זאהה חדיד מתכננת את המטרו המפואר בעולם שיקום בריאד

תחנת רכבת תחתית בריאד copyבתחרות בין אדריכלים, לתכנון תחנת רכבת תחתית בריאד, זכתה האדריכלית הבריטית, ילידת עירק, זאהה חדיד, עם הצעה יוצאת דופן למבנה במראה ספורטיבי, עטוף סבכות גליות, שאמורות להזכיר דיונות חול, ובעל מראה שמזכיר ספינה (בלב המדבר). התחנה תשמש צומת ל-3 קווי הרכבת התחתית החדשה המוקמת בריאד כחלק ממערכת התחבורה הציבורית והפיתוח המואץ של אזור העסקים החדש בעיר.

לקרוא את ההמשך »


כך לא תראה הספרייה הלאומית בירושלים

הספרייה הלאומיתהתחרות על תכנון הספרייה התנהלה במשך שנת 2012, והתנהלה בשני שלבים, ובסופה נבחרה הצעתו של האדריכל רפי סגל. בחירתו לא הייתה מובנת מאליה, בשל גילו הצעיר (45) ומשום שהוא אנונימי בהשוואה לאדריכלים אחרים שהגישו את הצעותיהם. בארץ, תכנן סגל את בית הפלמ"ח עם צבי הקר וכן את מרכז המוזיקה באשדוד. מזה עשר שנים הוא מרצה לאדריכלות באוניברסיטאות הארוורד ופרינסטון, ומתגורר עם משפחתו בניו-ג'רזי. לאחר ההכרזה על סגל כזוכה, בתחילת דצמבר, במהלך שהפתיע את עולם האדריכלות, ביטלו קרן יד הנדיב, שהיא המממנת של הבניין החדש, והנהלת הספרייה, את זכיית סגל והודיעו לו כי "הודח" מהתפקיד.

בזמן שעבר בין ההכרזה על הזכייה להודעת הביטול התרוצצו שמועות לגבי סגל ולגבי התכנית שהגיש. השמועה אחת הייתה לגבי התנגדות שהביע חבר ועדת תכנון בעיריית ירושלים, עו"ד יאיר גבאי, שאמר כי סגל אינו "ציוני דיו" בכדי למלא את התפקיד. זמן מה לפני כן הופצה ברשתות החברתיות תמונה של מבנה בסין, שהזכיר בצורתו את המבנה שהציע סגל, כפי שהיה ניתן ללמוד עליו מן ההדמיה היחידה שפורסמה עד אז. אנשי יד הנדיב מצידם נימקו בפרסומים בתקשורת כי הסיבה לביטול תוצאות התחרות היא דרישה שהגיעה אליהם מדר' בינג ואנג, אמריקאית המרצה במחלקה למנהל עסקים בהארוורד שטענה כי סגל הציע לה שותפות בפרויקט, וכי יש לה זכויות יוצרים עליו. אנשי יד הנדיב אמרו בתקשורת כי הם מתארגנים לקראת הליך שיאפשר את המשך פיתוח המיזם.

את תקציר הפרקים הקודמים של שערוריית הפרויקט מפרטת אסתר זנדברג בהארץ, ואת המתנהל מאחורי הקלעים של הפרויקט מפרט "גלובס" בכתבה תחת הכותרת "יד הנדיב נענעה את מערכת בתי המשפט".

להלן הדמיות ראשונות של ההצעה של אדריכל רפי סגל:

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: שערוריית תכנות הספרייה הלאומית | הקריה הלאומית לארכאולוגיה בירושלים | הזוכים בתכנון מוזיאון הטבע בירושלים | המוזיאון החדש של תל אביב | סוף עידן הראוותנות בתכנון מוזיאונים


האם תצליח ראשון לציון לנצח את עצמה? מיתוג העיר ופרויקט שער העיר

לוגו ראשון לציון

לוגו ראשון לציון

השנה חוגגת ראשון לציון, העיר הרביעית בגודלה בישראל, 130 שנים להקמתה. ההיסטוריה המרשימה והגידול העצום באוכלוסייה, עדיין לא הצליחו להפוך אותה לעיר המשמעותית שהיא אמורה הייתה להיות, בחברה, בכלכלה ובתרבות הישראלית.

הקרבה של ראשל"צ לתל אביב, ועתודות הקרקע הגדולות, הם אלו שהפכו אותה ליעד מבוקש למגורים במרכז, אך במחיר שפוי, אבל הקרבה הזו גם ייתרה את הצורך לפתח בה, לאורך השנים, מרכזי תעסוקה, תרבות ובילוי – כל מה שהופך קובץ שכונות לעיר.

העיר הוותיקה, ממזרח לכביש 4, התיישנה עם השנים, ואילו השכונות החדשות שקמו בין כביש 4 לנתיבי איילון, וממערב לנתיבי איילון יצרו עיר מפולחת ל-3 אזורים, שאוטוסטרדות חוצות בינהן, ולא מאפשרות יצירת רצף עירוני. עיר הקניונים שקמה בין כביש 4 לנתיבי איילון החמירו את המצב, וראשון לציון כיום היא עיר קרועה, שההתנהלות בה מחייבת נסיעה. עתודות הקרקע הגדולות, והתכניות הגרנדיוזיות הכוללות את הפארק הגדול באזור הסופרלנד שיכלול מתחם יס פלנט, הפארק החדש שמוקם במקום מחנה צריפין, ופרויקט הרובע – הפיכת אזור התעשייה הישן למתחם תרבות, עלולות עוד להחמיר את המגמה, אבל כל הפרויקטים הללו מכוונים להפוך את ראשון לציון לעיר המציעה תרבות ובילוי, כחלופה לתל אביב.

השבוע פרסמה עיריית ראשון ציון את הזוכים בתחרות לתכנון "שער העיר", שיכלול מגדלי משרדים, שטחי מסחר, מרכז כנסים, ומלון המקושרים לרכבת ישראל ולשני קווי הרכבת הקלה. המשרד שזכה בתחרות הוא קנפו-כלימור אדריכלים, שאמורים, במסגרת הפרויקט, לייצר שער כניסה לעיר, שיבדל אותה מסביבתה (בת ים וחולון), ויחבר בין אזורי העיר המנותקים.

הפרויקט הממוקם מעל נתיבי איילון מבקש לנצל את הנגישות לאזור, תוך בניית מפלסים הפרוסים מעל נתיבי התחבורה, תוך קירוי נתיבי איילון, כדי לחבר את חלקי העיר, בשילוב פארק ובנייה ירוקה במה שמכונה קריית "ראשון איילון". כמו כן המגדלים הגבוהים יהוו שער כניסה דרומי, מאופיין ובולט לראשון לציון וגוש דן, לבאים בנתיבי איילון. הפרויקט העצום שייחשף לנוסעים אמור למצב את העיר ראשון לציון כעיר מתקדמת וטכנולוגית עם ראייה סביבתית.

עבור הנוסעים בנתיבי איילון לכיוון דרום, הפרויקט ממשיך את רצף המגדלים ומרכזי המשרדים והמגורים המצטופפים לאורך האיילון, ממגדלי המגורים של פארק צמרת, מגדלי אזור בורסת רמת גן, מגדלי עזריאלי והמגדלים בנחלת יצחק, רובע העסקים של בת ים בואך ראשון לציון.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

אבל הפרויקט העצום, שבמקרה הטוב ייצא לפועל בעוד מספר שנים, אינו הדרך היחידה בה העירייה פועלת לשנות את מיצוב העיר. חגיגות ה-130 שימשו הזדמנות למיתוג העיר והשקת שפה שיווקית חדשה.

השימוש בחגיגות היומולדת לעיר כמנוף להשקת מיתוג עירוני, בדיוק כמו ששימש עבור תל אביב בחגיגות המאה לעיר, אינו מקרי. מי שמייעץ לעיריית ראשון לציון הוא הלל פרטוק, שהיה דובר עיריית תל אביב, ואחראי במידה רבה על אירועי החגיגות והמיתוג בתל אביב. מה שעצוב בכל זה, שלקחים ממיתוג חגיגות המאה לתל אביב לא נלמדו, והתהליך שיכפל את עצמו בראשון לציון.

עיריית תל אביב יצאה לכבוד חגיגות המאה לעיר בשפה שיווקית חדשה שהפכה מאוחר יותר למיתוג העירוני. השפה שפותחה על ידי ברוך נאה, וכוונה למיתוג החגיגות הייתה נכונה לחגיגות עצמן, אבל לא כמיתוג עירוני, וכראייה לכך, מוצאת את עצמה כיום, 10 שנים אחרי החגיגות, עיריית תל אביב "תקועה" עם מיתוג עירוני שאינו מתאים לתל אביב, אינו נושא את המסרים שהעיר רוצה להעביר – קדמה טכנולוגית ומרכז חדשנות, מרכז עסקים ומרכז תרבות – וניסיונות שונים שנעשו מאז למיתוג העיר מחדש, כשלו.

באותו אופן, עיריית ראשון לציון, יצאה בשפה שיווקית לעיר כחלק מחגיגות ה-130, שיהפכו מן הסתם מהר מאד למיתוג העיר, ומבט חטוף על השפה המותגית מספיקה כדי להבין שאין בה אף אחד מהמסרים שרוצה פרויקט "שער העיר" להעביר. כך צפויה ראשון לציון, עם הקמת "שער העיר" למצוא עצמה בעוד מספר שנים בודדות, בדיוק כמו תל אביב, "תקועה" עם שפה שיווקית שאינה הולמת את חזון העיר והמציאות החדשה.

שפת המותג של ראשון לציון, גם כן בעיצוב ברוך נאה, שמטרתה חיזוק הערכים הישראלים והדגשת הראשוניות של העיר באים לחגוג את ההיסטוריה של העיר, אולם אין בהם שום מבט אל העתיד, ואפילו לא להווה. סמל העץ בו משולבות האותיות העבריות, ובהופעות אחרות אייקונים שונים, הוא מורכב מאד ולא תמיד ברור, עמוס לעיתים במסרים רבים מדי, אבל בעיקר חסר מבט לעתיד. ניכר כי חסרה לראשון לציון אסטרטגיה ברורה שהייתה יכולה להביא לתוצאה אחרת, הלוקחת בחשבון את התכנון לעתיד, השאיפות ואפילו הפרויקטים הרבים שכבר מתקדמים בעיר, וצפויים לשנות אותה מהותית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

יש לציין כי באופן בו עיריות מתנהלות, הקושי העצום בהובלת ערים בתהליכים עמוקים, כמו שתהליך מיתוג עירוני צריך להיות, וחוסר התכנון לטווח הארוך, קביעת עובדות בשטח כמו מיתוג חגיגות יומולדת לעיר, שהופך למיתוג עירוני הוא אולי הדרך היחידה האפשרית, אבל היא לבטח לא הדרך הנכונה.

מאמרים קשורים: מגמות במיתוג ערים בישראל | ביקורת מיתוג: באר שבע בירת ההזדמנויות | מדוע רוב מותגי הערים נכשלים? | הערים הטובות בישראל | איפה הישראלים הכי רוצים לגור?


פורסמו הזוכים בתחרות לתכנון ה"מיקרו-דירות" בניו יורק

מיקרו-דירות בניו יורק

מיקרו-דירות בניו יורק

ראש עיריית ניו יורק, מייקל בלומברג, הכריז על הסטודיו האמריקאי nARCHITECTS כזוכה בתחרות adAPT NYC, שקראה למעצבים לתכנן דירות עבור דייר אחד או שניים בלבד עבור פרוייקט ניסיוני ב- Kips Bay. בלומברג אמר כי קצב הגידול במספר הדירות לדייר אחד או שניים עבר את זה של 3 דיירים או יותר, וההתמודדות עם אתגר זה דורש מהעירייה לחשוב באופן יצירתי, ומעבר לתקנות הקיימות.

חברת האדריכלים חברה לחברת הפיתוח Monadnock Development LLC ול- Actors Fund Housing Development Corporation כדי לתכנן את My Micro NY, בניין בן 55 דירות הכולל 40% דירות להשכרה ברת השגה.

הדירות יותקנו כיחידות שלמות להרכבת הבניין השלם במשך שבועיים בלבד, והקירות החיצוניים יכוסו בלבנים. כל דירה תכלול מטבח קומפקטי הכולל תנור, מקרר, מזווה נשלף ומקום עבור מיקרו, וכן חלל משולב לשינה ומגורים וחדר אמבטיה. בנוסף לדירות, הבניין יכלול חדר כביסה, מחסן אופניים, חדר כושר וסדרה ש חללים משותפים לשימושים שונים. מרפסת גג בקומה השמינית תספק מרחב עבור אירועים ופעילויות בחוץ.

הבנייה צפויה להתחיל בסוף 2013, ותכניות נוספות יצאו לפועל בעתיד, כחלק מתכניתו של ראש העיר לספק 165,000 דירות חדשות עבור הניו יורקרים עד שנת 2014.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: גוגל מחברת את כל שכונת צ'לסי לאינטרנט | האם ארכיטקטים יצליחו ליצור שוכנה חדשה של גורדי שחקים בניו יורק? | תחרות בלומברג לערים טובות יותר | איך תתכונן ניו יורק להוריקנים הבאים? | מיתוג פרויקט ה-high line, ניו יורק


לדמיין מה בניין עירייה יכול להיות, ולא מה הוא אמור להיות

זו לא מקטרת, רנה מגריט

זו לא מקטרת, רנה מגריט

מסמכי התחרות לתכנון הקומפלקס המוניציפלי באזור ברוגס (Bruges) בבלגיה הכילו את המשפט: “Ceci n’est pas … een administratief centrum”, כהתייחסות לציור הידוע של מגריט הכולל את המשפט (המכונן בעולם האמנות המודרנית): "ceci n'est pas une pipe" (זו לא מקטרת) המלווה ציור של מקטרת. מגריט רצה לומר כי ציור של מקטרת אינו מקטרת, ולפתוח לדיון את המשמעות והתפקיד של הייצוג באמנות.

ההצעה הזוכה של Carlos Arroyo, הצליחה לערער כל סטריאוטיפ הקשור למבנה עירייה. "הם רצו מהמתכננים לחשוב מה בניין עירייה יכול להיות, ולא להניח מה הוא אמור להיות" אמר הארכיטקט הספרדי. "היה להם חזון למקום פתוח, מקום ציבורי עבור ממשל שקוף. זה היה מאד ברור בתדריך". הארכיטקט הוסיף מוטו משלו: ע"שה מעט כדי להשיג הרבה" לפרויקט, דוגמה מצויינת לשימוש מחדש במבנה, תוך מחשבה, אחריות, שכייף להיות בו אבל אינו חמוד מדי, משחקי אבל לא מתחנף.

המבנה בן ה-11,000 מ"ר (שימש בעבר גם את חברת קוקה קולה) היה הבסיס, והאדריכל רצה לשמור אותו קרוב למקור עד כמה שניתן. "אם נהרוס בניין קיים כדי לבנות חדש נשתמש ביותר אנרגיה ומשאבים משבניין יעיל ככול שיהיה יחסוך אי פעם" הוא אמר. מזג האוויר הבלגי היה פקטור חשוב נוסף בתכנון, "חשבנו שהבלגים כבר התרגלו אליו, אבל כל מה ששמענו היו תלונות על הגשם" הוא אמר. תקרה בגובה 9 מטרים אפשרה דרך מיוחדת לחבר את כל האלמנטים מבפנים החוצה. "חשבתי שמקום ציבורי מוגן המחבר את כל האלמנטים של ה"קמפוס", יחד עם תאורת לד בין העננים, יהיה רעיון טוב. ייצוג זה של הטבע ממשיך גם אל מחוץ למבנה, עליו מודבק הדפס של יער "דרך פשוטה ויעילה להתמודד עם החזית המכוערת" הוא אמר.

האדריכל ארויו העביר כחצי שנה בסדנה עם עובדי המקום "כדי להגיע לארגון הנכון ביותר במונחים של זרימת העבודה, פרטיות, אפשרות להתפתחות, תחזוקה ואקוסטיקה" הוא אומר. "זה צריך היה להיות חלל מלהיב שאנשים יכולים להיות גאים בו".

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: מיתוג מחדש לבריסל | נתניה- בניין עירייה חדש, ספריה מרכזית, מגדלים וכיכר | הבניין החדש של עיריית תל אביב | אשקלון מעלה הילוך- מיתוג עיר, בניין עירייה חדש ומרכז אמנויות