איך הביטחון הפך מצורך לאסטרטגיה עירונית, ומדוע אנשים תופסים ערים מסוימות כיותר בטוחות?

סינגפור. "העיר הבטוחה בעולם"

הודו חווה משבר תיירות שכמוהו לא עבר על המדינה שנים רבות. על פי נתוני ארגון התיירות של האו"ם, בשנת 2012 רק מעט יותר מ-6.5 מיליון תיירים הגיעו להודו, ונתונים אלה מפתיעים במיוחד משום שמדינות שכנות לה, כמו סרי לנקה או בהוטן חוו זינוק של 17% בתיירות. מספר התיירים המגיעים כעת להודו נמוך יותר ממספר המגיעים לאינדונזיה, בולגריה, ורק חצי ממספר התיירים המגיעים לפולין או סעודיה.

הסיבות להתדרדרות זו הן מגוונות: תשתיות גרועות, הרי זבל (כל זה לא חדש) אך בעיקר פשיעה אלימה שזכתה לפרסום עולמי בשנה האחרונה והרחיקה מהודו המוני תיירים. באופן דומה, ריו דה ז'ניירו נלחמת על הדימוי הבטוח שלה, לקראת אירוח מונדיאל 2014 ואולימפיאדת 2016, ואם לא תצליח לשכנע את העולם כי רחובותיה בטוחים, שני ארועי ענק אלה עשויים להפוך לבור כלכלי שעלול לערער את היציבות המדינה לשנים רבות.

מדוע אנשים חשים בטוחים יותר בערים מסוימות יותר מבאחרות? ומהם הדברים מעצבים את הדרך בה אנו תופסים ערים?

על פי מחקרים אחרונים התפישה לגבי תנאי הביטחון תלויה בגורמים פחות מובנים מאליהם, אבל כאלה שמסמנים לנו מהן קהילות בטוחות. תיאוריית "החלון השבור" הידועה, שנכתבה על ידי ג'יימס וילסון וג'ורג קלינג טוענת לקשר הדוק בין התנאים הפיזיים ובין הפשיעה בפועל, כמו גם לתפיסה של מקום כבטוח. "פסיכולוגים חברתיים וקציני משטרה נוטים להסכים שאם חלון בבניין שבור, ונותר כך ללא תיקון, כל יתר החלונות ינופצו תוך זמן קצר", כתבו החוקרים. "הדבר נכון לגבי שכונות מטופחות כמו גם לגבי שכונות מצוקה".

סקר מהזמן האחרון של מכון גאלופ מציע השוואה של תפיסות תושבים לגבי ביטחון בין הערים הגדולות בארה"ב. בהתבסס על מידע ממדד Gallup-Healthways Well-Being , הסקר מעריך את אחוז התושבים האומרים כי הם "חשים בטוחים" לטייל לבד בלילה ב-50 הערים הגדולות של ארה"ב. הטבלה מדרגת את הערים בהן התושבים דיווחו כי הם מרגישים הכי בטוח והכי פחות בטוח להסתובב לבד בלילה.

הערים הבטחות ביותר בארה"ב

מיניאפוליס היא העיר בה אחוז התושבים הגבוה ביותר אומר כי הוא חש בטוח. דנוור, בוסטון, סולט לייק סיטי ואוסטין גם כן מדורגות גבוה. לעומתן, ממפיס, ניו אורלינס, ריוורסייד, יוסטון וג'קסונוויל הן הערים בהן האחוז הגבוה ביותר של תושבים המדווחים כי אינם חשים בטוחים. אבל אפילו בערים אלה, יותר מחצי מהתושבים חשים בטוחים.

הסקר מעורר שאלות לגבי הקשר בין תחושות התושבים לרמות הפשיעה בפועל, ומה הם הגורמים, בנוסף לפשיעה, שעשויים להשפיע על תפיסת הביטחון של האנשים? בהקשר זה יש לזכור, כי כשאנשים חשים חוסר ביטחון, ונמנעים מלצאת לשטחים הציבוריים, מקומות אלה הופכים להיות שוממים, עסקים נסגרים, גורמי שוליים משתלטים על המרחב, ומקום שיכול היה להיות נעים ובטוח, הופך אכן להיות שומם ומאיים.

שרלוטה מלנדר בדקה את הקשר הסטטיסטי בין הסקר של גאלופ לבין נתוני הפשיעה בפועל, וכן נתונים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים של הערים. באופן מעניין, בעוד הסקר של גאלופ מצא קשר הדוק בין פשיעה וביטחון, התוצאות של ההשוואה שעשתה מלנדר על כך הן מעורבות. על פי גאלופ: "למרות שהסטטיסטיקה של הפשיעה אינה זמינה במלואה, יש קשר שלילי חזק (64-) בין רמות הפשיעה ותחושת הביטחון של התושבים, ובערים בהן התושבים חשים בטוחים רמות הפשיעה נמוכות יותר, ולהפך". הניתוח של מלנדר מוצא קשר שלילי דומה (63-) בין תפיסת הביטחון ומספר הרציחות, אבל היא מוצאת כי אין קשר סטטיסטי בין הביטחון הנתפס ורמת הפשיעה לנפש בהתבסס על דוח ה-FBI, הכולל פשיעה אלימה ופשיעת רכוש. לעומת זאת, היא מוצאת כי קיים קשר הדוק בין תחושת הביטחון של התושבים לבין עושר הערים. היא מצאה קשר חיובי חזק (38) בין תפיסות של ביטחון לבין רמות הכנסה. מסתבר כי תחושת הביטחון קשורה גם לרמת ההשכלה. הקשר בין הביטחון לתפיסת התושבים לבין רמות ההשכלה הוא בין החזקים שנמצאו בניתוח שלה (55).

גם למבנה הכלכלה המקומית ושוק העבודה יש תפקיד. קיים קשר משמעותי בין הבטחון הנתפס לבין חלקם של העוסקים במשרות כלכלת הידע (46). ומנגד, תחושת בטחון נמוכה יותר בערים בהן יותר מועסקים במשרות "צווארון כחול" (33-). אמנים ויצירה כבר הרבה זמן נתפסים כמשווקים מוצלחים להתחדשות עירונית וג'נטריפיקציה: קיים גם קשר חיובי בין הנתח של העובדים במשרות אמנות ויצירה (40) לביות תחושת הביטחון.

מהצד השני, ובאופן לא מפתיע, תחושת חוסר ביטחון מקושרת באופן הדוק על גזע ועוני. תחושת התושבים בערי ארה"ב מקושרת באופן שלילי על חלק האוכלוסייה שאינו לבן (55-), חלק האוכלוסייה שנמצא מתחת לקו העוני (53-), ורמות אבטלה (47-). תחושת חוסר ביטחון מקושרת גם עם חסרי בית (43-), מה שתומך בתיאוריית "החלון השבור".

התפיסה הרווחת היא כי אנשים חשים פחות בטוחים בערים גדולות, אבל הניתוח של מלנדר אינו מוצא קשר בין צפיפות האוכלוסייה או גודלה לבין תחושת הביטחון. הפערים החברתיים הנפערים ברחבי ארה"ב, כמו גם במקומות רבים אחרים, אינו רק בעיה כלכלית. על פי מספר גדל והולך של חוקי חברה, זוהי תופעת מפתח המובילה להיפרמות הלכידות החברתית. בהתבסס על כך, ניתן היה לצפות כי תפיסות הביטחון יהיו קשורות לרמות הפערים החברתיים בערים. אבל הניתוח של מלנדר אינו מוצא קשר סטטיסטי בין חוסר שיוויון חברתי לבין תחושת הביטחון.

עוד תפיסה רווחת היא כי בעלות על בתים גורמת לאנשים מעורבות גבוהה יותר בקהילות, ומובילה ללכידות חברתית גבוהה יותר ותחושות ביטחון גבוהות יותר. אולם מלנדר לא מצאה קשר סטטיסטי בין תחושות הביטחון לבין גודל חלק האוכלוסייה המתגורר בשכירות. גם לאקלים יש תפקיד, על פי המחקר של למנדר. תחושות הביטחון בעיר ארה"ב מקושרות באופן שלילי לטמפרטורות גבוהות בחודש ינואר (57-) ויולי (38-). במילים אחרות, ערים חמות יותר נתפסות כבטוחות פחות.

בפשטות, ערים בהן אנשים חשים בטוחים פחות סובלות מעוני רב יותר ואבטלה גבוהה יותר, יותר דרי רחוב, יותר אנשים שאינם לבנים, רמות השכלה נמוכות יותר, יותר כלכלת צווארון כחול, ויותר דת. האמריקאים חשים בטוחים במקומות עשירים יותר, משכילים יותר, עם פחות מובטלים, פחות דרי רחוב, ויותר כלכלה מבוססת ידע.

הביטחון הציבורי בערים הפך בשנים האחרונות להיות נושא כה משמעותי, ובעל השלכות כה מרחיקות לכת על החברה, הכלכלה והתיירות העירונית, עד שסינגפור הפכה את הביטחון העירוני מנושא חשוב, אך לרוב נסתר מעיני הציבור, לאסטרטגיה למיתוג העיר.

שלא כמו ערים אסייתיות אחרות, חלק ניכר מהרחובות של סינגפור נותרים בלילה שקטים, חיי הלילה מתרכזים רק בנקודות ספורות בעיר הגדולה, וניתן לראות רק מספר עוברי אורח ברחובות. אבל אין ממה לחשוש, סינגפור היא עיר המעניקה תחושה יוצאת דופן של ביטחון.

את תחושת הביטחון של העיר יש לזקוף לזכות ממשלת סינגפור. סקר Tripadvisor על הרעים הציב את סינגפור במקום השני באסיה רק אחרי טוקיו, ולרשתות טלוויזיה כמו CNN או BBC יש רק שבחים להרעיף על העיר. אבל כל זאת לא מספק את הממשלה המקומית. במסיבת עיתונאים שאורגנה לאחרונה בנושא הפשיעה בעיר המדינה, נציב המשטרה חשף כי רמת הפשיעה ב-2012 היא הנמוכה ביותר ב-29 השנים האחרונות. על פי מידע המבוסס על אוכלוסיית סינגפור, מספר מקרי הפשיעה בעיר ירד ל-581 מקרי פשע לכל 100,000 תושבים, לעומת 608 בשנת 2011.

צעד משמעותי בצמצום הפשיעה היה השקת מערכת השיטור הקהילתית the Community Policing System COPS. מערכת המניעה הוקמה במטרה לחדש את הקשר בין כוחות המשטרה לאוכלוסייה והיא מתורגמת  לנוכחות אינטראקטיבית של אנשי משטרה בשכונות, עם מכוניות סיור או שוטרים מסיירים על אופניים, עוזרים לתושבים או מספקים מידע. התכנית, על פי נציב המשטרה, היא דרך להפוך את השוטר לפרצוף מוכר בשכונה, ולא רק כאשר משהוא רע קורה.

מניעה והרתעת פשיעה הם כעת הקווים המנחים של משטרת סינגפור, ונציב המשטרה מאמין היא הוא יכול להפוך את העיר ל"עיר הבטוחה בעולם".

מאמרים קשורים: האם התאורה היא המפתח לערים מצליחות? | הסיכון היחיד הוא שתרצה להישאר. מיתוג קולומביה | העיר עם התדמית הגרועה בעולם מנסה לשנות אותה | מרסיי- מבירת פשע לבירת תרבות | עיר ללא אלימות- אולי הפתרון נמצא בכלל בעצים

---