דירוג שדות התעופה הטובים בעולם 2014

שדה התעופה עמאן

שדה התעופה עמאן

איגוד נמלי התעופה הבינלאומי פרסם את דירוג שדות התעופה הטובים בעולם לשנת 2014, הכולל בחינה של 300 שדות תעופה לפי 34 קטגוריות הכוללות שירות, יעילות, דיוק בזמנים, ניצול השטחים המסחריים, קמעונאות, אבטחה ועוד. המדד מתבסס על סקר בקרב נוסעים משלב הצ'ק אין ועד עזיבת השדה.

"שדות תעופה הם יותר מרק נקודות לנסיעה או הגעה" אמרה אנג'לה גיטנס, המנהלת הכללית של אגוד נמלי התעופה הבינלאומי. "הם עסקים מורכבים בזכות עצמם. וככאלה, המיקוד בשירותלנוסע הפך לחשוב ביותר כדי להבטיח הצלחה. בנוף המשתנה במהירות של תעופה בינלאומית, המדד הוא מפתח להבנת הדרך להגביר את שביעות הרצון של הנוסע ושיפור הביצועים העיסקיים".

לקרוא את ההמשך »


דירוג הערים הטובות בעולם 2014, עם מבט קודר על אזורי סכסוך. האקונומיסט

הערים הטובות בעולם - האקונומיסט

דירוג האקונומיסט ל-Liveability של הערים הוא סיכום ההערכה של המקום המציע את תנאי המגורים הטובים ביותר. הערכת תנאי החיים בערים שבמדד מורכב מטווח רחב של מדדים הכוללים השוואת תפיסות של רמת פיתוח ועד הערכת קצבת המחייה של עובד ממדינה זרה המוצב בעיר. המדד מכמת את האתגרים בפניהם יחידים עשויים להתמודד במקום נתון, ומאפשר השוואה ישירה בין מקומות שונים. מלבורן, אוסטרליה ממשיכה זו השנה הרביעית להוביל את המדד הבוחן 140 ערים בעולם, ואחריה וינה, בירת אוסטריה. וונקובר, שהובילה את המדד ב-2011, מדורגת במקום 3.

לקרוא את ההמשך »


חצי שנה מפתיחתו: איך נראה שדה התעופה בעמאן? ואיזה שדה מוצע למכירה במחיר הזדמנות?

שדה התעופה עמאן. תזכורת לאוהלי הבדואים

שדה התעופה עמאן. תזכורת לאוהלי הבדואים

במרץ 2013 נפתח שדה התעופה החדש בעמאן, אחד משדות התעופה המעניינים והמרשימים ביותר שנפתחו לאחרונה. כבר בשנת 2000 השדה המרכזי של ירדן לא עמד בגידול השנתי בתנועה (7%), ובין 2007 ל-2012 חווה השדה גידול של 60% במספר הנוסעים ל-6.2 מיליון נוסעים בשנה, מה שהוביל את הממשלה הירדנית להזמין את הסקטור הפרטי להשתתף בהרחבה ובשיפוץ השדה, ובניית טרמינל חדש. ההחלטה הייתה חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר של הגברת חופש התנועה האווירית, בנייה מחדש של סקטור התעופה האזרחית והגברת התחרותיות של שדה התעופה הירדני במטרה לחזק את מעמדו כצומת משמעותית לטיסות המשך במזרח התיכון.

לקרוא את ההמשך »


עמאן, ירדן: הסיליקון ואדי של העולם הערבי

מדינות קטנות נאלצות לאמץ אסטרטגיות להישרדות. הן חייבות להיות מסוגלות להגיע למודוס ויוונדי עם שכנותיהן, גם במחיר של ויתור על טריטוריה או היבטים אחרים של ריבונות. הן בדרך כלל צריכות גם מגן חזק נגד השכנים הגדולים יותר. ולבסוף, הן צריכות לנצל נישה ייחודית לפיה מדינה קטנה, מספקת שירות או מצרך לטובת המדינות השכנות, האזור או העולם הרחב. מחד, זה יוצר לגיטימציה, ומאידך, זה ממחיש מבחוץ כי המדינה הינה בעלת ערך רב יותר כישות עצמאית. דוגמאות של אסטרטגיית הנישה יש בשפע: שוויץ – ניטרליות, בנקאות סודית, מוצרי צריכה ומותרות, תיירות. מונקו – הימורים, נופש לעשירים, בנקאות offshore. בחריין – מטה מסחרי אזורי, שירותים פיננסיים, מרכז לשירותים אזוריים, וכן הנופש בסוף השבוע של המדינות השכנות. דובאי – יבוא ויצוא זהב, אזור סחר חופשי, מציאות צרכנית, ותיירות. בפוסט קודם הצגתי את קטאר, והפעולות שהיא עושה כדי למצב את עצמה כבעלת חשיבות ברמה העולמית, ואת אסטוניה שהפכה למעצמת תקשורת וטכנולוגיה.

ירדן, אחת המדינות הבודדות באזור, שאינה נהנית מאוצרות טבע המעשירים את קופת המדינה, היסטוריה עשירה או אפילו תרבות ייחודית המושכים מיליוני תיירים, מתחילה לחפש ולמצוא את מקומה בעתיד הכלכלי של האזור. בפוסט קודם הצגתי את התכנית האסטרטגית של ירדן לפיתוח שדה התעופה של עמאן, בנייה מחדש של סקטור התעופה האזרחית והגברת התחרותיות של שדה התעופה הירדני במטרה לחזק את מעמדו כצומת משמעותית לטיסות המשך במזרח התיכון.

בשנים האחרונות חווה ירדן פריחה בתחום התוכן האינטרנטי בערבית, המתאפשר בזכות שלטון מתון יחסית ופתיחות רבה מהמקובל ברוב מדינות ערב. האביב הערבי שהונע במידה רבה על ידי האינטרנט והרשתות החברתית, הקפיץ את ירדן לקדמת עולם הטכנולוגיה הערבי, והיא כיום אחראית לכשלושה רבעים מכל התוכן בערבית באינטרנט, על פי ה-International Telecommunication Union ITU.

מגזין בלומברג מפרסם כתבה נרחבת בנושא, ובין השאר בוחן את מצב חופש הביטוי במדינה, המהווה תנאי הכרחי להתפתחות תעשייה זו. ספקות עלו לגבי התפתחות ההייטק הירדני, כותב המגזין, כשבספטמבר העביר הפרלמנט הירדני חוק המגביל את חופש הביטוי באינטרנט, ומעניק לממשלה כוח רב לחסום אתרים "לא ראויים". עם זאת, אומר מנכ"ל האגודה לטכנולוגיית מידע ותקשורת בירדן, אבדלמג'יד שמלאווי, כי "החוק כל כך מעורפל עד כי אתה יכול לנהוג משאית דרכו".

החוק, שעבר רק מספר ימים לאחר שמפגינים יצאו לרחובות עמאן בעקבות הסרט האנטי איסלאמי שהתפרסם בארה"ב ועורר את כל העולם הערבי, זכה לגינוי של ארגוני זכויות אדם. דוח חופש העולם 2011 שמתפרסם בוושינגטון מדרג את ירדן כמדינה "לא חופשית" ומציב אותה על הסקאלה שבין 1 ל-7 (1 חופשי ביותר) בדירוג 5.5. ובכל זאת, ביחס לעולם הערבי, ועם קהילות של פליטים סוריים, עירקים ופלסטינים, ירדן היא עדיין מדינה יציבה וחופשית במונחים של המזרח התיכון.

עסקים ויוזמות בתחום האינטרנט מתפתחות בכל העולם הערבי, אבל עמאן נראית כעת כדבר הקרוב ביותר לסיליקון ואלי במזרח התיכון (חוץ מישראל), וכבר זכתה לכינוי "סיליקון ואדי".

לעמאן כמרכז לעסקי אינטרנט, יש את הפוטנציאל להרוויח מהשוק האזורי המתפתח. רק 29% מאוכלוסיית המזה"ת השתמשה באינטרנט בשנה שעברה, לעומת 68% באירופה, ו-78% בארה"ב (על פי ITU). עם כשני שלישים מהאוכלוסייה מתחת לגיל 30, לאזור יש את קצב חדירת האינטרנט מהמהירים ביותר בעולם. בין יוני 2010 ויולי 2012, מספר משתמשי הרשתות החברתיות, כמו פייסבוק, במזה"ת כמעט שילש את עצמו ל-45.2 מיליון משתמשים. בירדן, יזמים משגשגים בזכות מערכת החינוך, כוח אדם דובר אנגלית, ויוקר מחייה הנמוך משמעותית ממדינות המפרץ הפרסי.

מעמדה של ישראל, בה המספר הגבוה בעולם של סטארטאפים ביחס לאוכלוסייה, אינו מאוים כמרכז הטכנולוגיה בתחומי התקשורת והמידע באזור. תעשיית ההייטק בישראל ייצרה הכנסות של 20.5 מיליארד דולר ב-2011, המהווים 12.1% מהתוצר הישראלי. בירדן, לעומת זאת, למרות שההכנסות מתעשייה זו הן נמוכות יחסית, והגיעו בשנת 2010 לכ-2.2 מיליארד דולר, הם מהווים 14% מהתוצר הלאומי, סך המשתווה להכנסות המדינה מתיירות, וזו התעשייה הגדלה במהירות הרבה ביותר בכלכלה הירדנית. אבל ירדן היא עדיין מדינה ענייה. ההכנסה הממוצעת לנפש בשנת 2011 היה 4,666$, והיא ממוקמת במקום ה-103 בעולם, על פי הבנק העולמי. לכתבה המלאה בבלומברג

מאמרים קשורים: ישראל, ירדן אירן וטורקיה משתפות פעולה | שדה התעופה הבינלאומי של עמאן | פיתוח התחבורה הציבורית בעמאן ומיתוג העיר | איפה צומח ההייטק בעולם? | איך הפכה מדינה קטנטנה למעצמת תקשורת מידע- אסטוניה


פיתוח התחבורה הציבורית בעמאן ולוגו העיר. בעיות מזרח תיכוניות מוכרות

לוגו עמאן

לוגו עמאן

עמאן, ירדן, היא עיר הנשלטת ע ידי מכוניות פרטיות. שירות האוטובוסים בעיר אינו יעיל, עם לוחות זמנים לא מאורגנים ומיקומים לא נוחים לתחנות. בנוסף, המרחב הציבורי אינו מותאם להולכי רגל, כך שאם אין לך מכונית בעמאן, מצבך לא טוב. החוסר בתחבורה ציבורית נאותה בעיר היא בעיה משמעותית.

לאחרונה, הוכנה תכנית שאפתנית לקידום תחבורה ציבורית מהירה בעיר, על ידי נתיבים מופרדים BRT, ועבודות על 32 הקילומטרים של הנתיבים הייחודיים לאוטובוסים החלו באמצע 2010, לאורך רחוב המלכה רנייה. עם זאת, טענות על שחיתות והתקפות ציניות של התקשורת לגבי הפרויקט, הובילו את תושבי עמאן, שמלכתחילה היו סקפטיים לגבי התרומה של הנתיבים המופרדים, להתנגד לפרויקט ולגזור עליו כישלון, עוד לפני שהחל. כתוצאה, בגלל בעיות פוליטיות ומחלוקות סביב הפרויקט, הפיתוח נעצר ועתידו לא ברור.

עלות הפסקת הפרויקט עבור עמאן היא גבוהה. בעיר אשר נעשית יותר ויותר יקרה, רכישת מכונית אינה ברת השגה לכל אחד, בעיקר עם העלייה המתמשכת במחירי הדלק. תחבורה ציבורית יעילה, עם תחנות הממוקמות במיקומים נוחים, ואוטובוסים נקיים ומרווחים יעודו את תושבי העיר להסתמך פחות על המכונית הפרטית ויובילו לסביבה נקייה ומקיימת יותר, עם איכות אויר טובה יותר. הדבר יוביל כמובן לצמצום השימוש במכוניות פרטיות, הפחתת העומס בכבישים, צימצום פליטת הפחמן, ולפיתוח מרחב ציבורי שקט ונעים יותר בעיר.

מיתוג עמאן – לתושבים של עמאן, אין את גאוות העיר שיש לתושבי ביירות, קהיר או דמשק לדוגמה. גם נדיר למצוא בין התושבים תחושת השגיות כמו שיש לתושבי המפרץ הפרסי. תושבי עמאן, באופן היסטורי, לא מרגישים צורך להתפאר או להתרברב בנוגע לעירם או להתעסק בתדמיתה.

עיריית עמאן שמה לה למטרה להגביר את גאוות העיר של התושבים באמצעות פרויקטים של בנייה, אבל גם באמצעות תכניות תרבות ויוזמות למודעות שמטרתן להגביר את מעורבות התושבים בנעשה בעיר.

בהקשר זה החליטה העירייה למתג מחדש את עמאן, והפרויקט נמסר לחברה מקומית בשם Syntax . הלוגו הקודם של העיר עוצב בשנת 1983. לאחר משאל לגבי מספר חלופות נבחר הלוגו החדש. הלוגו מבטא את "העיר עם 7 הגבעות". עמאן במקור התפתחה מגבעות אלה, לפני שהתרחבה הרבה מעבר אליהן, והפיתוח של העיר מוצג בלוגו בצליליות הבניינים הבולטים מעל הגבעות. המילה עמאן מופיעה בלבן בקדמת הלוגו (נגטיב), וסימן ה"שאדה" (הדגש בכתב הערבי) מופיע בצורת ציפור אבסטרקטית.

מצגת זאת דורשת JavaScript.

מאמרים קשורים: ישראל ירדן אירן וטורקיה משתפות פעולה | שדה התעופה הבינלאומי בעמאן | שיקום ביירות | שדה התעופה העמוס בעולם ב-2015 יהיה במזה"ת | המטרו של אבו דאבי יוצא לדרך


מזרח תיכון חדש. ישראל, ירדן, אירן וטורקיה משתפות פעולה

sesame logo

sesame logo

שיתוף פעולה יוצא דופן במזרח התיכון בין ישראל, ירדן, אירן, פקיסטן, מצרים וטורקיה ועוד למימון מאיץ חלקיקים כחלק ממחויבותן לפרויקט של אונסק"ו. כל אחת מהמדינות תתרום 5 מיליון דולר למימון ה-SESAME facility – מרכז בינלאומי למחקר וטכנולוגיה מתקדמת הנבנה ליד עמאן, ירדן. מטרת הפרויקט ע"פ אונסק"ו היא "לטפח מצוינות מחקרית וטכנולוגית במזרח התיכון והמדינות השכנות, ולמנוע בריחת מוחות באמצעות מחקר ברמה בינלאומית", וכן "לבנות גשרים מדעיים ותרבותיים בין המדינות השכנות".

המימון לפרויקט מגיע מהמדינות בחריין, קפריסין, מצרים, אירן, ישראל, ירדן, פקיסטן, הרשות הפלסטינית וטורקיה. הפרויקט הושק ב-1999, בניית המבנה החלה ב-2003 עם תחזית סיום ל-2015.

http://unesdoc.unesco.org/images/0018/001898/189864e.pdf


שדה התעופה הבינלאומי בעמאן, ירדן Queen Alia International Airport

שדה התעופה שנפתח בשנת 1983 הוא המרכזי בירדן, ואחראי ל97% מהתנועה האווירית בממלכה. כבר בשנת 2000 השדה לא עמד בגידול השנתי בתנועה (7%) מה שהוביל את הממשלה הירדנית להזמין את הסקטור הפרטי להשתתף בהרחבה ובשיפוץ השדה, ובניית טרמינל חדש. ההחלטה הייתה חלק ממהלך אסטרטגי רחב יותר של הגברת חופש התנועה האווירית, בנייה מחדש של סקטור התעופה האזרחית והגברת התחרותיות של שדה התעופה הירדני במטרה לחזק את מעמדו כצומת משמעותית לטיסות המשך במזרח התיכון.

משרד אדריכלים פוסטר אנד פרטנרס: הארכיטקטורה בוחנת חזון של מה התעופה במאה ה-21 יכולה להיות, ומציעה גישה אדריכלית רגישה מבחינה אקולוגית. זאת כדי לעורר תחושה ייחודית של מקום ולספק שער משופר לאזור. התוכנית מאפשרת גידול ב 6 אחוזים בשנה במשך עשרים וחמש השנים הבאות בהיקף התעופה, והגדלת קיבולת שנתית מ -3 מיליון נוסעים ל-12 מיליון נוסעים עד 2033 מה שיאפשר לעמאן להיות המרכז האווירי באזור .
המבנה שואב מן הארכיטקטורה הערבית המסורתית, עם מגוון רחב של מקומות תחת כיפת השמיים באוויר הפתוח, בגנים פתוחים, בחצרות. בריכות מים משקפות אור לתוך הבניין, מספקות  קירור אוויר ויוצרות מוקד טבעי שמנתב את תנועת הנוסעים. חופה רחבה, בעלת משטח חיצוני שחור המזכיר אוהלי הבדואים – מסוככת על השטחים הציבוריים הגדולים ומעוררת התרגשות של בזאר מזרח תיכוני.
העיצוב משלב אסטרטגיה סביבתית פסיבית. מקסימום שימוש באור טבעי וקורות מפוצלים בגג המבנה מאפשרים לאור היום להציף עמוק לתוך הבניין. מבנה גג הבטון משמש לאחסון תרמי לחימום וקירור הבניין, וגג מתכת שחור המכסה את הכיפות ופועל כמגן חום, עם חלל מאוורר באופן טבעי לשחרור החום המצטבר. גג מסוכך רחב מספק הצללה טבעית בגובה מלא לחזיתות הזכוכית נגד השמש ולמיתון בעיות בוהק.

אדריכלים פוסטר אנד פרטנרס: http://www.fosterandpartners.com