העיר הירוקה ביותר: חלק ג' – אסיה

הערים הירוקות ביותר- אסיה

העתיד של אסיה הוא בעריה. למרות שאסיה היא אחת היבשות הפחות אורבניות, מספר תושבי הערים באסיה גדל מ-32% משנת 1990 ל- 42% ב-2010. בחמש השנים האחרונות נוספו לערי אסיה 37 מיליון תושבים מדי שנה, יותר מ-100,000 ליום. באסיה יש כיום 7 מתוך 10 הערים הגדולות בעולם, וחוזים כי עד 2025 יהיו בסין בלבד 221 ערים שבהן יותר ממיליון תושבים (באירופה יש כיום 25 בלבד).

בנק אסיה לפיתוח אומר כי התנועה המתמדת מהכפר אל העיר באסיה היא ללא תקדים בהיסטוריה האנושית, ולהיקף השינוי יש השפעות עצומות על הסביבה. כדי להתמודד עם ההגירה הזו, בנק אסיה לפיתוח מעריך שכל יום, ברחבי היבשת, ערים צריכות לבנות 20,000 דירות, 250 ק"מ של כבישים, ואת התשתיות שיעבירו את התוספת של 6 מיליון ליטר מים. כל יום. האופן בו ממשלות יתמודדו עם האורבניזם יהיה גורלי לבריאות של מיליונים באזור זה ובעולם כולו.

אף כי כסף זה לא הכל כשמדובר באיכות סביבה, לערים עשירות יותר יש יכולת להשקיע יותר בתשתית, ויכולות להחזיק שירות ציבורי מנוסה ומקצועי שיוביל יוזמות סביבתיות. במדד הערים הירוקות באסיה זה בולט במיוחד – ערים עשירות יותר הן גם ירוקות יותר. סינגפור לדוגמה, היא המובילה במדד האסייתי בכל התחומים והיא גם אחת העשירות. היא יכולה להרשות לעצמה מערכת טיהור מים מתקדמת, מתקני הפיכת אשפה לאנרגיה והשקעות משמעותיות בתחבורה. יוקוהמה המדורגת מעל הממוצע בדירוג הכללי, וגם אחת העשירות ברשימה, הנהיגה סובסידיות לרכבים חשמליים, כמו גם השקעות אחרות.

כשערים הופכות יותר עשירות, במקביל להשקעה בתשתיות, ניתן היה לצפות שהתושבים יצרכו יותר משאבים והסביבה תסבול יותר, מפלטת גזי חממה לדוגמה, או צריכת מים מוגברת ויותר אשפה. המחקר גילה כי הצריכה אכן עולה עם עליית רמת החיים, אולם כשההכנסה מגיעה לנקודה מסוימת, סביב ה-20,000$ לאדם, ממוצע הצריכה יורד. תמונה דומה מתקבלת בנוגע לצריכת מים ופליטת פחמן.

כל זה מצביע כי הערים העשירות במדד לא צורכות משאבים ברמות גבוהות יותר. אולם נתון זה לא מקביל במדד של אמריקה הלטינית, ואף היה מובחן פחות במדד האירופאי. בטאייפיי לדוגמה הנהיגו תשלום עבור השלכת אשפה כדי לצמצמה, יוקוהמה הציבה ב-2003 יעד של צמצום כמות האשפה ב-30% תוך 10 שנים, אך הגיעה ליעד תוך 5. עד 2030 מתכוונת סיאול לקצץ את פליטת הפחמן ב-40%. באוסקה מתקיימות מדי שנה 150 סדנאות לחינוך נוער בנושא מים, ויש דוגמאות רבות נוספות.

תכניות כאלה לא בהכרח חייבות להמתין עד שהערים יתעשרו. דלהי לדוגמה היא אחת העניות מבין הערים במדד, ובכל זאת העיר משיגה דירוג ממוצע במדד הכללי. הערים במדד, אם כי שונות זו מזו בביצועים, נראות מחויבות לשיפור איכות הסביבה בערים. לרוב הערים יש מדיניות מפורטת לכל אספקט של קיימות.

A research project conducted by the Economist Intelligence Unit

מאמרים קשורים: העיר הירוקה ביותר- אמריקה הלטינית, העיר הירוקה ביותר – צפון אמריקה, וועידת האקלים בריו דה ז'ניירו, פרויקט למיתוג טוקיו, מיתוג עיר ראשון בסין, מיתוג ויאטנם