבר, מחמוד אחמדיניג'אד הוא נשיא אירן, וגם ראש ממשלת צרפת פרנסואה הולנד כיהן כראש עיר. בסך הכל, 8 ראשי מדינות כיום היו ראשי ערים, והמספר צפוי רק לגדול. בסין, מתוך שבעת חברי הועדה של הפוליטבירו, שישה היו ראשי פרובינציות.

מייקל בלומברג. נשיא ארה"ב?

בשנה שעברה, מושל סאו פאולו הפסיד באחוזים בודדים את ראשות ממשלת ברזיל, והוא צפוי להתמודד שוב בבחירות הבאות. ראש עיריית בואנוס איירס מתכוון להתמודד ב-2015, וגם לראש עיריית מקסיקו סיטי, מרסלו אבררד יש שאיפות לנשיאות. ראש עיריית לאגוס, העיר הגדולה בניגריה, הוא הדמות הפוליטית הפופולרית ביותר במדינה, ומעטים שוללים את האפשרות שראש עיריית לונדון, בוריס ג'ונסון יתמודד מול דיויד קמרון על ראשות ממשלת בריטניה בבחירות הבאות, או שמייקל בלומברג, ראש עיריית ניו יורק יתמודד על הנשיאות בארה"ב.

באופן היסטורי, ראשי מדינות הגיעו מתוך הפרלמנט, אולם ראשי ערים כיום תופסים יותר ויותר תפקידים של ראשי מדינות, ומציגים ניסיון בניהול ערים גדולות, ונשענים על פרופיל ציבורי נרחב שהתפקיד מעניק, ועם עליית חשיבות הערים, אלו המנהלים אותן בהצלחה, מקבלים מהציבור אישור לתפקידי ניהול מדינה.

כדי לנהל יחסים חדשים אלה באופן יותר יעיל, ערים וראשיהן עוברים יותר ויותר לפעילות דיפלומטית שמעבר לגבולות העיר, ברחבי העולם. בניו יורק, מייקל בלומברג ייסד את "משרד ראש העיר ליחסים בינלאומיים" כדי לנהל את יחסי העיר עם האו"ם, וכעת המשרד עוסק ביחסים בינלאומיים, קידום השקעות, ביטחון, ויוזמות בתחומי שינויי האקלים. בעיריית תל אביב, במסגרת מנהלת עיר עולם עובדים מנהלת פיתוח בינלאומי, יועץ ראש העיר ליחסים בינלאומיים, 2 יועצי תקשורת בינלאומית, ומנהל שותפויות גלובליות.

מגמה נוספת המעידה על עליית חשיבות הערים וראשיהן, מול הפרלמנטים, היא התנועה של פוליטיקאים ופרלמנטרים מוכרים אל תפקידי ניהול ערים. רם עמנואל עזב את הבית הלבן כדי להתמודד ולהיות ראש עיריית שיקגו. בארץ, כרמל שאמה עומד להתמודד על ראשות עיריית רמת גן השנה, יואל חסון על ראשון עיריית ראשון לציון, ציון פיניאן בטבריה, יעקב אדרי באור עקיבא, וכמובן, ניצן הורוביץ שוקל התמודדות על ראשות עיריית תל אביב.

מאמרים קשורים:  "עיר גלובלית"- מה זה? והאם תל אביב היא עיר גלובלית? | עצמאות לתל אביב. האם הגיע הזמן לשקול זאת ברצינות? | החזרה אל הפוליס- העיר העצמאית | מיהן הבירות הכלכליות של העולם? | עתיד הערים תלוי בשדות התעופה שלהן | 300 הערים הצומחות בעולם | כך נראית עיר גלובלית – רק 19% מרוכשי הדירות בלונדון הם בריטים