צירים ירוקים הם מסדרונות חברתיים תרבותיים סביבתיים שכל עיר צריכה לטפח

שני סוגי צירים מאד שונים

המושג צירים ירוקים מופיע בשנים האחרונות בערים רבות, אולם הפרשנות למושג יכולה להיות מאד שונה מעיר לעיר. "ציר ירוק" יכול להיות דרך המיועדת להולכי רגל ורוכבי אופניים ואסורה או מוגבלת לכלי רכב ממונעים, ותחת הגדרה זו נכנס כל מדרחוב, גשר הולכי רגל או מרחב ציבורי אחר.  באתר עיריית תל אביב לדוגמה מוגדר:" 'צירים ירוקים' הם רחובות, שבילים, טיילות ושדרות, בהם ניתנת עדיפות לתנועת הולכי רגל ורוכבי אופניים. הצירים מקשרים ומחברים בין מוקדים עירוניים שונים הנמצאים לאורכם וכך יוצרים רצף של פעילות וחיים עירוניים.". אבל ציר ירוק יכול להיות הרבה יותר מזה – הוא יכול להיות מרחב של טבע עירוני ממש, ציר שהוא פארק טבעי, חורשה או כל סוג של פיסת טבע אחרת, לפעמים גם לצד נחל או מקור מים אחר.

רחוב שנקין תל אביב – זה ציר ירוק?

המשמעות הרחבה של מסדרונות הליכה ירוקים בערים היא שהם מאפשרים לנו לחשוב מחדש על מערכות עירוניות, לעבור מכאלה בהם אנשים וטבע הם כמעט בלתי נראים, לעבר קנה מידה אנושי יותר, בו החשיבות של מה שהאנשים והטבע חווים ועושים יכולה להיות נראית ונתמכת.

מעבר ברגל או באופניים, דרך מקום עם צמחייה טבעית וציוץ ציפורים, הוא אפשרי בערים רבות, ובחלקם אפילו אפשר להנות מפירות העצים ולהימלט מחום העיר, אם המעבר הטבעי הזה עשיר בצמחייה. מסדרונות כאלה מספקים הנאה, בריאות ואושר לאלה המשתמשים בהם, והם בעלי אספקטים מגוונים לשימוש כתשתית קישוריות ירוקה, עם ערכים חברתיים במונחים של פנאי ורשתות תנועה. עבור אלה המשתמשים במסדרונות הירוקים בקביעות, הקשר הקבוע עם הטבע גם עוזר להתחיל לתפוס את העיר כמוטמעת בתוך הטבע, כחלק מאקוסיסטם, או מערכת חברתית אקולוגית, בה תשתית ירוקה כזו היא הנורמה.

ציר ירוק בעיר

מאפיין מפתח בתנועה דרך מסרונות כאלה בחיי היומיום הוא שמקומות כאלה אינם אזורי בילוי שמחוץ לחיי היומיום אותם חווים בעיר, והגישה אליהם אינה צריכה להיות כרוכה בפינוי זמן מיוחד או משאבים אחרים.

לעיתים, בערים שונות, צירים ירוקים כאלה השתמרו, או פותחו, אבל הטיפול בהם אינו מספק. תאורה לא מתאימה או לא מספקת, שילוט לא ברור, מסלולים שנגמרים לפתע או גידור לא מתאים, עשויים ליצור רושם של מקום מסוכן, או קשה להתמצאות. יש מקומות שצירים כאלה מופרעים לפתע על ידי תשתיות עוינות להולכי רגל או רוכבי אופנים, והרשויות מקומיות ועיריות צריכות להמשיך ולפתח את החיבוריות דרך הטבע בתוך תחומי העיר, בדיוק כמו שהן משקיעות בכבישים, מתוך הכרה כי דרכים כאלה מחברות בין מקומות חיים בעיר.

ציר ירוק בעיר

שבילים, מסלולי רכיבה, תעלות או נחלים שמספקים דרכים למעבר צריכים להופיע באופן ברור על גבי מפות ושילוט. מערכות שלמות צריכות להיות מסומנות היכן שניתן,במטרה לחזק את הבנת מערכת הדרכים ולעודד אנשים לחשוב עליהם כעוד דרך שמחברת בין חלקים בעיר.

ככול שתושבים יחושו יותר בנוח ויבלו יותר במרחבים ירוקים או במסדרונות ירוקים, כך הם יבלו בהם יותר, יתאימו אותם לצרכיהם וישמרו עליהם. אלה המשתמשים במסדרונות כאלה, יכולים להתחיל לתפוס את העיר בפרספרטיבה חדשה לגמרי, בה הטבע והעיר מתחברים בדרכים שבעבר לא חשבנו עליהם כלל, והמקום של האדם והטבע בעיר מקבל פרופורציה נכונה הרבה יותר.

מאמרים קשורים: הרשת העירונית הירוקה של המבורג | המבורג קוברת אוטוסטרדה לטובת פארק | האם עיר יכולה להפוך את המכונית למיותרת? | בריסטול היא הבירה הירוקה של אירופה 2015 | השכונות הירוקות של שטוקהולם. חזון לעיר מקיימת

---